תאונות ברחוב

תאונה ברחוב – זכויות נפגעי תאונות ברחוב

כל אדם שנפצע בתאונה ברחוב או שנגרמה לו פציעה ברחוב או שהוא חווה נפילה ברחוב או כל פציעה במקום ציבורי עליו לשאול את עצמו וכמובן להייעץ גם עם עורך דין לתאונות ברחוב האם הגורם לתאונה נובע מרשלנות העירייה ? או שהתאונה נגרמה כתוצאה מרשלנות של גורם אחר. אם התאונה נגרמה כתוצאה מאשמתו של גרום כלשהו, כדאי להמשיך לקרוא את המאמר הזה.

כאשר אדם נופל ברחוב ונחבל או שהוא נפצע במקום ציבורי, יתכן שמגיע לו פיצוי כספי. השאלה שיש לשאול ולברר היא האם האחראים או הבעלים של המקום הציבורי התרשלו וכתוצאה מכך התרחשה התאונה. חשוב לציין שלא תמיד יכול הנפגע בתאונה ברחוב לברר בעצמו את שאלת הרשלנות של העירייה או המועצה המקומית. במרבית המקרים כדאי להתייעץ בנושא זה עם עורך דין נזיקין או עורך דין לתאונות ברחוב. לדוגמא, אם אותו אדם נפל לתוך בור במדרכה, אזי העירייה (או הרשות המקומית) אחראית לקיום המפגע. הרשלנות של העירייה נובעת מכך שעירייה סבירה אמורה לדאוג שהמדרכות שלה תהיינה תקינות, ואם יש בורות במדרכה, על העירייה לתקן אותם בהקדם ולא לסכן את תושבי העיר. במקרים רבים מי שיצר את המפגע אינו העירייה אלא גורם אחר, כגון: קבלן של העירייה, בעל עסק מקומי וכו'. גם במקרה זה העירייה אחראית, לפחות באופן חלקי, על קיום המפגע למרות שהיא תנסה להתנער מאחריות ולהטיל את האשם הבלעדי על הגורם השלישי.
חשוב לציין, כי למעשה כל מפגע שקיים ברחוב או בשטח העירייה עשוי לחייב אותה באחריות למפגע וליצור עילת תביעה. חשוב לציין שתביעת נזקי גוף ניתן להגיש רק אם כתוצאה מהמפגע התרחשה תאונה ברחוב. לא ניתן לקבל פיצוי על עצם היותו של המפגע ברחוב.
דוגמאות למפגעים ברחוב: מכשולים שהושארו במקומות שבהם הולכים הולכי רגל (מדרכות, גנים ציבוריים וכו'...), בור ביוב פתוח, שבכת ביוב שבולטת יתר על המידה מהכביש, שבר בשפת המדרכה, ריצפה רטובה, מדרגות לא תקינות, פסולת שהושארה ברחוב או במקומות ציבוריים המהווה מכשול להולכי רגל, העדר תאורת רחוב מספקת ועוד...
חשוב לציין שהנתבעים בתביעות בגין פציעה ברחוב, יכולים להיות לא רק עיריות ורשויות מקומיות אלא גם נתבעים נוספים. להלן פציעות וותאונות ברחוב שהנתבעים בגינן יהיו גורמים אחרים מלבד העירייה:

• נפילה או פציעה במועדון ספורט, מועדון חברים, מתנ"ס, בית ספר, תנועת נוער וכו'...
• נפילה או פציעה בבית מלון או אכסניית נוער או בית הארחה.
• נפילה או פציעה בקניון, מרכז קניות, חנות, מסעדה, פאב, מוזיאון, אולם חתונות, גן חיות, אולם קולנוע, תיאטרון וכו'...
• פציעה בבריכת שחייה ציבורית או בריכה של קאנטרי קלאב או מועדון ספורט.
• נפילה ברחוב או פציעה ברחוב כתוצאה מעבודות שביצעו קבלן או חברה קבלנית.
• נפילה או פציעה בפארק מים, פארק שעשועים, מגרש משחקים.

על בעל המקום ו/או מפעיל המקום, שבו התרחשה התאונה, מוטלת החובה למנוע מפגעים שעלולים לסכן את הציבור שמסתובב ברחוב. כך למשל, אם לדוגמא ברצפת המסעדה יש מדרגה שבורה, שלקוח או עובד של המסעדה עלול למעוד בה, מדובר במפגע שעל בעלי המסעדה ומפעיליה מוטלת החובה למנוע אותו, ולכל הפחות כאשר מדובר במפגע שזה עתה נוצר - יש להזהיר את הציבור מפניו באמצעות שילוט מתאים. גם פציעה אשר נגרמה בשל תכנון לקוי של מדרגות, מעקות ו/או כל מבנה אחר, יכולה לבסס תביעה לפיצויים. חשוב לציין שהרבה פציעות ונפילות במדרגות הן תאונות ברחוב הרבה גרמי מדרגות שנמצאים ברחוב הם בבעלותה ובאחריותה של העייריה. למרבית חלקי המבנים (כמו: מדרגות, מעקים, שיפועים ועוד) קבע מכון התקנים הישראלי תקן שמחייב על פי חוק. אם בעל המבנה ו/או מחזיק המבנה לא פעל על פי התקן, יש בכך משום רשלנות מצידו וזה יכול לבסס עילה לתביעת פיצויים בגין נזקי גוף. גם הזנחה של בעל המקום או מפעילו בעניין התחזוקה של המקום, שגורמת בסופו של דבר לנזק גוף, תחייב אותו בפיצוי כספי.


טיפים ועצות לכל נפגע בתאונה ברחוב

• יש לבקש את כל הפרטים של העדים לתאונה ברחוב (במידה ויש כאלה). הפרטים של עדים אלה יהיו חשובים ביותר לצורך הגשת התביעה כנגד העירייה או כל גורם אחר. יש לגבות מהעדים עדות באמצעות תצהיר במשרדו של עורך דין ורצוי שזה יהיה עורך דין לתאונות ברחוב קרי עורך דין לנזיקין שבקיא בכל נושא התאונות ברחוב.. רצוי לעשות את התצהיר סמוך ככל האפשר למועד אירוע התאונה. בשלב מאוחר יותר העדים עלולים מסיבות שונות ומשונות ללקות "בשכחה", ואם נערך תצהיר במשרדו של עורך דין לתאונות ברחוב אפשר לרענן את זיכרונם באמצעות התצהיר שהם נתנו סמוך למועד התאונה
• כל עורך דין לנזיקין ובוודאי שכל עורך דין לתאונה ברחוב ידגיש שיש להתפנות לבית חולים או לכל מוסד רפואי אחר מיד לאחר קרות אירוע התאונה ברחוב. כל עיקוב בקבלת טיפול רפואי עלול לפגוע בזכויות המשפטיות של הנפגע. לפני שעוזבים את המוסד הרפואי יש לוודא שהרופא לא התרשל במילוי המסמך הרפואי, ורשם במדויק את כל התלונות וכמובן גם את נסיבות התאונה. אם בטעות הרופא כתב "נפילה על הכביש" במקום "נפילה על המדרכה", הוא עלול לסבך את התיק במשפט שימשך שנים ויעסוק אך ורק בסוגייה היכן בדיוק התרחשה התאונה. כמובן, שאם הרופא שוכח לתעד תלונות על כאבים ו/או מגבלה בתנועות, מאוחר יותר יהיה מאוד קשה לשכנע את בית המשפט שהכאבים מהם סובל הנפגע מקורם בתאונה.
• יש לצלם במצלמה ( לא על ידי צלם מקצועי) את כל חלקי הגוף שנפגעו בתאונה לרבות שריטות, שפשופים, המטומות (שטפי דם תת עוריים) ואת שאר סימני הפציעה. יש לזכור שלאחר מס' ימים רוב הפצעים מגלידים ולא ניתן יותר לצלם אותם. כעורך דין לתאונות ברחוב אני ממליץ שבחלק מהתמונות כדאי שגם פרצופו של הנפגע יהיה מצולם. המלצה זו ניתנת לכם , מכיוון שבמקרים רבים עלולה חברת הביטוח לטעון שהתמונות הן של נפגע אחר ולא של הנפגע נשוא כתב התביעה.
• יש להיוועץ ובהקדם, עם משרד עורכי דין לנזקי גוף שיש בו עורך דין לתאונות ברחוב, שהינו מיומן לייצוג ולטיפול בנפגעי תאונות ברחוב
• יש לשמור על כל המסמכים המעידים על ההוצאות שהוצאו בעקבות התאונה ברחוב.
• ש לצלם את המפגע שגרם לתאונה ברחוב, מיד לאחר התאונה ברחוב. יש לעשות זאת בהקדם מאחר ובמקרה שמחליטים לתבוע את העירייה, לדוגמא, העירייה עלולה לתקן את המפגע ברחוב לפני שהנפגע בתאונה ברחוב הספיק לצלם אותו. במקרים שאין תמונה של המפגע שגרם לתאונה ברחוב יהיה קשה להוכיח את רשלנותה של העייריה ולזכות בתביעה. יש לצלם מספר רב של תמונות ממספר זויות שונות וכן ממרחקים שונים. כמו כן, יש להוסיף בחלק מהתמונות סרגל או סרט מדידה שיסייעו להמחיש את גודל המפגע ועומקו. כלומר תמונות שממחישות את המפגע שגרם לתאונה ברחוב. מומלץ שלא להיעזר בצלם מקצועי וזאת משתי סיבות:
• • מרבית הצלמים המקצועיים לא יודעים על מה לשים את הדגש, כך שהתמונות שהם מצלמים לא בהכרח שימושיות יותר מתמונות שמצלם אדם שאינו צלם מקצועי.
  • אם יתנהל משפט בין התאונה ברחוב יהיה צורך להביא את הצלם, על מנת שיעיד על כך שהוא זה שצילם את התמונות. במקרים כאלה הצלם בדרך כלל דורש בעבור ההופעה בבית המשפט סכום כסף נוסף וחבל לבזבז את הכסף. סוף מעשה במחשבה תחילה.

• יש לגבות את קובץ התמונות שמעידות על המפגע. יש לצרוב ולהעביר את קובץ התמונות כגיבוי למס' מחשבים ודיסקים , לרבות לצרוב דיסק מיוחד דיסק שיהיה בתיק התביעה. במרבית המקרים אם לא נוקטים בצעד זה, כשבסופו של דבר יש צורך בקובץ מסתבר שמישהו במשפחה בטעות מחק אותו, או שפירמתו את המחשב, או שזרקו אותו או נתנו אותו.
• אין לשוחח עם החוקרים מטעם חברת הביטוח של העירייה בטרם נועצת בעורך דין לתאונות ברחוב. במרבית המקרים עורכי דין לנזיקין אוסרים על הפצועים מהתאונות לשתף פעולה עם החוקרים. יש לזכור! החוקר שנשלח מטעם חברת הביטוח בעקבות התאונה ברחוב הוא בדרך כלל נגדך, הוא מקליט את החקירה ועושה שימוש אך ורק באינפורמציה שיכולה לשמש כנגדך. מיותר לציין, שאסור גם לחתום לחוקר של התאונה ברחוב על שום מסמך, אפילו לא מסמך שמאשר את כתובת המגורים שלך.(החוקר של התאונה ברחוב לא יציג עצמו כחוקר אלא יגיד שהוא נציג מטעם חברת הביטוח)
• אין ליזום פניות כלשהן לאף גורם בכתב ו/או בע"פ, לרבות חתימה על טפסים שונים בטרם התייעצתם עם עורך דין לנזיקין או עורך דין לתאונות ברחוב.
• אסור לתת מסמכים מקוריים לאף גורם. במידה ויש צורך להשאיר מסמכים רפואיים כלשהם, יש להשאיר בידי אותו גורם אך ורק עותק ואת המקור לשמור אצלכם.
• יש לשקול הגשת תלונה במשטרה בנושא המפגע שגרם לתאונה ברחוב, אך אסור לעשות זאת מבלי להיוועץ תחילה עם העורך דין לתאונה ברחוב , שייצג אתכם בתביעת נזקי גוף.

משרדנו הוא משרד עורכי דין לנזיקין המתמחה בנזקי גוף. אנו נאפשר לך להתייעץ עם עורך דין לתאונות ברחוב.

התקשר עכשיו לטלפון 1-800-229-444 
וקבע פגישת ייעוץ ראשוני עוד היום!!

אם אתה מתעניין בתאונות ברחוב כדאי שתקרא גם את המאמרים הבאים: לשם כך לחץ על:

זכויות נפגעים במקומות ציבוריים

תאונות ילדים 

תאונות אופניים

פוליסת ביטוח תאונות אישיות 

תאונות תלמידים

תאונות פארקור 

תאונות ברחוב

האמור במאמר זה אינו בא להחליף התייעצות עם עו"ד לתאונות ברחוב. המאמר הוא כללי ובכל מקרה פציעה , יהיו המלצות שונות. אם לאחר ההתייעצות בעורך דין לתאונות ברחוב יהיו סתירות בין הנאמר במאמר זה ובין המלצותיו של העורך דין, תמיד יש להעדיף את המלצותיו של עורך הדין לתאונות ברחוב ששמע את המקרה הספציפי וגם לקח על עצמו את הטיפול בתיק

תאונות במקומות ציבוריים

 פגיעות ברחוב – תאונה בשטח ציבורי

• נפילה או פציעה במועדון ספורט, מועדון חברים, מתנ"ס, בית ספר, תנועת נוער וכו'...
• בריכת שחייה ציבורית או בריכה של קאנטרי קלאב או מועדון ספורט.
• נפילה או פציעה בבית מלון או אכסניית נוער או בית הארחה.
• נפילה או פציעה בקניון, מרכז קניות, חנות, מסעדה, פאב, מוזיאון, אולם חתונות, גן חיות, אולם קולנוע, תיאטרון וכו'...
• נפילה או פציעה כתוצאה מעבודות שביצעו קבלן או חברה קבלנית.
• נפילה או פציעה בפארק מים, פארק שעשועים, מגרש משחקים.

• • מרבית הצלמים המקצועיים לא יודעים על מה לשים את הדגש, כך שהתמונות שהם מצלמים לא בהכרח שימושיות יותר מתמונות שמצלם אדם שאינו צלם  מקצועי.
  • אם יתנהל משפט יהיה צורך להביא את הצלם, על מנת שיעיד שהוא זה שצילם את התמונות, ואז הוא ידרוש בעבור זה סכום כסף נוסף וחבל.
•  יש לצרוב ולהעביר את קובץ התמונות כגיבוי למס' מקומות, לרבות דיסק שיהיה בתיק התביעה. במרבית המקרים אם לא נוקטים בצעד זה, כשבסופו של דבר יש צורך בקובץ מסתבר שמישהו במשפחה בטעות מחק אותו.

תאונות בגני שעשועים

תאונות ופציעות בגני שעשועים, גנים ציבוריים ומגרשי משחקים

הביקור בגן שעשועים ובמגרש המשחקים הינו חוויה מהנה ומאתגרת הן להורים, ובעיקר לילדים. יש לציין שמדובר לא רק בחוויה ובהנאה. לגני השעשועים, הן הציבוריים והן אלה הנמצאים בתחומי הגן או בית-הספר, יש גם תפקיד חשוב בהתפתחותם המוטורית של ילדים.לדאבוננו, במרבית המקרים אין הקפדה מספקת על בטיחותם של גן השעשועים ומגרש המשחקים. מרבית גני השעשועים בישראל אינם בטיחותיים וקיים בהם חשש של ממש מגרימת פגיעה, פציעה או נזק לילדים המשחקים. נזקי גוף עלולים להיגרם תוך כדי פעילות במתקני שעשועים או עקב עיסוק בפעילות אחרת לצורכי הנאה. בין הדוגמאות למתקנים שעלול להיות בהם סיכון ניתן למנות: מגלשות מים, מגלשות רגילות, בריכת שחייה, מתקנים ציבוריים לילדים במגרשי משחקים כגון: קרוסלות, נדנדות, סולמות חבלים ועוד...

מרבית התאונות בגני המשחקים ובגני השעשועים נגרמים מהמפגעים הבאים:

• מתקן המשחקים גבוה מדי (מעל 2.5 מ') ומתחתיו במקום מצע רך עם כושר בלימה הולם (כמו חול או חצץ דק), שישמש לריכוך הנפילות יש מצע דק מדי או אפילו אדמה קשה או בטון.
• הסולמות חלקים ואין מעקות נוחים להחזיק בעלייה עליהם.
• אין מעקות בטיחות תקינים ובטיחותיים במרבית חלקי מתקני המשחקים.
• החלקים שעשויים מעץ משירים שבבים ובולטים מהם מסמרים רבים.
• המגלשות מסתיימות כמטר מעל האדמה וצריך לתפוס את הפעוטות עוד לפני שינחתו עם הראש/הישבן על האדמה הקשה.
• יסודות המתקן אינם מחוזקים כראוי בתוך הקרקע, ועל כן המתקן לא יציב ועלול לגרום למעידות.
• אין שילוט מתאים, שאמור להגדיר את גילאי הילדים שמותר להם להשתמש במתקן המשחקים.
• הנדנדות מנדנדות את המסגרת ויש סכנה שהפעוט ייפול תוך כדי הנדנוד.
• השרשראות של הנדנדות ושאר המתקנים חלודות ובלויות, ועלולות להיקרע תוך כדי פעילות.
• במקומות הנגישים קיימות פינות חדות או מחוספסות או שקיימות בליטות חדות שעלולות לגרום לפציעה של ילדים.
• מוטות ויתדות הבולטים מהקרקע.
• מוטות ו/או שלבים שמצויים במתקן קרוב מדי אחד לשני (פחות מ10 ס"מ) ושראשו ו/או צווארו של ילד עלול להיתפס בין שני שלבים ולגרום לסכנת חנק ו/או שבירת המפרקת ואפילו למוות.

את מי ניתן לתבוע ?

ילד שנפגע במגרש משחקים או נפגע בגן שעשועים יכול להגיש, באמצעות הוריו, תביעת נזיקין נגד הגורם האחראי לפעילות, שהינו בד"כ המחזיק במתקן ולעיתים גם הבעלים של המתקן. כאשר מדובר במתקן שעשועים ציבורי, סביר להניח שמדובר בתביעה נגד הרשות המקומית שבשטחה נמצא המיתקן.

בדרך כלל במסגרת התביעות הללו ניתן להעלות שני סוגים עיקריים של טענות:

• טענות המתייחסות לאי תקינותו של מתקן השעשועים וליקויים שונים במתקן, שכתוצאה מהם נגרמה פציעה של קטין.
• טענות שנוגעות לנוהלי בטיחות רשלניים שהיו במהלך הפעילות במתקן. לדוגמא: אם מדובר במגלשת מים חייב להיות בראש המגלשה מזניק, שאמור לוודא שגולש אחד לא יגלוש בסמיכות לגולש השני וזאת כדי שהם לא יתנגשו אחד בשני ויפצעו.

במאמר זה אנו נתמקד בטענות רשלנות מהסוג הראשון שצוין לעיל.

למרות שבישראל יש תקן מחייב של מכון התקנים שמספרו 1498, רובם המכריע של גני השעשועים ומגרשי המשחקים הציבוריים בישראל, אינם עומדים בתקן הבטיחות המחייב של מכון התקנים. על פי התקן, הרשות המקומית חייבת לבדוק ולפקח לפחות פעם בחודש ובאופן סדיר, את תקינותם של מגרשי המשחקים. לדאבוננו הרב, מרבית הרשויות המקומיות מתרשלות במילוי חובותיהן. הפיקוח שהן מקיימות אינו בהתאם לתקן ולעיתים חלק גדול מגני השעשועים אינם בפיקוח כלל. בהתנהגותם זו, מסכנות העיריות את הילדים בפציעות, שעלולות להסתיים גם בנכויות קשות ואפילו במוות.
יש לציין, שעל פי הדוח של הממונה על התקינה של מתקני משחקים בשנת 2003, רק הרשויות הבאות פעלו על פי החוק והזמינו בדיקת תחזוקה שנתית למתקני המשחקים שבבעלותן: אשדוד, באר שבע, בית שמש, בת חפר, גבעתיים, הרצלייה, חדרה, כפר סבא, כרמיאל, להבים, מודיעין, נווה דקלים, נצרת, נתניה, עומר, עפולה, ערד, פתח תקווה, צורן, קיסריה, קריית אונו, ראשון לציון, רמת גן, רמת השרון, רמת ישי ותל אביב. הרשויות המקומיות שלא הזמינו בדיקות תחזוקה שנתיות באותה שנה היו בין השאר: חיפה, כל הקריות (קרי – קרית ביאליק, קרית מוצקין, קריית אתא, קריית ים, קריית טבעון), עכו, נהריה, נצרת עילית, טבריה, קצרין, קריית שמונה, צפת, מסעדה, ראש פינה, טירת הכרמל, זיכרון יעקב, מגדל העמק, יוקנעם, אור יהודה, ירושלים, חולון, בת ים, גבעתיים, גבעת שמואל, אילת, רמלה, רעננה, ראש העין, פרדס חנה, כרכור, נשר ועוד...

יש לציין שגם על ההורים מוטלת אחריות לפקח על ילדיהם. על פי הפסיקה, מחובתם של הורים לבדוק שהמקומות שאליהם הם מרשים לילדיהם הקטינים ללכת הינם בטוחים. חובה זו משתנה על-פי נסיבות המקרה ולרבות לאור גיל הילד, תנאי השטח, אופי הסיכון ובהוצאה הנדרשת ע"מ למנוע את הסיכון. לדוגמא: כשמדובר בפעוט בן שנתיים, אין ספק שהחובה שחלה על ההורים היא מוגברת, ואם התרחשה תאונה, אין ספק שהאשם תורם של ההורים לקרות התאונה יהיה גבוה יחסית. לעומת זאת, כשמדובר בילד בן 10 אחריות ההורים פוחתת, ואז האשם תורם שלהם יהיה מינימאלי. למרות האמור לעיל, חשוב לציין שהאשם תורם של הקטין עולה ככל שעולה הגיל. לדוגמא: כשמדובר בנער בן 15 אמנם להורים אין אשם תורם, אך לנער עצמו יש אשם תורם.

ברצוני לציין מקרה מהפסיקה שבו נפצעה ילדה בת 8 בגן משחקים עירוני, הנמצא בתחום שיפוטה ואחריותה של עיריית עכו. תוך כדי ריצה בגן, חדר לתוך עינה השמאלית של הילדה ענף קוצני זקוף ובולט של שיח אשר גבל בחצר גן המשחקים. במקרה זה, נגרמה לילדה נכות קשה בעין שהתבטאה בין השאר, בקרע בקרנית, צניחה של הרשתית ופגיעה בעדשת העין. בית המשפט קבע במקרה זה "אשם תורם" של ההורים בשיעור של 50%, היות ולטענת בית המשפט, ההורים הרשו לילדה לשחק בגן משחקים שאינו מתאים לגילה.

סכומי הכסף שפוסקים בתי המשפט:

סכומי הכסף שנפסקים על ידי בתי המשפט יכולים להגיע לסכומים בני 6 ואפילו 7 ספרות. הסכומים תלויים במס' פרמטרים לרבות דרגת הנכות הצמיתה, דרגת הנכות התפקודית, מינו של הנפגע, ומידת האשם תורם שניתן ליחס לילד הפצוע ו/או להוריו. לדוגמא: ילדה בת 5.5 נפצעה בעין בתאונה במגרש משחקים, כתוצאה מברזל שהזדקר בגן השעשועים. הילדה איבדה את ראייתה באותה עין. בזמן התאונה השגיחה על הילדה אחותה שהיתה בעצמה רק בת 10. עובדה זו הטילה אשם תורם נכבד על הורי הילדה שנפצעה. בית המשפט קבע כי למרות שנכותה הרפואית היא בשיעור של 30%, נכותה התפקודית הינה בשיעור של 40%. במקרה זה חייב בית-המשפט את הרשות המקומית לפצות את התובעת בסך של מעל למיליון ₪ (וזאת לאחר קיזוז חלקם של ההורים עקב האשם התורם).
לסיכום, חשוב לציין שרשלנות מתקיני ומתחזקי המתקנים ורשלנותן של הרשויות המקומיות אינה פוטרת את ההורים מחובתם להשגיח כראוי על ילדיהם.

התיישנות התביעה
בעיקרון, תביעות כנגד המזיק מתיישנות לאחר 7 שנים. רק תביעה בבית המשפט עוצרת את מרוץ ההתיישנות. חשוב לדעת כי פנייה בכתב לחברת ביטוח אינה נחשבת לתביעה שעוצרת את מירוץ ההתישנות. זו בעצם רק פנייה שאין לה משמעות משפטית מיוחדת. אם מתנהל משא ומתן עם חברת הביטוח ללא שהוגשה תביעה בבית המשפט חברת הביטוח תפסיק את המשא ומתן באופן אוטומטי לאחר שעוברות 7 שנים ממועד התאונה ותטען לטענת התיישנות.

יחד עם זאת, חשוב לציין שבפציעות במגרש משחקים ופציעות בגן שעשועים בדרך כלל הנפגעים הם קטינים, ולכן בנושא ההתיישנות יש להם הקלה מסויימת, שכן תקופת ההתיישנות מתחילה להיספר החל מיום הולדתו ה-18 של הקטין. במילים אחרות, קטין שנפצע בתאונה יכול לתבוע את המזיק עד גיל 25. בכל מקרה, לא מומלץ לחכות עם הגשת התביעה. ככל שחולפות השנים, הקושי לבסס את התביעה הולך וגובר ונפגע שמגיע לעורך דין בגין 24 עלול לקבל סירוב לייצוג וזאת, מכיוון שאיסוף הראיות לאחר כל כך הרבה שנים לפעמים הוא בלתי אפשרי.

גורמים נוספים שניתן לתבוע בגין אותה תאונה:
ניתן לתבוע גם על פי פוליסת ביטוח תאונות אישיות תלמידים - אם מדובר בילדים מגיל 6 עד גיל 18 יש אפשרות לתבוע על פי פוליסת ביטוח תאונות אישיות תלמידים. מדובר בפוליסה שמפצה את ילדי ישראל בגין כל אירוע תאונתי. הפוליסה חלה על כל תלמידי ישראל 24 שעות ביממה 365 יום בשנה ולרבות בחו"ל. פוליסת תאונות אישיות תלמידים מזכה בפיצוי חד פעמי, שמרביתו נגזר מדרגת הנכות שנותרת לילד כתוצאה מהתאונה. על כל אחוז נכות צמיתה שנותר לילד, הוא זכאי על פי הפוליסה לכ- 800 $. אם לדוגמא נקבעו לו 10% נכות לצמיתות, הילד יהיה זכאי לקבל מחברת הביטוח סכום על סך של כ- 8000 $.
מומלץ להיעזר לצורך תביעה זו בעורך דין לתאונות תלמידים, קרי, עורך דין שמתמחה בתאונות תלמידים.

זהירות התיישנות !!!
ההתיישנות בפוליסת ביטוח תאונות אישיות תלמידים היא לאחר 3 שנים בלבד ולא 7 שנים כמו בתביעות רגילות שצוינו לעיל. שוני זה יוצר בלבול בקרב אנשי ביטוח ואפילו בקרב עורכי דין שאינם מתמחים בתחום נזקי גוף, אשר נוטים לעיתים לשכוח, שההתיישנות בתביעה על פי פוליסות כאלה היא לאחר 3 שנים. גם כאן מרוץ ההתיישנות מתחיל מהיום שבו מלאו לילד שנפגע 18שנים. במילים אחרות, ניתן להגיש תביעה על פי פוליסת ביטוח תאונות אישיות תלמידים עד ליום הולדתו ה- 21 של התובע.

רשלנות רפואית

תביעת רשלנות רפואית 

תביעות בגין רשלנות רפואית הן ענף בתחום תביעות הנזיקין שהתפתח מאוד בשנים האחרונות. בעבר, היה קשה מאוד להוכיח נזק שנגרם בגין רשלנות רפואית, ורוב התביעות בגין רשלנות רפואית היו נדחות. בשנים האחרונות, חלה התפתחות משמעותית בתחום התביעות בגין רשלנות רפואית, וכיום יותר ויותר תביעות מתקבלות על ידי בתי המשפט. גם הפסיקה החלה לגלות פתיחות לכל הנושא של תביעות בגין רשלנות רפואית, והגישה היום היא שהרופאים, קופות החולים ובתי החולים אינם מעל לחוק, אלא הם בעלי מקצוע, כמו כל בעל מקצוע, וחלות עליהם חובות זהירות כלפי ציבור המטופלים. 

 תביעות בגין רשלנות רפואית מתבססות על מספר חוקים ביניהם:

חוק זכויות החולה, ופקודת הנזיקין

חשוב לזכור שגם היום, לאחר שינויי המגמה בפסיקת בתי המשפט, חלק ניכר מהתביעות המוגשות לבתי המשפט, בסופו של דבר נדחות.

יש לציין שההליך המשפטי בתביעות בגין רשלנויות רפואיות כרוך בהוצאות משפטיות ניכרות (בעיקר הוצאות עבור חוות דעת רפואיות) וגם בהליכים רגשיים קשים. 

 התנאי הראשון להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית בבית המשפט, היא המצאת חוות דעת רפואית התומכת בתביעה. כל עורך דין לרשלנות רפואית ינסה לבסס את התביעה שלו על חוות הדעת הרפואית. עלות חוות דעת בתביעה בגין רשלנות רפואית היא בסדר גודל שבין 5000 - 20,000 ש"ח. וזה תלוי בסוג חוות הדעת, מי הגורם הרשלן שכנגדו אמורה להיכתב חוות הדעת, והרופא המומחה שכותב את חוות הדעת. חשוב לציין שלעיתים, בתביעות רשלנות רפואית, יש צורך ביותר מחוות דעת אחת, מה שמגדיל את ההוצאות המשפטיות באופן משמעותי.

 על מנת לחסוך מהלקוח הוצאות משפטיות יקרות, הכרוכות בהגשת תביעה בגין רשלנות רפואית, משרדנו - צמשרד עורכי דין לרשלנות רפואית נוקט בשיטת השלבים, בטיפול בהכנת התביעה בגין רשלנות רפואית:

 השלב הראשון  - איסוף החומר הרפואי

כדי לבסס את חוות הדעת הרפואית יש תחילה לאסוף את כל החומר הרפואי. חשוב לציין שבמרבית המקרים החומר שנמצא בידיו של הלקוח הוא בדרך כלל חומר רפואי חלקי (תעודות חדר מיון, תעודות שחרור מבית החולים וכו'...). המסמכים הרפואיים שנמצאים בידי הלקוחות הם בדרך כלל המסמכים שאותם רוצה המוסד או הרופא הרשלן שיהיו בידי הלקוחות. את המסמכים החשובים באמת, המוסדות הרפואיים שומרים אצלם ומנפקים אותם רק עם דרישה מיוחדת. אי לכך, יש לפעול תחילה להוצאת כל המסמכים הרפואיים מבית החולים ו/או מקופת החולים. במקרים רבים, הלקוח משוכנע שמקור הרשלנות הוא בבית החולים, בעוד שבעצם מקור הרשלנות מתחיל כבר כמה שנים קודם לכן בקופת החולים. אי אפשר לתת לרופא מומחה לבסס חוות דעת רפואית בגין רשלנות רפואית, כאשר לא כל החומר הרפואי נמצא בידיו. 

 השלב השני - סיפור החולה התובע או בני משפחתו של החולה

כשהרופא המומחה מתחיל למיין וללמוד את החומר הרפואי, בנסיון לבסס תביעת רשלנות רפואית, רצוי שיהיה בידיו גם את הסיפור הסובייקטיבי של החולה או בני משפחתו.

הסיפור של החולה או בני משפחתו נותן למעשה את הכיוון הראשוני לחקירת הרשלנות הרפואית. כל עורך דין המתמחה ברשלנויות רפואיות יבקש את סיפור המקרה. לא צריך לחשוש מכתיבת סיפור המקרה. לא חשוב לא לעורך הדין שמתמחה ברשלנויות רפואיות ולא לרופא המומחה שאמור לכתוב את חוות הדעת בגין הרשלנות הרפואית, התחביר, שגיאות הכתיב והסגנון של הסיפור. צריך פשוט לכתוב בכתיבה חופשית וללא מעצורים וזה מקל מאוד על חקירת הרשלנות הרפואית.

 שלב שלישי - מיון החומר 

עורך הדין מתמחה לרשלנות רפואית ימיין את  החומר הרפואי וייסדר אותו לצורך הגשתו לרופא המומחה. חשוב לציין שהעורך דין של רשלנות רפואית לא יברור את המסמכים, ולא ישמיט אף מסמך רלוונטי או לא רלוונטי. כל החומר שהתקבל  מהמוסדות הרפואיים לרבות מהרופא הרשלן יועבר לרופא המומחה אך בסדר שעל פיו יהיה נוח למומחה  לבסס את ההחלטה האם הייתה רשלנות רפואית או לא. 

 שלב רביעי- הפניית החומר לרופא עם אורינטציה משפטית לרשלנויות רפואיות

בשלב הראשון נותנים את החומר הרפואי לרופא שתחום התמחותו הוא לאו דווקא בתחום שבו התרחשה הרשלנות הרפואית. רופא זה בודק את ההיתכנות הראשונית של תביעת הרשלנות והאם יש טעם להפנות את החומר לרופא מומחה בתחום הרלוונטי, לצורך ביסוס חוות דעת רפואית על רשלנות רפואית. הבדיקה היא אמנם שיטחית באופן יחסי, אך עלותה מסתכמת בדרך כלל בכמה מאות שקלים. ומטרתה העיקרית לחסוך כסף רב לאדם הפגוע ו/או לבני משפחתו.

 שלב חמישי - הפניית החומר הרפואי לרופא מומחה בתחום הרלוונטי

לאחר שרופא כללי קבע, שיש סיכוי טוב לבסס חוות דעת בגין רשלנות רפואית, מועבר החומר הרפואי למומחה בתחום הרלוונטי, ולפעמים יש צורך להפניית החומר למספר מומחים שונים, כי לצורך ביסוס התביעה בגין הרשלנות הרפואית יש צורך במיומנות במספר דיסיפלינות רפואיות. הרופא המומחה הנ"ל הוא לאו דווקא הרופא שיכתוב בסופו של דבר את חוות הדעת הרפואית בגין הרשלנות הרפואית, אבל מדובר ברופא ששולט בדיספילנה הרפואית הרלוונטית וכן ברופא שיש לו אוריינטציה משפטית בנושא הרשלנויות הרפואיות. עלות בדיקה מסתכמת בדרך כלל בין 1000 ל- 2000 ש"ח. 

 שלב שישי - מציאת המומחה לכתיבת חוות דעת רפואית 

מלאכת חיפוש המומחה המתאים, לצורך כתיבת חוות הדעת, היא מלאכה מורכבת וחשוב שעורך דין של רשלנות רפואית, הבקיא בכל שלבי התנהלות תביעה של רשלנות רפואית, יהיה מעורב בחיפוש המומחה ובבחינת יכולותו לכתוב את חוות הדעת הרפואית. יכולתו של הרופא המומחה לכתיבת חוות דעת רפואית בגין רשלנות רפואית מתבססת על שני סוגי מיומניות:

1 היכולת לכתוב חוות דעת ברורה ומשכנעת. 

2 היכולת לעמוד בחקירה צולבת של עורכי הדין של בית החולים ו/או קופת החולים.

אסור להתרשם רק מיכולת הכתיבה. לדאבוני הרב, ראיתי לא מעט רופאים בכירים שכתבו חוות דעת רפואית ברורה ומשכנעת, אך כשעמדו במעמד של חקירה צולבת על דוכן העדים, הם פשוט נשברו. חשוב לזכור שגם פרופסור שמנהל מחלקה בבית חולים, עלול להישבר על דוכן העדים. זו פשוט סביבה שלא מוכרת לו, זה לא איזור הנוחות שלו, ולא תמיד יש לו את המיומנות הדרושה לעמוד על דוכן העדים בהצלחה.

על כן, יש  לבחון את הרופא שכותב את חוות הדעת במספר מישורים, אבל שני המישורים שצוינו לעיל הם החשובים ביותר. 

 שלב שביעי - הגשת כתב התביעה 

לאחר שתיק הרשלנות הרפואית עבר בהצלחה את כל השלבים (1-6 כמפורט לעיל), וללא כל צל של ספק יש מקום להגשת תביעה על רשלנות רפואית, יש צורך להתחיל במלאכת כתיבתו של כתב התביעה. כדאי מאוד שיותר מעורך דין אחד יהיה מעורב בהגשת וניהול התביעה של הרשלנות הרפואית. בכל תחום נזקי הגוף, זה להערכתי התחום המסובך ביותר ולכן כדאי שלפחות שני עורכי דין של רשלנות רפואית, יהיו מעורבים בתהליך. אם מדובר בתביעה שסכומה אינו עולה על 2.5 מליון ש"ח (נכון למועד כתיבת שורות אלה) ניתן להגיש את התביעה על הרשלנות הרפואית בבית משפט השלום. ואם מדובר בתביעת רשלנות רפואית שסכומה עולה על 2.5 מליון ש"ח, יש להגיש את התביעה בבית המשפט המחוזי. 

חשוב לציין שבדרך כלל לאחר הגשת התביעה נפתח משא ומתן בין הצדדים. לפעמים מוצעות הצעות פשרה, שכדאי להתפשר עליהן, אך אסור להתפשר בטרם התקבלה המלצה של עורך דין רשלנות רפואית בנושא הפשרה. 

אנו משרד עורכי דין לרשלנות רפואית. במשרדנו עורכי דין לרשלנות רפואית לרבות משפטן ורופא שהוא  רופא בכיר וגם מומחה המתמחה בתביעות רשלנות רפואית. אם אתה חושב שנפגעת מרשלנות רפואית ויש ברצונך להגיש תביעת רשלנות רפואית, בטרם תפעל, אנו ממליצים לך להתקשר אלינו וועורך דין לרשלנות רפואית ייעץ לך בנושא תביעת רשלנות רפואית.

התקשר עכשיו לטלפון 1-800-229-444 

וקבע פגישת ייעוץ ראשוני! 

במשרדנו עורכי דין לרשלנות רפואית ומשרדו מקיף את הטיפול בתביעות רשלנות רפואית כמעט בכל איזורי הארץ לרבות עורך דין רשלנות רפואית בצפון, עורך דין רשלנות רפואית במרכז, עורך דין רשלנות רפואית ברמת הגולן , עורך דין רלשנות רפואית בעמק יזראל ועוד. במשרדנו עורכי דין לרשלנות רפואית בעכו, עורך דין לרשלנות רפואית בנהרייה, עורך דין לרשלנות רפואית בכרמיאל, עורך דין לרשלנות רפואית בחיפה, עורך דין רשלנות רפואית בקריות, עורך דין רשלנות רפואית בקרית מוצקין, עורך דין רשלנות רפואית בחדרה, עורך דין רשלנות רפואית בקרית ביאליק ועוד..