גמלת ניידות

 

תביעה לקבלת גימלת ניידות


גימלת ניידות מעניקה הטבות לנכים שיש להם ליקויים ברגליים, המגבילים אותם בניידות. לא כל נכה המוגבל ברגליו זכאי לקבל את גימלת הניידות אלא רק נכים שהליקוי שלהם נכלל ברשימת הליקויים הסגורה שבהסכם הניידות, שנחתם בין משרד האוצר ובין המוסד לביטוח לאומי.

זכאים לגמלת ניידות מי שמוגדרים כ"מוגבלים בניידות".

מוגבל בניידות הוא תושב, שיש לו נכות ברגליו, הרשומה ברשימת הליקויים שבהסכם הניידות, וביום הגשת התביעה טרם הגיע לגיל פרישה. בנוסף, הוא נדרש לדרגת מוגבלות בניידות מינימלית בשיעור של 40% לפחות, וזאת במידה ויש ברשותו רישיון נהיגה. במידה ואין ברשותו רישיון נהיגה, דרגת המוגבלות בניידות הנדרשת, על מנת שיקבל את גימלת הניידות, היא 60% . חשוב לציין שמוגבל בניידות שאין ברשותו רישיון נהיגה ושוועדה רפואית קבעה שדרגת המוגבלות בניידות שלו היא 60% ומעלה, יהיה זכאי לקבלת גימלת ניידות רק אם יש לו "מורשה לנהיגה" שיכול להסיעו.

המורשה לנהיגה ייחשב כמי שעונה על כל התנאים האלה:


א. הוא קרוב משפחה מדרג ראשון (אח, אחות, הורה, בן זוג, בת זוג, ילד וכו'...) של המוגבל בניידות ובידו רישיון נהיגה בר תוקף או שהוא מטפל שסועד את המוגבל בניידות ברוב שעות היממה.
ב. הוא גר עם המוגבל בניידות באותו בניין או שהם גרים בבניינים שהמרחק האווירי ביניהם אינו עולה על 500 מטר.
ג. הוא באמת דואג לצרכיו של המוגבל בניידות ומתחייב להסיעו באופן קבוע למילוי צרכיו השוטפים.
ד. הוא אושר על ידי המוסד לביטוח לאומי.

כפי שנאמר, לא כל אדם המרגיש עצמו מוגבל בניידות זכאי לקבל גימלת ניידות.

המגבלה חייבת להיות מגבלה ברגליו והיא גם חייבת להימנות על אחת מהמגבלות שמופיעות ברשימת הליקויים הסגורה על פי הסכם הניידות, שנחתם בין משרד האוצר ובין המוסד לביטוח לאומי.

הרשימה מורכבת מ- 11 קבוצות עיקריות (שבכל אחת מהן יש מספר תתי סעיפים ברשימה סגורה):


1.   גימלת ניידות עקב שיתוקים.
2.   גימלת ניידות עקב קטיעות. 
3.   גימלת ניידות עקב קשיונות. 
4.   גימלת ניידות עקב נקיעות. 
5.   גימלת ניידות עקב מפרקים מדומים.
6.   גימלת ניידות עקב הגבלת כושר תנועת המפרקים ברגלייים או החלפתם.
7.   גימלת ניידות עקב קיצור רגל ב- 15 ס"מ ומעלה.
8.   גימלת ניידות עקב תהליך של אי ספיקה הקפית בעורקי הרגליים.
9.   גימלת ניידות עקב הפרעות במערכת כלי הלימפה.
10. גימלת ניידות עקב מומים מלידה ברגליים. 
11. גימלת ניידות עקב קומה נמוכה.

לרשימת הלקויים המורחבת על פי הסכם הנידות לחץ כאן

אזרחים שאינם זכאים לקבל גימלת ניידות:


1. מי שבגין נכותו זכאי לפטור מלא או חלקי מתשלום המיסים, החלים על הרכב או להלוואה עומדת למימון המיסים, או לתשלום בעד החזקת רכב או בעד השתתפות בהוצאות ניידות, על פי אחד החוקים שיצוינו להלן    
    אינו זכאי לקבל גימלת ניידות:

    * חוק הנכים (תגמולים ושיקום). 
    * חוק המשטרה (נכים ונספים).
    * חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים).
    * חוק נכי המלחמה בנאצים.
    * חוק הגמלאות לנפגעי ספר.
    * חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה.


2. מי שמקבל קצבה לשירותים מיוחדים מהמוסד לביטוח לאומי, אם מתקיימים בו תנאי הזכאות לקבלת הטבות גם על פי הסכם הניידות הוא יצטרך לבחור בין שתי הגמלאות למעט מספר חריגים שבהם הוא יוכל  
    לקבל את שתי הגמלאות :

    חריג ראשון - אדם הזכאי לגמלת ניידות הזכאי גם לקצבה לשירותים מיוחדים יוכל בכל זאת לקבל גם את ההטבות על פי הסכם הניידות, אם הוא זכאי לקיצבה לשירותים מיוחדים בשיעור של 100% ומעלה.
    חריג שני - אדם הזכאי לגימלת ניידות בשיעור של 100% ושזכאי לקבל גם קיצבה לשירותים מיוחדים מהמוסד לביטוח לאומי, יוכל לקבל את שתי הקיצבאות / גמלאות ואין זה משנה מה שיעור הזכאות שלו על פי    
    הקצבה לשירותים מיוחדים.

    חריג שלישי - מוגבל בניידות שהוועדה של משרד הבריאות, על פי הסכם הניידות, קבעה כי הוא זקוק לכיסא גלגלים ומשתמש בו (ואין זה משנה מה שיעור המוגבלות בניידות שנקבע לו) וועדה רפואית של המוסד  
    לביטוח לאומי קבעה כי הוא זכאי לקבל קיצבה לשירותים מיוחדים, יוכל לקבל את שתי הקצבאות / גמלאות אפילו אם באף אחת מהן הוא אינו זכאי ל- 100%.


3. מי שמקבל גמלת ילד נכה מהמוסד לביטוח לאומי, אם מתקיימים בו גם תנאי הזכאות לקבלת הטבות על פי הסכם הניידות יצטרך לבחור בין שתי הקצבאות / גמלאות למעט שני חריגים:
    חריג ראשון - מוגבל בניידות הזכאי לגמלת ילד נכה מהמוסד לביטוח לאומי יוכל בכל זאת לקבל הטבות על פי הסכם הניידות, אם נקבעו לו 80% מוגבלות בניידות לפחות, או שוועדה רפואית של משרד הבריאות על  
    פי הסכם הניידות, קבעה כי הוא זקוק לכיסא גלגלים ומשתמש בו.

    חריג שני - ילד שמוגבל בניידות שהוא אחד משני זכאים לגמלת ילד נכה, באותה משפחה, יוכל בכל זאת לקבל הטבות גם לפי הסכם הניידות.
   

בכל מקרה מומלץ להתייעץ עם עורך דין שמתמחה בניידות האם ניתן בכל זאת לקבל במקביל את שתי הגימלאות.

 על פי הסכם הניידות תושב שנקבעה לו מוגבלות בניידות זכאי למספר הטבות:

* קצבת ניידות. 
* תו חניה לרכב נכה. 
* הלוואה עומדת למימון מיסים על הרכב. 
* הלוואה נוספת מקרן הלוואות לאלה הזכאים לרכוש רכב לאביזרים מיוחדים.
* הלוואה מיוחדת לרכישה ולהתקנה של אביזרים ברכב לאביזרים מיוחדים לרבות מתקן הרמה לכיסא גלגלים.
* החזר הוצאות לרכישה ולהתקנה של אביזרים ברכב פרטי.
* לימוד נהיגה ברכב לאבזרים מיוחדים למוגבלים בניידות הזקוקים לכיסא גלגלים ומשתמשים בו.


נרחיב תחילה על קצבת הניידות

הקריטריונים לקבלת קיצבת הניידות נקבעים על סמך מספר פרמטרים:
כגון האם מדובר באדם שיש לו רכב או אדם ללא רכב ?

האם מדובר באדם עם רישיון נהיגה או ללא רישיון נהיגה?

האם מדובר באדם שעובד לפרנסתו או אדם שאינו עובד ?

מה שיעור המוגבלות בניידות?

מהו גודל הרכב לו הוא זכאי?

קצבת ניידות לבעלי רכב :

אדם בעל רכב שוועדה רפואית לעניין ניידות קבעה לו דרגת מוגבלות בניידות בשיעור של 40% ומעלה, זכאי לקבל קיצבת ניידות חודשית לשם השתתפות בהוצאות החזקת הרכב ולרבות דלק, ביטוחים שונים, תיקונים וכו'...

שיעור קצבת הניידות תלוי בין השאר ב:


* דרגת המוגבלות בניידות שנקבעה לו. ככל שדרגת המוגבלות בניידות גבוהה יותר, כך תגדל הקצבה.
* האם הנכה נוהג בעצמו או שנהג מורשה מסיע אותו.
* גודל הרכב שבבעלותו של המוגבל בניידות, אך לא יותר מגודל הרכב שאושר לו במסגרת הועדה לגודל רכב.
* יש לציין שאם המוגבל בניידות משתכר והכנסתו עולה על 25% מהשכר הממוצע במשק (השתכרות של כ2200 ש"ח לחודש), הוא זכאי לקבל קצבה מוגדלת בשיעור כפול בהשוואה לקצבת ניידות של נכה שאינו משתכר או שמשתכר בסכום הנמוך מ2200 ש"ח לחודש (נכון לסוף שנת 2011).
* האם המוגבל בניידות משרת בצהל בשירות חובה או בהתנדבות.
* האם המוגבל בניידות זכאי לרכב לאביזרים מיוחדים ורכש רכב כזה.
* כשמדובר במוגבל בניידות שנוהג בעצמו יש חשיבות מה המתקנים שיש ברכב לאביזרים מיוחדים. סכום הקצבה בקטגוריה זו נקבע בין השאר לפי שווי האביזרים המיוחדים שאושרו על ידי המכון הרפואי לבטיחות
   בדרכים והותקנו ברכב.

* כשמדובר ברכב פרטי האם המוגבל בניידות זכאי למתקן הרמה לכיסא גלגלים ברכב פרטי, והתקין מתקן כזה.
* כשמדובר במשפחה גרעינית ובאותה משפחה זכאים שניים לקבלת קיצבת ניידות, מחושבת קצבת הניידות כך: סכום קצבה מלאה למיש שזכאי לקצבה הגבוהה יותר מבין שני בני המשפחה, בתוספת של 35%
   מהקצבה שהייתה אמורה להשתלם לבן הזוג השני לולא היה קונהר רכב משותף.

* קיימת תוספת מרחק לקצבת ניידות למשתכרים מעל 25% מהשכר הממוצע במשק. תוספת זו משולמת במידה והמרחק מביתם של הנכים למקום עבודתם וחזרה הוא 40 ק"מ לפחות. במקרה זה, היות והוצאות החזקת הרכב הן גבוהות במיוחד, הם זכאים לקבל תוספת של כ- 25% לקצבה. חשוב לציין, תוספת זו משולמת רק אם עבדו 6 חודשים ברציפות לפחות בסמוך לפני הגשת הבקשה לקצבה והם נוסעים ברכב בקביעות למקום העבודה.

קצבת ניידות לחסרי רכב
קצבת ניידות לחסרי רכב מיועדת להשתתפות בהוצאות הניידות של מוגבלים בניידות שאין ברשותם רכב או שיש ברשותם רכב אך הרכב מושבת מסיבות שונות (לדוגמא אין ביטוח ו/או אין טסט) ולפיכך הופסקה להם קצבת הניידות כבעלי רכב. במצב זה, חייבים הנכים חסרי הרכב לעמוד בכל התנאים באחת מהקבוצות הבאות:
קבוצה א'
1 מלאו לנכה 18 שנים. 
2 נקבעה לנכה מוגבלות בניידות בשיעור של 80% לפחות.
3 הוא משתכר בשכר של מעל ל- 25% מהשכר הממוצע במשק.
4 הוא איננו מקבל קיצבת נכות לפי חוק הביטוח הלאומי .
קבוצה ב'
1 מלאו לנכה 18 שנים. 
2 הוא מקבל גמלה לשירותים מיוחדים.
3 נקבעה לו מוגבלות בניידות בשיעור של 100% או שוועדה רפואית של משרד הבריאות לעניין המוגבלות בניידות קבעה כי הוא זקוק לכיסא גלגלים ומשתמש בו.
קבוצה ג'
1 הוא מקבל גמלה לילד נכה
2 נקבעה לו מוגבלות בניידות בשיעור של 80% לפחות או שוועדה רפואית של משרד הבריאות לעניין המוגבלות בניידות קבעה, כי הוא זקוק לכיסא גלגלים ומשתמש בו.

קבוצה ד'
1 הנכה הוא בוגר, שנקבעה לו מוגבלות בניידות בשיעור של 100% ו/או שהנכה הוא קטין שנקבעה לו מוגבלות בניידות בשיעור של 80%. 
2 הנכה שוהה במוסד ויוצא ממנו ברכב לפחות 6 פעמים בחודש למטרות עבודה, לימודים, פעילות חברתית, שיקומית או התנדבותית.
3 אין גוף או מוסד אחר הנושא בהוצאות יציאותיו אלה מהמוסד. 
4 הנכה זכאי לגמלה לשירותים מיוחדים או לגמלת ילד נכה אך איננו מקבל אותה בשל העובדה שהוא שוהה במוסד.
חשוב לציין שלעניין קבוצה ד' זכאי לקצבה גם מוגבל בניידות השוהה במוסד, שיש ברשותו ובבעלותו רכב שנרכש עם הלוואה עומדת, והוא איננו נדרש להחזירה, ובלבד שמתקיימים בו כל התנאים המפורטים בקבוצה ד' לעיל.

שיעור הקצבה לחסרי רכב

שיעור הקצבה לחסרי רכב הוא שווה ערך לקצבת ניידות המשתלמת למוגבל בניידות בעל רישיון נהיגה בר תוקף, שמשתכר ושנקבעו לו 100% מוגבלות בניידות והוא בעל רכב שנפח מנועו עד 1800 סמ"ק. סכום שעומד בסוף שנת 2011 על כ- 2000 ש"ח לחודש.

מה לעשות כדי לקבל קצבת ניידות?
המבקש לקבל גמלת ניידות על פי הסכם הניידות אמור לפנות לפחות לשני גורמים :
הגורם הראשון הוא משרד הבריאות :
יש למלא טופס ולהגיש בקשה לבדיקת רפואית בלשכת הבריאות המחוזית. את הטופס אפשר לקבל בלשכות הבריאות המחוזיות וכן בסניפי המוסד לביטוח הלאומי. לקוחותינו יכולים להוריד את הטופס מאתר האינטרנט שלנו. חשוב לדעת כיצד למלא את הטופס וכיצד להגדיר את הסעיף של המוגבלות בניידות ולצורך כך כדאי להיעזר בעורך דין שמתמחה בניידות. לאחר שהועדה הרפואית קבעה את אחוזי המוגבלות בניידות, ניתן לערער עליה בפני ועדה רפואית לעררים, שנמצאת ליד בית החולים תל השומר.
את הערר יש להגיש בתוך 60 ימים מהיום שבו נמסרה לנכה החלטת הוועדה הרפואית. על החלטת הועדה הרפואית לעררים של משרד הבריאות, ניתן לערער לפני בית הדין האזורי לעבודה. את הערעור יש להגיש בתוך 30 ימים מהיום שבו נמסרה לנכה החלטת הועדה לעררים. מומלץ מאוד שלא להגיע לבית הדין לעבודה ללא ייצוג או סיוע או לפחות ייעוץ של משרד עורכי דין המתמחה בתביעה לניידות.
משרדנו ישמח לייעץ ללא כל התחייבות לכל מי שמעוניין להגיש ערר לבית הדין לעבודה.
חשוב לזכור שגם למוסד לביטוח לאומי נתונה זכות ערעור על החלטת הועדה הרפואית של משרד הבריאות. לדאבוני הרב, המוסד לביטוח לאומי מנצל את האופציה הזו ומתעמר בציבור הנכים. המוסד לביטוח לאומי עושה שימוש נרחב באופצית הערעור שניתנה לו. לכן, במידה וקיבלת את אחוז המוגבלות בניידות שאתה מרוצה ממנו, אל תעלוז כי קרוב לוודאי שהמוסד לביטוח לאומי יערער על הקביעה בפני הועדה הרפואית לעררים. הנטיה של המוסד לביטוח לאומי להגיש ערר לבית הדין לעבודה היא יחסית נמוכה, מכיוון שערר לבית הדין לעבודה מאלץ את המוסד לביטוח לאומי להתאמץ ולהשקיע משאבים שלא תמיד משתלם לו לעשות אותם.
לאחר קביעת ועדה רפואית לעררים של משרד הבריאות יש להגיש תביעה לסניף המוסד לביטוח לאומי, לצורך מימוש ההחלטה. את זה אפשר לעשות בסניף המוסד לביטוח לאומי הקרוב. אם מסיבות כלשהן ישתהה המוגבל בניידות בהגשת התביעה למוסד לביטוח לאומי, הוא לא יהיה זכאי לקבל את הקצבאות לתקופה העולה על חודשיים לפני מועד הגשת הבקשה. לדוגמא: אם וועדה רפואית לעררים קבעה לנכה מוגבלות בניידות בשיעור של 50% ב- 1.1.2012 והמוגבל בניידות פנה לביטוח לאומי על מנת לקבל את קצבת הניידות רק ב- 1.5.2012 הוא יהיה זכאי לקבל קיצבאות רק מיום 1.3.2012 והוא למעשה יפסיד את הקצבאות בגין חודש ינואר ופברואר 2012. לכן מומלץ שלא להתעכב בהגשת הבקשה לקבלת קיצבת ניידות למוסד לביטוח לאומי.

הפסקת תשלום קצבת הניידות

המוסד לביטוח לאומי יפסיק את תשלום קצבת הניידות כאשר מתרחש אחד מהאירועים הבאים:
1 הפסיק להתקיים או לא התקיים תנאי כלשהו מהתנאים המזכים בקצבת ניידות (לדוגמא: וועדה רפואית חדשה קבעה כי אין לנכה מוגבלות בניידות).
2 הרכב נמכר או שהמוגבל בניידות נפטר.
3 חלפו 6 חודשים מהמועד שבו קבע המכון הרפואי לבטיחות בדרכים הגבלות חדשות בנהיגה שמחייבות את החלפת הרכב, והמוגבל בניידות לא החליף את רכבו ו/או מי שיסיע אותו ברכב (ינהג עבורו) או שדרגת המוגבלות בניידות היא נמוכה מ60% ואז גם אם יש מישהו שיוכל להסיע אותו זה עדיין לא מספק.
4 המוגבל בניידות לא משתמש ברכב במשך 3 חודשים רצופים לפחות.
5 המוגבל בניידות מאושפז בבית חולים שלושה חודשים רצופים לפחות והוא איננו זכאי לקצבת חבר רכב כשוהה במוסד.
6 חלפו 3 חודשים מיום שהרכב נגנב, נהרס או ניזוק, ושמאי שהוסמך על ידי המוסד לביטוח לאומי קבע שאי אפשר לתקן את הרכב כך שיוכל להמשיך ולשמש את המוגבל בניידות.
7 המוגבל בניידות יצא מהארץ לתקופה העולה על חודש קלנדרי. אם לפני יציאתו מהארץ קיבל קצבת ניידות לתקופה של 3 חודשים רצופים לפחות, תופסק הקצבה רק בתום 6 חודשים רצופים מיום שיצא מהארץ.