ועדה רפואית משרד הביטחון

• גרסת הדפסה
• שלח לחבר

כיצד להתכונן לקראת ועדה רפואית של משרד הביטחון

אגף השיקום במשרד הביטחון  הוא הגוף שאחראי, על פי חוק הנכים תגמולים ושיקום, בדרך כלל על ניהול תביעות פיצויים, המוגשות למשרד הביטחון על ידי אנשי כוחות הביטחון ולרבות על ידי שוטרים, חיילים בשירות סדיר, חיילים בשירות קבע, סוהרים, מתנדבים במשמר האזרחי ועוד...

אם הגעת לוועדה הרפואית סימן שעברת בהצלחה את השלב הראשון בתביעה - החלטת קצין תגמולים שאכן נפגעת בשירות ושיש קשר סיבתי בין פציעתך ובין השירות.  על מנת לדעת מהו גובה הפיצוי לו זכאי התובע על פי חוק הנכים תגמולים ושיקום, מתכנסת וועדה רפואית  של משרד הביטחון אשר בודקת את התובע וקובעת את שיעור הנכות הרפואית אשר נותרה לו, בין אם מדובר בנכות זמנית ובין אם מדובר בנכות צמיתה.

למעשה, הוועדה הרפואית היא זו שתקבע את גובה הפיצוי לו זכאי התובע על פי חוק הנכים. אם הועדה תקבע ששיעור הנכות צמיתה נמוך מ- 10%, התובע לא יהיה זכאי לפיצוי כספי. אם הוועדה תקבע שהנכות צמיתה היא בשיעור הנמוך מ-20% וגבוה מ- 10%, התובע לא יהיה זכאי לגמלה חודשית אלא רק למענק חד פעמי. אי לכך, מאחר והחלטת הוועדה הרפואית הינה קריטית, מומלץ מאוד שהתובע יגיע לבדיקה מוכן  עד כמה שאפשר. על התובע לדעת מה בדיוק להגיד לאנשי הוועדה. הכלל הוא: מה שלא צריך להגיד, חשוב מאוד שלא להגיד!!!

על התובע לדעת לתאר את מצבו הרפואי, עליו לדעת כיצד להתנהג, כיצד להתלבש, וזאת על מנת להגביר את הסיכוי שלו למצות את זכויותיו.

אנו ננסה לתת טיפים ועצות לתובע ואנו מקווים שהם יסייעו לו למצות את מלוא זכויותיו  על פי חוק הנכים תגמולים ושיקום. בכל אופן אנו ממליצים להתייעץ עם עורך דין שמתמחה בתביעות נגד משרד הביטחון על פי חוק הנכים תגמולים ושיקום. 

 

איסוף  וארגון החומר הרפואי

מומלץ  להגיע לוועדה הרפואית מצוידים בחומר הרפואי הרלוונטי לפציעה.

גם אם יש ברשותכם קלסרים שלמים המצביעים על חומרת הפציעה ו/או המחלה, עליכם להבין שהוועדה הרפואית לא תקרא את כל הקלסרים. לדאבוני הרב, במרבית המקרים הוועדה הרפואית של משרד הביטחון בודקת באופן שטחי ביותר את החומר ובמקרים רבים הוועדות הרפואיות לא מגיעות למסמכים החשובים באמת. לכן, יש לתת לוועדה הרפואית קודם כל את המסמכים החשובים ביותר ורק לאחר מכן את כל שאר המסמכים (במידה ויישאר זמן).

 

המסמכים החשובים הם:

תוצאות בדיקות דם, תוצאות בדיקת אולטרא סאונד, תוצאות בדיקת  CT , תוצאות בדיקת  MRI , תוצאות בדיקות השמיעה, תוצאות צילומי הרנטגן, תוצאות בדיקת EMG, תוצאות בדיקת ENG  וכיו"ב... 

חשוב לציין, קשה מאוד להתווכח עם תוצאות הבדיקות. כמובן שיש להצטייד בסיכומי אשפוז ובמסמכים חשובים נוספים. אנו גם ממליצים לסמן ולהדגיש במרקר צהוב את האבחנות החשובות בכל מסמך וזאת על מנת להקל על חברי הוועדה לעיין במסמכים החשובים. חשוב מאד להביא לא רק את התוצאות של בדיקות ההדמייה, אלא גם את הדיסקים של בדיקות ההדמייה. לעיתים, חברי הועדה מעוניינים לצפות בצילום הרנטגן, ה- CT, ה- MRI וכו'...ולא להסתפק בפרשנות של הרדיולוגים השונים של קופות החולים או של הצבא.

 

הצגת המצב הרפואי

יש לזכור שבדרך כלל הוועדה הרפואית נמשכת כמה דקות בלבד. בזמן הזה על הרופא גם לעיין במסמכים, גם לשמוע את סיפורו של התובע, וגם לבדוק אותו. אי לכך, במרבית המקרים התובע יכול להתבטא ולהציג את מצבו במשך דקה או שתיים בלבד. הוועדה אמורה לשאול את התובע ממה בדיוק הוא סובל, ואז עומד לרשותו זמן קצר ביותר. במסגרת זמן זו הוא חייב להתמקד בהצגת מגבלותיו הרפואיות וכיצד הן משפיעות על תפקודו. במרבית המקרים, הרופאים הם קצרי סבלנות ולכן מומלץ שלא לחזור על הדברים מספר פעמים. כאמור, מה שלא חייבים להגיד - חשוב מאוד שלא להגיד! לפעמים זה רק מפריע ולפעמים זה אף יכול לפגוע בתובע. יש להעלות על הכתב את המגבלות והתלונות, לעשות חזרות בבית מול המראה ולוודא שמצליחים להגיד את כל המגבלות תוך דקה. 

הערה נוספת שחשוב להתייחס אליה, אנו ממליצים שהתובע לא יפריז ויתאר את מצבו באופן חמור יתר על המידה, כלומר יותר חמור ממה שהוא באמת. הצגה של מצב חמור שבעתיים או במילים אחרות "הצגה" עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך לתובע.  לדוגמא: חיילים שסובלים מטנטון (צפצופים באוזניים) עלולים להישאל על ידי הרופא: "האם קורים מצבים שבהם אדם שעומד ליד התובע שומע את הטנטון" תובע שינסה להחמיר את מצבו יגיד שכן, בזמן שאין דבר כזה את הטנטון אף אחד לא שומע חוץ מהתובע. במקרה כזה, ירשם בפרוטוקול שהתובע הוא בעצם מתחזה או מתחלה וקביעה זו תלווה אותו גם לוועדה לעררים. יש הרבה מאוד שאלות כאלה (ובתחומים שונים) ולא תמיד "השחקן" יודע על מה וכיצד עליו לענות. לכן, המלצתנו היא שלא לשקר ולהגיד את האמת (רק שצריך לדעת כיצד להגיד את האמת). 

 

לא לשכוח לציין את כל  הפרטים

חשוב לזכור שתלונה שלא נאמרה לוועדה, כאילו שלא הייתה וקרוב לוודאי שהועדה לא תתייחס לאותה מגבלה. לכן, יש לרשום על דף נייר את התלונות רק בכותרות, לדוגמא: אדם שהתרסקו לו הרגליים, קיבל מכה בראש ויש לו גם בעיה בראייה. יכתוב בפתק:

כאבים ומגבלה בתנועות הרגליים

כאבי ראש וסחרחורות

קשיים בראייה

לפני סיום החלק שלו שיציץ בפתק ויראה שלא שכח נושא מסוים. צריך לקחת בחשבון שכל מה ששוכחים לומר או לפרט באוזניי הוועדה הרפואית בעת הבדיקה, כאילו לא קיים והוועדה הרפואית לא תתייחס אליו.

יש אפשרות להגיש בסיום דבריו של התובע דף תלונות שבו יסוכמו כל התלונות והמגבלות. זה לא מומלץ להסתמך רק על הדף וחשוב מאוד להגיד בע"פ את כל הכאבים והמגבלות. חשוב להתמקד במגבלה בתנועות יותר מאשר בכאבים. את הנכויות מקבלים, בדרך כלל, על המגבלה בתנועות ולא בגין הכאבים.

יש לוודא שמזכיר או מזכירת הועדה רושמים את כל התלונות. לעיתים יש להם נטייה לצמצם חלק מהתלונות פשוט מתוך עצלות. בטרם חותמים על התלונות יש לוודא שכל מה שנאמר אכן נרשם, ואם משהו לא נרשם להתעקש שזה ירשם. במידה והמזכיר מתרץ שנגמר המקום בטופס התביעה לתלונות נוספות, יש להתעקש שהמזכיר יועיל בטובו לצרף טופס נוסף, וזאת בטרם החתימה.

 

הרכב הועדה הרפואית

הרכבה של וועדה רפואית משתנה בהתאם לדרגתה. כשמדובר בוועדה רפואית מדרג ראשון, בדרך כלל הרכבה יכלול רופא אחד ולצידו ישב מזכיר או מזכירה. במידה והתובע סובל מפגיעות במספר תחומים רפואיים שונים, הרופא שיושב בוועדה אמור לקבוע האם יש צורך שהתובע יבדק על ידי רופאים נוספים מתחומים שונים. יש לבקש מהרופא באופן מפורש להיבדק על ידי מומחים נוספים. כלומר, אם הרופא שיושב בוועדה הוא אורטופד, יש להגיד לו שאתם סובלים גם מכאבי ראש וסחרחורות ואתם מבקשים שגם רופא א.א.ג יבדוק אתכם. לא כדאי להסתמך רק על טוב ליבו או על מידת הריכוז של הרופא היחיד הדן בוועדה. חוות הדעת הנוספות (במידה ויהיו כאלה) ימסרו בשלב מאוחר יותר לוועדה הרפואית. בדרך כלל, הרופא מקבל את ההמלצות של שאר הרופאים, שבאות לידי ביטוי בחוות הדעת. נדיר מאוד שרופא הוועדה הרפואית בוחר שלא לקבל את ההמלצות של הרופא הנוסף, אליו הופנה התובע.

במידה ומי מהצדדים לא מרוצה מהחלטת הוועדה הרפואית מדרג ראשון, ניתן להגיש ערעור לוועדה רפואית עליונה. הוועדה הרפואית העליונה היא בעצם ועדה רפואית לערערים. חשוב לדעת שלא רק לתובע מותר לערער על החלטת הועדה הרפואית מדרג ראשון, גם לקצין התגמולים של משרד הביטחון מותר לערער על החלטת הוועדה הרפואית, במידה והוא סבור שהוועדה הרפואית קבעה נכות בשיעור גבוה מדי, או שקבעה נכות במקום שלא היה בו מקום לקבוע נכות.  

בוועדה הרפואית העליונה, שמשמשת בעצם כוועדה לעררים, בדרך כלל ישבו 3 רופאים המתמחים בתחומי רפואה שונים. גם לוועדה זו יש סמכות לשלוח את התובע לרופאים או לבדיקות נוספות לצורך ביסוס החלטתם. גם וועדה רפואית עליונה יכולה לקבל את חוות הדעת של הרופאים החיצוניים והיא יכולה גם שלא לקבלן.

 

הטיפ החשוב ביותר – ייעוץ משפטי

הוועדה הרפואית של משרד הביטחון היא הוועדה שקובעת את זכויותיו של הנכה. רבים מהנכים מאמינים שהם ילכו לוועדה והצדק יצא לאור. הם מביאים לוועדה את כל הניירת הרפואית שיש להם ומתלוננים את כל תלונותיהם, ובהרבה מקרים גורמים לעצמם נזק בלתי הפיך. יש משפט שאומר : "אבן קטנה שזורק ילד קטן וטיפש לבאר גם עשרה חכמים לא יצליחו להוציא", וזה נכון גם לגבי הוועדות. אם נאמר משהו מיותר בוועדה הרפואית, יתכן שזה יגרום נזק בלתי ניתן לתיקון. אי אפשר יהיה למחוק את מה שנרשם בפרוטוקול. גם בוועדה לעררים יתבוננו שוב בפרוטוקול של הועדה מדרג ראשון ויעלו את הסוגיה הבעייתית שוב. מומלץ להתייעץ עם עורך דין מיומן בתחום הנזיקין ובעיקר בתחום נזקי הגוף ובתביעות נגד משרד הביטחון. זה נכון שלפעמים תובעים מצליחים להתמודד בועדות הרפואיות גם לבד, אבל סיכויי ההצלחה  כאשר עורך דין לנזיקין מייעץ ומלווה את התהליך גדולים לאין שיעור.

מומלץ לקרוא גם את הפוסטים הבאים לצורך תביעה נגד משר הביטחון. לשם כך לחץ:

מה עושים לאחר פציעה בצבא

פציעת חיילים בזמן חופשה

נכות ממשרד הביטחון החמרת מצב 

פיצויים ממשרד הביטחון

ועדה רפואית נכי צהל 

אנו משרד עורכי דין שמתמחה בתביעות כנגד משרד הביטחון.

התקשר עכשיו לטל' 1-800-229-444 

בעבור פגישת ייעוץ ראשוני ! 

• < קודם
• הבא >