1-800-229-444
משרדנו בחיפה: רח' רובינשטיין 43 א'
משרדנו בת"א: רח' י.ד ברקוביץ 4 (מגדל המוזיאון)
משרדנו בחיפה: רח' רובינשטיין 43 א'
משרדנו בת"א: רח' י.ד ברקוביץ 4 (מגדל המוזיאון)
 חיפוש תפריט
|
כיצד מתנהגים עם חוקרים של תאונות עבודה
כללי התנהגות עם חוקרים של תאונות עבודה:
במרבית תאונות העבודה מעורבים שלושה סוגי חוקרים:
כשמדובר בחוקרי תאונות עבודה ממשרד העבודה - אגף המפקח על העבודה, יש לשתף עם החוקר פעולה הן כי החוק מחייב וגם מכיוון שבמקרים רבים הדוח שיתן בסופו של התהליך החוקר מטעם משרד העבודה, עשוי לעזור מאוד ולבסס את התביעה כנגד המעביד על פי פוליסת ביטוח חבות מעבידים. חשוב לציין שכשמדבור בתאונות עבודה קשות, חובתו של המעביד היא לדווח למפקח על העבודה שמשרד העבודה על תאונות עבודה קשות, ומשרד העבודה שולח חוקר לחקור בעניין. לדאבוני הרב במקרים רבים מתחמקים המעבידים מלדווח למפקח על העבודה על אירוע התאונה. אנו כמשרד עורכי דין לתאונות עבודה, במרבית תאונות העבודה הקשות נוהגים לדווח למפקח על העובדה במשרד העבודה, על מנת שישלח חוקר שיחקור את התאונה. במיעוטם של המקרים המפקח על העבודה מקבל דיווחים גם ממשרד עורכי הדין לתאונות עבודה של הנפגע וגם מהמעביד ואין כל בעייה בדיווח הכפול.
כשמדורב בחוקר מטעם המוסד לביטוח לאומי, בדרך כלל מטרת החקירה היא לברר האם בכלל התרחשה תאונת עבודה. החוקר מהמוסד לביטוח לאומי מזמין בדרך כלל את הנפגע בתאונת עבודה למשרדו, ומתחקר אותו על אירוע התאונה. כשמדובר בתאונות שהתרחשו בזמן עבודה ותוך כדי עבודה והנפגע הגיע באופן מידי לקבלת טיפול רפואי, כבר בהמלך העבודה, בדרך כלל לא יהיה צורך בחקירה של חוקר תאונות עבודה מהמוסד לביטוח לאומי. במרבית המקרים החוקרים של התאונות עבודה מהמוסד לביטוח לאומי, פותחים בחקירה כאשר הנפגע בתאונת העבודה מגיע לקבל טיפול רפויא רק יום או ימיים לאחר התאונה, או שבתעודה הרפואית הראשונה לא נרשם במופרש, שמדובר בתאונת עבודה. כשמדובר בתאונות בדרך לעבודה או בתאונות בדרך חזרה מהעבודה, לעיתים החוקר של תאונות עבודה של המוסד לביטוח לאומי מתחקר מהו המסלול שאותו נוהגע העובד לעשות בדרך לעבודה או בדרך חזרה מהעבודה. חוקרי תאונות עבודה של המוסד לביטוח לאומי, נשלחים לחקור נפגעי עובדה כאשר מדובר בתביעות של מחלות מקצוע או תביעות של מיקרוטראומה. במקרים אלה בדרך כלל מוזמן התובע תביעה למחלקת מקצוע או התובע תביעת מיקרוטראומה למשרדו של החוקר, והוא חוקר אותו על הנסיבות שבהם טוען התובע שנפגע בתאונת עבודה. אסור לגשת באופן עצמאי להחקר אצל החוקר של ביטוח לאומי בתביעות למחלות מקצוע או תביעות של מיקרוטראומה ללא התייעצות במשרד עורכי דין לתאונות עבודה עם עורך דין תאונות עבודה. התייעצות לאחר החקירה במוסד לביטוח לאומי, במרבית המקרים כבר לא יכולה לעזור. המשקל שנותנים בתי הדין לעבודה למה שנאמר על ידי התובע אצל חוקר תאונות עבודה של המוסד לביטוח לאומי הוא גבוה באופן משמעותי מכל אמירה או תצהיר שנותן התובע בשלב מאוחר יותר. לכן אני מדגיש שנית, לא להגיע לחקירה אצל חוקר תאונות עבודה של המוסד לביטוח לאומי לפני קבלת ייעוץ מעורך דין תאונות עבודה.
החוקר הבעייתיי ביותר והמגמתי ביותר הוא חוקר תאונות עבודה ששולחת חברת הביטוח של המעביד שביטחה את המעביד בביטוח חבות מעובידים כאמור לעיל, חברת הבחברת הביטוח שולחת חוקרים מטעמה שתפקידם, בין השאר, לברר שאכן התרחשה תאונת עבודה ולא תאונה אחרת, שאכן נסיבוטת התאונה הן כפי שתוארו, שקיימת חובות של המעביד לאירו התאונה (המעביד אכן אשם בתאונה ועל כן חברת הביטוח שלו תיאלץ לשלם פיצוי לעובד) לום תכוף, שהנזק כפי שמציג אותו הנפגע בפני חברת הביטוח אינו מוגזם, ומסיבות נוספות.
בכל חקירה של חוקר תאונות מומלץ לדבוק באמת ורק באמת. לעתים, מסיבות שונות, מחליטים הנפגעים ובני משפחותיהם להציג בפני החוקרים השונים גרסאות ששונות מהאמת. סילוף גרסאות זה מתרחש מסיבות שונות ומשונות לרבות רצון "שלא לסבך" את המעביד (לא ברור במה), או רצון "שלא להסתבך" עם מקום העבודה וכו'... הנפגע מציג בפני חוקרים אלה תמונת מצב שאינה תואמת את האמת או במילים אחרות- תמונת מצב שקרית. הנפגע חושב שבכך הוא מסייע למישהו אך הוא טועה. במרבית המקרים הנפגע בתאונת עבודה לא מצליח לסייע לאיש באמצעות גרסתו השקרית. לעומת זאת הנפגע חייב להבין, שבמרבית המקרים הגרסה השקרית שנתן לאחד מהמוסדות עלולה לפגוע בעיקר בו. אם יתברר שהגרסה שהוצגה בפני החוקרים שונה משאר העדויות העומדות בפני חברת הביטוח, עלולה חברת הביטוח לחשוד שבכלל לא הייתה תאונת עבודה או שהיא התרחשה בנסיבות שבהן חברת הביטוח של המעביד אינה חבה בתשלום כי המעביד אינו אשם. במקרה זה חברת הביטוח תדחה את התביעה, התיק יסתבך והנפגע עלול להפסיד את זכויותיו. המלצתי היא לדבוק באמת ולא להתפתות ולשמוע בקול "נותני עצות אחיתופל" למיניהם ש"מייעצים" לנפגע מה להגיד לחוקרים השונים דברים שאינם נכונים.
בכל מקרה, אני מדגיש שוב, שלא מומלץ לתת דיווחים ו/או הודעות לשום גורם לפני שהנפגע שוחח עם עורך דין מנוסה. עורך דין מנוסה לא ימליץ לנפגע בתאונת עבודה לשנות גרסאות, אולם הוא יוכל לייעץ ולהדריך את הנפגע כיצד לנסח את ההודעות ו/או הדיווחים, ועל מה יש לשים דגש בהודעות. לעיתים מילה אחת שאינה במקומה עלולה למוטט את כל התיק.
מומלץ שהנפגע לא יחליף ייעוץ עם עורך דין המתמחה בתאונות עבודה בייעוץ אצל שאר "נותני העצות" כגון אנשי הביטוח, הרופא, החבר מהעבודה, ו"שאר מביני עניין". יש לזכור שלאחר שהנפגע הציג גרסה מסוימת, כמעט בלתי אפשרי לשנות אותה.
בכל מקרה, את דרך התרחשות תאונת הדרכים הנפגע מתאר בכתב במס' מקומות, לרבות בפני החוקר מטעם משרד העבודה, בטופס לקבלת דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי וכן בטפסי הודעה על תאונה שממולאים אצל סוכן הביטוח.
יש לצלם את כל הטפסים המצוינים לעיל לפני שמגישים אותם למוסדות השונים, וזאת על מנת שעורך הדין יוכל לראות את הגרסאות המדויקת שמסר הנפגע בדיווחים השונים. יש לציין ששוני מהותי בין הגרסאות בדיווחים השונים, עלול להציג את הנפגע כשקרן ויקשה על ניהול התיק.
בדרך כלל, אין כל מניעה לשוחח עם החוקרים של המוסד לביטוח לאומי, החוקרים של משרד העבודה, ואפילו החוקרים שביטחו בביטוח מנהלים או בביטוח תאונות אישיות את התובע. שיחות עם חוקרים אלו מסייעות לזרז את הטיפול בתביעות השונות. כמובן שכדאי לנפגע גם במקרים אלה להתייעץ לפני החקירה עם עורך לתאונות עבודה, כי יתכנו סיטואציות נדירות בהן עורך הדין לתאונות עבודה ימליץ שלא לשתף פעולה עם חוקרים אלה או עם חלקם ללא נוכחות עו"ד. בכל מקרה, גם אם הנפגע החליט לשתף פעולה עם החוקרים, מומלץ שלא יחתום על שום מסמך ללא התייעצות עם העורך דין, לרבות הסכמה לבדיקת פוליגרף.
בדרך כלל מומלץ שלא לשתף פעולה עם החוקר, המבצע חקירה מטעם חברת הביטוח אשר ביטחה בפוליסת ביטוח ביטוח חבות מעבידים את המעביד(החברה שאמורה לפצות את הנפגע בגין נזקי הגוף שנגרמו לו כתוצאה מתאונת עבודה). חקירה כזו יכולה להתקיים רק בנוכחות עורך דין לתאונות עבודה של הנפגע. החוקרים אינם מעוניינים שעורך הדין יהיה נוכח בחקירה ולכן מנסים בדרך כלל חוקרים אלה לשכנע את העובד שאין צורך בנוכחות של עורך הדין, חוקר כזה מקליט בהקלטה סמויה את כל השיחות שהוא קיים עם הנפגע ובני משפחתו, ומטרתו העיקרית בחקירה היא להקטין עד כמה שאפשר את הפיצויים שתאלץ חברת הביטוח לשלם בסופו של דבר לנפגע, ובכך למעשה החוקר עלול לגרום נזק לתיק מנקודת ראותו של הנפגע. על כן, אם עורך דין לתאונות עבודה שמלווה את הנפגע לא אמר לו מפורשות לשתף פעולה עם החוקר, אסור לשתף עמו פעולה. חשוב לציין שקיימים מקרים בהם קרוב לוודאי עורך הדין לתאונות עבודה יאשר את שיתוף הפעולה עם החוקר. אנו ממליצים לנפגע לקבל לפני השיחה עם החוקר את אישורו המפורש של עורך הדין לקיום השיחה.
גם אם הנפגע החליט לשמוע בעצתו של עורך הדין ולא לשתף פעולה עם החוקר, יש לציין שלחוקר שיטות שונות ומגוונות באמצעותן הוא גורם לנפגע "להיפתח". בדרך כלל, החוקר לא יציג עצמו במילה המאיימת של "חוקר" והוא יעדיף להציג את עצמו בפני הנפגע ובני משפחתו בביטויים "רכים" יותר כגון : "אני מטעם הביטוח", או "אני מטפל בתיק עבור חברת הביטוח" או "אני נציגה של חברת הביטוח". לאחר שהחוקר הציג את עצמו והוא קיבל איתותים המצביעים על חוסר רצון של הנפגע ובני משפחתו לשתף פעולה, הוא בדרך כלל לא יוותר ועלול להשתמש בתחבולות שונות ויאמר לנפגע משפטים כגון:
"אסור לך שלא לשתף פעולה","אני דווקא רציתי לתת לך בין 300,000 ל-500,000 ₪ אבל אני לא יכול לעשות זאת אם לא תשתף פעולה", "אם לא תשתף פעולה אני אתלונן עליך במשטרה ואתה עלול להסתבך", "אם לא תשתף פעולה חברת הביטוח תכעס, היא תמשוך את התיק והתיק יסתיים לא לפני שנת 2021", "השופט בבית המשפט ידע שלא שיתפת פעולה וזה יפגע באמינות שלך", "כיצד אתה לא משתף פעולה, הרי העורך דין שלך שלח אותי לכאן".
כמובן, שלחוקר מנוסה קיימות שיטות נוספות, רבות ומגוונות לדובב את הנפגעים ובני משפחותיהם, ולכן מומלץ לנפגעים שלא להתחכם ולנסות להראות לחוקר שהם יותר חכמים ממנו, ולתת חלקי אינפורמציה. יש לדבוק בהנחיה שקיבלו מהעורך דין שלהם שהיא בדרך כלל חוסר שיתוף פעולה עם החוקר אלא אם כן עורך הדין לתאונות עבודה נוכח בפגישה.
אם בכל זאת החוקר הצליח לשכנע את הנפגע בתאונת עבודה לשתף פעולה, והנפגע הכניס אותו לביתו ו"פטפט", כדאי באופן מיידי לאחר שהחוקר עזב את הבית, לרשום על דף נייר את כל השאלות שהחוקר שאל, ואת כל התשובות שהוא קיבל. רישום זה חשוב על מנת להקל בשלב מאוחר יותר על עורך הדין לנהל משא ומתן. רצוי שהעורך דין ידע במדויק מה הוקלט בשיחה עם החוקר (זכור! כל השיחות עם החוקר מוקלטות הקלטה סמויה) וזאת על מנת שלחברת הביטוח לא יהיה יתרון על עורך הדין של הנפגע במשא ומתן.
יש לציין, החוקר יחקור אודות הנפגע במס' שלבים במהלך הדיון בתיק תאונת עבודה. מטרתה העיקרית של החקירה הראשונה היא: בירור נסיבות תאונת העבודה והנזקים הראשוניים והישירים שנגרמו לנפגע. בשלב מאוחר יותר, לאחר שכבר נקבעה דרגת נכות, שולחת חברת הביטוח של המעביד חוקר נוסף (או את אותו החוקר ששלחה בהתחלה) והוא עוקב אחרי הנפגע, מקליט ומצלם אותו בצילומי סתר ומתעד את יכולתו לבצע פעולות שונות כגון: סחיבת סלים מהשוק, החלפת גלגל של מכונית, אימון במכון כושר, טיפוס על סולמות, יכולת להתכופף וכו'...
אם הנפגע מבחין שחוקר עוקב אחריו, אין צורך להימלט ממנו. נהפוך הוא, נפלה בחלקו של הנפגע זכות גדולה. מומלץ במקרה זה שהנפגע ימשיך להתנהג בטבעיות ועליו לצפות שאם הוא באמת יתנהג בטבעיות ולא יבצע פעולות הדורשות מאמץ פיסי רב, צפוי שבדיוק באותו יום יתרחשו מקרים חריגים, שיאלצו אותו או ינסו לפתות אותו לבצע פעולות חריגות. להלן דוגמאות מהשטח המצביעות על יצירתיות החוקרים של החברות ביטוח:
אברהם נפגע באופן קשה בידו בתאונת עבודה. מומחה בתחום האורטופדי שמונה לצורך העניין, קבע כי למשה נותרה נכות לצמיתות בשיעור של 20% בתחום האורטופדי אברהם התקשה בביצוע עבודות פיסיות שונות. חברת הביטוח הייתה מעוניינת להוכיח בבית המשפט שאברהם מסוגל לבצע את רוב הפעולות הפיסיות היום יומיות כגון החלפת גלגל במכונית.
החוקר מטעם חברת הביטוח של המעביד חיבל בגלגל המכונית של אברהם וגרם לפנצר בגלגל., אב רהם שלא זהר את העצות שנתן לו עורך הדין שלו, החליט להפשיל שרוולים והחליט באופן חד פעמי להחליף את גללג המכונית בגלגל הרזרבי. חשוב לציין שהחלפה זו לא הייתה קלה להברהם הוא גרמה לו לכאבים עזים ולסבל, אבל הוא בכל זאת הצליח . כל תהליך החלפת הגלגל תועד על ידי החוקר בסרט וידאו ללא ידיעתו של אברהם. בית המשפט לא קיבל את טענתנו שהחלפת הגלגל הייתה מלווה בכאבים עזים, וזה היה אירוע חד פעמי שאברהם לעולם לא יחזור עליו. בית המשפט קבע שאברהם מסוגל לעשות פעולות יום יומיות מגוונות, לרבות החלפת גלגלים במכונית, סחיבת משאות, עריכת קניות וכו.. . מובן, שהחלטה זו גרמה לכך שבסופו של דבר הפיצוי הכספי שקיבל אברהם, היה נמוך באופן משמעותי מהפיצוי שיכול היה לקבל לולא סרט הוידיאו.
ליוסי הייתה תאונ עבודה דומה לתאונה של אברהם אך הוא נהג בחכמה, לא התפתה לסכן את בריאותו (ואת התיק המשפטי) והזמין בעל מקצוע על מנת שיחליף את הגלגל במכונית. בינתיים יוסי נסע לעבודה במונית. חברת הביטוח לא ויתרה וכמה ימים לאחר מכן היא העמידה בחניה ליד מכוניתו של יוסי מכונית אחרת שבה היה פנצ'ר. למרבה הפלא הנהגת של אותה מכונית (שעבדה כמובן במשרד החקירות) הייתה אישה צעירה ונאה ונראתה כיפיפייה שזה עתה יצאה מאחד מכתבי העת היוקרתיים. אותה חוקרת יפיפייה ביקשה מיוסי בקול חושני, שיציל אותה מצרתה, ויעזור לה להחליף את גלגל המכונית. בשלב זה, התפתה יוסי. הוא שינס מותניו ותחת מאמצים רבים וכאבי תופת הוא החליף את גלגל המכונית עבור אותה היפיפייה. כמו במקרה של אברהם, לא עזרו לו טענותיו שהפעולה הייתה מלווה בכאבים ובסבל, ובית המשפט יצא מנקודת הנחה שיוסי מסוגל לבצע פעולות כאלה ללא הפרעה. כמובן שגם במקרה זה נגרם נזק משמעותי לתיק.
לסיכום, כדאי עד כמה שאפשר להימנע מלספק אינפורמציה מיותרת לחוקרים, שנשכרו על ידי חברת הביטוחיטון שביטחה בביטוח חבות מעבידים את המעביד. יש לזכור שהחוקרים תמיד יותר מיומנים מהנפגעים ובני משפחותיהם, ועל כן לפעמים הם "מושכים" את הנפגעים בתאונות עבודה לתת אינפורמציה מיותרת ואפילו לעשות פעולות שונות שלאחר מכן מתבררות כמזיקות לתיק. יש תמיד להתייעץ עם עורך דין לתאונות עבודה שהוא גם עורך דין מנוסה בעניין בעניני חוקרים, לזכור את הוראותיו ולא לסטות מהן. אם נפגעת בתאונת עבודה, מומלץ לקרוא גם את הפוסטים הבאים שחשובים לכל נפגעי העבודה. לשם קריאת הפוסטים לחץ כאן: כיצד לבחור עורך דין לתאונות עבודה תביעה כנגד המעביד בתאונת עבודה
משרדנו הוא משרד עורכי דין לתאונות עבודה. נשמח לייעץ לכל נפגע עבודה. אנו ממליצים לך להתקשר בהקדם ולקבל ייעוץ.
התקשר עכשיו וקבע פגישת ייעוץ!
התקשר עכשיו לטלפון 1-800-229-444! 1-800-229-444 התקשרו עכשיו! ביטוח נפגעי עבודה - ענף בתוך חוק הביטוח הלאומי, נועד לפצות עובדים, שנפגעו בזמן עבודה בתאונת עבודה. הפיצוי שמשלם המוסד לביטוח לאומי הוא על אובדן שכר או הכנסה ועל הנזק שנגרם לנפגעים, עקב הפגיעה בעבודה או עקב תאונת העבודה. אלה הנפגעים המבוטחים בביטוח נפגעי עבודה בתאונות עבודה: * עובד שכיר שנפגע בתאונת עבודה למעט שוטר, סוהר, ועובד שירותי הביטחון * עובד עצמאי שנפגע בתאונת עבודה * עובד שנמצא בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי במקום שאושר בתקנות הביטוח הלאומי ושבמהלך אותה הכשרה מקצועית או שיקום מקצועי נפגע בתאונת עבודה. * מי שנבחן לפי חוק החניכות או לפי חוק שירות התעסוקה וזאת בשעת הבחינה בלבד יחשב כמי שנפגע בתאונת עבודה. * מי שמתאמן לפי חוק שירות עובדה בשעת חירום ונפצע, יחשב כמי שנפגע בתאונת עבודה. * אסיר, עציר או חוסה במעון על פי חוק הנוער, העובדים בעבודה שאינה מן השירותים הרגילים של מקום הימצאם ונפצעו או נפגעו, יחשבו כנפגעי תאונת עבודה. * עובד ששכרו נקבע על פי חוק כגון חברי כנסת, שופטים, שרים במממשלה ועוד, ונפגעו בזמן העבודה יחשבו כנפגעי עבודה בתאונות עבודה. תשלום דמי הביטוח הלאומי בענף נפגעי עבודה: תושבי ישראל העובדים בישראל: א. לעובד שכיר - חובת תשלום דמי הביטוח הלאומי בעדו מוטלת על מעבידו, ואין זכותו לגמלה נפגעת בשל חוב של המעביד בדמי ביטוח. זה החוק היבש אך בפועל עובד שמעבידו לא שילם עבורו את דמי הביטוח הלאומי, והיה מעורב בתאונות עבודה, נתקל בקשיים רבים כשהוא פונה למוסד לביטוח לאומי, על מנת לממש את זכויותיו. במקרים כאלה כמעט ולא ניתן לקבל את מלוא הזכויות כנפגע עבודה ללא ייצוג של משרד עורכי דין המתמחה בתאונות עבודה. עובד שעובד אצל מס' מעבידים, חייב כל אחד ממעבידיו לשלם עבורו את דמי הביטוח הלאומי כאילו שהוא היה מעבידו היחיד. במקרה של אירוע תאונת עבודה באחד ממקומות העבודה, יוכל הנפגע בתאונת העבודה לממש את זכויותיו בגין כל מקומות העבודה ולא רק בגין מקום העבודה שבו התרחשה תאונת העבודה. ב. עובד עצמאי, עובד שעתי ועובד בישראל אשר מעבידו אינו תושב ישראל, חייבים לדאוג בעצמם לתשלום דמי הביטוח למוסד לביטוח לאומי. החובה לניכוי התשלומים למוסד לביטוח לאומי חלה עליהם. אם הם לא שילמו למוסד לביטוח לאומי את מלוא התשלומים על פי החוק, הם עלולים להיתקל בבעיה אם יפגעו בתאונת עבודה. במקרה שאדם כזה נפגע בתאונת עבודה, יכול המוסד לביטוח לאומי שלא לשלם לו דמי פגיעה ו/או מענק נכות מעבודה ו/או גימלת נכות מעבודה וכו'... או לשלם להם דמי פגיעה מופחתים ו/או מענק נכות מעבודה מופחת ו/או גימלת נכות מעבודה מופחתת. הכל בהתאם לסכום החוב למוסד לביטוח ו/או לזמן הפיגור בתשלום. תושבי ישראל העובדים בחוץ לארץ: * עובד שכיר תושב ישראל שעובד בחו"ל, מבוטח בביטוח נפגעי עבודה, אם מעבידו תושב ישראל וחוזה העבודה ביניהם נקשר בישראל (אם חוזה העבודה ביניהם לא נקשר בישראל, העובד יהיה מבוטח בענף נפגעי עבודה רק אם במקום העבודה בחו"ל קיימת חובת ביטוח מפני פגיעה בעבודה). במילים אחרות מומלץ לכל עובד שנשלח על ידי מעביד מישראל לעבודה בחו"ל, לחתום על הסכם העבודה כשהוא עוד נמצא בישראל. אם אותו עובד יפגע בתאונת עבודה בחו"ל הוא יוכל לפנות למוסד לביטוח לאומי לענף נפגעי עבודה ולבקש שהוא יוכר כנפגע בעבודה בתאונת עבודה. יחד עם זאת, במקרה של עובד השוהה בחו"ל יותר מ- 5 שנים ברציפות, חייבים לפנות למנהל אגף נפגעי עבודה שבמוסד לביטוח לאומי, על מנת להאריך את ביטוחו, בענף נפגעי עבודה שבמוסד לביטוח לאומי. אם לא יפנו למנהל אגף נפגעי עבודה בפנייה כזו, במקרה של תאונת עבודה, עובד כזה לא יוכל לממש את זכויותיו במוסד לביטוח לאומי לרבות דמי פגיעה, מענק נכות מעבודה, וגימלת נכות מעבודה. ב. עובד עצמאי, שהוא גם תושב ישראל שנפגע בתאונת עבודה בחו"ל זכאי בתנאים מסויימים לגמלאות נפגעי עבודה מביטוח לאומי, כתוצאה מתאונות עבודה. בתנאים מסוימים תוכר כתאנות עבודה גם פגיעה שנפגע העובד העצמאי בשעת הנסיעה ועקב הנסיעה מישראל לחו"ל או מחו"ל לישראל. במקרים אלה, כדאי להתייעץ עם עורך דין מיומן שהוא מתמחה בנפגעי עבודה ובתאונות עבודה. הגדרה של פגיעה בעבודה: פגיעה בעבודה, המזכה בגמלאות נפגעי עבודה מהמוסד לביטוח לאומי, היא תאונת עבודה או מחלת מקצוע כהגדרתן בחוק הביטוח הלאומי או מיקרוטראומה שהתפתחה בפסיקת בתי הדין לעבודה שדנו במהלך השנים בפגיעות בעבודה, תאונות עבודה, מחלות מקצוע ומיקרוטראומה. תאונת עבודה: תאונה שאירעה לעובד שכיר או עובד עצמאי שמבוטח בביטוח נפגעי עבודה, תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו. כשמדובר בעובד שכיר תאונת העבודה אמורה להיות אצל מעבידו או מטעמו. עוד תחשב לתאונת עבודה תאונה שאירעה למבוטח בנסיבות אלה: א. תאונה תחשב כתאונת עבודה, במידה ותאונת העבודה התרחשה בדרכו של העובד מהבית למקום העבודה, וכן בדרך חזרה מהעבודה לביתו, או אם התאונה התרחשה בדרכו ממקום עבודה אחד אל מקום עבודה אחר. ב. תאונה תחשב כתאונת עבודה אם התרחשה בשעת עבודתו במקום העבודה או בסביבתו הקרובה ביותר במזן שהעובד עשה להצלת גוף או רכוש, או שהעובד נפצע בתאונה בשעה שניסה למנוע נזק לגוף או לרכוש. ג. תאונה תחשב כתאונת עבודה אם הפגיעה התרחשה בשעת עבודתו של העובד מפגיעה שלא עקב העבודה שפגע בו אדם אחר בחפץ הנמצא במקום העבודה או בסביבתו הקרובה ביותר ובלבד שלנפגע לא היה חלק בגרימת הפגיעה. ד. כשמדובר במבוטח שכיר, התאונה תחשב כתאונת עבודה אם התאונה התרחשה במקום שהוא או חבריו לעבודה סועדים בשעת הפסקה, שנקבעה על דעת המעביד ובתנאי שההפסקה אינה עולה על 3 שעות וכן אם התאונה התרחשה בדרך מן העבודה אל מקום הסעודה או בדרך ממקום הסעודה בחזרה למקום העבודה. ה. תאונת עבודה תחשב גם כל תאונה שנפגע בה חבר ועד העובדים של מקום עבודתו וכן מבוטח שהוא חבר ועד במושב עובדים, בשעת מילוי תפקידם זה ועקב מילוי התפקיד. וכן בדרכם למילוי התפקיד וגם בדרכם חזרה. במילים אחרות חבר ועד עובדים שנסע לישיבה או פגישה בעניני הועד ונפצע, יוכר כנפגע בעבודה בתאונת עבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי. ו. תאונת עבודה תחשב גם כל תאונה בה נפגע עובד שכיר בדרכו מן העבודה או ממעונו אל מקום בחינה שהוא נבחן על פי חוק החניכות או לפי חוק שירות התעסוקה, או בדרכו חזרה ממקום הבחינה אל העבודה או אל מעונו. ז. כשמדובר בתאונה בדרך לעבודה, תאונה שאירעה לעובד תחשב לתאונת עבודה גם אם הפסיק הנפגע את דרכו או סטה ממנה כדי להתפלל תפילת בוקר בציבור בבית התפילה שהוא מתפלל בו. ח. כשמדובר בתאונה בדרך לעבודה, תאונה שאירעה לעובד תחשב לתאונת עבודה גם אם הפסיק הנפגע את דרכו או סטה ממנה כדי ללוות את ילדו אל הגנון, אל גן הילדים, אל מעון הילדים או כל מקום אחר שאושר בתקנות הביטוח הלאומי וכדי להחזירו משם. תאונה לא תחשב כתאונת עבודה במקרים אלה: *תאונה שאירעה לעובד בדרך מהבית לעבודה או בדרך חזרה מהעבודה הביתה, אם העובד הפסיק את דרכו המקובלת הפסקה של ממש או סטה ממנה סטייה של ממש, שלא לשם מילוי חובותיו כלפי מעבידו ואם מדובר במבוטח עצמאי שלא לשם עיסוקו במשלח ידו. במילים אחרות, אם עובד נסע בדרך חזרה מעבודה לביתו, ובדרך הוא עצר, נכנס למסעדה וסעד את ליבו עם חבר, ולאחר מכן המשיך בנסיעה לביתו, אם במהלך הנסיעה הביתה התרחשה תאונה, תאונה זו לא תחשב כתאונת עבודה. * תאונה שאירעה לעובד בזמן שנהג ברשלנות ולא מילא אחר הוראה חוקית או הוראה של מעבידו בעניין עבודתו, לא תחשב לתאונת עבודה, אלא אם עקב אותה תאונה העובד נפטר או נעשה נכה או לא מסוגל לעבוד 10 ימים לפחות ולולא נהג ברשלנות היתה נחשבת התאונה לתאונת עבודה. מחלת מקצוע: מחלה שחלה בה העובד עקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו או כשמדובר בעצמאי, מחלה שבחלה בה העובד עקב עיסוק במשלח ידו. המחלה תוכר כמחלת מקצוע אם היא רשומה ברשימת מחלות המקצוע הסגורה (כ- 40 מחלות) שבתקנות הביטוח הלאומי בזמן שחלה בה המבוטח. כאן עלי לציין שהמוסד לביטוח לאומי מקשה מאוד על נפגעי עבודה שתובעים אותו על מנת שיכיר במחלות שלהם כמחלות מקצוע. ברוב המקרים כדאי במקרים אלה כבר בשלב הגשת הטפסים להיעזר בשירותים של עורך דין לתאונות עבודה שמתמחה בטיפול בתאונות עבודה מסוג מחלות מקצוע. עובד שפנה למוסד לביטוח לאומי ללא ייצוג של עורך דין שמתמחה בתאונות עבודה, עלול לגרום נזק משפטי בלתי הפיך לתיק, כך שגם עורך דין לתאונות עבודה ואפילו עורך דין שמתמחה במיקרוטראומה, לא יוכל בשלב מאוחר יותר לשקם את הנזק. במידה ומדובר במחלת מקצוע אך המחלה אינה רשומה ברשימת המחלות הסגורה שבתקנות הביטוח הלאומי, יש להגיש את התביעה במסלול של מיקרוטראומה. מיקרוטראומה: כפי שנאמר לעיל, מחלה תחשב כמחלת מקצוע אם המחלה נמצאת ברשימת מחלות המקצוע על פי תקנות המוסד לביטוח לאומי. מדובר ברשימה בת כ- 40 מחלות, שכמעט ולא עודכנה מאז שנות ה- 50. מחלות רבות המוכרות בספרות הרפואית כמחלות מקצוע, עדיין לא הוכנסו לרשימה הסגורה. אי לכך, ועל מנת לטפל בעיוות הדין, החלו בתי הדין לעבודה להכיר במחלות כאלה בדרך עקיפה ויצירתית. בתי הדין לעבודה פיתחו את מודל המיקרוטראומה שבסיסו הוא בעצם הרעיון שבמשך זמן ממושך העובד נפגע בהרבה תאונות קטנות שבמצטבר גרמו לו לפגיעה בעבודה מסוג מיקרוטראומה. במקרים אלה חשוב לשים את הדגש על כך שהעובד עשה פעולות די זהות, חוזרות ונשנות, שגרמו לו לבסוף למיקרוטראומה. בתביעות אלה מומלץ כבר בשלב הגשת הטפסים להיעזר בשירותים של עורך דין לתאונות עבודה ורצוי עורך דין למיקרוטראומה. עובד שפנה למוסד לביטוח לאומי ללא ייצוג של עורך דין המתמחה בתאונות עבודה, עלול לגרום נזק משפטי בלתי הפיך לתיק כך שגם עורך דין לתאונות עבודה ואפילו עורך דין המתמחה במיקרוטראומה לא יוכל בשלב מאוחר יותר לשקם את הנזק.
אם נפגעת בתאונת עבודה, מומלץ לקרוא גם את הפוסטים הבאים שחשובים לכל נפגעי העבודה. לשם קריאת הפוסטים לחץ כאן:
כיצד לבחור עורך דין לתאונות עבודה
תביעה כנגד המעביד בתאונת עבודה
משרדנו הוא משרד עורכי דין לתאונות עבודה. אנו מעניקים ייעוץ לנפגעי עבודה. אנו ממליצים לך להתקשר בהקדם ולקבל ייעוץ.
התקשר עכשיו וקבע פגישת ייעוץ!
התקשר עכשיו לטלפון 1-800-229-444!
מה עושים בתאונת עבודה
מה עושים בתאונת עבודה
אם נפגעת בתאונת עבודה, מומלץ לקרוא גם את הפוסטים הבאים שחשובים לכל נפגעי העבודה. לשם קריאת הפוסטים לחץ כאן:
כיצד לבחור עורך דין לתאונות עבודה
תביעה כנגד המעביד בתאונת עבודה
משרדנו הוא משרד עורכי דין לתאונות עבודה. אנו ממליצים לך להתקשר בהקדם ולקבל ייעוץ.
התקשר עכשיו וקבע פגישת ייעוץ ראשונה!
התקשר עכשיו לטלפון 1-800-229-444 הדף בבניה ויעלה בימים הקרובים |
עורכי דין מומלצים |
חוקים בנזקי גוף |
פסקי דין בנזקי גוף |
מסמכים לבית משפט |
מידע חשוב בנזקי גוף |
