תפריט

תגיות


מיקרוטראומה כמחלת מקצוע

  • הדפסה גרסת הדפסה

תביעות בגין מיקרוטראומה:

כפי שנאמר במאמר העוסק במחלת מקצוע, מחלה תחשב כמחלת מקצוע רק אם המחלה נמצאת ברשימת מחלות המקצוע שפורסמה בתקנות המוסד לביטוח לאומי. מדובר ברשימה סגורה בת כ- 40 מחלות מקצוע, שכמעט ולא עודכנה מאז שנות ה- 50. מחלות רבות המוכרות בספרות הרפואית כמחלות מקצוע, עדיין לא הוכנסו על ידי המוסד לביטוח לאומי לרשימה הסגורה של מחלות המקצוע.

אי לכך ועל מנת לטפל בעיוות הדין, החלו בתי הדין לעבודה להכיר במחלות כאלה בדרך עקיפה ויצירתית. בתי הדין לעבודה פיתחו את מודל המיקרוטראומה. הבסיס למודל הוא הרעיון שבמשך זמן ממושך העובד במהלך עבודתו, נפגע בהרבה תאונות קטנות, שבמצטבר גרמו לו לפגיעה בעבודה מסוג מיקרוטראומה. במקרים כגון אלה חשוב לשים את הדגש על כך שהעובד עשה פעולות די זהות, חוזרות ונשנות שגרמו לו לבסוף למיקרוטראומה. בתביעות אלה מומלץ כבר בשלב הגשת הטפסים למוסד לביטוח לאומי להיעזר בשירותים של עורך דין לתאונות עבודה ומחלות מקצוע ורצוי עורך דין המתמחה במיקרוטראומה. עובד שפנה למוסד לביטוח לאומי ללא ייצוג של עורך דין לתאונות עבודה, עלול לגרום נזק משפטי בלתי הפיך לתיק, כך שגם עורך דין לתאונות עבודה ואפילו עורך דין שמתמחה במיקרוטראומה לא יוכל בשלב מאוחר יותר לשקם את הנזק.

דוגמא למיקרוטראומה:

עובד שבמהלך עבודתו היה חשוף לרעש מחריש אוזניים יכול להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי על מנת שיוכר כמחלת מקצוע. על פי תקנות המלל, החשיפה לרעש אמורה להיות בדרגה של מעל ל- 85 דציבל. אם הבדיקה שערכו במקום העבודה מצביעה על כך שהעובד היה חשוף לרעש ברמה של מעל ל- 85 דציבל, התמלא התנאי הראשון שעל פיו יוכל העובד לקבל הכרה כמחלת מקצוע בנזקי השמיעה שלו, וזאת בתנאי שיעמוד בשאר התנאים (ותאמינו לי ששאר התנאים אינם פשוטים). אם לעומת זאת, רמת החשיפה לרעש היא כ- 80 דציבל, ישנה ספרות רפואית שטוענת שאם החשיפה לרעש ברמה של 80 דציבל נמשכה זמן רב, יתכן שהפגיעה בשמיעה היא בגין אותה חשיפה. ואולם לא מתמלא התנאי הראשון של מחלת המקצוע. במקרים כאלה יוכל העובד להגיש תביעה על פי תיאורית המיקרוטראומה אבל זו כבר תביעה יותר מסובכת בהשוואה לתביעה על פי מחלת מקצוע.

חשוב לציין שלאחר שהתביעה בגין מיקרוטראומה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כפגיעה בעבודה, מקבל הנכה את כל הזכויות מהמוסד לביטוח לאומי על פי ענף נפגעי עבודה. אין זה אומר שהוא יקבל את זכויותיו על מגש של כסף, הוא יאלץ להגיע לוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי, ושם מתחיל המאבק השני - המאבק על גובה אחוזי הנכות.

במידה ווועדה רפואית תקבע כי נותרה לו נכות בשיעור של 9% עד ל- 19%, יהיה זכאי למענק חד פעמי שמחושב על פי ממצוע שכרו בשלושת החודשים שלפני ההכרה במחלתו. סכום המענק עשוי להגיע לעשרות אלפי שקלים ולפעמים ליותר מכך. יש לציין, לעיתים מתעורר מאבק בין עורכי הדין של התובע ובין המוסד לביטוח לאומי בנוגע למועד שבו הוכרה המיקרוטראומה, קרי - למועד שבו התובע הפך לנכה מעבודה. המאבק נוצר בין השאר מכיוון שממוצע ההכנסות של התובע שונה מתקופה לתקופה, וכמובן שהמוסד לביטוח לאומי מעדיף להכיר במועד תחילת המחלה בתקופה שבה ממוצע ההכנסות היה נמוך באופן יחסי. 

 יש לציין שלאחר שהמיקרוטראומה הוכרה כפגיעה בעבודה, במקרים רבים ניתן לתבוע גם את המעביד על פי פוליסת ביטוח חבות מעבידים. לצורך ביסוס תביעה זו יש להוכיח שהמעביד היה אשם בכך שהעובד נפגע במיקרוטראומה. אם מדובר בפגיעות בעמוד השדרה עקב הרמת משאות כבדים, יש להוכיח שהמעביד לא סיפק לעובד מכשירי הרמה יעודיים ואילץ אותו להרים את המשאות הכבדים ובנוסף לא הדריך והסביר לעובד כיצד יש להרים את המשאות הכבדים מבלי לפגוע בעמוד השדרה שלו.

 

אם נפגעת בתאונת עבודה או במחלת מקצוע או במיקרוטראומה, מומלץ לקרוא גם את הפוסטים הבאים שחשובים לכל נפגעי העבודה ונפגעי. לשם קריאת הפוסטים לחץ כאן:

 

  מה עושים במקרה של מחלת מקצוע או מיקרוטראומה

  כיצד לבחור עורך דין למחלות מקצוע ומיקרוטראומה

  תביעה כנגד המעביד במחלת מקצוע או מיקרוטראומה

  זכויות נפגעי מחלות מקצוע 

  תביעת נכות מעבודה

  זכויות נפגעי תאונות עבודה

משרדנו הוא משרד עורכי דין לתאונות עבודה,מחלקות מקצוע ו מיקרוטראומה. אנו מעניקים ייעוץ. אנו ממליצים לך להתקשר בהקדם ולקבל ייעוץ.

 התקשר עכשיו וקבע פגישת ייעוץ ראשונה!

 התקשר עכשיו לטלפון 1-800-229-444