חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 [נוסח משולב]

• גרסת הדפסה
• שלח לחבר

חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 [נוסח משולב] 1

פרק ראשון: פרשנות

 

1. הגדרות

  [תיקונים:

  התשכ"א, התשכ"ה (מס' 2), התשכ"ח, התשל"א, התשל"ב, התשל"ג, התשל"ו, התשל"ט, התשנ"ז]

  בחוק זה -

"שירות צבאי" ו"שירות" -

(1)  שירות בצבא-הגנה-לישראל;

(2)  לגבי התקופה שמיום י"ז בכסלו התש"ח (30 בנובמבר 1947) - עד יום כ"ט בכסלו התש"ט (31 בדצמבר 1948) - כל שירות אחר ששר הבטחון הכריז עליו, באכרזה שפורסמה ברשומות, כשירות צבאי לצורך זה;

(3)  לגבי התקופה שעד יום י"ז בכסלו התש"ח (30 בנובמבר 1947) - שירות פעיל ביחידה לוחמת של ארגון ההגנה בארץ-ישראל וכל שירות אחר בארץ-ישראל ששר הבטחון הכריז עליו, באכרזה שפורסמה ברשומות, כשירות צבאי לצורך חוק זה;

"שירות קבע" - שירות צבאי על פי התחייבות לשירות קבע;

"חייל משוחרר" - אדם ששירת בשירות צבאי ושוחרר מהשירות. לענין זה - מי ששירת בשירות צבאי שאינו שירות קבע ועבר ברציפות לשרת בשירות קבע, רואים את היום שלפני תחילת שירות הקבע שלו כיום שחרורו מהשירות שאינו שירות קבע;

"חייל בשירות קבע" - אדם המשרת בשירות קבע;

"נכות" - איבוד הכושר לפעול פעולה רגילה, בין גופנית ובין שכלית, או פחיתתו של כושר זה, שבאו לחייל משוחרר או לחייל בשירות קבע כתוצאה של אחת מאלה שאירעה בתקופת שירותו עקב שירותו:

(1)  מחלה;

(2)  החמרת מחלה;

(3)  חבלה;

"נכה" - חייל משוחרר או חייל בשירות קבע, שלקה בנכות;

"בן-משפחה" של נכה -

(1)  אשה, ובכלל זה אשה הגרה יחד עם הנכה והידועה בציבור כאשתו;

(2)  ילד - ובכלל זה ילד חורג וילד מאומץ - שטרם מלאו לו 21 שנה, או שבהגיעו לגיל 21 לא עמד ברשות עצמו מחמת מום גופני או שכלי, וכל עוד אינו עומד ברשות עצמו מסיבות אלה, אך למעט ילד חורג שאינו סמוך על שולחן הנכה ושמוחזק על ידי קרובו מלידה שאינו בן-זוגו של הנכה;

(3)  הורה, ובכלל זה הורה חורג והורה מאמץ, שאין לו זולת הנכה יותר משני ילדים העומדים ברשות עצמם והוא אחד מאלה:

(א)  אב נצרך שטרם מלאו לו חמישים שנה;

(ב)  אב שמלאו לו חמישים שנה, ואין לו הכנסה מספקת למחייתו;

(ג)  אם שאין לה הכנסה מספקת למחייתה;

(4)  אח יתום משני הוריו אשר אין לו זולת הנכה אח העומד ברשות עצמו, ומחסורו היה על הנכה ערב התגייסותו של הנכה לשירות והוא אחד מאלה:

(א)  טרם מלאו לו 18 שנה ואינו משתכר למחייתו;

(ב)  בהגיעו לגיל 18 שנה לא עמד ברשות עצמו מחמת מום גופני או שכלי וכל עוד אינו עומד ברשות עצמו מסיבות אלה;

"אח" - כולל אחות;

"נצרך" - אדם שאינו מסוגל להשתכר למחייתו ואין לו הכנסה מספקת למחייתו;

"עומד ברשות עצמו" - אדם שמלאו לו שמונה-עשרה שנה ואיננו נצרך;

"אדם שאינו מסוגל להשתכר למחייתו" -

(1)  כשהוא "בן-משפחה" - אדם שאינו מסוגל להשתכר למחייתו מחמת גילו או מחלתו או ליקויו הגופני או השכלי, וכן אדם שהוכר, לפי כללים שייקבעו בתקנות, כבלתי-מסוגל להשתכר למחייתו;

(2)  כשהוא "נכה" - אדם שאינו מסוגל להשתכר למחייתו בגלל מום גופני או שכלי ואין סיכוי נראה לעין שאפשר יהיה לשקמו אי-פעם;

"הכנסה מספקת למחיית-אדם" - הכנסה שהוכרה כמספקת למחייתו של אדם והתלויים בו, לפי כללים שייקבעו בתקנות;

"השכר הקובע" - 131.5% מסך כל המשכורת המשתלמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא 17 של הדירוג המינהלי ושאין משתלמת לו תוספת למשכורתו בזכות בן משפחה.2

1א. חבלה בדרך למחנה או ממנו

  (תיקון התשכ"ה)

(א)  רואים חבלה שאירעה לחייל או לחייל משוחרר כחבלה שאירעה בתקופת שירותו עקב שירותו גם אם היא נגרמה בדרך אל המחנה או ממנו, ובלבד ששהותו מחוץ למחנה היתה כדין ולא חלו בדרך הפסקות או סטיות של ממש שאין להן קשר עם השירות או עם הדרך אל המחנה או ממנו. לגבי חייל השוהה בחופשה, רואים חבלה כאמור רק אם נגרמה בדרכו מן המחנה אל יעד חופשתו או בדרכו אל המחנה מיעד חופשתו.

(ב)  לעניין סעיף זה -

"מחנה" - המקום בו שוהה החייל תוך שירותו הצבאי ולגבי איש-מילואים - לרבות מקום התייצבותו;

"חייל השוהה בחופשה" - חייל השוהה כדין מחוץ למחנה שלא במילוי תפקיד בשירות, ולרבות חייל משוחרר בדרכו בחזרה מן השירות.

(ג)  לעניין סעיף זה, הטוען שהחייל שהה מחוץ למחנה שלא כדין - עליו הראיה.

2. נכים ממתנדבי הישוב

(א)  "נכה ממתנדבי הישוב" בסעיף זה - מי ששירת ביחידה של צבאות הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד הצפונית על פי קריאת המוסדות הלאומיים בארץ-ישראל, והוכיח כי הרשות המוסמכת לכך באותה ממלכה קבעה שהוא לקה בנכות בתקופת שירות זה ועקב שירות זה.

(ב)  שירותו של נכה ממתנדבי הישוב רואים אותו לעניין חוק זה כשירות צבאי, ולעניין חוק זה יהיה דינו, פרט לתגמולים ולהענקה, כדין נכה כמשמעותו בסעיף 1.

(ג)  נכה ממתנדבי הישוב יהיה דינו לעניין כל חיקוק אחר כדין נכה כמשמעותו בסעיף 1 ואת התגמולים שהוא מקבל מהממלכה המאוחדת יראו כאילו הם תגמולים המשתלמים לפי חוק זה.

(ד)  לעניין סעיף זה, תהיה דרגת נכותו של נכה ממתנדבי הישוב כפי שתיקבע לו מדי פעם בפעם על-ידי הרשות האמורה בסעיף קטן (א).

3. סמכות להעלות שיעורים

  (תיקון התשמ"א)

  שר הבטחון רשאי בצו, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, להעלות את שיעור השכר הקובע, את שיעור הדרגה הקובעת ואת שיעורי התגמולים המשתלמים על פי חוק זה.

פרק שני: תגמול

 

4. תגמולים בדרך של מענק לנכים שדרגת נכותם 10 עד 19 אחוזים

  (תיקון התשנ"ו)

  על אף הוראות סעיף 5, נכה שדרגת נכותו אינה פחותה מ-10%, ואינה עולה על 19%, ישולמו לו תגמולים בדרך של מענק חד פעמי, שסכומו ייקבע כלהלן (להלן - מענק):

(1)  לנכה שדרגת נכותו 10%, 10% מהשכר הקובע, כפול 108;

(2)  לנכה שדרגת נכותו 11%, 11% מהשכר הקובע, כפול 125;

(3)  לנכה שדרגת נכותו 12%, 12% מהשכר הקובע, כפול 142;

(4)  לנכה שדרגת נכותו 13%, 13% מהשכר הקובע, כפול 155;

(5)  לנכה שדרגת נכותו 14%, 14% מהשכר הקובע, כפול 166;

(6)  לנכה שדרגת נכותו 15%, 15% מהשכר הקובע, כפול 175;

(7)  לנכה שדרגת נכותו 16%, 16% מהשכר הקובע, כפול 185;

(8)  לנכה שדרגת נכותו 17%, 17% מהשכר הקובע, בפול 193;

(9)  לנכה שדרגת נכותו 18%, 18% מהשכר הקובע כפול 201;

(10)  לנכה שדרגת נכותו 19%, 19% מהשכר הקובע, כפול 215.

4א. תגמולים לנכה שקיבל מענק ולאחר מכן נקבעה לו דרגת נכות גבוהה מ-19 אחוזים

  (תיקון התשנ"ו)

(א)  נכה שנקבעה לו דרגת נכות שאינה עולה על 19% ושולם לו מענק כאמור בסעיף 4, ולאחר מכן נקבעה לו דרגת נכות העולה על 19%, יהיה זכאי לתגמולים ולהטבות על-פי דרגת הנכות האחרונה שנקבעה לו.

(ב)  (1)  נקבעה לנכה דרגת נכות העולה על 19% כאמור בסעיף קטן (א), ומועד תחילת תשלום התגמולים, לפי קביעה כאמור, חל לפני שחלפו, מאז היום הקובע, חודשים שמספרם כמספר הקובע ינוכה מהתגמולים שישולמו לו סכום שייקבע לפי פסקה (2).

(2)  הסכום שינוכה כאמור בפסקה (1) יחושב כך: סכום המענק ששולם, בהפחתת סכום שהוא המכפלה של התגמול החודשי שהיה משתלם לנכה לפי סעיף 5, לו היה חל עליו הסעיף האמור, במספר החודשים שחלפו מהיום הקובע ועד למועד תחילת תשלום התגמול לפי דרגת הנכות האחרונה שנקבעה לו.

(3)  בסעיף זה -

"היום הקובע" - היום שבו קמה זכאותו של הנכה לתגמולים לפי דרגת הנכות שעל-פיה קיבל את המענק;

"המספר הקובע" - המספר הנקוב בסעיף 4 ששימש בסיס לקביעת סכום המענק שקיבל הנכה לפי אותו סעיףבהתאם לאחוזי הנכות שנקבעו לו;

"התגמול החודשי" - התגמול ששימש בסיס לקביעת סכום המענק שקיבל הנכה.

(ג)  שר הבטחון, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, יקבע את שיעור ניכוי המענק מהתגמולים שיקבל הנכה, לפי הוראות סעיף קטן (ב).

(ד)  נקבעה לנכה דרגת נכות העולה על 19% כאמור בסעיף קטן (א), ומועד תחילת תשלום התגמולים, לפי קביעה כאמור חל אחרי שחלפו מאז היום הקובע, חודשים שמספרם כמספר הקובע, לא ינוכה מהתגמולים שישולמו לו סכום המענק ששולם.

4ב. מועד תשלום המענק

  (תיקון התשנ"ו)

  מענק או תגמול לפי סעיפים 4 ו-4א ישולמו לאחר שחלף המועד להגשת ערר על החלטה של הועדה הרפואית בדבר דרגת הנכות או אם הוגש ערר כאמור, לאחר החלטת הועדה הרפואית העליונה בערר.

4ג. תשלום מקדמה לנכה שדרגת נכותו 10 עד 19 אחוזים

  (תיקון התשנ"ו)

(א)  נכה שדרגת נכותו מ-10% עד 19% ולא נקבע שדרגת נכותו קבועה, רשאי קצין התגמולים להורות כי תשולם לו מקדמה על חשבון המענק לפי סעיף 4; סכום המקדמה לא יעלה על סכום השווה למכפלת התגמול החודשי שהיה משתלם לנכה לפי סעיף 5, לו היה חל עליו הסעיף האמור, במספר החודשים שיחלפו עד למועד שנקבע לבדיקת הנכה לשם קביעת דרגת נכותו מחדש.

(ב)  שר הבטחון, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, יקבע את שיעור המקדמה שיקבל הנכה על חשבון המענק.

(ג)  נכה שקיבל מקדמה כאמור בסעיף קטן (א), ובבדיקה שנערכה לשם קביעת נכותו מחדש נקבעה לו אותה דרגת נכות, יקבל מענק לפי סעיף 4, בניכוי המקדמה שקיבל.

(ד)  נכה שקיבל מקדמה כאמור בסעיף קטן (א) ובבדיקה שנערכה לשם קביעת דרגת נכותו מחדש נקבעה לו דרגת נכות העולה על 19%, יקבל תגמולים לפי דרגת הנכות החדשה שנקבעה, בניכוי המקדמה שקיבל; הוראות סעיף 4א(ב) יחולו על חישוב ניכוי המקדמה.

(ה)  שר הביטחון יקבע באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, את שיעור ניכוי המקדמה לפי הוראות סעיף קטן (ד).

4ד. אי תשלום תגמולים נוספים

  (תיקון התשנ"ו)

  נכה הזכאי לתגמולים בדרך של מענק, לפי סעיפים 4 עד 4ג, לא ישולם לו כל תגמול אחר לפי חוק זה.

4ה. תחילה ותחולה

  (תיקון התשנ"ו)

  סעיפים 4 ו-4א עד 4ד, יחולו לגבי נכה שדרגת נכותו 10% עד 19%, שהגיש לראשונה תביעה לקצין התגמולים ביום ט' בטבת התשנ"ו (1 בינואר 1996) ואילך, ואינו מקבל תגמולים עובר למועד זה.

4ו. ברירת מענק

  (תיקון התשנ"ו)

  נכה הזכאי לתגמול חודשי ושדרגת נכותו 10% עד 19%, יהיה רשאי לבחור לקבל מענק במקום תגמול חודשי, על פי כללים, שיעורים ותנאים שיקבע שר הבטחון בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת.

5. תגמולים לנכים של 10-100 אחוז

  (תיקונים:

  התשכ"ה, התשל"ג)

  נכה שדרגת נכותו אינה פחותה מ-10% ישולמו לו, כל עוד הוא נכה כאמור, תגמולים בשיעור של אחוז אחד משכרו הקובע לכל אחוז שבדרגת נכותו.

6. תגמול למחוסר פרנסה

  [תיקונים: התשכ"א, התשכ"ה (מס' 2), התשכ"ז, התשכ"ח, התשל"ג, התשל"ו, התשל"ט, התשמ"א]

(א)  נכה שדרגת-נכותו אינה פחותה מ-10% והוא מחוסר פרנסה, ישולם לו, כל עוד הוא מחוסר פרנסה, תגמול חוסר פרנסה בשיעור המפורש בסעיף קטן (ג), במקום התגמולים לפי סעיף 5.

(ב)  "נכה מחוסר פרנסה" - נכה שנתמלאו בו שני אלה:

(1)  אין לו הכנסה מכל מקור שהוא חוץ מתגמולים לפי חוק זה או שהכנסתו אחרי ניכוי תגמולים אלה, פחותה ממחצית שכרו הקובע;

(2)  הוכיח לקצין התגמולים, לפי כללים שייקבעו בתקנות, כי עשה את כל אשר ביכלתו, כדי לקבל הכנסה או להגדילה עד למחצית השכר הקובע.

(ג)  "תגמול חוסר פרנסה" -3

(1)  לנכה שדרגת נכותו מ-10% עד 18% - 52.1% מהדרגה הקובעת, ואם יש לנכה ילד - 76.1% מהדרגה הקובעת;

(2)  לנכה שדרגת נכותו מ-19% עד 39% - 76.1% מהדרגה הקובעת, ואם יש לנכה ילד - 108.4% מהדרגה הקובעת;

(3)  לנכה שדרגת נכותו מ-40% עד 100% - 108.4% מהדרגה הקובעת, ואם יש לנכה ילד - 140.5% מהדרגה הקובעת;

"הדרגה הקובעת" - סך כל המשכורת המשתלמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא 22 של הדירוג המינהלי ושאין משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן משפחה.3

(ד)  בנוסף על האמור בסעיף קטן (ג), לנכה מחוסר פרנסה שאין לו בן משפחה שהוא ילד תשולם תוספת של 10% מתגמוליו, ולנכה מחוסר פרנסה שיש לו בן משפחה שהוא ילד תשולם תוספת של 20% מתגמוליו.

7. תגמולים מיוחדים

  [תיקונים: התשכ"א, התשכ"ה (מס' 2), התשכ"ז, התשל"ב, התשל"ג, התשל"ו, התשל"ט, התשמ"א, התשמ"ג, התש"ן]

(א) נכה שדרגת נכותו אינה פחותה מ-50% והוא נצרך, ישולמו לו - במקום התגמולים האמורים בסעיפים 5 ו-6 - 160.2% מסך כל המשכורת המשתלמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא 22 של הדירוג המינהלי ואם יש לנכה ילד - 178.0% מהדרגה הקובעת.3

(א1) בנוסף על האמור בסעיף קטן (א), נכה שדרגת נכותו אינה פחותה מ-60% והוא נצרך תשולם לו תוספת לתגמוליו כמפורט להלן:

(1)  לנכה שדרגת נכותו מ-60% עד 69% - תשולם תוספת של 5% מן התגמולים שהיו משתלמים לפי סעיף 5 אילו לא היה נצרך (להלן - התגמולים הרגילים);

(2)  לנכה שדרגת נכותו מ-70% עד 79% - תשולם תוספת של 10% מן התגמולים הרגילים;

(3)  לנכה שדרגת נכותו מ-80% עד 89% - תשולם תוספת של 15% מן התגמולים הרגילים;

(4)  לנכה שדרגת נכותו היא מ-90% עד 100% - תשולם תוספת של 20% מן התגמולים הרגילים;

(5)  לנכה שדרגת נכותו היא 100% מיוחדת שנקבעה לפי כללים שפורטו בתקנות - תשולם תוספת של 40% מן התגמולים הרגילים.

(ב)  נכה הזכאי לתגמולים לפי סעיף קטן (א) ויש לו הכנסה מכל מקור שהוא חוץ מתגמולים לפי חוק זה, ינוכה מתגמוליו חלק מהכנסתו העולה על מחצית הסכום שנקבע כהכנסתו כדי מחיה.

(ג)  על אף האמור בסעיף קטן (א), נכה שדרגת נכותו אינה פחותה מ-50% ושאינו מסוגל להשתכר למחייתו, והוא זכאי לקיצבה או תשלום כיוצא בזה לפי חוק אחר או לפי הסכם או הסדר כל שהוא (להלן - הקיצבה), אף אם הקיצבה עולה על הסכום שנקבע כהכנסה כדי מחיה, ישולם לו התגמול לפי סעיפים קטנים (א) ו-(א1) בניכוי סכום הקיצבה ובלבד שלא יפחת מהתגמול לפי סעיף 5.

(ד)  נכה בעל דרגת נכות מיוחדת שנקבעה לפי כללים שפורטו בתקנות, תשולם לו, כל עוד הוא בעל דרגת נכות כאמור, תוספת של 40% לתגמולו.

7א. נכים שהגיעו לגיל פרישה

  (תיקונים: התשל"ט, התשס"ד)

(א)  לנכה המקבל תקבולים לפי סעיף 5 ואינו זכאי לתגמולים לפי סעיף 7 תשולם מיום הגיעו לגיל הפרישה, כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס"ד-2004 (בסעיף זה - גיל הפרישה), תוספת של 10% מתגמוליו ולא יחול עליו סעיף 6.

(ב)  לנכה ששולמו לו לפני הגיעו לגיל הפרישה, תגמולים לפי סעיף 6, ישולמו, מיום הגיעו לגיל כאמור, 80% מתגמולים אלה.

7ב. תוספת למימון צרכים מיוחדים

  (תיקונים:

  התשל"ו, התשמ"א)

  לנכה שדרגת נכותו אינה פחותה מ-40% ישולם, בנוסף לתגמולו, סכום חודשי למימון צרכים מיוחדים הנובעים מנכותו, כפי שייקבע בתקנות באישור ועדת העבודה של הכנסת.

7ג. תוספת לנכה בגיל 55 ויותר

  [תיקונים:

  התשמ"ד, התש"ן, התשנ"ב, התשנ"ז, התשנ"ט (מס' 2)]

(א)  נכה בן 55 שנים או יותר, שדרגת נכותו אינה פחותה מ-50%, תשולם לו תוספת לתגמוליו בהתאם לגילו, בשיעורים ובתנאים שייקבעו בתקנות.

(ב)  נכה בן 55 שנים או יותר שדרגת נכותו היא 100% מיוחדת שנקבעה על פי כללים שפורטו בתקנות, תשולם לו תוספת לתגמוליו בהתאם לגילו, בשיעורים ובתנאים שייקבעו בתקנות.

(ב1)  נכה בן 57 שנים או יותר, שדרגת נכותו היא מ-40% עד 49%, תשולם לו תוספת לתגמוליו, בהתאם לגילו, בשיעורים ובתנאים שייקבעו בתקנות.

(ג)  תקנות לפי סעיף זה טעונות אישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת.

7ד. תוספת מיוחדת עקב פרישה מוקדמת

  (תיקון התשמ"ד)

  נכה בן 50 שנים או יותר, שנתקיימו בו הוראות סעיף 7ג ואשר פרש כליל מעבודתו או ממשלח ידו, ורופא שמינה שר הבטחון קבע באישור קצין תגמולים, שאינו מסוגל לעבוד בעבודה כלשהי או לעסוק במשלח יד כלשהו, תשולם לו תוספת לתגמוליו בהתאם לגילו, שלא תעלה על 99.3% מן המשכורת המשתלמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא 17 של הדירוג המינהלי, והכל בשיעורים ובאופן שייקבעו בתקנות, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת.4

7ה. סייג

  (תיקון התשמ"ד)

  סעיפים 7ג ו-7ד לא יחולו על נכה המקבל תגמולים לפי סעיף 6 או לפי סעיף 7(א) עד (ג), וכן על נכה המקבל תגמול לפי סעיף 43(ב)(1) והתקנות על פיו.

8. שני הורים ממין אחד והורים זקנים

(א)  היה לנכה הורה מלידה והורה חורג או מאמץ, שניהם בני מין אחד, לא ייחשב כבן משפחה לעניין חוק זה, אלא אחד מהם.

(ב)  קצין תגמולים רשאי להורות, כי סב או סבה של נכה שמחסורם על הנכה יוכרו כהורים לעניין סעיף זה, ובלבד שלא יוכרו יותר משני הורים זקנים.

9. התנהגות רעה של נכה

  (תיקון התשכ"א)

  נכה שהתנהגות רעה חמורה מצדו גרמה לנכותו לא יחולו עליו הוראות חוק זה המקנות טובות-הנאה כלשהן; אך אם הנכה הוא נצרך, רשאי קצין תגמולים לעניק לו מטובות-ההנאה הניתנות לנכים לפי חוק זה כפי שייראו בעיניו, ובלבד שלא יעלו על טובות-הנאה שהנכה הזה זכאי להם, אלמלא הוראות סעיף זה.

פרק שלישי: קביעת נכות

 

10. קביעת דרגת נכות

  (תיקון התשס"א)

(א)  ועדה רפואית תקבע מזמן לזמן את דרגת נכותו של נכה.

(ב)  דרגות נכות ותקופות תחולתן ייקבעו לפי מבחנים וכללים שיתקין שר הביטחון במבחנים ובכללים כאמור יבחין שר הביטחון לענין הגדרת סוג הנכות וקביעת דרגת הנכות בין הפרעות נפשיות מכל סוג שהוא לבין הפרעות בתר חבלתיות (Posttraumatic Stress Disorders), לרבות תגובות קרב.

10א. תגמולים לנכה לפי חוק זה ולפי חוק נפגעי איבה

  (תיקון התשמ"ב)

(א)  נפגע אדם בפגיעת איבה והוא הוכר, לפני הפגיעה או לאחריה, כנכה הזכאי לתגמולים לפי חוק זה, יראו את הפגימות מפגיעת האיבה כאילו הן תוצאה של חבלה שאירעה בתקופת השירות הצבאי ועקב השירות, ודרגת נכותו תיקבע מחדש; בסעיף קטן זה, "פגיעת איבה" כמשמעותה בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970.

(ב)  מי שאילולא הוראות סעיף קטן (א) היתה פוקעת זכותו לקבל תגמולים לפי חוק זה, יחדלו ההוראות האמורות לחול לגביו מהיום שבו היתה זכותו פוקעת כאמור.

11. סירוב לקבל טיפול רפואי

  היתה ועדה רפואית סבורה שאילו קיבל נכה טיפול חירורגי או טיפול רפואי אחר, היתה פוחתת דרגת נכותו, והוא סירב, ללא צידוק מספיק, לקבל את הטיפול, רשאי קצין תגמולים להורות שכל תגמול שהנכה זכאי לו יופחת עד כדי מחציתו.

12. ועדה רפואית עליונה

  (תיקון התשל"ט)

(א)  חייל משוחרר או חייל בשירות קבע הרואה עצמו נפגע על-ידי החלטה של ועדה רפואית רשאי, בתנאים שייקבעו בתקנות, לערור עליה בפני ועדה רפואית עליונה.

(ב)  קצין תגמולים רשאי, בתנאים שייקבעו בתקנות, לערור לפני ועדה רפואית עליונה על כל החלטה של ועדה רפואית.

12א. ערעור לפני בית המשפט המחוזי

  (תיקון התשל"ט)

(א)  חייל משוחרר או חייל בשירות קבע וכן קצין תגמולים רשאים לערער על החלטת ועדה רפואית עליונה לפני בית המשפט המחוזי, בנקודה משפטית בלבד.

(ב)  בית המשפט הדן בערעור רשאי לאשר את החלטת הועדה הרפואית העליונה, לבטלה, לשנותה או להחזירה לועדה.

(ג)  שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות את המועד להגשת הערעור לפי סעיף קטן (א), את אופן הגשתו ואת סדרי הדין בו.

פרק רביעי: תשלומים

 

13. הזמן לתשלום תגמולים

  תגמול ישולם מדי חודש בחדשו, בסופו של כל חודש.

14. איסור העברת תגמול

  [תיקונים: התשכ"ה, התשס"ד (מס' 2)]

(א)  אסור לנכה להעביר את זכותו לתגמול, או לתתו בערבות, או לשעבדו כל שיעבוד שהוא.

(ב)  על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי קצין תגמולים לנכות מן התגמול של נכה דמי-חברות לטובת ארגון, שהוכרז על-ידי שר הבטחון כארגון יציג של נכים, ותשלומים לקרן לעזרה הדדית של אותו ארגון וכן דמי השתתפות בביטוח חיים הדדי ובביטוח סיעודי הדדי, שסידר הארגון.

(ג)  שר הבטחון, באישור ועדת העבודה של הכנסת, יקבע בתקנות את הסכום המכסימלי שמותר לנכות כל חודש מתגמוליו של הנכה לפי סעיף קטן (ב).

(ד)  הודיע הנכה לקצין התגמולים בכתב על התנגדותו לניכוי, יופסק הניכוי בתום חודש מיום קבלת ההודעה.

15. איסור עיקול על תגמול

  אין להטיל עיקול על תגמול.

16. עיכוב תגמול

  שולמו לנכה כספים למעלה מן התגמול המגיע לו, רשאי קצין-תגמולים לעכב את תשלומו של תגמול המגיע לנכה, עד אשר הסכום שעוכב יהיה שווה לאותם הכספים; ובלבד שבשום חודש לא יעוכב סכום העולה על שליש התגמולים המגיעים לנכה באותו חודש.

17. פקיעת הזכות לגימלה

  (תיקון התשכ"א)

  נכה שלא גבה תגמול או הענקה תוך שנתיים מיום התשלום או תוך שמונה-עשר חודש מיום תחילת תקפו של חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון), התשי"ב-1952, הכל לפי התאריך המאוחר יותר - תפקע זכותו לקבלם, אלא אם הורה קצין-תגמולים הוראה אחרת.

18. מאימתי משלמים תגמולים

  (תיקונים: התשכ"א, התשכ"ח, התשל"ו, התשל"ט)

(א)  תגמולים המגיעים לנכה ישולמו מיום שחרורו של הנכה משירותו הצבאי, שבזמנו אירע המקרה שגרם לנכותו - אם הגיש תביעה לתשלומים אלה תוך שנה אחת מיום שחרורו; בכל מקרה אחר - מיום הגשת התביעה, זולת אם קבעה לכך הועדה הרפואית תאריך מאוחר יותר.

(ב)  מי שהגיש תביעה בהיותו בשירות קבע, ישולמו התגמולים המגיעים לו -

(1)  אם העילה לתביעה היתה חבלה - מיום שבו אירעה החבלה, ובלבד שאם הגיש תביעתו אחרי שעברה שנה מאותו יום ישולמו התגמולים משנה אחת לפני יום ההגשה;

(2)  בכל מקרה אחר - מיום הגשת התביעה, זאת אם קבעה לכך הועדה הרפואית תאריך מאוחר יותר.

(ג)  תגמולים המגיעים לזכאי לפי סעיף 20א(ב) או (ג) ישולמו מהיום שבו נולדה העילה לתשלומם, אם הגיש תביעה תוך שנה מאותו יום, ובכל מקרה אחר - מיום הגשת התביעה.

(ד)  חל בהרכב-משפחתו של נכה שינוי המזכהו בהגדלת תגמוליו, חייב הוא להודיע על כך לקצין התגמולים תוך שנתיים מיום השינוי; הודיע לאחר שנתיים מיום השינוי, יהא זכאי להגדלת תגמוליו רק מתאריך מסירת ההודעה.

(ה)  קצין תגמולים רשאי לדרוש מנכה להגיש לו אחת לשנה הצהרה על הרכב-משפחתו ועל פרטים אחרים העשויים להשפיע על התגמולים שהוא זכאי להם לפי חוק זה; לא נענה הנכה לדרישה תוך ששים יום מיום מסירתה, רשאי קצין התגמולים להורות כי ישולמו לנכה עד למסירת ההצהרה על פרט פלוני תגמולים המחושבים כאילו אותו פרט אינו משפיע על שיעור תגמוליו.

(ו)  לנכה שמחמת מחלת נפש או ליקוי בשכלו לא הגיש תביעה לתגמולים אלא כעבור הזמן הקבוע בסעיף קטן (א) ולאחר שנתמנה לו אפוטרופוס - ישולמו התגמולים החל מיום שחרורו של הנכה משירותו הצבאי אם הגיש האפוטרופוס את התביעה תוך שנה מיום שנתמנה; בכל מקרה אחר ישולמו התגמולים מיום שהגיש האפוטרופוס את התביעה, אולם רשאי קצין התגמולים להורות שהתגמולים ישולמו ממועד מוקדם יותר ובלבד שלא קדם למועד השחרור.

19. תחילת תגמול לנכה מכוח שירות

  לא ייקבע לנכה מכוח שירות כמשמעותו בסעיף 1(3) כתאריך להתחלת תשלום תגמולים מועד מוקדם מתחילתו של חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון), התשי"ד-1954.

20. למי משלמים תגמולים

  תגמול ישולם לנכה שלו הוא מגיע; אך קצין תגמולים רשאי להורות שתגמול בעד בן משפחה ישולם לאותו בן משפחה, או לאדם שאותו בן משפחה נמצא בהשגחתו.

20א. תגמולים אחרי פטירתו של נכה

  (תיקונים: התשל"א, התשל"ג, התשל"ט)

(א)  נפטר נכה שהיה זכאי לתגמולים בשעת פטירתו, ולפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י-1950, אין משלמים אחריו תגמולים, יוסיפו לשלם את התגמול בשיעור שהיה משתלם אותה שעה, עד תום שלושים וששה חדשים מסוף החודש שבו אירעה הפטירה, לידי בן המשפחה שהורה עליו הנכה לפי סעיף 39א, ובאין הוראה - לידי בן-זוגו, ובאין בן-זוג, לידי בן המשפחה שהורה עליו קצין התגמולים.

(ב)  היתה בנסיבות האמורות בסעיף קטן (א) דרגת נכותו של הנכה ערב פטירתו 50% או יותר והיה אותה שעה נצרך, ישולמו לבן זוגו, בתום התקופה הקבועה בסעיף קטן (א), תגמולים בשיעור המשתלם לאלמנה לפי סעיף 7(ב)(1) או (2) לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י-1950 (להלן - חוק משפחות החיילים), לפי הענין, כל עוד אין לבן הזוג הכנסה כדי מחיה כאמור באותו חוק וכל עוד היה ממשיך להיות זכאי לתגמולים לפי החוק האמור אילו היה בן זוג של חייל שנספה במערכה כאמור באותו חוק; לא היה לנכה ערב פטירתו בן זוג אך היה לו יתום כמשמעותו בחוק משפחות החיילים, או נפטר בן זוגו של הנכה שנפטר והותיר אחריו יתום כאמור של הנכה, ישולמו ליתום, בתום התקופה הקבועה בסעיף קטן (א), תגמולים בשיעור המשתלם ליתום לפי סעיף 9 לחוק משפחות החיילים, כל עוד הוא יתום כמשמעותו באותו חוק.

(ג)  נכה שהיה זכאי לתגמולים בשעת פטירתו, וערב פטירתו היה בעל דרגת נכות מיוחדת כאמור בסעיף 7(ד) אף אם לא היה נצרך, או שדרגת נכותו היתה 90% או יותר עקב פגיעה בראשו מסוג שנקבע לענין זה בתקנות והיה אותה שעה נצרך, רואים אותו כחייל שנספה במערכה כאמור בחוק משפחות החיילים.

(ד)  סעיף קטן (ב) יחול על בן זוג של נכה שנפטר אחרי כ"ט באדר ב' התשל"ו (31 במרס 1976).

21. התשלום - מאוצר המדינה

  ההענקות והתגמולים לפי חוק זה ישולמו מאוצר המדינה.

22. סילוק מלוות שיקום

  (תיקונים: התשכ"א, התשכ"ח)

(א)  קיבל נכה, בין לפני תחילת תקפו של חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון), התשי"ב-1952, ובין לאחר מכן, מילווה שיקום מאוצר המדינה או בערבות המדינה או מקרן שהמדינה ערבה להפסדיה, רשאי קצין תגמולים - לגבי נכה הזכאי לתגמולים - להורות שיעכבו מתגמוליו החדשיים חלק שאינו עולה על שליש מהם עד שהמילווה יסולק במלואו.

(ב)  "מילווה-שיקום", בסעיף זה - מילווה שקצין-תגמולים משוכנע בו שניתן למטרות שיקום, שיכון או דיור.

(ג)  פרעה המדינה ערבות שנתנה לנכה בתוקף תקנות לפי הפסקאות (3) או (4) לסעיף 45(א), יהיה לעניין סעיף זה דין הסכום שנפרע כדין מילווה-שיקום.

23. זקיפת תשלומים קודמים

  (תיקון התשכ"ט)

  קיבל מן המדינה בתקופה שמיום שחרורו ועד יום היכנס חוק זה לתקפו, תשלומים למחייתו ולמחיית בני משפחתו, והוא זכאי לתגמולים לפי חוק זה, רשאי קצין תגמולים לזקוף תשלומים אלה על חשבון תגמוליו של הנכה בעד אותה תקופה.

  (תיקון התשכ"ט)

24.  (בוטל).

פרק חמישי: ארגון

 

25. קציני תגמולים

(א)  שר הבטחון ימנה קצין תגמולים או קציני תגמולים לעניין חוק זה.

(ב)  הודעה על מינוי קצין תגמולים ועל מענו תפורסם ברשומות.

26. ועדות ערעור

  [תיקון התש"ן (מס' 2)]

(א)  שר המשפטים ימנה ועדת ערעור או ועדות ערעור לעניין חוק זה.

(ב)  ועדת ערעור תהיה של שלושה חברים. ליושב-ראש הועדה ימונה שופט בית משפט מחוזי, שופט בית משפט שלום או שופט בית דין לעבודה לפחות אחד מחברי הועדה האחרים יהיה רופא מוסמך.

(ג)  הודעה על מינוי ועדת ערעור ועל מענה תפורסם ברשומות.

27. סמכויות עזר

  לקצין תגמולים ולועדות ערעור סמכויות כסמכויותיה של ועדת חקירה, שנתמנתה לפי פקודת ועדות החקירה, ושהוענקו לה כל הסמכויות שאפשר להעניק לועדת חקירה כזאת לפי סעיף 5 לפקודה האמורה.

28. סדרי הדין

  קציני תגמולים וועדות ערעור לא יהיו קשורים בדקדוקי דיון ובדיני ראיה, אלא יפעלו בדרך שתיראה להם כמועילה ביותר לבירור השאלות העומדות לדיון, לרבות הסתמכות, בשאלה רפואית, על חוות-דעת של ועדה רפואית או ועדה רפואית עליונה, שתינתן לפי דרישת קצין-תגמולים או ועדת-ערעור.

28א. קביעת דרגת נכות יחד עם חוות דעת על הקשר הסיבתי

  (תיקונים: התשכ"א, התשל"ט)

(א)  ביקש קצין-תגמולים מועדה רפואית חוות-דעת בדבר הקשר הסיבתי בין שירותו הצבאי של החייל המשוחרר או החייל בשירות קבע, לבין החבלה, מחלה או החמרת המחלה שגרמו, לפי טענתו, לנכות, רשאי הוא להורות לועדה הרפואית, כי תקבע גם דרגת-נכותו של אותו חייל משוחרר או חייל בשירות קבע בצירוף חוות-דעת על הקשר הסיבתי.

(ב)  הכיר קצין-תגמולים בנכותו של החייל המשוחרר או חייל בשירות קבע על סמך חוות-דעתה של ועדה רפואית כאמור בסעיף-קטן (א), יודיע לו על החלטתו זו ועל דרגת הנכות שקבעה לו הועדה הרפואית כאמור; הכרה זו אינה גורעת מזכות הערר של קצין התגמולים בדבר דרגת הנכות, כאמור בסעיף 12.

(ג)  ערער החייל המשוחרר או חייל בשירות קבע על החלטת קצין התגמולים לפי סעיף-קטן (ב), לא תחול תקופת הערר על החלטת הועדה הרפואית, לפי סעיף 12(א), אלא לאחר שהחלטת קצין התגמולים נעשתה סופית, על אף האמור בכל תקנה לפי סעיף 12(א).

(ד)  בוטלה או שונתה החלטתו של קצין התגמולים לפי סעיף קטן (ב), על ידי ועדת הערעורים או על ידי בית-המשפט העליון - בטלה קביעת דרגת-הנכות לפי סעיף זה.

29. הרכבן של ועדות רפואיות

(א)  אופן הרכבת ועדות רפואיות, סמכויותיהן וסדרי-עבודתן ייקבעו בתקנות.

(ב)  אופן הרכבת ועדה רפואית עליונה, סמכויותיה וסדרי-עבודתה ייקבעו בתקנות.

פרק ששי: הבקשות וההחלטה בהן

 

30. בקשות

  (תיקון התשכ"ח)

(א)  התובע תגמול לפי חוק זה יגיש בקשה לקצין-תגמולים.

(ב)  מי שלא הגיש בקשה כאמור בסעיף-קטן (א) והוא תובע זכות אחרת לפי חוק זה חייב להגיש לקצין התגמולים בקשה להכירו כנכה.

31. ההחלטה בבקשות

  (תיקון התשכ"ח)

(א)  קצין התגמולים ידון ויפסוק בכל בקשה בהקדם ככל האפשר.

(ב)  החליט קצין התגמולים שהתובע זכאי לתגמול או להכרה כנכה כמבוקש, יודיעו לו על כך מיד בדואר רשום.

(ג)  החליט קצין התגמולים שהתובע אינו זכאי לתגמול או להכרה כנכה כמבוקש, יודיע לו על כך בדואר רשום ויציין את נימוקי החלטתו.

31א. מילווה עד למתן החלטה

  (תיקונים: התשכ"א, התשכ"ח, התשל"ט)

(א)  הכיר קצין-תגמולים בחייל משוחרר או בחייל בשירות קבע כנכה, אך טרם נקבעה לו דרגת-נכות, רשאי הוא, מדי חודש בחדשו עד שתיקבע לנכה דרגת-נכותו, להורות כי יינתן לנכה מאוצר המדינה מילווה בסכום שיקבע לפי כללים שבתקנות; נקבעה דרגת-נכותו יראו את המילווה ככספים ששולמו לו על חשבון תגמולים.

(ב)  עלה סכום המילווה על סכום התגמולים המגיעים לנכה עד לתאריך קביעת דרגת-נכותו, יחולו על העודף הוראות סעיף 16.

32. התיישנות תביעות

  (תיקון התשל"ט)

(א)  הזכות להגיש בקשה לפי סעיף 30(א) או (ב) מתיישנת כתום שלוש שנים מיום שחרורו של הנכה משירותו הצבאי שבזמנו אירע המקרה שגרם לנכותו, אולם אם הנכות נובעת ממחלה ששר הבטחון קבע לגביה בתקנות תקופת-התיישנות ארוכה-יותר - תתיישן הזכות כתום אותה תקופה.

(ב)  הזכות להגיש בקשה לקצין-תגמולים כדי להוכיח, שנתמלאו התנאים האמורים בסעיף 2 תתיישן תוך ששה חדשים מיום הקביעה האמורה באותו סעיף, או תוך שנה מיום תחילתו של חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון), התשי"ד-1954, הכל לפי התאריך המאוחר יותר.

(ג)  זכותו של נכה מכוח שירות כמשמעותו בסעיף 1(3) להגיש בקשה לתגמול, לא תתיישן אלא כתום שנה מיום תחילתו של חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון), התשי"ד-1954.

(ד)  זכותו של נכה מכוח שירות כמשמעותו בסעיף 1(3) להגיש לקצין-תגמולים בקשת-הענקה, תתיישן כתום שלושים יום מיום תחילתו של חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (הוראות שונות), התשי"ט-1959.

32א. הארכת מועד התיישנות בחבלה רשומה

  (תיקון התשכ"ה)

  קצין-תגמולים רשאי להאריך את המועד להגשת בקשה לפי סעיף 30, על אף האמור בסעיף 32(א), אם הוא סבור כי מן הצדק לעשות זאת וכי נתמלאו תנאים אלה:

(1)  הבקשה מתייחסת לנכות שנגרמה על ידי חבלה רשומה;

(2)  ההשהיה בהגשת הבקשה אינה עשויה להקשות במידה ניכרת על השגת הראיות הדרושות לבירור הבקשה;

(3)  ההשהיה לא הביאה, ולא היתה עשויה להביא, במישרין או בעקיפין להחמרת הנכות שלגביה מוגשת הבקשה, או להגדלה ניכרת של הנטל שעל אוצר המדינה בתשלום התגמולים או במתן טובת-הנאה אחרת עקב החמרת הנכות;

(4)  ההשהיה לא תקשה על המדינה לממש את זכויותיה לגבי כל צד שלישי האחראי או עשוי להיות אחראי, במישרין או בעקיפין, לחבלה נושא הבקשה. בסעיף זה "חבלה רשומה" - חבלה שנרשמה, סמוך ליום האירוע שגרם לה, ברשומות של צבא-הגנה לישראל או ברשומות אחרות המתנהלות על ידי המדינה או על ידי מוסד ציבורי שאושר לענין זה על ידי שר הבטחון.

33. ערעור לפני ועדת ערעור

  [תיקונים: התשכ"א, התשכ"ח, התשנ"ט (מס' 2)]

(א)  תובע הרואה עצמו נפגע על ידי החלטה כל שהיא של קצין-תגמולים, רשאי לערער עליה לפני ועדת-ערעור תוך שלושים יום מהיום שבו הגיעה אליו ההודעה על החלטת קצין התגמולים, אולם רשאית הועדה להאריך לו את מועד הערעור לתקופה נוספת שלא תעלה על שלושים יום.

(ב)  הערעור יוגש לועדת הערעור בכתב בארבעה עותקים. הועדה תשלח העתק אחד לקצין התגמולים שעל החלטתו מערערים.

(ג)  ועדת הערעור רשאית לאשר את החלטת קצין התגמולים או לשנותה.

(ד)  תובע שהגיש ערעור לועדת-ערעור רשאי להופיע בפניה, הוא או בא-כוחו, ולטעון את טענותיו.

(ה)  (בוטל).

(ו)  ועדת-ערעור תתן נימוקים להחלטתה.

(ז)  יושב-ראש ועדת הערעור ישלח מיד העתק החלטת הועדה לתובע ולקצין התגמולים בדואר רשום.

34. ערעור לבית המשפט

  (תיקון התשל"ט)

(א)  התובע או קצין התגמולים רשאים לערער על החלטת ועדת ערעור לפני בית המשפט המחוזי, בנקודה משפטית בלבד.

(ב)  בית המשפט המחוזי ידון בערעור בשלושה, והוא רשאי לאשר את החלטת הועדה, לבטלה, לשנותה או להחזירה לועדה.

(ג)  שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות את המועד להגשת ערעור לפי סעיף קטן (א), את אופן הגשתו ואת סדרי הדין בו.

(ד)  פסק דינו של בית המשפט המחוזי ניתן לערעור לפני בית המשפט העליון אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט העליון.

35. החלטות חדשות

  (תיקון התשל"א)

(א)  קצין-תגמולים רשאי לתת החלטה חדשה בכל בקשה, אף אם ניתנה בה כבר החלטה סופית לפי סעיף 33, 34, אם הוכח, כי ההחלטה הושגה על ידי מעשה או חדלה המהווים עבירה פלילית, או אם נתגלה על סמך ראיות חדשות שלא היו בפני נותן ההחלטה הקודמת, כי אותה החלטה בטעות יסודה.

(ב)  ניתנה החלטה חדשה המזכה נכה בתשלום תגמולים או תגמולים מוגדלים, ישולמו התגמולים או התגמולים המוגדלים החל מהמועד של הגשת הראיות החדשות שעל פיהן ניתנה ההחלטה החדשה, אולם רשאי קצין התגמולים להורות שישולמו החל ממועד מוקדם יותר ובלבד שלא יקדם יותר משנה אחת להגשת הראיות החדשות.

35א. החזרת תגמולים ששולמו שלא כדין

  (תיקון התשכ"א)

(א)  ביטל או שינה קצין-תגמולים החלטה מכוח סעיף 35, רשאי הוא לחייב בהחלטת הביטול או השינוי את הנכה בהחזרת כל סכום המגיע ממנו עקב אותה החלטה.

(ב)  לא ערער הנכה על החיוב כאמור או ערער וערעורו נדחה - יהא דינו של החיוב, לענין ההוצאה לפועל, כפסק-דין סופי של בית-משפט.

35ב. עיכוב זמני של התגמולים

  (תיקון התשכ"א)

  היה לקצין-תגמולים יסוד סביר להניח שיש מקום לבטל או לשנות החלטה מכוח סעיף 35, ולחייב נכה בהחזרת כספים ששולמו לו, רשאי הוא לעכב את תשלום התגמולים לנכה, כולם או מקצתם, לתקופה שלא תעלה על 6 חדשים.

35ג. החלטה על גמר נכות

  (תיקון התשכ"א)

  סבור קצין-תגמולים שנכותו של נכה הגיעה לקיצה, משום שנתרפא ריפוי מוחלט מהחבלה או מהמחלה ששימשה עילה לנכות או משום שהחמרת המחלה ששימשה עילה לנכות עברה לבלי שוב, רשאי הוא להחליט על גמר הנכות ולהודיע על כך לנכה.

פרק שביעי: הוראות כלליות

 

36. תשלומים לפי חוק זה ופיצויים לפי חוק אחר

  (תיקונים: התשכ"א, התשכ"ח, התשל"ט)

(א)  חייל משוחרר או נכה הזכאי, בשל נכות שלקה בה, לתשלומים, לפי חוק זה והוא זכאי בשל המחלה, החבלה או החמרת המחלה, שכתוצאה מהן לקה באותה נכות, גם לפיצויים לפי חוק אחר, יחולו עליו הוראות אלה:

(1)  הוא רשאי לנקוט צעדים משפטיים כדי לזכות בתשלומים לפי חוק זה וכן בפיצויים לפי החוק האחר, אך לא יגבה פיצויים לפי החוק האחר ותשלומים לפי חוק זה כאחד;

(2)  שולמו לו הענקה או תשלומים לפי חוק זה, זכאית המדינה להיות מפוצה בעד תשלומים אלה ובעד כל תשלום אחר שהיא עלולה להתחייב בו מכוח חוק זה, מידי האדם שעליו מוטלת החובה לשלם לו פיצויים לפי החוק האחר, עד לסכום אותם הפיצויים;

(3)  שולמו לו פיצויים לפי החוק האחר, לא יחולו עליו שאר הסעיפים של חוק זה, פרט לזכותו לקבל את סמל הנכים;

(4)  הוא חייב להושיט כל עזרה שביקש קצין-תגמולים ולנקוט כל פעולה סבירה על מנת לסייע לאוצר המדינה במימוש זכותו לפי סעיף זה, ולא יעשה כל פעולה העלולה לפגוע בזכויות אוצר המדינה לפי סעיף זה או למנוע בעד מימושן;

(5)  כל עוד לא גבתה המדינה בכל דרך שהיא, את המגיע לה לפי פיסקה (2), רשאי הנכה, בהסכמת קצין התגמולים להחזיר לה את ההענקה, התשלומים או התגמולים וכן את הסכום שיקבע קצין-תגמולים תמורת כל יתר טובות-הנאה שקיבל מכוח חוק זה, בשל הנכות המשמשת עילה לתביעתו לפי החוק האחר, ומששולמו הסכומים האמורים תפקע זכותה של המדינה לתבוע לפי פיסקה (2), והנכה יהא זכאי לתבוע לפי החוק האחר;

(6)  הגיעה המדינה לידי הסכם בכתב בדבר הפיצויים עם האדם החייב בהם לפי החוק האחר ונקבע בהסכם, שיעור הפיצויים ותנאי תשלומם, לא יהא הנכה זכאי לשיעור ולתנאים שונים מאלה שנקבעו בהסכם, אפילו אם עדיין לא נגבו הפיצויים על-ידי המדינה;

(7)  נכה כאמור בסעיף קטן זה שעבר על איסור לפי סעיף קטן זה או לא עשה את המוטל עליו לפיו, רשאי קצין התגמולים לשלול ממנו כל זכות כאמור בסעיף קטן זה, או מקצתה.

(ב)  בסעיף זה -

"תשלומים לפי חוק זה" - תגמולים, הענקות, תשלומים או כל טובת הנאה, המשתלמים או ניתנים לפי חוק זה;

"פיצויים לפי חוק אחר" - פיצויים על נזקים אזרחיים או פיצויים לפי פקודת הפיצויים לעובדים, 1947.

36א. זכויות לפי חוק זה ולפי חוק הביטוח הלאומי

  [תיקונים: התשכ"א, התשל"ו, התשנ"ט (מס' 2), התשס"ח]

  נכה שבידו הברירה לפי סעיף 323 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן - חוק הביטוח הלאומי), יחולו עליו הוראות אלה:

(1)   בחר בזכויות לפי חוק הביטוח הלאומי, לא יחולו עליו הוראות חוק זה; בלי לגרוע מהוראות סעיפים 32 ו–32א, יראו נכה כמי שבחר בזכויות לפי חוק הביטוח הלאומי לעניין פסקה זו, אם לא הגיש תביעה לפי חוק זה בתוך שלוש שנים מיום שהגיש תביעה לפי חוק הביטוח הלאומי; הגיש אדם תביעה לפי חוק זה בתוך התקופה האמורה והוכר כנכה, ישולמו לו, בהתאם להוראות סעיף 18, תגמול לפי סעיפים 4, 4א או 5 וכן תוספת לתגמול לפי סעיפים 7א, 7ב או 7ג, הכל לפי העניין, בניכוי תשלומים ששולמו לו לפי חוק הביטוח הלאומי מיום שהגיש תביעה לפי חוק זה ועד ליום שהוכר כנכה; בפסקה זו, "תביעה" - לרבות בקשה לפי סעיף 35;5

(2)  בחר בזכויות לפי חוק זה - רשאי אוצר המדינה לתבוע מהמוסד לביטוח לאומי פיצוי על כל הוצאה שהוציא או שעתיד להוציא מכוח חוק זה, עד לשיעור הגימלאות שהיה חייב בהם המוסד לביטוח לאומי אילו בחר בזכויות לפי חוק הביטוח הלאומי;

(3)  פיצה המוסד לביטוח לאומי את המדינה כאמור בפיסקה (2), והמקרה משמש עילה גם לחייב צד שלישי בתשלום פיצויים לנכה לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש] או לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, רשאי המוסד לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי לפי סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי, על הסכומים ששילם או שעתיד לשלם למדינה, כאילו היה חייב לשלם סכומים אלה לנכה, והוראות סעיף 328 האמור יחולו על הנכה, בשינויים המחוייבים לפי הענין, כאילו היה זכאי לגימלה לפי חוק הביטוח הלאומי;

(4)  פיסקה (3) תחול על חיובים של המוסד לביטוח לאומי לפי סעיף 9 לחוק המשטרה (נכים ונספים), התשט"ו-1955, ולפי סעיף 14 לחוק שירות בתי-סוהר (נכים ונספים), התש"ך-1960;

(5)  הבוחר בזכויות לפי חוק זה חייב להושיט כל עזרה ולנקוט כל פעולה סבירה כדי לסייע לאוצר המדינה במימוש זכותו של אוצר המדינה לפי פיסקה (2).

36ב. זכויות לפי חוק זה ולפי חוק שירות המדינה

  (גימלאות)

התשט"ו-1955

  (תיקון התשכ"א)

  נכה שבידו הברירה לפי סעיף 27 לחוק שירות המדינה (גימלאות), התשט"ו-1955, והוא בחר בזכויות לפי חוק זה, רשאי, בהסכמת קצין-תגמולים, לבטל בחירתו ולתבוע את זכויותיו לפי חוק שירות המדינה (גימלאות), התשט"ו-1955, אם החזיר למדינה את ההענקה או התגמולים וכן את הסכום שיקבע קצין-תגמולים תמורת כל יתר טובות-הנאה שקיבל מכוח חוק זה.

37. בדיקות חדשות

  (תיקון התשכ"ח)

(א)  קצין-תגמולים רשאי להורות אחת לשנה על בדיקת הנכה שנית אם לא הורתה הועדה הרפואית הוראה אחרת. אולם אם היה לקצין התגמולים יסוד להניח כי חל שינוי בדרגת-נכותו של נכה, רשאי הוא להורות על בדיקתו מחדש של הנכה בכל עת לאחר שחלפה חצי שנה מיום הבדיקה האחרונה.

(ב)  קצין-תגמולים חייב, לפי דרישת נכה, להורות על בדיקתו מחדש, אם עברו לפחות ששה חדשים מיום קביעת דרגת-נכותו לאחרונה. אולם רשאי קצין התגמולים להתנות את ביצוע הבדיקה בתנאי שהנכה יפקיד סכום הוצאותיה המשוערות, הכל לפי כללים שנקבעו בתקנות.

(ג)  הורה קצין-תגמולים על בדיקתו מחדש של נכה, יהיה הנכה חייב להתייצב, בזמן ובמקום שנקבעו לפי ההוראה, בפני ועדה רפואית ולהיבדק כל בדיקה שתידרש לשם קביעת דרגת-נכותו מחדש.

(ד)  הורה קצין-תגמולים על בדיקתו מחדש של נכה, והנכה לא מילא חובה מן החובות המוטלות עליו לפי סעיף-קטן (ג), ומיום קביעת דרגת-נכותו לאחרונה ועד מועד בדיקתו החדשה עברו לפחות ששה חדשים - רשאי קצין-תגמולים להורות על הפחתת תגמוליו עד אשר ימלא אותה חובה.

(ה)  הוצאות של בדיקה שקצין-תגמולים הורה עליה לפי סעיף-קטן (ב) יהיו על הנכה, אלא אם הורה קצין התגמולים הוראה אחרת או אם קבעה הבדיקה כי חל שינוי בדרגת-נכותו; היו ההוצאות על הנכה, רשאי קצין-תגמולים לראותם ככספים שסעיף 16 חל עליהם.

  (תיקון התשכ"ח)

38.  (בוטל).

39. נטילת תגמול במקרים מסויימים

  נכה המקבל תגמול ולא פרנס את בני-האדם שהוא חייב במזונותיהם, רשאי קצין-תגמולים ליטול לידיו את התגמול ולהשתמש בו לטובת הנכה ובני-האדם האמורים או להורות שאדם שמונה על ידי קצין התגמולים יעשה זאת.

39א. דין יתרות התגמולים המגיעים לנכה שנפטר

  (תיקון התשכ"א)

  נפטר נכה ובשעת מותו הגיעו לו תשלומים מכוח החוק, ישולמו הסכומים על אף האמור בדיני הירושה, לידי מי שהנכה הורה בכתב לקצין התגמולים; לא הורה - ישולמו לבן-זוגו, ובאין בן-זוג - ליורשיו.

40. דין נכה במאסר

  נכה המרצה עונש-מאסר - לא ישולם לו תגמול בעד תקופת-מאסר; אך קצין-תגמולים רשאי להורות שהתגמול, או מקצתו, ישולם לאדם שהנכה חייב במזונותיו.

41. סמל הנכים

  (תיקון התשכ"א)

(א)  ועדה, שאופן הרכבתה וסמכויותיה ייקבעו בתקנות, תעניק לכל נכה, שדרגת-נכותו היא 25% או יותר, סמל מיוחד (להלן - סמל הנכים), וכן רשאית הועדה להעניק את הסמל לנכה שדרגת-נכותו פחותה מ-25% אך אינה פחותה מ-10%, אם היא סבורה כי הוא זכאי לסמל מחמת סוג נכותו, מקבל הסמל רשאי לענדו כל עוד הוא נכה כאמור.

(ב)  צורת סמל הנכים, ממדיו ודרכי הענקתו, ההוראות בדבר ייצורו, בדבר המסחר וכל שימוש אחר בו ובדבר האופן שבו יחזיר את הסמל מי שפקעה זכותו לענדו - ייקבעו בתקנות.

42. עבירות

(א)  אדם שמסר במזיד לועדה רפואית, לועדה רפואית עליונה, לקצין-תגמולים או לועדת-ערעור ידיעה כוזבת בענין הקשור בזכויותיו לפי חוק זה, דינו - מאסר עד ששה חדשים או קנס עד מאה וחמישים לירות או שני הענשים כאחד.

(ב)  אדם שבמרמה השיג הענקה או תגמול, לעצמו או לאדם אחר, דינו - מאסר עד שתי שנים.

(ג)  אדם שענד את סמל הנכים, או סמל הדומה לו עד כדי להטעות, ולא היה רשאי לענדו, או שעשה בהם כל דבר אחר שלא הותר לעשותו, דינו - מאסר עד ששה חדשים או קנס עד מאה וחמישים לירות או שני הענשים כאחד.

(ד)  אין סעיף זה גורע מאחריותו הפלילית של אדם לפי כל חוק אחר.

43. טיפול בנכים

  (תיקונים: התשנ"ו, התשנ"ז, התשנ"ט)

(א)  כל נכה יקבל על חשבון המדינה, בתנאים שייקבעו בתקנות, טיפול במחלה שחלה בה או בחבלה שנחבל או במחלה שהחמירה בתקופת שירותו עקב שירותו בכל עת שיתגלה צורך בטיפול כאמור.

(א1)  על אף האמור בסעיף קטן (א), על נכה שדרגת נכותו פחותה מ-10% וכן על נכה שזכאי למענק לפי חוק זה יחול חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994, והטיפול הרפואי יינתן לו באמצעות קופות חולים.

(א2)  תקנות לפי סעיף קטן (א) יכול שיתייחסו לנכים בעלי דרגות נכות שונות, כפי שיקבע השר.

(ב)  שר הבטחון יקבע בתקנות ענינים אלה:

(1)  תגמולים, או תגמולים נוספים, שישולמו לנכים המקבלים טיפול לפי סעיף-קטן (א), ועקב הטיפול אינם מסוגלים לעבוד;

(2)  הפחתות מתגמוליהם של נכים המקבלים טיפול כאמור וכלכלתם אגב הטיפול היא על חשבון המדינה.

(ב1)  בתקנות לפי סעיף קטן (ב) יכול שייקבעו הוראות שונות לגבי נכים בעלי דרגות נכות שונות, כפי שיקבע השר.

(ג)  "טיפול", בסעיף זה - טיפול רפואי, ובכלל זה טיפול חירורגי, בדיקות רפואיות, אישפוז, טיפול-בית, הבראה, ואספקת רפואות, מכשירים רפואיים, תותבות, מכשירים אורטופדיים, מכשירי-תנועה לקיטעים ולמשותקים וכלבי-הנחיה לעיוורים והשתתפות בהוצאות החזקתם של כל אלה.

43א. ביטוח למקרה מוות

  (תיקון התשל"א)

  נכה הזכאי לתגמולים ושנערך לזכותו ביטוח למקרה מותו בדרך האמורה בסעיף 14(ב), זכאי להשתתפות בדמי הביטוח מאוצר המדינה בשיעור שנקבע בתקנות.

43ב. טיפול רפואי ותגמולים לחייל משוחרר

  (תיקונים: התשל"ו, התשל"ט)

(א)  חייל משוחרר יקבל, במשך התקופה שבין הגשת תביעתו לבין הכרתו כנכה, טיפול רפואי על חשבון המדינה.

(ב)  היה לקצין התגמולים יסוד סביר להניח שחייל משוחרר יוכר כנכה, יורה שיקבל במשך התקופה שבין הגשת בקשתו לפי הפרק הששי לבין ההחלטה בה, תגמולים המשתלמים לנכה לפי סעיף 43; שולמו התגמולים, יחולו הוראות אלה:

(1)  הוכר החייל המשוחרר כנכה, רואים את התגמולים כתשלום על חשבון התגמולים המגיעים לו מכוח סעיף 43;

(2)  לא הוכר החייל המשוחרר כנכה, חייב הוא להחזיר את התגמולים ששולמו לו כאמור, בזמן ובתנאים שיקבע קצין התגמולים.

44. תיאום דרגת משכורת

  [תיקון התשכ"ה (מס' 2)]

  היה סולם דרגות המשכורת של עובדי המדינה בזמן פלוני שונה מסולם הדרגות הנהוג בשעת תחילתו של חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון), התשט"ו-1955, יחושבו השכר הקובע והתגמולים המיוחדים לפי סולם דרגות המשכורת המחייב בזמן פלוני לפי הקבלה שקבעה הממשלה.

44א. נכה שנפגע בשתי מלחמות

  (תיקון התשכ"א)

  היה נכה לפי חוק זה מוכר גם כנכה לפי חוק נכי המלחמה בנאצים, התשי"ד-1954, רשאי קצין-תגמולים, לפי בקשתו של הנכה לנהוג בנכותו לפי חוק נכי המלחמה בנאצים, התשי"ד-1954, כאילו היתה נכות לפי חוק זה; נענה קצין התגמולים לבקשת הנכה לא יחול עוד על הנכות חוק נכי המלחמה בנאצים, התשי"ד-1954.

פרק שמיני: ביצוע והוראות-מעבר

 

45. תקנות בענין שיקום נכים

  (תיקון התשל"ט)

(א)  שר הבטחון רשאי להתקין תקנות בענינים אלה:

(1)  הקניית מקצוע לנכים והכשרתם לעבודה על חשבון המדינה;

(2)  הענקת תשלומים ומתן מילוות לנכים לשם הקניית מקצוע להם והכשרתם לעבודה, ואופן סילוק המילוות האלה;

(3)  המצאת מקומות-עסק לנכים;

(4)  מתן מילוות וערבויות לנכים לשם יצירת מקורות-פרנסה, או ביסוסם, ואופן סילוק המילוות האלה;

(5)  מתן מילוות וערבויות לנכים לצרכי דיור ושיכון, ואופן סילוק המילוות האלה;

(6)  כל ענין אחר אשר, לדעת שר הבטחון, עשוי להקל על נכים את קליטתם במערכת חייה הכלכליים של המדינה ואת היאחזותם בה;

(7)  קביעת נוהל בכל ענין הנידון בתקנות;

(8)  מינוי קציני-שיקום ורשויות אחרות לביצוע התקנות, קביעת סמכויותיהם, תחומי-פעולתם וסדרי-עבודתם;

(9)  שיטת ההיוון לצורך סעיף 36, של תשלומים לפי חוק זה כמוגדר בסעיף 36(ב).

(ב)  הוראות סעיף קטן (א) אינן גורעות מן הסמכויות הנתונות בידי שר הבטחון על פי הוראות אחרות של חוק זה או על פי חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט-1949.

(ג)  על נכים מכוח שירות כמשמעותו בסעיף 1(3) יחולו הוראות נוספות ששר הבטחון יקבע בתקנות כנחוצות לשם התאמת החוק לענין נכים אלה.

45א. תקנות בדבר הכנסה

  (תיקון התשכ"א)

(א)  שר הבטחון, באישור שר האוצר, רשאי לקבוע בתקנות מה היא הכנסה, לענין חוק זה, כולו או חלק ממנו, ורשאי הוא לקבוע זאת לכלל הנכים או בני-המשפחה של נכים או לסוגים מסויימים שבהם.

(ב)  שר הבטחון, באישור שר האוצר, רשאי לקבוע את דרכי ההוכחה של ההכנסה לענין חוק זה.

45ב. דיווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת

  (תיקון התשע"א)

(א)  שר הביטחון וראש אגף שיקום נכים במשרד הביטחון ידווחו לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, בתחילת כל שנה, על כל אלה:

(1)  תכנית העבודה של האגף לשנה הבאה ויעדיו;

(2)  אופן חלוקת תקציב האגף;

(3)  פעילות האגף והמדדים שעל פיהם היא נבחנת;

(4)  לגבי ששת החודשים האחרונים בשנה שקדמה לדיווח - עמידה ביעדי האגף, יישום תכנית העבודה שלו ומימוש תקציבו;

(5)  כל עניין אחר הקשור לפעילות האגף, לפי דרישת ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.

(ב)  ראש אגף שיקום נכים במשרד הביטחון ידווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, שישה חודשים לאחר כל דיווח כאמור בסעיף קטן (א) על העמידה ביעדי האגף, יישום תכנית העבודה שלו ומימוש תקציבו בתקופה שחלפה מאז הדיווח האחרון לפי סעיף קטן (א), וכן על כל עניין אחר הקשור לפעילות האגף, לפי דרישת הוועדה.

  (תיקון התשכ"ח)

46.  (בוטל).

47. אישור פעולות

  פעולה שנעשתה אחרי יום י' בניסן התשי"ד (13 באפריל 1954) ולפני תחילתו של חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (הוראות שונות), התשי"ט-1959, ושהיתה נעשית כדין אילו היה החוק האמור בר-תוקף אותה שעה, רואים אותה כאילו נעשתה כדין.

48. ביצוע ותקנות

  (תיקון התשכ"ח)

  שר הבטחון ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצוע. ט"ו באלול התשי"ט (18 בספטמבר 1959)

..........

 

שר המשפטים

 

 

1.  הנוסח המקורי פורסם בס"ח 25, התש"ט, עמ' 278, ותוקן: ס"ח התש"י, עמ' 180; התשי"ב, עמ' 282; התשי"ד, עמ' 88; התשט"ו, עמ' 130;

הנוסח המשולב פורסם בס"ח 295, התשי"ט (23.9.1959), עמ' 276.

תיקונים:  ס"ח 345, התשכ"א (20.6.1961), עמ' 156;

  ס"ח 437, התשכ"ה (1.12.1964), עמ' 6;

  ס"ח 466, התשכ"ה (1.8.1965), עמ' 292 [התשכ"ה (מס' 2)];

  ס"ח 509, התשכ"ז (16.8.1967), עמ' 139;

  ס"ח 534, התשכ"ח (9.8.1968), עמ' 168;

  ס"ח 627, התשל"א (8.7.1971), עמ' 125;

  ס"ח 664, התשל"ב (1.8.1972), עמ' 139;

  ס"ח 712, התשל"ג (3.8.1973), עמ' 254;

  ס"ח 794, התשל"ו (29.1.1976), עמ' 91;

  ס"ח 929, התשל"ט (8.3.1979), עמ' 68;

  ס"ח 987, התשמ"א (7.11.1980), עמ' 10;

  ס"ח 1062, התשמ"ב (27.8.1982), עמ' 272;

  ק"ת 4429, התשמ"ג (25.11.1982), עמ' 247;

  ס"ח 1117, התשמ"ד (24.5.1984), עמ' 140;

  ס"ח 1293, התש"ן (14.12.1989), עמ' 20 (תחילת התיקון ביום 1.1.1990);

  ס"ח 1319, התש"ן (14.6.1990), עמ' 152 [התש"ן (מס' 2)];

  ס"ח 1372, התשנ"ב (27.11.1991), עמ' 18;

  ס"ח 1553, התשנ"ו (28.12.1996), עמ' 18;

  ס"ח 1617, התשנ"ז (20.3.1997), עמ' 90;

  ס"ח 1691, התשנ"ט (5.11.1998), עמ' 20;

  ס"ח 1705, התשנ"ט (2.3.1999), עמ' 118 [התשנ"ט (מס' 2)];

  ס"ח 1763, התשס"א (21.12.2000), עמ' 54;

  ס"ח 1919, התשס"ד (18.1.2004), עמ' 49;

  ס"ח 1931, התשס"ד (15.3.2004), עמ' 317 [התשס"ד (מס' 2)];

  ס"ח 2122, התשס"ח (27.12.2007), עמ' 82. הצ"ח - כנסת 174, התשס"ח, עמ' 6;

  ס"ח 2258, התשע"א (9.11.2010), עמ' 13. הצ"ח - כנסת 343, התש"ע, עמ' 230.

2.  השיעור הנקוב בהגדרת "השכר הקובע" שבסעיף 1 לחוק עודכן לאחרונה בק"ת 6804, התשס"ט, עמ' 1228, החל מיום 1.10.2008. קודם לכן עודכן בק"ת 6204, התשס"ג, עמ' 100 (החל מיום 1.4.01), בק"ת 6681, התשס"ח, עמ' 1006 (החל מיום 1.10.06), בק"ת 6681, התשס"ח, עמ' 1007 (החל מיום 1.1.07), בק"ת 6719, התשס"ט, עמ' 46, החל מיום 1.4.08, בק"ת 6786, התשס"ט, עמ' 1024, החל מיום 1.4.08 ובק"ת 6923, התש"ע, עמ' 1564 (שני תיקונים), החל מיום 1.4.10.

3.  הסכומים בסעיף 6(ג) ו–(ד), בהגדרת "הדרגה הקובעת", בסעיף 7 ובסעיף 7ד לחוק עודכנו לאחרונה בק"ת 6804, התשס"ט, עמ' 1228, החל מיום 1.10.2008. קודם לכן עודכנו בק"ת 6204, התשס"ג, עמ' 100 (החל מיום 1.4.01), בק"ת 6681, התשס"ח, עמ' 1006 (החל מיום 1.10.06), בק"ת 6681, התשס"ח, עמ' 1006 (החל מיום 1.1.07), בק"ת 6719, התשס"ט, עמ' 46, החל מיום 1.4.08, בק"ת 6786, התשס"ט, עמ' 1024 (החל מיום 1.4.08) ובק"ת 6923, התש"ע, עמ' 1564 (שני תיקונים), החל מיום 1.4.10.

4.  בסעיף 6(ג) ו–(ד), בהגדרת "הדרגה הקובעת", בסעיף 7 ובסעיף 7ד לחוק עודכנו לאחרונה בק"ת 6804, התשס"ט, עמ' 1228, החל מיום 1.10.2008. קודם לכן עודכנו בק"ת 6204, התשס"ג, עמ' 100 (החל מיום 1.4.01), בק"ת 6681, התשס"ח, עמ' 1006 (החל מיום 1.10.06), בק"ת 6681, התשס"ח, עמ' 1006 (החל מיום 1.1.07), בק"ת 6719, התשס"ט, עמ' 46 החל ביום 1.4.08, בק"ת 6786, התשס"ט, עמ' 1024 (החל מיום 1.4.08) ובק"ת 6923, התש"ע, עמ' 1564 (שני תיקונים), החל מיום 1.4.10.

5.  הסיפא לסעיף 36א(1), החל במילים "בלי לגרוע מהוראות.." תחול על מי שהגיש לראשונה תביעה לקצין תגמולים ביום 26.1.08 ואילך.

• < קודם
• הבא >