תפריט

תגיות


תביעות שמיעה

  • הדפסה גרסת הדפסה

ירידה בשמיעה בגין חשיפה לרעש


תביעה להכרה בנזקי שמיעה, כתוצאה מחשיפה לרעש במקום העבודה, כפגיעה בעבודה, הפכה בשנים האחרונות לתביעה מסובכת ביותר. הקושי העיקרי הוא להוכיח תביעות, שהן תולדה של חשיפה ממושכת לרעש במקום העבודה. פגיעה בשמיעה כתוצאה מאירוע חד פעמי, כגון פיצוץ במפעל, היא תביעה פשוטה יותר להתמודדות ועל כן במאמר זה לא נתמקד בה.

כשמדובר בנזקי שמיעה כתוצאה מחשיפה לרעש במקום העבודה ניתן לתבוע שני גורמים:

  • המוסד לביטוח לאומי.
  • המעביד ו/או חברת הביטוח שביטחה את המעביד בפוליסת ביטוח חבות מעבידים.


תביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי:

הוראות חוק הביטוח הלאומי מקשות על נפגעי השמיעה, ומטילות עליהם את החובה לעמוד במספר קריטריונים מצטברים, בכדי שהפגיעה בשמיעה תוכר כפגיעה בעבודה וכדלקמן:

  • על הנפגע להוכיח כי נחשף לרעש מתמשך, העולה על 85 דציבל ובמשך זמן רב. אם העובד לא יוכל להציג תוצאות של בדיקות מהימנות לעוצמת הרעש, ששורר במקום עבודתו, קיים חשש כי תביעתו למוסד לביטוח לאומי תידחה. על כן, יש להזדרז בהגשת התביעות כל עוד מקור הרעש קיים. עובד שמגיש תביעה לאחר שהמכונה שהיא מקור הרעש הוחלפה, או לאחר שהמפעל נסגר, לוקח סיכון שתביעתו תידחה. יש לציין, שלעיתים אפשר להסתפק גם בעוצמת רעש הנמוכה במעט מ- 85 דציבל אך מצב זה הופך את התביעה לקשה ומסובכת יותר. התביעה במקרה מעין זה תעבור ממסלול תביעה נוח יחסית של מחלת מקצוע, למסלול תביעה קשה יותר, שנקרא מיקרוטראומה. במסלול זה נטל ההוכחה נופל על התובע.

 

  • על נפגע הרעש להוכיח כי כושר השמיעה שלו פחת ב- 20 דציבלים לפחות, בכל אחת מאוזניו וזאת בתדרים הנמוכים (שנקראים גם תדירויות הדיבור). בדרך כלל, ירידה בשמיעה בשיעור נמוך יותר, לא תוכר כפגיעה בעבודה.

 

  • כאשר קיימת פגיעה בתדרים הגבוהים הניזוק מתלונן לעתים גם על צפצופים באוזניים (טנטון או בלועזית טיניטוס). על מנת שטנטון עקב חשיפה לרעש מזיק ייחשב כפגיעה בעבודה, הנפגע צריך לעמוד בתנאים הקודמים שהוזכרו לעיל וכן בתנאים מצטברים נוספים והם:
    • כושר השמיעה בתדרים הגבוהים פחת בשיעור של 25 דציבל לפחות, בכל אוזן.
    • הטנטון תועד לראשונה ברשומה רפואית לפני שהנפגע חדל לעבוד בחשיפה לרעש מזיק.
    • הפגיעה חייבה פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי שתועדו ברשומה רפואית.

 

  • את התביעה להכרה בליקוי השמיעה כפגיעה בעבודה יש להגיש למוסד לביטוח לאומי בתוך 12 חודשים מהמוקדם מבין אלה:
    • מיום שליקוי השמיעה תועד לראשונה ברשומה רפואית.
    • מהיום שבו לדעת הוועדה הרפואית (מדרג ראשון או לעררים) החלה הירידה בשמיעה.

במקרים מסוימים הועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי מתחכמות וגם אם התלונות הראשונות המתועדות של הנפגע, החלו לפני פחות מ- 12 חודשים, יכולה הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי לקבוע כי לדעתה הירידה בשמיעה של הנפגע החלה לפני יותר מ- 12 חודשים מיום הגשת התביעה. מה שיוביל לכך שהתביעה תידחה.
תנאי זה הוא ברוב המקרים בעייתי ולהערכתי הוא גם אינו הוגן. ברוב המקרים של ירידה בשמיעה כתוצאה מחשיפה מתמשכת לרעש, הירידה בשמיעה אינה ירידה מיידית ודרסטית, אלא מופיעה באופן הדרגתי. במקרים רבים, בשלבים הראשונים, הפגיעה בשמיעה היא מזערית, והעובד כמעט ולא שם לב כי חלה ירידה בשמיעתו ורק לאחר חלוף תקופת זמן נוספת, ולאחר שמתרחשת ירידה נוספת בשמיעה, העובד שם לב ש"משהו לא בסדר בשמיעה" ורק אז הוא פונה להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי. במקרה כזה הוראת החוק תעמוד לתובע לרועץ.
הדברים מתייחסים במיוחד לנפגעים שעובדים במקומות עבודה "מסודרים", בהם מקפידים להפנות את העובדים לבדיקות שמיעה תקופתיות המתעדות למעשה את הירידה ההדרגתית בשמיעת העובד. לכן, כשאותו עובד יפנה בתביעה למוסד לביטוח לאומי בגין ירידה בשמיעה, עלולה תביעתו להידחות בטענה שהכרטיס הרפואי שלו מוכיח כי הוא סבל מירידה הדרגתית של שמיעתו במשך שנים, ועל כן אינו עומד בתנאי הדורש פניה למוסד לביטוח לאומי בתביעה לא יאוחר מ- 12 חודשים מהיום בו תועדה לראשונה התלונה ברשומה רפואית או מהיום בו לדעת הועדה החלה הנכות.
חשוב לדעת כי המוסד לביטוח לאומי, כדבר שבשגרה, פונה לקבל את הכרטיסים הרפואיים של התובעים ממקומות העבודה, מהרופא הכללי בקופ"ח, ממרפאות א.א.ג, ממכוני שמיעה וממרפאות הרופאים התעסוקתיים.

תביעה כנגד המעביד ו/או פוליסת ביטוח חבות מעבידים.

יתכן שלעובד שנפגע באוזניו, כתוצאה מחשיפה לרעש, קיימת גם הזכות להגיש תביעה נגד המעביד, או כנגד חברת ביטוח שביטחה את המעביד בפוליסת ביטוח חבות מעבידים. חשוב לציין שלעיתים יש סיכון בתביעה כזו ולכן עורך דין מיומן בתחום מחלות מקצוע יכול להצביע על הסיכון המשפטי ואולי למנוע יציאה להרפתקה מיותרת.
ככלל, בתביעה כנגד המעביד חלים דיני התיישנות אחרים וחשוב לציין שקיימים גם יחסי גומלין בין התביעה נגד המוסד לביטוח לאומי ובין התביעה כנגד המעביד על פי פוליסת ביטוח חבות מעבידים.
לדוגמא: אם שיעור הנזק שיקבע בית המשפט הוא 100,000 ₪ והנפגע קיבל מהמוסד לביטוח לאומי 30,000 ₪, פוליסת ביטוח חבות מעבידים תפצה את הנפגע בסכום נוסף של 70,000 ₪ בלבד. כך, שסה"כ הנפגע לא יקבל יותר מ- 100,000 ₪. אולם, קיימת גם אפשרות שבית המשפט יקבע כי שווי התיק עומד על 100,000 ₪ ומהמוסד לביטוח לאומי יקבל הנפגע מענק של 120,000 ₪. במקרה כזה, גובה מענק הנכות שיתקבל מהמוסד לביטוח לאומי גבוה משווי התיק. מצב משפטי זה נקרא "בליעה". קרי, תגמולי המוסד לביטוח לאומי בלעו את התביעה כנגד פוליסת הביטוח של המעסיק.
במקרה של "בליעה" בית המשפט ידחה את התביעה נגד המעביד על פי פוליסת ביטוח חבות מעבידים והתובע (הנפגע) עלול להידרש לשלם הוצאות משפט והשלמת אגרה בסכום שיכול להגיע לכ- 10,000 ₪.
כדי להימנע ממצב כזה כדאי להתייעץ עם עורך דין מיומן ומנוסה בתביעות נזקי גוף כנגד חברות ביטוח ובעיקר עורך דין המתמחה בתביעות בגין נזקי שמיעה הנובעים ממחלת מקצוע.

טיפ לנפגעי רעש
תביעה להכרה בפגיעה במערכת השמיעה, כפגיעה בעבודה, היא תביעה מורכבת הדורשת הכנה מוקדמת טרם הגשתה. בשל מורכבות התביעה מומלץ לפנות לעורך דין העוסק בתחום תביעות נזקי גוף בגין חשיפה לרעש המתמחה בתביעות נגד המוסד לביטוח לאומי לצורך קבלת ייעוץ וייצוג משפטי טרם הבדיקה אצל הרופא.
זכור! מרגע שהתלונות על נזקי שמיעה מופיעות בקופת חולים או במקום העבודה, יתכן שנוצרת בעיה משפטית לתבוע. עורך דין מיומן יוכל להנחות את נפגע הרעש בכל צעד וצעד.