נכות כללית לילד-גמלה לילד נכה

• גרסת הדפסה
• שלח לחבר

זכויות ילדים לקבלת גמלה לילד נכה 

הדף בבנייה 

תנאי הזכאות לקבלת גימלת ילד נכה

1. ילד בן 3 חודשים ועד 3 שנים הסובל מעיכוב התפתחותי חמור הכוונה בעכוב התפתחותי חמור היא שהילד אינו מסוגל לבצע את רוב הפעולות והתנועות של הראש, הגפיים והגו, שבני גילו מסוגלים לבצע אותם. לדוגמא ילדים עם שיתוק מוחי קשה או מחלה דומה.
2. ילד בן 3 חודשים עד גיל 18 הזקוק להשגחה מתמדת. הכוונה לילד שקיים סיכון ברור ומיידי לחייו, ויש צורך בפעילות צמודה ומתמדת של מי שמשגיח עליו, למניעת סיכון לו או לסובבים אותו. לדוגמא ילד שמחובר למכונת הנשמה מלאכותית
3. ילד בן 3 שנים ועד גיל 18, התלוי בעזרת הזולת הרבה יותר מבני גילו - הכוונה לילד שזקוק לעזרה בביצוע פעולות היום יום, הרבה יותר מן הרגיל אצל בני גילו של אותו ילד. פעולות היום יום הן למעשה פעולות הADL כלומר לבישה, אכילה, רחצה, ניידות בתוך הבית ושליטה על ההפרשות. כמו כן יבדק הצורך בנוכחות קבועה של הזולת כתוצאה מליקוי של הילד, ממחלה, או מהבנה לקויה של הילד בדבר גורמי סיכון מיידי.

4. ילד שיש לו ליקוי מיוחד - הכוונה לילד שסובל מאחד מהליקויים הבאים:

             א. ירידה בשמיעה מהלידה ועד גיל 18  של לפחות 54 דציבלים בתדירויות הדיבור בכל אחת מהאוזניים.    

             ב. ירידה בראייה מ- 3 חודשים ועד גיל 18 - חדות ראיה פחותה מ3/60 בכל אחת מהעיניים.

             ג. פסיכוזה, אוטיזם, או דומיהם (מ- 3 חודשים ועד גיל 18 ).

                    ד. תסמונת דאון (מהלידה ועד גיל 18 ).

1. ילד בן 3 חודשים ועד גיל 18 הזקוק לטיפול רפואי מיוחד - הכוונה לילד שמקבל טיפולים רפואיים בשל מחלה כרונית קשה. סוג הטיפולים ותדירותם הם כמפורט להלן: 

• ילד הזקוק פעם בחודש לפחות לעירוי של תכשירים ציטוטוקסיים או המקבל טיפול בקרינה מייננת לפני או אחרי כריתה כירורגית של גידול ממאיר, והכל במשך כל תקופת הטיפול כאמור, ובחצי השנה שלאחריה, וכן בתקופה שבה סובל הילד ממחנה משנית קבועה וקשה, שנוצרה מטיפול כאמור.
• ילד הזקוק להזנה תוך ורידית או להזנה בזונדה טיפתית, או שכל האכלה שלו נמשכת שעה אחת לפחות, והכל בשל ליקוי גופני חמור.
• ילד המקבל טיפול במחמצן ברוב שעות היממה, או שקיימת טרכאוסטומיה.
• ילד הזקוק באופן קבוע, במשך חצי שנה לפחות, לשלושה מבין אלה:

  

• טיפול באינהלציות או במשאפים (פעמיים ביום לפחות).
• טיפול יומיומי באנטיביוטיקה או בקרדיו טונים או במשתנים, או בנוגדי פרכוסים או באימונוסופרסיה.
• פיזיותרפיה יומיומית, בשל ליקוי גופני, לפי הוראות הרופא.
• מעקב במרפאת מומחים ( תת-התמחות מתאימה למחלתו הכרונית של הילד), עם אחת לפחות, בתקופה  האמורה.
• אשפוז בבית חולים, בשל ליקוי גופני, למעט אשפוז בחדר מיון. לעניין זה, "אשפוז"- אשפוז במשך 30 ימים לפחות בחצי השנה שקדמה להגשת התביעה ובכל חצי השנה שלאחריה.
• והחלפת תחבושות וטיפול מקומי פעמיים ביום לפחות, או שימוש בחליפת לחץ, כאשר השטח הפגוע הוא חמישית משטח הגוף לפחות.
• השגחה מתמדת.

8. ילד הזקוק לטיפול והשגחה, בשל שבירת עצמות פתולוגית או שבל דלקות כרוניות קשות בעצמות, שבעטיין חל איסור לבצע טיפול פיזיותרפי או טיפול שיקומי אחר.
9. ילד אשר עפ"י הוראות הרופא, זקוק לבדיקות דם שלא ניתן לבצען בבית, בתכיפות של פעם בשבוע במשך חצי שנה לפחות.
10. ילד אשר מנהל שירותים רפואיים במוסד או רופא ילדים בכיר, שהמנהל האמור מינהו לעניין זה, קבע כי הוא זקוק לטיפול מיוחד, בשל מחלה או תסמונת נדירות וקשות, במידה המטילה עומס כבד ביותר.

• ילד העומד ביותר מתנאי זכאות אחד, יהיה זכאי לגמלה אחת בסכום הזבוה מבין הסכומים שהוא זכאי להם (ראה בפרק "שיעורי הגמלה").

 

 

 

 

 

תנאי הזכאות לגמלה (לכל סוגי הזכאים)

 

א.      הילד הוא ילדו של מבטוח שהוא תושב ישראל, או ילדו של מי שהיה מבטוח ונפטר בהיותו תושב ישראל. ילד עולה חדש שעלה בלי הוריו- בתנאי שעה עם אפוטרופוס או בן משפחה אחד שהוא אחד מאלה: אחיו או אחותו או סבו או סבתו או ילד של כל אחד מאלה.

 

ב.      הילד נמצא בישראל- אם הילד נמצא בחו"ל, המוסד לביטוח לאומי יוסיף לשלם בעדו את הגמלה במשך 6 חודשים, אם בחודשיים (או יותר) שסמוך ליציאתו לחו"ל היה זכאי לגמלה. אם יצא לחו"ל לשם טיפול רפואי או משום שאחד מהוריו יצא בשליחות מטעם מעסיק ישראלי, המוסד לביטוח לאומי רשאי, לפי שיקול דעתו, להוסיף ולשלם בעדו את הגמלה עד 24 חודשים (מחודש היציאה לחו"ל.

 

ג.       הילד אינו מוחזק במשפחה אומנת או במוסד בתנאי פנימייה שנותנים בו שירותי ריפוי, סיעוד או שיקום. ילד המוחזק במוסד והוריו נושאים בכל הוצאות אחזקתו במוסד, יהיה זכאי לגמלה.

 

• על ההורים להודיע למוסד לביטוח לאומי, אם הילד נכנס למוסד או למשפחה אומנת.

 

ד.      מי שמשולמות בעבור הטבות לפי ההסכם בדבר גמלת ניידות יהיה זכאי לגמלת ילד נכה אם הוא מוגבל בניידות בשיעור של 80% לפחות, או שהוא זקוק לכיסא גלגלים ומשתמש בו.                                                                                          משפחה שבה שני ילדים נכים או יותר המוגבלים בניידות, עשויה להיות זכאית גם לגמלה לילד נכה וגם לגמלת ניידות בעד כל אחד מהילדים, בהתאם לכללי הזכאות שפורטו לעיל.                                                                                        משפחה שבה שני ילדים נכים או יותר- תהיה זכאית לגמלה לילד נכה בשיעור מוגדל בעל כל אחד מהילדים. התוספת לכל ילד תהיה בשיעור של 50% מהשיעור המגיע.                                                                                                                 משפחה שבה שני ילדים נכים, המקבלת גמלה ליד נכה בעד ילד אחד בלבד, תהיה זכאית לגמלה בשיעור מוגדל, אם הילד השני אינו זכאי לגמלה מהסיבות הבאות: (1) הוא שוהה במוסד או בסידור אחר מחוץ לבית.

                     (2) הוא מעל גיל 18, ושולמה בעדו גמלה עד הגיעו לגיל 18 שנים. גמלה     ליד נכה מורכבת מגמלה לסידורים מיוחדים ומגמלה לעזרה בלימודים ולטיפול התפתחותי.

 

אופן הגשת התביעה

 

את התביעה לגמלה יגיש ההורה שהילד נמצא עמו. אם הילד אינו נמצא עם הוריו, יגיד את התביעה האפוטרופוס של הילד או מי שמחזיק בו בפועל. התביעה תוגש בסניף המוסד לביטוח לאומי הסמוך למקום מגוריו של הילד, בטופס "תביעה לגמלת ילד נכה" שאפשר לקבל בסניף, או באתר האינטרנט- www.btl,gov.il

 

אל התביעה יש לצרף את המסמכים האלה:

1. 1.תעודות רפואיות וסיכומי מחלה, הכוללים מועדי תחילת המחלה והטיפולים.
2. 2.אישור מהגן על ביקור בגן ילדים או על לימודים מבי"ס שהילד לומד בו.
3. 3.אישור על "טיפול התפתחותי" ממנהל המכון שבו ניתן הטיפול. (אם הילד אינו לומד ועוד לא מלאו לו 6 שנים- פרטים בתקנות או בסניפי המוסד).
4. 4.אישור מהבנק או המחאה מבוטלת, המאשרים שאתה בעל החשבון, שבו אתה מבקש לקבל את הקצבה.

 

בעת הגשת התביעה יש להציג תעודת זיהוי של הורי הילד או תעודת זיהוי של האפוטרופוס או של מי שמחזיק בילד.

 

הגשת תביעה חוזרת:

ניתן להגיש תביעה חוזרת בעבור ילד שהתביעה קודמת בגינו נדחתה, או בעבור ילד המקבל גמלה חלקית, וזאת לאחר שחלפו 6 חודשים ממועד הדחייה או ההודעה על הגמלה.

התובע יוכל לבקש דיון מחדש בתביעה בכל זמן, ובלבד שימציא אישור רפואי על החומרה במצב הילד.

המוסד לביטוח לאומי ידון בבקשה רק לאחר שעברו 6 חודשים מיום שנדחתה התביעה לגמלה או מיום שנקבעה שיעורה\ אולם אם לאחר קבלת המסמכים הרפואיים, לדעת המוסד נוצרו עובדות חדשות שיש בהן כדי להגדיל את שיעור הגמלה, הבקשה תידון גם אם לא עברו 6 חודשים מיום ההחלטה הקודמת.

 

 

 

תקופת הזכאות

 

גמלה לילד נכה משולמת מהחודש שבו הוגשה התביעה. אולם המוסד רשאי לשלם גמלה גם בעד התקופה שקדמה להגשת התביעה, אם כפ"י המסמכים הרפואיים שהוגשו התקיימו התנאים המזכים בגמלה.

 

ואלה הכללים לתשלום רטרואקטיבי:

בעבור ילד הסובל מעיכוב התפתחותי- ניתן לשלם גמלה לתקופה רטרואקטיבית לכל היותר בעד 6 חודשים שקדמו להגשת התביעה.

 

בעבור ילד התלוי בעזרת הזולת או הזקוק להשגחה מתמדת או זקוק לטיפול רפואי מיוחד, וכן עבור ילד עם ליקוי רפואי מיוחד שהוא אחד מאלה: תסמונת דאון, ירידה בשמיעה, ליקוי ראיה, אוטיזם או פזיכוזה ודומיהם- ניתן לשלם גמלה לתקופה רטרואקטיבית לכל היותר בעד 12 חודשים, שקדמו להגשת התביעה.

 

 אם הוגשה התביעה עד 31.3.04 ניתן לשלם גמלה לתקופה רטרואקטיבית לכל היותר בעד 48 חודשים, בעבור ילד הזקוק לטיפול רפואי מיוחד ובעבור ילדים עם תסמונת דאון, ירידה בשמיעה, ליקויי ראייה, אוטיזם ודומיהם.

 

ערעור על החלטת המוסד

 

ערעור לועדת ערעורים של ביטוח לאומי

ערעור לועדת העררים לילד נכה, אפשר להגיש אם התביעה נדחתה בגלל אחד מהסיבות האלה:

• לא אושרה גמלה.
• אושרה גמלה חלקית.
• לא אושר תשלום רטרואקטיבי בעד התקופה המרבית.

 

ערר מנומק בכתב יש להגיש בתוך 90 יום מיום שהתקבל מכתב ההחלטה.

החלטת ועדת העררים היא סופית. בשאלות חוק או תקנות בלבד, אפשר לערער על החלטת הוועדה בפני בית דין האזורי לעבודה, וזאת בתוך 30 יום מיום קבלת ההחלטה.

 

ערעור לבית דין לעבודה

ערר לבית דין הארצי ניתן להגיש אם הנכה לא מסיכן להחלטת בית הדין האזורי לעבודה, בתוך 30 יום.

 

אם המוסד לביטוח לאומי דחה את תביעתך, אתה רשאי לערער עליה בפני בית דין לעבודה.

את הערעור עליך להגיש בכתב בתוך 6 חודשים מיום שנמסרה לך החלטת המוסד.

 

 

 

 

לייעוץ אפשר להתקשר לטלפון 1-800-229-444 

קבע פגישת ייעוץ ראשוני עוד היום! 

• < קודם
• הבא >