חוקרים של תאונות עבודה

כיצד מתנהגים עם חוקרים של תאונות עבודה 

 

כללי התנהגות עם חוקרים של תאונות עבודה:

 

במרבית תאונות העבודה  מעורבים שלושה סוגי חוקרים:

כשמדובר בחוקרי תאונות עבודה ממשרד העבודה - אגף המפקח על העבודה, יש לשתף עם החוקר פעולה הן כי החוק מחייב וגם מכיוון שבמקרים רבים הדוח שיתן בסופו של התהליך החוקר מטעם משרד העבודה, עשוי לעזור מאוד ולבסס את התביעה כנגד המעביד על פי פוליסת ביטוח חבות מעבידים. חשוב לציין שכשמדבור בתאונות עבודה קשות, חובתו של המעביד היא לדווח למפקח על העבודה שמשרד העבודה על תאונות עבודה קשות, ומשרד העבודה שולח חוקר לחקור בעניין. לדאבוני הרב במקרים רבים מתחמקים המעבידים מלדווח למפקח על העבודה על אירוע התאונה. אנו כמשרד עורכי דין לתאונות עבודה, במרבית תאונות העבודה הקשות נוהגים לדווח למפקח על העובדה במשרד העבודה, על מנת שישלח חוקר שיחקור את התאונה. במיעוטם של המקרים המפקח על העבודה מקבל דיווחים גם ממשרד עורכי הדין לתאונות עבודה של הנפגע וגם מהמעביד ואין כל בעייה בדיווח הכפול. 
 
כשמדורב בחוקר מטעם המוסד לביטוח לאומי, בדרך כלל מטרת החקירה היא לברר האם בכלל התרחשה תאונת עבודה. החוקר מהמוסד לביטוח לאומי מזמין בדרך כלל את הנפגע בתאונת עבודה למשרדו, ומתחקר אותו על אירוע התאונה. כשמדובר בתאונות שהתרחשו בזמן עבודה ותוך כדי עבודה והנפגע הגיע באופן מידי לקבלת טיפול רפואי, כבר בהמלך העבודה, בדרך כלל לא יהיה צורך בחקירה של חוקר תאונות עבודה מהמוסד לביטוח לאומי. במרבית המקרים החוקרים של התאונות עבודה מהמוסד לביטוח לאומי, פותחים בחקירה כאשר הנפגע בתאונת העבודה מגיע לקבל טיפול רפויא רק יום או ימיים לאחר התאונה, או שבתעודה הרפואית הראשונה לא נרשם במופרש, שמדובר בתאונת עבודה. כשמדובר בתאונות בדרך לעבודה או בתאונות בדרך חזרה מהעבודה, לעיתים החוקר של תאונות עבודה של המוסד לביטוח לאומי מתחקר מהו המסלול שאותו נוהגע העובד לעשות בדרך לעבודה או בדרך חזרה מהעבודה. חוקרי תאונות עבודה של המוסד לביטוח לאומי, נשלחים לחקור נפגעי עובדה כאשר מדובר בתביעות של מחלות מקצוע או תביעות של מיקרוטראומה. במקרים אלה בדרך כלל מוזמן התובע תביעה למחלקת מקצוע או התובע תביעת מיקרוטראומה למשרדו של החוקר, והוא חוקר אותו על הנסיבות שבהם טוען התובע שנפגע בתאונת עבודה. אסור לגשת באופן עצמאי להחקר אצל החוקר של ביטוח לאומי בתביעות למחלות מקצוע או תביעות של מיקרוטראומה ללא התייעצות במשרד עורכי דין לתאונות עבודה עם עורך דין תאונות עבודה. התייעצות לאחר החקירה במוסד לביטוח לאומי, במרבית המקרים כבר לא  יכולה לעזור. המשקל שנותנים בתי הדין לעבודה למה שנאמר על ידי התובע אצל חוקר תאונות עבודה של המוסד לביטוח לאומי הוא גבוה באופן משמעותי מכל אמירה או תצהיר שנותן התובע בשלב מאוחר יותר. לכן אני מדגיש שנית, לא להגיע לחקירה אצל חוקר תאונות עבודה של המוסד לביטוח לאומי לפני קבלת ייעוץ מעורך דין תאונות עבודה.
 
 

החוקר הבעייתיי ביותר והמגמתי ביותר הוא חוקר תאונות עבודה ששולחת חברת הביטוח של המעביד שביטחה את המעביד בביטוח חבות מעובידים כאמור לעיל, חברת הבחברת הביטוח שולחת חוקרים מטעמה שתפקידם, בין השאר, לברר שאכן התרחשה תאונת עבודה ולא תאונה אחרת, שאכן נסיבוטת התאונה הן כפי שתוארו, שקיימת חובות של המעביד לאירו התאונה (המעביד אכן אשם בתאונה ועל כן חברת הביטוח שלו תיאלץ לשלם פיצוי לעובד) לום תכוף, שהנזק כפי שמציג אותו הנפגע בפני חברת הביטוח אינו מוגזם, ומסיבות נוספות.

 

 בכל חקירה של חוקר תאונות מומלץ  לדבוק באמת ורק באמת. לעתים, מסיבות שונות, מחליטים הנפגעים ובני משפחותיהם להציג בפני החוקרים השונים גרסאות  ששונות מהאמת. סילוף גרסאות זה מתרחש מסיבות שונות ומשונות לרבות רצון  "שלא לסבך" את המעביד (לא ברור במה), או רצון "שלא להסתבך" עם מקום העבודה וכו'... הנפגע מציג בפני חוקרים אלה תמונת מצב שאינה תואמת את האמת או במילים אחרות- תמונת מצב שקרית. הנפגע חושב שבכך הוא מסייע למישהו אך הוא טועה. במרבית המקרים הנפגע בתאונת עבודה לא מצליח לסייע לאיש באמצעות גרסתו השקרית. לעומת זאת הנפגע חייב להבין, שבמרבית המקרים הגרסה השקרית שנתן לאחד מהמוסדות עלולה לפגוע בעיקר בו. אם יתברר שהגרסה שהוצגה בפני החוקרים שונה משאר העדויות העומדות בפני חברת הביטוח, עלולה חברת הביטוח לחשוד שבכלל לא הייתה תאונת עבודה או שהיא התרחשה בנסיבות שבהן חברת הביטוח של המעביד אינה חבה בתשלום כי המעביד אינו אשם. במקרה זה חברת הביטוח תדחה את התביעה, התיק יסתבך והנפגע עלול להפסיד את זכויותיו. המלצתי היא לדבוק באמת ולא להתפתות ולשמוע בקול "נותני עצות אחיתופל" למיניהם ש"מייעצים" לנפגע מה להגיד לחוקרים השונים דברים שאינם נכונים.

 

בכל מקרה, אני מדגיש שוב, שלא מומלץ לתת דיווחים ו/או הודעות לשום גורם לפני שהנפגע שוחח עם עורך דין מנוסה. עורך דין מנוסה לא ימליץ לנפגע בתאונת עבודה לשנות גרסאות, אולם הוא יוכל לייעץ ולהדריך את הנפגע כיצד לנסח את ההודעות ו/או הדיווחים, ועל מה יש לשים דגש בהודעות. לעיתים מילה אחת שאינה במקומה עלולה למוטט את כל התיק.

 

מומלץ שהנפגע לא יחליף ייעוץ עם עורך דין המתמחה בתאונות עבודה בייעוץ אצל שאר "נותני העצות" כגון אנשי הביטוח, הרופא, החבר מהעבודה, ו"שאר מביני עניין". יש לזכור שלאחר שהנפגע הציג גרסה מסוימת, כמעט בלתי אפשרי לשנות אותה.

 

בכל מקרה, את דרך התרחשות תאונת הדרכים הנפגע מתאר בכתב במס' מקומות, לרבות בפני החוקר מטעם משרד העבודה, בטופס לקבלת דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי וכן בטפסי הודעה על תאונה שממולאים אצל סוכן הביטוח.

 

יש לצלם את כל הטפסים המצוינים לעיל לפני שמגישים אותם למוסדות השונים, וזאת על מנת שעורך הדין יוכל לראות את הגרסאות המדויקת שמסר הנפגע בדיווחים השונים. יש לציין ששוני מהותי בין הגרסאות בדיווחים השונים, עלול להציג את הנפגע כשקרן ויקשה על ניהול התיק.

 

בדרך כלל, אין כל מניעה לשוחח עם החוקרים של המוסד לביטוח לאומי, החוקרים של משרד העבודה, ואפילו החוקרים שביטחו בביטוח מנהלים או בביטוח תאונות אישיות את התובע. שיחות עם חוקרים אלו מסייעות לזרז את הטיפול בתביעות השונות. כמובן שכדאי לנפגע גם במקרים אלה להתייעץ  לפני החקירה עם עורך לתאונות עבודה, כי יתכנו סיטואציות נדירות בהן עורך הדין  לתאונות עבודה ימליץ שלא לשתף פעולה עם חוקרים אלה או עם חלקם ללא נוכחות עו"ד. בכל מקרה, גם אם הנפגע החליט לשתף פעולה עם החוקרים, מומלץ שלא יחתום על שום מסמך ללא התייעצות עם העורך דין, לרבות הסכמה לבדיקת פוליגרף.

 

בדרך כלל מומלץ שלא לשתף פעולה עם החוקר, המבצע חקירה מטעם חברת הביטוח אשר ביטחה בפוליסת ביטוח ביטוח חבות מעבידים את המעביד(החברה שאמורה לפצות את הנפגע בגין נזקי הגוף שנגרמו לו כתוצאה מתאונת עבודה). חקירה כזו יכולה להתקיים רק בנוכחות עורך דין לתאונות עבודה של הנפגע. החוקרים  אינם מעוניינים שעורך הדין יהיה נוכח בחקירה ולכן מנסים בדרך כלל חוקרים אלה לשכנע את העובד שאין צורך בנוכחות של עורך הדין, חוקר כזה  מקליט בהקלטה סמויה את כל השיחות שהוא קיים עם הנפגע ובני משפחתו, ומטרתו העיקרית בחקירה היא להקטין עד כמה שאפשר את הפיצויים שתאלץ חברת הביטוח לשלם בסופו של דבר לנפגע, ובכך למעשה החוקר עלול לגרום נזק לתיק מנקודת ראותו של הנפגע. על כן, אם עורך דין  לתאונות עבודה שמלווה את הנפגע לא אמר לו מפורשות לשתף פעולה עם החוקר, אסור לשתף עמו פעולה. חשוב לציין שקיימים מקרים בהם קרוב לוודאי עורך הדין לתאונות עבודה יאשר את שיתוף הפעולה עם החוקר. אנו ממליצים לנפגע לקבל לפני השיחה עם החוקר את אישורו המפורש של עורך הדין  לקיום השיחה.

 

 גם אם הנפגע החליט לשמוע בעצתו של עורך הדין ולא לשתף פעולה עם החוקר, יש לציין שלחוקר שיטות שונות ומגוונות באמצעותן הוא גורם לנפגע "להיפתח". בדרך כלל, החוקר לא יציג עצמו במילה המאיימת  של "חוקר" והוא יעדיף  להציג את עצמו בפני הנפגע ובני משפחתו בביטויים "רכים" יותר כגון : "אני מטעם הביטוח", או "אני מטפל בתיק עבור חברת הביטוח" או "אני נציגה של חברת הביטוח". לאחר שהחוקר הציג את עצמו והוא קיבל איתותים המצביעים על חוסר רצון של הנפגע ובני משפחתו לשתף פעולה, הוא בדרך כלל לא יוותר ועלול להשתמש בתחבולות שונות ויאמר לנפגע משפטים כגון:

 

"אסור לך שלא לשתף פעולה","אני דווקא רציתי לתת לך בין 300,000 ל-500,000 ₪ אבל אני לא יכול לעשות זאת אם לא תשתף פעולה", "אם לא תשתף פעולה אני אתלונן עליך במשטרה ואתה עלול להסתבך", "אם לא תשתף פעולה חברת הביטוח תכעס, היא תמשוך את התיק והתיק יסתיים לא לפני שנת 2021", "השופט בבית המשפט ידע שלא שיתפת פעולה וזה יפגע באמינות שלך", "כיצד אתה לא משתף פעולה, הרי העורך דין שלך שלח אותי לכאן".

 

 כמובן, שלחוקר מנוסה קיימות שיטות נוספות, רבות ומגוונות לדובב את הנפגעים ובני משפחותיהם, ולכן מומלץ לנפגעים שלא להתחכם ולנסות להראות לחוקר שהם יותר חכמים ממנו, ולתת חלקי אינפורמציה. יש לדבוק בהנחיה שקיבלו מהעורך דין שלהם שהיא בדרך כלל חוסר שיתוף פעולה עם החוקר אלא אם כן עורך הדין לתאונות עבודה נוכח בפגישה.

 

 אם בכל זאת החוקר הצליח לשכנע את הנפגע בתאונת עבודה לשתף פעולה, והנפגע הכניס אותו לביתו ו"פטפט", כדאי באופן מיידי לאחר שהחוקר עזב את הבית, לרשום על דף נייר את כל השאלות שהחוקר שאל, ואת כל התשובות שהוא קיבל. רישום זה חשוב על מנת להקל בשלב מאוחר יותר על עורך הדין לנהל משא ומתן. רצוי שהעורך דין ידע במדויק מה הוקלט בשיחה עם החוקר (זכור! כל השיחות עם החוקר מוקלטות הקלטה סמויה) וזאת על מנת שלחברת הביטוח לא יהיה יתרון על עורך הדין של הנפגע במשא ומתן.

 

יש לציין, החוקר יחקור אודות הנפגע במס' שלבים במהלך הדיון בתיק תאונת עבודה. מטרתה העיקרית של החקירה הראשונה היא: בירור נסיבות תאונת העבודה והנזקים הראשוניים והישירים שנגרמו לנפגע. בשלב מאוחר יותר, לאחר שכבר נקבעה דרגת נכות, שולחת חברת הביטוח  של המעביד חוקר נוסף (או את אותו החוקר ששלחה בהתחלה)  והוא עוקב אחרי הנפגע, מקליט ומצלם אותו בצילומי סתר ומתעד את יכולתו לבצע פעולות שונות כגון: סחיבת סלים מהשוק, החלפת גלגל של מכונית, אימון במכון כושר, טיפוס על סולמות, יכולת להתכופף וכו'...

 

אם הנפגע מבחין שחוקר עוקב אחריו, אין צורך להימלט ממנו. נהפוך הוא, נפלה בחלקו של הנפגע זכות גדולה. מומלץ במקרה זה שהנפגע ימשיך להתנהג בטבעיות ועליו לצפות שאם הוא באמת יתנהג בטבעיות ולא יבצע פעולות הדורשות מאמץ פיסי רב, צפוי שבדיוק באותו יום יתרחשו מקרים חריגים, שיאלצו אותו או ינסו לפתות אותו לבצע פעולות חריגות. להלן דוגמאות מהשטח המצביעות על יצירתיות החוקרים של החברות ביטוח:

 

אברהם נפגע באופן קשה בידו בתאונת עבודה. מומחה בתחום האורטופדי שמונה לצורך העניין, קבע כי למשה נותרה נכות לצמיתות בשיעור של 20% בתחום האורטופדי  אברהם התקשה בביצוע עבודות פיסיות שונות. חברת הביטוח הייתה מעוניינת להוכיח בבית המשפט שאברהם מסוגל לבצע את רוב הפעולות הפיסיות היום יומיות כגון החלפת גלגל במכונית.

 

החוקר מטעם חברת הביטוח  של המעביד חיבל בגלגל המכונית של אברהם וגרם לפנצר בגלגל., אב רהם שלא זהר את העצות שנתן לו עורך הדין שלו, החליט להפשיל שרוולים והחליט באופן חד פעמי להחליף את גללג המכונית בגלגל הרזרבי. חשוב לציין שהחלפה זו לא הייתה קלה להברהם הוא גרמה לו לכאבים עזים ולסבל, אבל הוא בכל זאת הצליח . כל תהליך החלפת הגלגל תועד על ידי החוקר בסרט וידאו ללא ידיעתו של אברהם. בית המשפט לא קיבל את טענתנו שהחלפת הגלגל הייתה מלווה בכאבים עזים, וזה היה אירוע חד פעמי שאברהם לעולם לא יחזור עליו. בית המשפט קבע שאברהם מסוגל לעשות פעולות יום יומיות מגוונות, לרבות החלפת גלגלים במכונית, סחיבת משאות, עריכת קניות וכו.. . מובן, שהחלטה זו גרמה לכך שבסופו של דבר הפיצוי הכספי שקיבל אברהם, היה נמוך באופן משמעותי מהפיצוי שיכול היה לקבל לולא סרט הוידיאו.

 

ליוסי הייתה תאונ עבודה  דומה לתאונה של אברהם אך הוא נהג בחכמה, לא התפתה לסכן את בריאותו (ואת התיק המשפטי) והזמין בעל מקצוע  על מנת שיחליף את הגלגל במכונית. בינתיים יוסי נסע לעבודה במונית. חברת הביטוח לא ויתרה וכמה ימים לאחר מכן היא העמידה בחניה ליד מכוניתו של יוסי מכונית אחרת שבה היה פנצ'ר. למרבה הפלא הנהגת של אותה מכונית (שעבדה כמובן במשרד החקירות) הייתה אישה צעירה ונאה ונראתה כיפיפייה שזה עתה יצאה מאחד מכתבי העת היוקרתיים. אותה חוקרת יפיפייה ביקשה מיוסי בקול חושני, שיציל אותה מצרתה, ויעזור לה להחליף את גלגל המכונית. בשלב זה, התפתה יוסי. הוא שינס מותניו ותחת מאמצים רבים וכאבי תופת הוא החליף את גלגל המכונית עבור אותה היפיפייה. כמו במקרה של אברהם, לא עזרו לו טענותיו שהפעולה הייתה מלווה בכאבים ובסבל, ובית המשפט יצא מנקודת הנחה שיוסי מסוגל לבצע פעולות כאלה ללא הפרעה. כמובן שגם במקרה זה נגרם נזק משמעותי לתיק.

 

 לסיכום, כדאי עד כמה שאפשר להימנע מלספק אינפורמציה מיותרת לחוקרים, שנשכרו על ידי חברת הביטוחיטון שביטחה בביטוח חבות מעבידים את המעביד. יש לזכור שהחוקרים תמיד יותר מיומנים מהנפגעים ובני משפחותיהם, ועל כן לפעמים הם "מושכים" את הנפגעים בתאונות עבודה לתת אינפורמציה מיותרת ואפילו לעשות פעולות שונות שלאחר מכן מתבררות כמזיקות לתיק. יש תמיד להתייעץ עם עורך דין לתאונות עבודה שהוא גם עורך דין  מנוסה בעניין בעניני חוקרים, לזכור את הוראותיו ולא לסטות מהן.

אם נפגעת בתאונת עבודה, מומלץ לקרוא גם את הפוסטים הבאים שחשובים לכל נפגעי העבודה. לשם קריאת הפוסטים לחץ כאן:

מה עושים לאחר תאונות עבודה

כיצד לבחור עורך דין לתאונות עבודה

זכויות נפגעי תאונות עבודה

תאונת דרכים תאונת עבודה

הפסדי השתכרות בתאונת עבודה

תביעה כנגד המעביד בתאונת עבודה

תביעת נכות מעבודה

תביעת מחלקת מקצוע

תביעת מיקרוטראומה

 

משרדנו הוא משרד עורכי דין לתאונות עבודה. נשמח לייעץ לכל נפגע עבודה. אנו ממליצים לך להתקשר בהקדם ולקבל ייעוץ.

 

התקשר עכשיו וקבע פגישת ייעוץ!

 

התקשר עכשיו לטלפון 1-800-229-444!