פגיעה בזכויות נכי צהל

פגיעה קשה בזכויות נכי צהל

בטרם קריאת המאמר מומלץ לכל אנשי צבא קבע ושאר אנשי כוחות הביטחון (שוטרים אנשים שב"ס, שב"כ משמר הכנסת  וכו..) להזדרז ולהגיש תביעות להכרה כנכי צהל לפני יום 27.4.2017 כי לאחר תאריך זה הם לא יוכלו יותר לממש את זכויותיהם כנכי צהל.

עקב תיקון לחוק הנכים תגמולים ושיקום שנעשה במסגרת חוק ההסדרים, החל מיום 27.4.2017  תחל הפלייה מהותית בין נכי צהל וכוחות הביטחון השונים. ממשלת ישראל אימצה את החוק שיזם ח"כ עופר שלח, שבו הוחלט להפלות בין דם לדם. בעת כתיבת מאמר זה זכויותיהם של נכי צהל שנפגעו בהיותם חיילים בשירות סדיר, עדיין לא יפגעו (למרות שהייתה ועדיין יש ככוונה לפגוע גם בהם) ואולם כל שאר הנכים מכוחות הביטחון לרבות משרתי צבא הקבע השונים,שוטרים, אנשי שירות בתי הסוהר, המשמר האזרחי שירות הביטחון הכללי (שב"כ) ועוד. יופקרו על ידי מערכת הביטחון ויופנו במרבית המקרים לחסדי המוסד לביטוח לאומי וכמעט שלא יוכלו להיות מוכרים כנכי צהל. 

אותם נכים שבחרו לשרת בכוחות הביטחון כדרך חיים ושעבודתם היא שמירה על הביטחון של כולנו תוך תשלום של מחיר אישי חסר תקדים, יופקרו ויופנו לטיפולו (או יותר נכון להתעללותו) של המוסד לביטוח לאומי כאזרחים רגילים. 

הצעת החוק, הייתה אמורה להיות דרסתית יותר ואלימה יותר והייתה אמורה לחול גם על  חיילים בצבא סדיר ואולם לאור התערבותה של לשכת עורכי הדין בהליכי החקיקה של החוק, הצעת החוק רוככה לעומת נוסחה המקורי.

ההבדל בין ביטוח לאומי ובין אגף השיקום של משרד הביטחון 

חשוב לציין, שזכויות נכי צהל על פי חוק הנכים תגמולים ושיקום הן רחבות יותר ומספקות הטבות שיקום לציבור הנכים, שכלל לא קיימות בענף נפגעי עבודה של המוסד לביטוח לאומי. זאת ועוד יש הבדל תהומי בין הטיפול בנכים על ידי אגף השיקום של משרד הביטחון לבין הטיפול בנכים על ידי המוטד לביטוח לאומי. אמנם, אינני הסניגור של אנשי אגף השיקום של משרד הביטחון שמטפלים בנכי צהל, ויש לי ביקורת רבה על דרך טיפולם בנכי צהל ועל הגישה שלהם ושל הוועדות הרפואיות שמתקימות על פי חוק הנכים תגמולים ושיקום. יחד עם זאת בהשוואה לאנשי המוסד לביטוח הלאומי, אנשי אגף השיקום של משרד הביטחון הם צדיקים. גם אם לא היו משנים את חוק הנכים ורק היו מפנים את אנשי הקבע  עם אותו חוק בדיוק, שחל לגבי החיילים בצבא הסדיר, על מנת לספוג את נחת זרועו של המוסד לביטוח לאומי, הם היו מקבלים הרבה פחות בהשאווה לנכי צהל שנפגעו בעת שירותם הסדיר. את ההוכחה לכך ניתן לראות בחוק הגמולים לנפגעי פעולות איבה, שהוא בעצם חוק כמעט זהה לחוק הנכים תגמולים ושיקום. ההבדל המשמעותי בין שני החוקים הוא שאת חוק הנכים תגמולים ושיקום מפעיל אגף השיקום של משרד הביטחון ולעומת זאת המוסד לביטוח לאומי הוא זה שמפעיל ומבצע את חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה. האם יש למישהו ספק לאילו נכים יש זכויות משמעותיות יותר? המוסד לביטוח לאומי דואג להתעלל בנכים שנפגעו בפעולות איבה גם בעצם ההכרה בפגיעה כפעולת איבה, שבמקרים רבים מגיעה להתדיינות של שנים בבית המשפט, וגם לאחר ההכרה בנכה כנפגע פעולת איבה המוסד לביטוח לאומי ממשיך את משא הייסורים גם באמצעות הועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי שידועות לשימצה. 

אילו נכים יפגעו מהשינוי בחוק?

על פי התיקון לחוק הנכים תגמולים ושיקום, אנשי כוחות הביטחון יוכלו לקבל הכרה כנכי צהל רק במידה ויוכיחו שהפציעה שלהם נגרמה במהלך מבצע צבאי או באירוע יחיד ומיוחד  לשירות הצבאי כגון פציעה במהלך אימונים. כל שאר הפגיעות או המחלות שנגרמו במהלך השירות של אנשי קבע בצהל, במשטרה בשירות בתי הסוהר או בשאר הגופים של כוחות הביטחון  לא יוכרו כ"פגיעות בשירות" על פי חוק הנכים תגמולים ושיקום. אותם אנשי כוחות הביטחון שמחרפים נפשם יום יום בשמירה על הביטחון של כולנו. ישלחו על פי התיקון לחוק למוסד לביטוח לאומי ולאחר שיעברו את שבעה מדורי גיהנום שיעביר אותם פקידי המוסד לביטוח לאומי הם עשויים להיות מוכרים כנפגעי פעולות עבודה. גם אז לא יסתיים משא היסורים שלהם, לאחר ההכרה הם ישאו בנחת זרוען של הוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי שידועות לשימצה.

לדוגמא, איש צבא קבע, שכתוצאה משירותו הצבאי לקה במחלה כלשהי, עד היום בדרך כלל היה מוכר כנכה צהל, וקיבל את מלא זכויותיו כנכה צהל על פי חוק הנכים תגמולים ושיקום, החל מה27.4.2017 קרוב לוודאי, שהוא לא יזכה לטיפולו של אגף השיקום במשרד הביטחון ויאלץ לנסות את מזלו בתביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי. (אמנם יש רשימת מחלות מצומצמת מאוד של "מחלות שירות" שכן תוכר ועל פי התיקון לחוק ויש גם הבטחה ששר הביטחון אמור להרחיב את הרשימה של מחלות השירות, אך מנסיוני כעורך דין שמייצג ארגוני נכים מזה שנים רבות בסיכול יוזמות חקיקה שפוגעות בציבור הנכים, אינני צופה שבעתיד הקרוב תורחב הרשימה ובמילים אחרות עוד חזון למועד עד שהרשימה של מחלות השירות באמת תורחב) דוגמא נווספת, איש קבע או שוטר או סוהר בשירות בתי הסוהר , שבמהלך שירותו  עקב שריפה בבסיס רץ להביא מטף כיבוי אש או ציוד אש אחר, וכתוצאה מהריצה נפצע או שבמהלך כיבוי האש נכווה כוויות קשות לרבות פגיעות משאיפת עשן, לא יוכר יותר  על פי התיקון החגש לחוק הנכים כנכה צהל! 

יהיו גם הרבה פציעות או ליקויים גבוליים שבגינם כפי הניראה לא יזכו אנשי כוחות הביטחון  להגנת על פי חוק הנכים תגמולים ושיקום. לדוגמא, איש צבא קבע או  אדם המשרת בכוחות הביטחון האחרים שנפגע בשמיעה עקב חשיפה לרעש, מה שידוע גם במינוח המקצועי כ"חבלה אקוסטית" יצטרך להוכיח שהפגיעה נגרמה לו במהלך אימונים או במהלך מבצע צבאי. אמנם, קרוב לוודאי שחבלה אקוסטית נגרמת מירי של כלי נשק שונים באימונים או במבצעים שונים, ואולם הנכה השוטר או הנכה - איש הקבע המסכן, יאלץ להוכיח את זה  בפני אגף השיקום וכנראה שיהיה לו קשה מאוד להוכיח את זה.  בשלב זה, עדיין לא ברור האם קצין התגמולים יכיר בנפגעי רעש כאלה  כנכי צהל או שישלח אותם לחפש את מזלם במסדרונות המוסד לביטוח לאומי.

נכון לכתיבת מאמר זה המוסד לביטוח לאומי עדיין לא ערוך לטפל בנפגעי כוחות הביטחון שיופנו אליו. הקריטריונים עדיין לא ברורים דיים, וזה אומר שיהיה צורך בקיום הרבה מאוד הליכים בירוקרטיים ותביעות משפטיות, ונכי כוחות הביטחון שבעבר במקרים רבים יכלו להתמודד עם המערכת בעצמם, יאלצו בוודאות לשכור את שירותיהם של עורכי דין המתמחים בתביעות כנגד משרד הביטחון. 

בתיקון לחוק, ממשלת ישראל ניסתה לכאורה לחסוך בכסף אך בפועל היא לא חוסכת בכסף. היא בעצם העבירה את התשלומים שלה לנכי צהל ממשרד הביטחון למוסד לביטוח לאומי. אמנם אותם נכים על פי התיקון לחוק  יקבלו הרבה פחות אבל הרבה כספים ומשאבי מדינה  יושקעו בהתדינויות משפטיות והתעללות אחרת בציבור הנכים. חשוב לדעת שגם ההתעללות בנכים עולה למשלם המיסים בממון רב.

מומלץ להזדרז ולהתקשר למשרדנו לטלפון 077-5350634  ולקבוע בהקדם פגישת ייעוץ ללא כל התחייבות וללא כל תשלום 

ולהזדרז בהגשת התביעה 



אטרקט