קצבת נכות כללית חוק לרון

קצבת נכות כללית -  על פי חוק לרון

בחודש יולי 2008,עבר בכנסת תיקון לחוק הביטוח הלאומי, שמתייחס להשתלבותם של נכים קשים במעגל העבודה בישראל. במאמר זה נתמקד בהסברים, שנתנו בסניפי המוסד לביטוח לאומי בהקשר ליישום התיקון בחוק הביטוח הלאומי לעידוד השתלבותם של אנשים עם מוגבלויות בשוק העבודה, בהתאם למסקנות ועדות לרון (להלן: "חוק לרון - נכות כללית ").

"חוק לרון - נכות כללית" מבוסס על דו"ח השופט לרון ז"ל, שעמד בראש ועדה ציבורית שהוקמה לאחר הפגנת הנכים בשנת 2002. מסקנות הועדה הוגשו לממשלת ישראל (ממשלת שרון) בשנת 2005. זמן קצר לאחר מכן הלך לעולמו כבוד השופט לרון. גם ראש הממשלה דאז,  מר אריאל שרון, שעשה מאמצים לקדם את מסקנות הועדה, לא זכה לראות את קבלת "חוק לרון - נכות כללית"  בכנסת בשנת 2008. "חוק לרון - נכות כללית"  הוא הוכחה לכך, שכשהנכים נאבקים על זכויותיהם ניתן להגיע להישגים ולשנות חקיקה.

התיקון לחוק הביטוח הלאומי התקבל בכנסת ביום 21.7.2008 אך צוין "בחוק לרון - נכות כללית", שהחוק יכנס  לתוקף במלואו רק בחודש אוגוסט 2009.

"חוק לרון - נכות כללית" אמור להביא לרפורמה מקיפה בתשלומי קצבת הנכות, המשולמת לאנשים נכים ומוגבלים, אשר עובדים או רוצים להשתלב במעגל העבודה. מטרת התיקון ב"חוק לרון - נכות כללית"  היא להסיר חלק מהחסמים  והמכשולים, שקיימים בחוק הביטוח הלאומי הישן,אשר מקשים על השתלבות הנכים בשוק העבודה.

במצב המשפטי שלפני התיקון לחוק הביטוח הלאומי, לנכים במרבית המקרים, לא השתלם מבחינה כלכלית לצאת לעבודה "מכניסה" מעבר לסכום השווה ל-25% מהשכר הממוצע במשק, שנכון להיום עומד על כ- 1800 ₪ לחודש. (למעט במקרים חריגים, שפירוט להם ניתן למצוא באתר שלנו שכתובתו www.gil-law.co.il במצב המשפטי הנוכחי, בדרך כלל אם ההכנסה עולה על הסכום השווה ל25% מהשכר הממוצע במשק, הזכות לקבלת קצבת נכות כללית כמעט תמיד מתבטלת. בנוסף, על פי המצב הנוכחי, נכה שהפסיק לקבל קצבת נכות כללית עקב השתלבותו במעגל העבודה (הכנסות של מעל 25% מהשכר הממוצע במשק), ולאחר תקופה מסוימת מסיבות שונות הוא חדל לעבוד, חייב אותו נכה לעבור מחדש את כל התהליך הארוך והמתיש של אישור זכאותו לקבלת קצבת נכות כללית במסגרת הועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי הידועות לשימצה.

בנוסף, במצב החוקי שלפני קבלת חוק לרון, כשנכה יוצא לעבוד ומרוויח מעל לסכום מסוים (כ-2000 ש"ח)באופן כמעט אוטומטי קבע המוסד לביטוח לאומי, שדרגת אי הכושר שלו נמוכה מ- 75% והוא מפחית באופן משמעותי או מבטל לחלוטין את קיצבת הנכות הכללית שלו. בעיה נוספת, שלפני תיקון לרון מונעה מציבור הנכים להגדיל את הכנסתם מעבודה, היא שחלק מההטבות הנלוות לקצבת הנכות הכללית, אינן ניתנות למי שדרגת אי הכושר שלו נמוכה מ- 75% (משמעות דרגת אי כושר של 75% היא למעשה 100% אי כושר).

את הבעיות הללו  אמור  לפתור "חוק לרון - נכות כללית".

המהפך הגדול שמביא "חוק לרון - נכות כללית" הוא בראש ובראשונה הקביעה, שההכנסה הכוללת של הנכה מעבודה ומקצבת הנכות תהיה תמיד גדולה מהכנסתו מקצבת הנכות הנוכחית (מדובר על קצבת נכות מלאה). החידוש "בחוק לרון - נכות כללית" הוא שנקבעו מספר דרגות של הפחתה מהקצבה עד להפסקת תשלום הקצבה בסכום של מעל 7000 ש"ח. 

התיקון לחוק קובע, כי מקבל קצבת נכות שעבד וחדל לעבוד, או פחתה הכנסתו באופן משמעותי (והוא ישתכר לאחר ההפחתה פחות מ25%  מהשכר הממוצע במשק) יוכל לחזור ולקבל קצבה בשיעור, שקיבל לפני כן ללא בדיקות חדשות או חוזרות וזאת בתוך 36 חודשים מיום, שהפסיק לקבל קצבת נכות. כמו כן נקבע, כי בשנתיים הראשונות מכניסת "חוק לרון - נכות כללית"  לתוקף לא יזמן המוסד לביטוח הלאומי מיוזמתו נכים, שיחול עליהם התיקון לחוק לבדיקה מחדש של קביעת דרגת אי כושרם לעבוד. במהלך השנתיים יתקין שר הרווחה תקנות חדשות לזימון מחדש לצורך קביעת דרגת אי הכושר.

על פי התיקון לחוק, נכים, שנכנסים למעגל העבודה בהתאם "לחוק לרון - נכות כללית", ימשיכו לקבל את ההטבות הנלוות כגון: סיוע בשכר דירה, הנחה בחשבון טלפון וחשמל, הנחה בארנונה, הנחות בקופות החולים וכו'. הטבות אלה יינתנו לנכים במשך שלוש שנים באופן מלא גם למי, שיעבור מקצבת נכות לקצבת עידוד. לאחר שלוש שנים יינתנו ההטבות באופן חלקי בהתאם לשיעור של קצבת העידוד שיקבל.

יש לציין שהחוק אינו בא להיטיב אם אלה שטרם הגישו תביעת נכות כללית או עם אלה שטרם נקבעו כזכאים לקבלת קצבת נכות כללית בהערת אגב, כשמדובר בנכים ששוקלים בעתיד לחזור למעגל העבודה על פי עקרונות חוק לרון אנו ממליצים להגיש תביעת נכות כללית באמצעות עורך דין לנכות כללית - עורך דין שמתמחה בחוק לרון ובתביעות נכות כללית.

נקודה נוספת למחשבה, במידה ואותו נכה שמקבל קצבת נכות כללית יפעל על פי חוק לרון ויצליח מעבר למשוער, (וזו תקוותם של רוב ציבור הנכים שמקבלים קצבת נכות כללית) ויקבל הכנסות גבוהות, הוא יוכל לקבל עזרה ורוח גבית מהמדינה באמצעות תביעה לפטור מתשלום מס הכנסה. את התביעה לקבלת פטור ממס הכנסה לנכים, יש להגיש בתבוונה  וכדאי לקרוא על כך במאמר נפרד - פטור ממס הכנסה לנכים 

חשוב להדגיש כי יש לא מעט ביקורת על התיקון לחוק  ובמקרים מסוימים הוא יכול לפגוע בציבור הנכים. חשוב לציין שהחוק בא לתקן עיוות בכל הקשור לנכים שמקבלים קצבת נכות כללית מלאה - כלומר 100% אי כושר לעבוד. החוק אינו נותן מענה לנכים שמקבלים קצבת נכות כללית חלקית 

לסיכום, בשלב זה, בעיקר עקב חשדנות וזהירות, קשה לכותב המאמר "להתלהב" מהתיקון לחוק, ויש להמשיך להקפיד על הכלל "כבדאו וחשדאו" החתום מטה אינו נוטה להמליץ לכל הנכים להצטרף בהמוניהם למעגל העבודה. אנו בודקים  בקפידה את התנהגותו והתנהלותו של המוסד לביטוח הלאומי בישום ובהפנמת החוק. אם המוסד לביטוח לאומי וגם המוסדות האחרים שאמורים לתת הטבות נלוות לציבור הנכים יפנימו את החוק בהתאם לרוח המקורית של דוח ועדת לרון, נוכל להגיד שאנו אכן בתחילתה של מהפכה, אולם בשלב זה עדיין מוקדם מדי לשמוח. יחד עם זאת, נכה שללא קשר לתיקון לחוק החליט להצטרף למעגל העבודה תוך לקיחת הסיכון של פגיעה בקצבת הנכות הכללית, עשוי ליהנות לפחות בהתחלה מהטבות שהתיקון לחוק מקנה לו.

אנו ממליצים לכל נכה שהחליט לחזור למעגל לעבודה ברוח חוק לרון, להתייעץ תחילה עם עורך דין לביטוח לאומי, בטרם יעשה צעדים שלאחר מכן יתחרט עליהם. משרדנו הוא משרד עורכי דין לביטוח לאומי ומתמחה בתביעות לקבלת קצבת נכות כללית

 לקריאת פוסטים נוספים שקשורים לנושא חוק לרון ונכות כללית לחץ כאן: 

כיצד מקבלים פטור ממס הכנסה לנכים 

כיצד מגישים תביעת נכות כללית 

כיצד לבחור עורך דין לנכות כללית 

כיצד לקבל שירותים מיוחדים לנכים קשים 

 

משרדנו הוא משרד עורכי דין שמתמחה בתביעות ביטוח לאומי ואנו עורכי דין שמתמחים בפמיוחד בתביעות נכות כללית וכל התביעות הקשורות לנכות כללית 

אנא פנה אלינו לקבלת יעוץעוד היום!

התקשר עכשיו!  1800-229-444

 



אטרקט