נכות מנופה

נכות מנופה 

ליקויים רפואיים שאינם נלקחים בחשבון בקביעת אחוז הנכות ("ליקויים מנופים")

ברשימת המבחנים קיימים ליקויים רפואיים, שבתקנות נקבע שאינם משפיעים על הכושר לעבוד ולהשתכר, כלומר הרופא קבע שהליקויים קיימים, אולם הם לא יילקחו בחשבון בקביעת אחוז הנכות הכללית.

לדוגמה: מי שעבר כריתת שתי צלעות מצד אחד, והרופא קבע לו על פי סעיף ליקוי 38 (1) (ב)

(4) נכות רפואית בשיעור 10%. אחוז זה לא יילקח בחשבון בקביעת אחוז הנכות הכללית

("ליקוי מנופה").

להלן הרשימה המלאה של סעיפי הלקוי המנופים:

חוק נכי רדיפות הנאצים


לא רק ניצולי שואה זכאים לקבל גמלה מאוצר המדינה

מרבית האנשים שעלו לישראל ממדינות אירופה ומצפון אפריקה, בין השנים 1939 ל- 1953, זכאים לקבל גמלה חודשית מאוצר המדינה, על פי חוק נכי רדיפות הנאצים.
 
ברצוני להדגיש, אותם אנשים, שזכאים לקבל את הגמלה אינם חייבים להיות ניצולי שואה. אנשים אלה מוגדרים על פי החוק כנרדפי נאצים גם אם לא שהו בגטאות ובמחנות ריכוז.
למעשה, אנשים רבים עזבו את מדינות אירופה וגם את חלק ממדינות צפון אפריקה מהפחד שמא הנאצים יגיעו לאותן מדינות וישלחו אותם למחנות ההשמדה.
חלק מאותם אנשים ברחו למדינות שונות ברחבי העולם מהפחד כאמור שמא יתפסו על ידי הנאצים, וחלקם עלו באופן מיידי לישראל.
על פי חוק נכי רדיפות הנאצים מי שעלה בסופו של דבר לישראל במהלך מלחמת העולם השנייה ועד לאוקטובר 1953 זכאי לקבל פיצוי.
יש לציין, שלדאבוני הרב אוצר המדינה הערים ועדין מערים קשיים רבים על הנרדפים בקבלת הגמלה בתירוצים ובטענות שונות ומשונות. למרות זאת, ברוב המקרים אוצר המדינה נוחל תבוסות בבתי המשפט. אחת הבעיות שיש בחוק נכי רדיפות הנאצים הוא שמשרד האוצר - הלישכה לשיקום נכים, מערימה קשיים רבים על ציבור נכי רדיפות הנאצים. מדובר בניצולי שואה אנשים שמרביתם זקנים מאוד ושהבנתם בשפה העברית בעייתית. הלישכה לשיקום נכים שבמשרד האוצר שולחת לאנשים אלה חוברת כן חוברת של שאלות שאותה הם אמורים למלא. כמשרד עורכי דין שמתמחה בניצולי שואה וכעורך דין לנכי רדיפות הנאצים עלי לציין שבחוברת זו (שנקראת טופס תביעה) יש לא מעט מהמורות ומוקשים ולאחר שניצול השואה ממלא את טופס התביעה  בדרך כלל משרד האוצר ישתמש באותם פרטי אינפורמציה נאיבים כנגד ניצול השואה. אני ממליץ לפנות תמיד למשרד עורכי דין לניצולי שואה או לעורך דין לניצולי שואה כדי שיעזור לנכה רדיפות הנאצים במילוי הטפסים. 
 
לאחרונה, לאחר מאבקים משפטיים הוכרו באופן סופי גם עולים מרומניה, בולגריה, תוניס ולוב כזכאים לקבל את הגמלה על פי חוק זה.
מדובר בגמלה על סך של כ-1600 ₪ לחודש, אותה אמורים נרדפי הנאצים לקבל מהלשכה לשיקום הנכים שבמשרד האוצר.
אחד התנאים לקבלת הגמלה הוא דרגת נכות בשיעור של 25%. היות ואנו בקיאים בהגשת תביעות מסוג זה, אנו מצליחים במרבית המקרים לקבל עבור הזכאים הכרה בדרגת נכות בשיעור של 25%.
יש לציין שאת הגמלה ניתן לקבל ללא כל מבחן הכנסות וללא קשר לקצבאות נוספות, שמקבל הנכה, לרבות קצבת הזקנה. ואולם, יש לציין שאדם שכבר מקבל גמלה חודשית ממקור אחר בשל היותו ניצול שואה, אינו זכאי לגמלה זו.
זאת ועוד, נכים בדרגת נכות שגבוהה מ- 25% זכאים באופן תיאורטי לקבל גמלאות שעשויות להיות גבוהות יותר, אולם בדרגות נכות אלה, יש צורך במבחן הכנסות וכל ההכנסות של הנכה ממקורות אחרים, מקוזזות מהסכום אותו הוא זכאי לקבל מאוצר המדינה, כך שבמרבית המקרים יוצא שכרם בהפסדם.
ניצולים רבים, שזכאים לקבל את הגמלה אינם מודעים לזכותם זו. מדובר באלפי ואולי עשרות אלפי אנשים שאיש לא טרח לידע אותם על זכויותיהם וחבל.
כמובן שכל אחד יכול להגיש תביעה למשרד האוצר באופן עצמאי, אך אליה וקוץ בה. מניסיוננו, חלק גדול מניצולי השואה (או נרדפי הנאצים) שאינם מכירים את רזי החוק, עלולים למלא את הטפסים באופן שגוי ועלולים ולהתנסח באופן כזה, שמשרד האוצר לא יכיר בהם כנרדפי נאצים הזכאים לגמלה. מומלץ להתייעץ ולהיעזר בעורך דין לנכי רדיפות הנאצים שמתמחה בתביעות על פי חוק נכי רדיפות הנאצים. כל עורך דין לניצולי שואה או עורך דין לנכי רדיפות הנאצים ימליץ לניצולי השואה או לנכי רדיפות הנאצים לשמור עותק מושלם של טופס התביעה המלא והמסמכים שמצורפים לו. בשלב מאוחרי יותר הלישכה לשיקום הנכים שבמשרד האוצר, תתחיל לשאול את ניצול השואה שאלות נוספות ואז אותו נכה רדיפות הנאצים לא ידע כיצד לענות על השאלות המכשילות כי הוא כבר לא יזכור מה כתב למשרד האוצר מלכתחילה. לכן סוף מעשה במחשבה תחילה. יש לשמור עותק של כל מסמך וכל טופס שנשלח ללשכה לשיקום הנכים שבמשרד האוצר. 
 יש  להדגיש, כי גם מי שנדחה בעבר מכל סיבה שהיא על ידי הלשכה לשיקום הנכים, ואפילו על ידי וועדת הערר בבית המשפט, יכול במקרים רבים לשוב ולהגיש את התביעה. אך יחד עם זאת, במקרים רבים אם הטפסים מולאו באופן שגוי מלכתחילה, לעיתים גם עורך דין לניצולי שואה או עורך דין לנכי רדיפות הנאצים שהוא עורך דין מיומן לא מסוגל לתקן את השגיאה וניצול השואה לא יקבל את זכויותיו.
 
משרדנו הוא משרד עורכי דין  ללנזקי גוף אך אנו משמשים גם כמשרד עורכי דין לנכי רדיפות הנאצים. לאחר שתפנה אלינו אנו נעמיד לרשותך עורך דין לנכי רדיפות הנאצים שייעץ לך ללא כל תשלום וללא כל התחיבות מצידך
 
התקשר עכשיו לטלפון 1-800-229-444! 
וקבע פגישת ייעוץ ראשוני עם עורך דין לנכי רדיפות הנאצים!
 

זכויות חולי סוכרת

 הודעה חשובה  בעניין תביעות חולי סוכרת 

 

החל מ-1 דצמבר 2014, יוחמרו מאוד תקנות המוסד לביטוח לאומי בכל הקשור לזכויות נכים לקבלת תגמולים וקצבאות בגין מחלת הסוכרת.לכן, חשוב להזדרז ולטפל בבקשות של חולי סוכרת  במהירות, לא יאוחר מיום 30.11.2014 שכן אחל מ ה-1/12/14 יפחתו הזכויות של חולי הסוכרת במוסד לביטוח לאומי באופן משמעותי ואיתן גם הסיכוי לקבלת זכויות כלשהן במוסד לביטוח לאומי.

מחלת ה"סוכרת" שנקראת גם בטעות מחלת הסכרת נפוצה מאוד בכל רחבי העולם ובעקר במדינות הרווחה. מרבית הרופאים טוענים ששורשי המחלה הם בתרבות השפע של העת החדשה. לא ידוע בספרות הרפואית על מקרים של סוכרת שהתרחשו לפני 200 שנה. הטיפול במחלת הסוכרת הוא בדרך כלל סימפטומטי, באמצעות כדורים או זריקות של אינסולין (או תחליפי אינסולין ) הרפואה הקונבנציונאלית לא יודעת כיצד לרפא את המחלה ואולם באמצעות התרופות ושיתוף פעולה של החולה, הרפואה במרבית המקרים מצליחה לייצב את המחלה ולמנוע החמרה והופעה של סיבוכי סוכרת.


קיימים שני סוגים עקריים של סוכרת:

א. סוכרת נעורים, שנקראת גם סוכרת מסוג 1 , שמתגלה במרבית המקרים    בתקופת הנעורים של הסובלים מהמחלה ומאפשרת במרבית המקרים לקבל גימלת ילד נכה מהמוסד לביטוח לאומי. 

ב. סוכרת מבוגרים, שנקראת גם   סוכרת סוג 2  - שהיא הסוג הנפוץ יותר, בקרב האוכלוסיה.

רמות סוכר גבוהות בשני סוגי הסוכרת עלולות להוביל לסיבוכים שונים ותופעות מזיקות נלוות כגון: פגיעה קשה בראייה, פגיעה קשה בכליות , נוירופטיה סוכרתית (רעידות ונימול בידיים וברגליים) , כיבים או פצעים ברגליים שעלולים גם להביא לקטיעה של הגפיים ו/או חלקי גפיים ועוד ..

חולי סוכרת רבים זכאים לקבל סיוע מהמוסד לביטוח לאומי ויש לפעול במהירות 
שאל את עצמך:
א.  האם אתה מכיר אדם חולה סוכרת שזקוק לעזרה מול הרשויות השונות?
ב.  האם אחד מבני משפחתך חולה סוכרת ויתכן וזכאי לקבל כסף ?
ג.  האם אתה מודע לזכויותיו של חולה סוכרת במובן של קצבאות, פיצויים, ביטוחים ופנסיה?
ד.  האם משפחתך או מכריך מיצו את כל זכויותיהם מול ועדות ביטוח לאומי?

אם אינך בטוח לגבי אחת מן התשובות, ייתכן שמגיע לך או להם  כסף מן המדינה וחברות הביטוח 

 

פנה עוד היום לקבלת ייעוץ חינם מעו"ד מומחה לסוכרת

 

התקשר לטלפון 1-800-229-444 

 



מרבית חולי הסוכרת בישראל הסובלים מהמחלה ה וסיבוכיה השונים לא יודעים כיצד להגיש תביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי.  על פ דו"ח מבקר המדינה, רק 26% מהפונים ללא ייצוג בתביעות למוסד לביטוח לאומי, מקבלים את מלא הזכויות. שאר 74% שפונים ללא ייצוג אינם מקבלים את מלא הזכויות להן הם זכאים. כדי לקבל את מירב הפיצויים הכספיים בגין מחלה קשה זו. דרושים ידע ונסיון מקצועי כדי להתמודד מול דרישות ביטוח לאומי, "לנצח" את הבירוקרטיה ואת המנגנון המאיים של המוסד לביטוח לאומי ולקבל את כל הכסף המגיע לך.

פנה עוד היום לקבלת ייעוץ חינם מעו"ד מומחה לסוכרת

התקשר לטלפון 1-800-229-444 


רקע כללי על תביעות סוכרת 


מחלת הסוכרת הולכת ומתפשטת במדינת ישראל כמו גם בעולם המערבי. למעשה לפי הנתונים העדכניים ביותר שיש בידינו נראה כי כל קשיש חמישי המתגורר במדינת ישראל חולה בסוכרת וכי יותר מחמישה אחוז מבני השמונה עשרה ומעלה המתגוררים במדינת ישראל חולים במחלה המסוכנת. במידה וגם אתם חולים בסוכרת, חשוב מאוד לבשר לכם כי ישנו סיכוי לא רע שמגיע לכם לא מעט כסף. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שנכון לכתיבת שורות אלה, חולי סוכרת יכולים להגיש תביעה לקצבת נכות כללית למוסד לביטוח לאומי ולעמוד בפני וועדה רפואית לקביעת רף הנכות ממנה הם סובלים.
במה עוסק עורך דין לסוכרת?
עורך דין סוכרת הוא עורך דין לענייני נזיקין שמתמחה בתחום הסוכרת. חשוב להבין כי על מנת למקסם את סכום הפיצויים במקרה של מחלת הסוכרת, יש לדעת כיצד להציג את המקרה, כיצד להופיע בפני הוועדות הרפואיות, כיצד לאסוף את הניירת הרלוונטית למקרה ועוד. את כל הנקודות הנ"ל יש לברר מול עורך דין סוכרת בלבד.
מדי שנה מוגשות תביעות רבות למוסד לביטוח הלאומי שמטרתן להכיר במבוטחים כזכאים לקצבת נכות בעקבות מחלת הסוכרת, אך באופן גורף ניתן לכתוב כי רק התביעות שהוגשו תוך פיקוח צמוד וליווי מקצועי של עורך דין סוכרת, אכן מתקבלות בסופו של דבר.
לאור זאת ניתן ללמוד כי עורך דין סוכרת עוסק בליווי מקצועי ובניהול של תביעות מול המוסד לביטוח לאומי במטרה למקסם את סכום הפיצויים הסופי שייקבע ללקוחותיו.
דוגמאות לשירותים שמספק עורך דין סוכרת
להלן מספר דוגמאות לשירותים שמספק בימינו עורך דין סוכרת:
· במקרים רבים נקבעים למבוטחים אחוזי נכות נמוכים יותר מאלו שהיו יכולים להיקבע להם. תפקידו של עורך דין סוכרת הוא בין היתר להשיג חוות דעת רפואית נגדית במטרה להגדיל את אחוזי הנכות בהתאם למצבו הריאלי של המבוטח.
· רבים לא מודעים לכך, אבל כיום ניתן במקרים מסוימים להכיר בסוכרת כתוצאה של תנאי העבודה או של אירועים מסוימים שהתרחשו במסגרת העבודה. עם זאת, על מנת להצליח להוכיח זאת, ישנה חשיבות עליונה לעבוד מול עורך דין סוכרת שמתמצא בתחום ושמכיר את החוק מאחור ומלפנים.
· שירות נוסף שמספק עורך דין סוכרת הוא עריכת התביעה באופן כזה שבו ניתן יהיה להראות את מצבו הכולל של המטופל. במקרים רבים אנשים שהגישו תביעות לקבלת קצבת נכות ללא סיוע של עורך דין סוכרת, לא טרחו לציין את מחלות הרקע מהן הם סובלים ולפיכך לא הצליחו להראות כי אין באפשרותם לעבוד בעבודות משרדיות למשל. שימו לב – רק עורך דין סוכרת יכול לשטוח את פרטי המקרה שלכם באופן האופטימאלי תוך ראייה של טובתכם האישית בלבד לנגד עיניו בכל עת.
· בנוסף לכל האמור לעיל, עורך דין סוכרת בדרך כלל גם מספק שירות מיוחד שכולל הכנה לקראת הוועדות הרפואיות וייצוג בוועדות הרפואיות. חשוב להבין כי כל תנועה לא נכונה או כל מילה לא נכונה, עלולה לשנות את גובה אחוזי הנכות לכאן או לכאן באופן משמעותי.
כיצד לבחור בחכמה עורך דין סוכרת?
אמנם לא מסובך יתר על המידה לאתר בימינו עורך דין סוכרת, אבל הרבה יותר קשה למצוא עורך דין סוכרת שמחזיק במוניטין רב ובניסיון רב בתחום וזאת כיוון שמדובר על תחום חדש יחסית. אי לכך, בבואכם לבחור עורך דין סוכרת, הקפידו לעבוד אך ורק מול עורך דין סוכרת שכבר טיפל בהצלחה במקרים דומים לשלכם ואל תהססו לבקש המלצות מלקוחות קודמים.
בנוסף לכך העדיפו לעבוד מול עורך דין סוכרת שמתמצא בעבודה מול המוסד לביטוח לאומי ושמחזיק בניסיון של לפחות עשר שנים בתחום זה. לסיום נציין כי תמיד מומלץ לעבוד מול עורך דין סוכרת שמתאפיין ביחס נעים, ביחסי אנוש טובים וברמת זמינות גבוהה.


קרא עוד :

עו"ד תביעות ביטוח לאומי, עו"ד נכות כללית, עו"ד תביעות סוכרת, משרד עורכי דין תביעות סוכרת , עורכי דין סוכרת, עורכי דין לתביעות סוכר, זכויות נפגעי סוכרת, הרעה בזכויות של חולי סוכרת, צמצום זכויות חולים סוכרת, פיצויים לחולי סוכרת

זכויות נפגעי פוליו בחו"ל

 

 זכויות נכי פוליו שלקו במחלה בחו"ל 

תביעת פוליו למי שקיבל את המחלה בחו"ל


אושרה הצעת החוק לפיצוי לנפגעי פוליו (תיקון מס` 2), התשע”ב–2012,
מאז 2007 השנה שבה התקבל חוק הפוליו, נלחם ארגון נכי הפוליו בראשותו של דורון יהודה, בעיוותים של החוק 

כעורך דין המתמחה בשיתוק ילדים ועו"ד של נכי פוליו רבים, עלי לציין שזהו אחד החוקים שעברו תהפוכות רבות וחשובות ולא זכור לי מקרה דומה כמו המאבק המוצלח של ארגון נכי הפוליו לממוש זכויותיהם. חוק פיצוי לנפגעי פוליו, התשס”ז–2007,  הוא חוק מבורך וכל הכבוד לארגון נכי הפוליו שהצליח לקדם את החוק ברשותו ותמיכתו של יו"ר האירגון מר דורון יהודה, ולהעבירו בכנסת בניגוד לעמדת הממשלה. חוק הפוליו קבע את זכאותם של חולים שלקו במחלת הפוליו  (שיתוק ילדים) בישראל, לפיצוי חד-פעמי בסכום מקסימלי העומד היום על כמעט 140,000 ש"ח, וכן לקצבה חודשית בסדר גודל מקסימלי של כ-4000 ש"ח. המענק והקצבה משולמים לכל נכה פוליו שנגרמה לו נכות צמיתה בשל מחלת שיתוק הילדים.  ואולם בחוק לא ניתן מענה לנכי פוליו אשר לקו במחלת הפוליו בחו"ל. ארגון נכי הפוליו בראשותו של דורון יהודה הבטיח שהוא ימשיך להאבק עד שגם הנכים אשר לקו בפוליו בחול יקבלו פיצוי. מאבק נוסף שהוכרע לבסוף בבג"ץ היה בפרשנות לוקה בחסר של חוק הפוליו. המוסד לביטוח לאומי סירב להכיר בנכי פוליו אשר לקו במחלה בישראל, אך לפני קום המדינה. כאמור, בג"ץ נתן הוראה למוסד  לביטוח לאומי להכיר גם בנכי הפוליו אשר לקו במחלה בישראל לפני קום המדינה כמו בשאר נכי הפוליו שכן קיבלו את הגמלאות. לאחר הבג"ץ נרתם ארגון נכי הפוליו להמשך המאבק עבור נכי הפוליו שלקו במחלה בחו"ל. תחילה טען המוסד לביטוח לאומי שמדובר באלפי נכי פוליו והכרה כזו עלולה להכביד על תקציב המדינה, אך לבסוף הוכח שמדובר בכמה מאות נכי שיתוק ילדים (כ-800 נכים בלבד) והיות ונשארה יתרה תקציבית מחוק הפוליו שחוקק בשנת 2007 הטענה בדבר העדר התקציב אינה מקובלת.

נכי הפוליו באמצעות משרדי עורכי דין לפוליו המובילים בתחומם  ניהלו ועדיין מנהלים מאבים משפטיים קשים כנגד המוסד לביטוח לאומי, היות  ולא תמיד עורך דין לתביעות פוליו, יכול להוכיח היכן בדיוק לקה נכה הפוליו במחלה, האם בישראל או בחו"ל. חלק גדול מהמאבקים המשפטיים שמנהלים ציבור נכי הפוליו באמצעות עורכי דין לפוליו, הינו כתוצאה מטעויות או חוסר תשומת לב של נכי הפוליו במילוי הטפסים. טעות קטנה  במילוי הטופס ייצרה בסופו של דבר בעיה משפטית קשה שגם עו"ד לפוליו מתקשה לתקן אותה.


לאחרונה הצליח ארגון נכי הפוליו לתקן את העיוות, והחל מה- 1.1.2012 חוק הפוליו חל גם על מי שלקו בפוליו בחו"ל וטופלו ונותחו בישראל בשל מחלת שיתוק ילדים, ובתנאי שהניתוחים נערכו עד לשנת 1970. חשוב לציין שיש שלושה קריטריונים לתיקון לחוק הפוליו והקריטרוינים צריכים להיות במצטבר:

  • נכה הפוליו לקה במחלת הפוליו מחוץ לישראל
  • הוא עבר ניתוח בישראל עד 1970 בגין מחלת הפוליו
  • הוא נותר נכה פוליו כתוצאה מהניתוח או מהמחלה או משניהם

יש לציין שהטיפולים הרפואיים שניתנו לחולי הפוליו בשנות ה-50 וה-60, "שנויים במחלוקת" בלשון המסנגרים על הממסד הרפואי באותה תקופה, והמקטרגים טוענים שהיה מדובר בניסויים בבני אדם!!  אין מחלוקת בין המומחים שבדיעבד התברר כי חלקם המכריע של אותם ניתוחים היו שגויים ואף גרמו נזק רב ונכויות צמיתות. יש הרבה נכי פוליו שלפני הניתוחים רק צלעו או עשו שימוש בקביים, ולאחר הניתוחים הפכו אותם נכי פוליו להיות מרותקים לכיסאות גלגלים. המדינה סוף סוף הכירה בעוול שעשתה לציבור נכי הפוליו וזה הבסיס המוסרי לתיקון החוק ולמתן הפיצוי גם לנכי הפוליו שלקו במחלה בחו"ל.

מאחר ובחלק גדול מהמקרים קשה להבחין בין הנכות שגרמו הניתוחים ובין הנכות שגרמה המחלה, התיקון לחוק הפוליו מפצה את נכי הפוליו על הנכות שנגרמה להם בשל מחלת הפוליו, לרבות בשל הניתוחים שעברו בגינה. באמצעות הבהרה זו דאג ארגון נכי הפוליו למנוע מפקידי המוסד לביטוח לאומי להשתמש בסוגיה זו כנגד נכי הפוליו. לו לא היה נכתב סעיף זה, היו פקידי המוסד לביטוח לאומי שהנכות לא נגרמה כתוצאה מהניתוחים אלא כתוצאה ממחלת הפוליו

אנו צופים מאבקים רבים עם ועדות הפוליו של המוסד לביטוח לאומי וזאת בעיקר במישור הראייתי, כיום קשה מאוד להוכיח את הניתוחים שעברו ציבור נכי הפוליו באותה תקופה. אמנם, רוב הניתוחים הותירו צלקות בגפיים של נכי הפוליו, אך כפי שאנו מכירים את פקידי המוסד לביטוח לאומי,  ואת הועדות הרפואיות לעניין הפוליו, הם יטענו שהניתוחים התבצעו גם הם בחול, ועל נכה הפוליו יהיה להוכיח שהניתוחים התבצעו בישראל.


חשוב לציין שחוק הפוליו אינו גורע מהזכויות של נכי הפוליו שלקו במחלה בישראל אך לפני קום המדינה וזאת בהתאם להלכה שקבע בית המשפט העליון בבג”ץ שמואל גרויצמן נ` המוסד לביטוח לאומי, לעניין תחולת החוק על חולים שלקו במחלת שיתוק ילדים בארץ ישראל לפני קום המדינה.  

לאינפורמציה נוספת בנוגע לזכויות נכי הפוליו בעיקר לגבי זכויות נכי פוליו שלקו במחלה בישראל לחץ: תביעות פוליו 

לאינפורמציה נוספת בנוגע לזכויות נכי הפוליו ב שלקו במחלה בישראל לפני קום המדינה לחץ: פוליו לפני קום המדינה

אנו משרד עורכי דין לפוליו המתמחה בייצוג נכי פוליו בתביעות פוליו מזה שנים. אנו נותנים שירותי ייעוץ וייצוג לכמות עצומה של נכי פוליו. בתביעת פוליו 

הנך מוזמן להתקשר ולקבל ייעוץ משפטי לפוליו!

התקשר עכשיו: 1-800-229-444 

וקבע פגישת יעוץ ראשוני

 

בן השאר משרדנו מתמחה בייצוג נכי פוליו מרומניה, נכי פוליו מפולין, נכי פוליו ממרוקו, נכי פוליו מהונגריה, נכי פוליו מרוסיה, נכי פוליו מיון, נכי פוליו מטורכיה, נכיה פוליו מלוב, נכי פוליו ממצריים, נכי פוליו מאלגיר, נכי פוליו מספרד, נכי פוליו מצכיה, נכי פוליו מבלגיה,נכי פוליו מפינדלנד, נכי פוליו מסוריה, נכי פוליו מירדן, נכי פוליו מאיטליה, נכי פוליו מאוסטריה, נכי פוליו מקפריסין, נכי פוליו מצרפת, נכי פוליו מאמריקה, נכי פוליו מארצות הברית, נכי פוליו מגיאורגיה, נכי פוליו מברזיל, נכי פוליו מארגנטינה, נכי פוליו מבוליביה, ותביעות נכי פוליו מאפריקה תביעות נכי פוליו מאירופה, תביעות נכי פוליו מאסיה, תביעות נכי פוליו מאוסטרליה ועוד..

קצבת נכות כללית חוק לרון

קצבת נכות כללית -  על פי חוק לרון

בחודש יולי 2008,עבר בכנסת תיקון לחוק הביטוח הלאומי, שמתייחס להשתלבותם של נכים קשים במעגל העבודה בישראל. במאמר זה נתמקד בהסברים, שנתנו בסניפי המוסד לביטוח לאומי בהקשר ליישום התיקון בחוק הביטוח הלאומי לעידוד השתלבותם של אנשים עם מוגבלויות בשוק העבודה, בהתאם למסקנות ועדות לרון (להלן: "חוק לרון - נכות כללית ").

"חוק לרון - נכות כללית" מבוסס על דו"ח השופט לרון ז"ל, שעמד בראש ועדה ציבורית שהוקמה לאחר הפגנת הנכים בשנת 2002. מסקנות הועדה הוגשו לממשלת ישראל (ממשלת שרון) בשנת 2005. זמן קצר לאחר מכן הלך לעולמו כבוד השופט לרון. גם ראש הממשלה דאז,  מר אריאל שרון, שעשה מאמצים לקדם את מסקנות הועדה, לא זכה לראות את קבלת "חוק לרון - נכות כללית"  בכנסת בשנת 2008. "חוק לרון - נכות כללית"  הוא הוכחה לכך, שכשהנכים נאבקים על זכויותיהם ניתן להגיע להישגים ולשנות חקיקה.

התיקון לחוק הביטוח הלאומי התקבל בכנסת ביום 21.7.2008 אך צוין "בחוק לרון - נכות כללית", שהחוק יכנס  לתוקף במלואו רק בחודש אוגוסט 2009.

"חוק לרון - נכות כללית" אמור להביא לרפורמה מקיפה בתשלומי קצבת הנכות, המשולמת לאנשים נכים ומוגבלים, אשר עובדים או רוצים להשתלב במעגל העבודה. מטרת התיקון ב"חוק לרון - נכות כללית"  היא להסיר חלק מהחסמים  והמכשולים, שקיימים בחוק הביטוח הלאומי הישן,אשר מקשים על השתלבות הנכים בשוק העבודה.

במצב המשפטי שלפני התיקון לחוק הביטוח הלאומי, לנכים במרבית המקרים, לא השתלם מבחינה כלכלית לצאת לעבודה "מכניסה" מעבר לסכום השווה ל-25% מהשכר הממוצע במשק, שנכון להיום עומד על כ- 1800 ₪ לחודש. (למעט במקרים חריגים, שפירוט להם ניתן למצוא באתר שלנו שכתובתו www.gil-law.co.il במצב המשפטי הנוכחי, בדרך כלל אם ההכנסה עולה על הסכום השווה ל25% מהשכר הממוצע במשק, הזכות לקבלת קצבת נכות כללית כמעט תמיד מתבטלת. בנוסף, על פי המצב הנוכחי, נכה שהפסיק לקבל קצבת נכות כללית עקב השתלבותו במעגל העבודה (הכנסות של מעל 25% מהשכר הממוצע במשק), ולאחר תקופה מסוימת מסיבות שונות הוא חדל לעבוד, חייב אותו נכה לעבור מחדש את כל התהליך הארוך והמתיש של אישור זכאותו לקבלת קצבת נכות כללית במסגרת הועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי הידועות לשימצה.

בנוסף, במצב החוקי שלפני קבלת חוק לרון, כשנכה יוצא לעבוד ומרוויח מעל לסכום מסוים (כ-2000 ש"ח)באופן כמעט אוטומטי קבע המוסד לביטוח לאומי, שדרגת אי הכושר שלו נמוכה מ- 75% והוא מפחית באופן משמעותי או מבטל לחלוטין את קיצבת הנכות הכללית שלו. בעיה נוספת, שלפני תיקון לרון מונעה מציבור הנכים להגדיל את הכנסתם מעבודה, היא שחלק מההטבות הנלוות לקצבת הנכות הכללית, אינן ניתנות למי שדרגת אי הכושר שלו נמוכה מ- 75% (משמעות דרגת אי כושר של 75% היא למעשה 100% אי כושר).

את הבעיות הללו  אמור  לפתור "חוק לרון - נכות כללית".

המהפך הגדול שמביא "חוק לרון - נכות כללית" הוא בראש ובראשונה הקביעה, שההכנסה הכוללת של הנכה מעבודה ומקצבת הנכות תהיה תמיד גדולה מהכנסתו מקצבת הנכות הנוכחית (מדובר על קצבת נכות מלאה). החידוש "בחוק לרון - נכות כללית" הוא שנקבעו מספר דרגות של הפחתה מהקצבה עד להפסקת תשלום הקצבה בסכום של מעל 7000 ש"ח. 

התיקון לחוק קובע, כי מקבל קצבת נכות שעבד וחדל לעבוד, או פחתה הכנסתו באופן משמעותי (והוא ישתכר לאחר ההפחתה פחות מ25%  מהשכר הממוצע במשק) יוכל לחזור ולקבל קצבה בשיעור, שקיבל לפני כן ללא בדיקות חדשות או חוזרות וזאת בתוך 36 חודשים מיום, שהפסיק לקבל קצבת נכות. כמו כן נקבע, כי בשנתיים הראשונות מכניסת "חוק לרון - נכות כללית"  לתוקף לא יזמן המוסד לביטוח הלאומי מיוזמתו נכים, שיחול עליהם התיקון לחוק לבדיקה מחדש של קביעת דרגת אי כושרם לעבוד. במהלך השנתיים יתקין שר הרווחה תקנות חדשות לזימון מחדש לצורך קביעת דרגת אי הכושר.

על פי התיקון לחוק, נכים, שנכנסים למעגל העבודה בהתאם "לחוק לרון - נכות כללית", ימשיכו לקבל את ההטבות הנלוות כגון: סיוע בשכר דירה, הנחה בחשבון טלפון וחשמל, הנחה בארנונה, הנחות בקופות החולים וכו'. הטבות אלה יינתנו לנכים במשך שלוש שנים באופן מלא גם למי, שיעבור מקצבת נכות לקצבת עידוד. לאחר שלוש שנים יינתנו ההטבות באופן חלקי בהתאם לשיעור של קצבת העידוד שיקבל.

יש לציין שהחוק אינו בא להיטיב אם אלה שטרם הגישו תביעת נכות כללית או עם אלה שטרם נקבעו כזכאים לקבלת קצבת נכות כללית בהערת אגב, כשמדובר בנכים ששוקלים בעתיד לחזור למעגל העבודה על פי עקרונות חוק לרון אנו ממליצים להגיש תביעת נכות כללית באמצעות עורך דין לנכות כללית - עורך דין שמתמחה בחוק לרון ובתביעות נכות כללית.

נקודה נוספת למחשבה, במידה ואותו נכה שמקבל קצבת נכות כללית יפעל על פי חוק לרון ויצליח מעבר למשוער, (וזו תקוותם של רוב ציבור הנכים שמקבלים קצבת נכות כללית) ויקבל הכנסות גבוהות, הוא יוכל לקבל עזרה ורוח גבית מהמדינה באמצעות תביעה לפטור מתשלום מס הכנסה. את התביעה לקבלת פטור ממס הכנסה לנכים, יש להגיש בתבוונה  וכדאי לקרוא על כך במאמר נפרד - פטור ממס הכנסה לנכים 

חשוב להדגיש כי יש לא מעט ביקורת על התיקון לחוק  ובמקרים מסוימים הוא יכול לפגוע בציבור הנכים. חשוב לציין שהחוק בא לתקן עיוות בכל הקשור לנכים שמקבלים קצבת נכות כללית מלאה - כלומר 100% אי כושר לעבוד. החוק אינו נותן מענה לנכים שמקבלים קצבת נכות כללית חלקית 

לסיכום, בשלב זה, בעיקר עקב חשדנות וזהירות, קשה לכותב המאמר "להתלהב" מהתיקון לחוק, ויש להמשיך להקפיד על הכלל "כבדאו וחשדאו" החתום מטה אינו נוטה להמליץ לכל הנכים להצטרף בהמוניהם למעגל העבודה. אנו בודקים  בקפידה את התנהגותו והתנהלותו של המוסד לביטוח הלאומי בישום ובהפנמת החוק. אם המוסד לביטוח לאומי וגם המוסדות האחרים שאמורים לתת הטבות נלוות לציבור הנכים יפנימו את החוק בהתאם לרוח המקורית של דוח ועדת לרון, נוכל להגיד שאנו אכן בתחילתה של מהפכה, אולם בשלב זה עדיין מוקדם מדי לשמוח. יחד עם זאת, נכה שללא קשר לתיקון לחוק החליט להצטרף למעגל העבודה תוך לקיחת הסיכון של פגיעה בקצבת הנכות הכללית, עשוי ליהנות לפחות בהתחלה מהטבות שהתיקון לחוק מקנה לו.

אנו ממליצים לכל נכה שהחליט לחזור למעגל לעבודה ברוח חוק לרון, להתייעץ תחילה עם עורך דין לביטוח לאומי, בטרם יעשה צעדים שלאחר מכן יתחרט עליהם. משרדנו הוא משרד עורכי דין לביטוח לאומי ומתמחה בתביעות לקבלת קצבת נכות כללית

 לקריאת פוסטים נוספים שקשורים לנושא חוק לרון ונכות כללית לחץ כאן: 

כיצד מקבלים פטור ממס הכנסה לנכים 

כיצד מגישים תביעת נכות כללית 

כיצד לבחור עורך דין לנכות כללית 

כיצד לקבל שירותים מיוחדים לנכים קשים 

 

משרדנו הוא משרד עורכי דין שמתמחה בתביעות ביטוח לאומי ואנו עורכי דין שמתמחים בפמיוחד בתביעות נכות כללית וכל התביעות הקשורות לנכות כללית 

אנא פנה אלינו לקבלת יעוץעוד היום!

התקשר עכשיו!  1800-229-444

 

תביעות פוליו

תביעות  שיתוק ילדים(פוליו)

נכה פוליו אשר נותרה לו נכות צמיתה בשיעור של עד 75%, יקבל על פי חוק הפיצוי לנפגעי פוליו, פיצוי חד פעמי בגובה 57,000 ₪. אם הנכות שנותרה הינה מעל ל 75% הפיצוי החד פעמי הינו בגובה 114,000 ₪. נכה פוליו אשר נקבעה לו נכות צמיתה בשיעור של 95% ומעלה זכאי למענק חד פעמי על סך של כ 137,000 ש"ח. סכום זה ימשיך להיות  צמוד למדד המחירים לצרכן ויתעדכן ב- 1 לינואר מידי שנה.

את המענק מקבלים בשני תשלום מחצית המענק במועד ההכרה, ואת המחצית השנייה בתום 12 חודשים ממועד ההכרה בנכה הפוליו כנכה פוליו על פי חוק הפוליו.

בנוסף לסכום המצויין לעיל, זכאי נכה הפוליו בעל שיעור נכות בגובה 100% לקבל, על פי חוק הפוליו, קיצבה חודשית בסכום השווה ל 50% מהשכר הממוצע במשק, קרי פיצוי חודשי מידי חודש בסך של - 4200 ₪, נכון לשנת 2010 . נכה פוליו בעל שיעור נכות הנמוך מ- 100% אך גבוה מ-20% זכאי לקיצבה חודשית בסכום שהיחס בינו לבין הסכום האמור לעיל, שווה ליחס שבין אחוזי הנכות שנקבע לו לבין 100%. 

לדוגמא: נכה פוליו בעל נכות צמיתה בשיעור של 50% יקבל קיצבה חודשית בסך של כ- 2100₪, שהינם 50% מ 4,200₪.  נכה פוליו בעל נכות צמיתה בשיעור 75% יקבל קיצבה חודשית בסך של כ- 3,150 ₪, שהינם 75% מ 4,200 ₪.

במידה וחלה החמרה בשיעור של 10% נכות ומעלה, תגדל הקצבה החודשית שמקבל הנפגע בהתאם לאחוזי הנכות החדשים שנקבעו.

נכה פוליו שדרגת הנכות שנקבעה לו בגין הפוליו נמוכה מ20%, יקבל מענק חד פעמי מוגדל. גובה התוספת למענק שיקבלו נכי פוליו קלים מחושבת  על פי הנוסחה הבאה:  

מחצית השכר הממוצע במשק X  דרגת הנכות X   המקדם 70            את כל תוספת למענק מקבלים נכי הפוליו שהגישו תביעת פוליו על פי חוק הפוליו, בחיד עם התשלום הראשון.

חשוב לציין שעל פי החלטת הבג"ץ נכי פוליו שלקו במחלה בישראל לפני קום המדינה, זכאים לקבל את המענק החד פעמי ואת הגימלה, בדיוק כמו נכי פוליו שלקו במחלה בישראל אך לאחר קום המדינה. אין כיום הבדל בין שתי האוכלוסיות. 

ואולם, נכי פוליו שלקו במחלה בחו"ל שתביעותיהם נקראות גם תביעות פוליו חו"ל, נמצאים במעמד אחר וזאת מהסיבות הבאות:

  • המענק החד פעמי לנכי פוליו חו"ל מתחלק לשלושה חלקים במקום לשני חלקים.
  • תחילת הזכאות של נכי פוליו שחלו בחול היא מתחילת 2012 ולא מתחילת 2007 כמו נכי הפוליו שקיבלו את המחלה בישראל.
  • נכי פוליו מחול, חייבים להוכיח שהם עברו ניתוח כלשהו בישראל והשניתוח מתחייס למחלת הפוליו. 
  • את הניתוח נכי הפוליו מחו"ל היו חייבים לעבור לפני שנת  1970 

התיקון לחוק הפוליו בו הוסדרו של נכי הפוליו שקיבלו את המחלה בחו"ל הוסדר רק בשנת 2012. לצורך הוכחת הניתוח כרוכה במאבק ולשם כך מומלץ להתייעץ עם עורך דין לפוליו מחול

  • המוסד לביטוח לאומי נאבק בנכי הפוליו שהגישו ועדיין מגישים תביעות על פי חוק הפוליו במספר מישורים:
  • המוסד לביטוח לאומי  מנסה לטעון שלא מדובר בנכה פוליו אלא בנכה ממחלה אחרת 
  • המוסד לביטוח לאומי מנסה לטען שאת הפוליו קיבל נכה הפוליו מחו"ץ לישראל ואז מוטל על נכה הפוליו נטל משפטי נוסף שאותו יש להוכיח
  • המוסד לביטוח לאומי בדרך כלל מנסה לטעון שהנכות היא הרבה יותר קלה מהנכות בפועל.
חשוב לציין שהמוסד לביטוח לאומי מתנגח ונאבק בנכי הפוליו ועל כן בטרם הגשת התביעה כדאי להתייעץ עם עו"ד לתביעות פוליו ולעיתים כדאי לשקול גם לשכור את שירותיו של משרד עורכי דין לתביעות פוליו
 
היות ונכי שיתוק הילדים (פוליו) צפו שהמוסד לביטוח לאומי יאבק בהם בנוגע לדרגת הנכות להם הם זכאים על פי חוק הפוליו, הוכנס לחוק הפוליו סעיף 7, שמאפשר לנכה משיתוק ילדים (פוליו) , שנקבעה לו דרגת מוגבלות בניידות, לקבל את המענק החד פעמי ואת הגימלה הקבועה בחוק הפוליו, על פי אחוזי המוגבלות בניידות שנקבעו לו בוועדה לעניני ניידות, ובכך להימנע מלהתייצב בפני הועדה הרפואית על פי חוק הפוליו. בחלק מהמקרים, מצליחים נכי שיתוק הילדים (פוליו)להיעזר בסעיף זה, אך המוסד לביטוח לאומי באמצעות הועדות לחוק הפוליו, מנסה בדרך כלל להתחמק מסעיף זה בחוק, בטענות שונות ומשונות  כגון שהמוגבלות בניידות נקבעה לא רק על פי חוק הפוליו אלא גם כתוצאה מליקויים נוספים. גם לצורך כך כדאי מאוד להיעזר בשירותיו של עורך דין לניידות  או בשירותיו של עו"ד לשיתוק ילדים

זהו רק מאמר בסיסי ביותר המתייחס לחוק הפוליו. באתר זה יש אינפורמציה נוספת בנושא חוק הפוליו, הפרשנות שלו וההתפתחויות שלו כדאי להמשיך לגלוש באתר ולקבל אינפורמציה נוספת בחוק הפוליו שעשויה לעזור מאוד לכל נכה פוליו.

אינפורמציה נוספת וחשובה בנוגע לנכי פוליו שלקו במחלה בחול ניתן למצוא באתר זה. לצורך כך לחץ: זכויות נכי פוליו מחול

נוטריון ועו"ד גיל גולדרייך הינו עורך דין המתמחה בתביעות פיצויים נגד המוסד לביטוח לאומי ומייצג כמות עצומה של נכי פוליו ונפגעי שיתוק ילדים. משרד עורך דין גולדרייך הוא משרד עורכי דין לפוליו ומשרד עורכי דין לתביעות פוליו עו"ד גולדרייך הגיש כנגד המוסד לביטוח לאומי עד היום כמות עצומה של תביעות על פי חוק הפוליו וזכה להרבה מאוד הצלחות בנושא. עורך דין גולדרייך הוא חבר הנהלה באחווה ארגון נכי חיפה והצפון שנותן שירותים שונים לציבור הנכים בכל צפון הארץ. משרד עורכי הדין של נוטריון ועורך דין גיל גולדרייך ממוקמים בחיפה ובתל אביב. עורך דין גולדירייך הוא עורך דין לפוליו וכן הוא עורך דין לשיתוק ילדים. גם עורכת דין ימית ישראל היא עו"ד לתביעת פוליו ועו"ד פוליו

התקשר עכשיו לקבלת ייעוץ לטלפון: 1-800-229-444 

וקבע פגישת יעוץ ראשוני! 

כדי להצליח בתביעת פוליו כדאי להתייעץ עם עו"ד לפוליו

גמלת סיעוד מביטוח לאומי

חוק ביטוח סיעוד - קבלת גמלת סיעוד מהמוסד לביטוח לאומי 

 

חוק ביטוח סיעוד

המוסד לביטוח לאומי מפעיל בשיתוף עם משרד הרווחה ושירותי בריאות כללית, את חוק ביטוח סיעוד. עפ"י החוק ניתנת גמלת סיעוד למבוטחים זכאים – גברים ונשים שהגיעו לגיל פרישה (ראו טבלאות בהמשך)- שגרים בבית, ונזקקים לעזרת אדם אחר בפעולות היום יום: להתלבש, להתרחץ, לאכול, להלך בבית וכיו"ב, וכן לזקנים הנזקקים להשגחה בבית למען בטיחותם ובטיחות הסובבים אותם.

א.    גיל פרישה לגברים

תאריך הלידה

 

 

גיל הרישה

מתאריך

עד תאריך

-

6/1939

65

7/1939

8/1939

65 ו- 4 חודשים

9/1939

4/1940

65 ו- 8 חודשים

5/1940

12/1940

66

1/1941

8/1941

66 ו-4 חודשים

9/1941

4/1942

66 ו- 8 חודשים

5/1942

ואילך

67

 

ב.     גיל פרישה לנשים

תאריך הלידה

 

 

גיל הפרישה

מתאריך

עד תאריך

-

6/1944

60

7/1944

8/1944

60 ו-4 חודשים

9/1944

4/1945

60 ו- 8 חודשים

5/1945

12/1945

61

1/1946

8/1946

61 ו- 4 חודשים

9/1946

4/1947

61 ו- 8 חודשים

5/1947

12/1949

62

1/1950

8/1950

62 ו- 4 חודשים

9/1950

4/1951

62 ו- 8 חודשים

5/1951

12/1951

63

1/1952

8/1952

63 ו- 4 חודשים

9/1952

4/1953

63 ו- 8 חודשים

5/1953

ואילך

64

 

מהי גמלת סיעוד?

 

גמלת סיעוד היא גמלת שירותים. לזכאי גמלת סיעוד יינתנו שירותי סיעוד לסייע לו בפעילות היום יום ובניהול משק הבית, ולהקל על משפחתו את הטיפול בו ואת ההשגחה עליו.

 

גמלת סיעוד בכסף למעסיק מטפל צמוד

המוסד לביטוח לאומי עורך ניסוי בסניפים נהריה, ר"ג, בני ברק ואשקלון, שבהם יוכלו מקבלת גמלת הסיעוד, המעסיקים מטפל צמוד, לקבל את גמלת הסיעוד בכסף במקום בשירותים, כפי שהיה עד כה.

  תנאי הזכאות

 

חמישה תנאים קובעים את זכאות המבוטח לגמלת סיעוד, ואלה הם:

  1. הוא תושב ישראל שהגיע לגיל פרישה.
  2. הוא גר בקהילה ולא במוסד. מי שנמצא במוסד סיעודי או בבית אבות, מוסדות החייבים ברישוי של משרד הבריאות או משרד הרווחה, לא יהיו זכאים לגמלה.
  3. מבחן הכנסות: יחיד או זוג שהכנסותיהן אינן עולות על סכומים אלה:

גובה ההכנסה (נכון למרץ 2012)

גובה הגמלה

יחיד

עד 8,619 ₪

גמלה מלאה

יחיד

מ-8,619 ₪ עד 12,928 ₪

גמלה מופחתת בשיעור של 50%

זוג

עד 12,928 ₪

גמלה מלאה

זוג

מ-12,928 ₪ עד 21,547 ₪

גמלה מופחתת בשיעור של 50%

  1. הוא אינו מקבל קצבה לשירותים (קצבה מיוחדת לנכה עבודה או לנכה כללי) מן המוסד לביטוח לאומי, ואינו מקבל גמלה לטיפול אישי או להשגחה מאוצר המדינה (המקבל גמלה שכזאת יבחר בינה לבים גמלת הסיעוד שעפ"י חוק ביטוח הסיעוד).
  2. הוא נמצא זקוק במידה רבה לעזרתו של אדם אחר בביצוע פעולות היום יום (להתלבש, להתרחץ, לאכול, לטפל בהפרשות, להתהלך בבית, וכיו"ב) או הוא נמצא זקוק להשגחה בבית למען בטיחותו ובטיחות הסובבים אותו (אתך מידת תלותו של המבוטח בעזרת הזולת, וכן את מידת ההשגחה שהוא זקוק לה, יקבע המוסד לביטוח לאומי עפ"י בדיקה של איש מקצוע, כגון אחות, פיזיותרפיסט ועוד).

 אילו שירותים יינתנו לזכאי לגמלת סיעוד?

 עפ"י חוק ביטוח סיעוד יינתנו לזכאי לגמלת סיעוד שירותים שיש בהם כדי לעזור לו עזרה ישירה בפעולות היום יום ובניהול משק הבית, ולהקל על משפחתו את הטיפול בו ואת ההשגחה עליו- והכל לפי צרכי המבוטח.

 ואלה השירותים שבתוכם ייבחרו השירותים לזכאי לגמלת סיעוד, כל זמן שיש במקום מגוריו השירותים האלה ואפר4 לספק לו אותם:

  • עזרה של מטפלת בבית המבוטח.
  • טיפול במרכז יום לקשישים.
  • משדר מצוקה.
  • שירותי מכבסה.

 

השירותים יינתנו עפ"י החלטה של ועדה מקומית מקצועית לענייני סיעוד.

לא יינתנו שירותים שנועדו לסייע בטיפול הרפואי במבוטח, או שירותים שנועדו לשנות את תנאי מגוריו, או עזרה בקניית ציוד לבית, או עזרים אישיים וכיוצ"ב.

 שיעורי הגמלה

 שיעורי הגמלה שהמוסד לביטוח לאומי משלם בעד שירותי הסיעוד נקבע לפי מידת התלות של המבוטח בעזרת הזולת או לפי מידת ההשגחה שהוא זקוק לה.

עפ"י החוק נקבעו 3 רמות לשיעורי גמלה:

 

רמה א'- מי שנמצא תלוי במידה רבה בעזרת הזולת ברוב פעולות היום יום, וכן מי שנמצא זקוק להשגחה, זכאי לגמלה בעד שירותי סיעוד בשווי של 9.75 שעות טיפול שבועיות, או בשווי 5 שעות שבועיות למי שזכאי לגמלה מופחתת עקב הכנסות.

למי שבוחר לבקר במרכז יום:

  • יום ביקור שווה בערכו לכ-2 שעות טיפול בבית.
  • מספר הימים המרבי לביקור במרכז יום- 4.5 ימים בשבוע (למי שגמלתו מופחתת עקב הכנסות- 2 ימים בשבוע).

רמה ב'-מי שנמצא תלוי במידה רבה מאוד בעזרת הזולת ברוב פעולות היום יום ברוב שעות היממה, זכאי לגמלה בעד שירותי סיעוד בשווי של 16 שעות טיפול שבועיות, או בשווי של 8 שעות טיפול שבועיות למי שזכאי לגמלה מופחתת עקב הכנסות.  

למי שבוחר לבקר במרכז יום:

  • יום ביקור שווה בערכו ל2.75 שעות טפול בבית.
  • מספר הימים המרבי לביקור במרכז יום- 5.5 ימים בשבוע (למי שגמלתו מופחתת עקב הכנסות).

 

רמה ג'-  מי שנמצא תלוי לחלוטין בעזרת הזולת בכל פעולות היום יום בכל שעות היממה, וכן מי שנמצא זקוק להשגחה מתמדת, זכאי לגמלה מלאה, בעד שירותי סיעוד בשווי של 18 שעות טיפול שבועיות, או בשווי של 9 שעות טיפול שבועיות למי שזכאי לגמלה מופחתת עקב הכנסות.

למי שבוחר לבקר במרכז יום:

  • יום ביקור שווה בערכו ל2.75 שעות טיפול בבית.
  • מספר הימים המרבי לביקור במרכז יום- 6 ימים בשבוע (למי שגמלתו מופחתת עקב הכנסות).

 

הזכאי לגמלה, בוחר את השירותים הרצויים לו, אחד או יותר, מתוך סל השירותים הקיים.

האפשרויות שפורטו בפרק זה מתייחסות רק ל-2 סוגי שירותים מתוך סל השירותים: שעות טיפול שבועיות בבית וימי ביקור במרכז יום. השיעור של השירותים שלא פורטו כאן, יימסרו לכם ע"י העובד הסוציאלי, שיבקר בביתכם וייעץ לכם בבחירת סל השירותים המתאים לכם.

 אופן הגשת התביעה

 כדי לקבל גמלת סיעוד, יש למלא טופס תביעה לגמלת סיעוד ולמסור אותו בסניף המוסד לביטוח לאומי שבמקום המגורים או לשלוח בדואר (טפסי תביעה אפשר לקבל בכל סניפי המוסד לביטוח לאומי.

 

בטופס התביעה יש טופס מידע רפואי שיוצא ע"י הרופא המטפל, ואל הטופס יש לצרף אישורים על הכנסות.

 

את התביעה לגמלת סיעוד יכול להגיש גם אדם אחר המייצג את המבוטח (כגון בן משפחה, האפוטרופוס, העובד הסוציאלי או האחות).

 איך נקבעת הזכאות לגמלת סיעוד?

 לאחר שתתקבל התביעה לגמלת סיעוד בסניף המוסד לביטוח לאומי, ויימצא המבוטח עונה על ארבעת התנאים הראשוניים ("תנאי זכאות"), יבקר מעריך (אחות, פיזיותרפיסט ועוד) את המבוטח בביתו.

המעריך יבצע בדיקת הערכה תפקודית, לקביעת מידת התלות של הקשיש בעזרת הזולת, או מידת ההשגחה שהוא זקוק לה.

עפ"י תוצאות הבדיקה של המעריך יחליט המוסד לביטוח לאומי אם המבוטח זכאי לגמלת סיעוד, יקבע את שיעורי הסיעוד שהוא זכאי לה, ואת תקופת הזכאות. במקרים שההגבלה בתפקוד היא זמנית, תינתן גמלת סיעוד לתקופה זמנית.

לקשישים בני 90 ומעלה תינתן אפשרות להיבדק ע"י רופא גריאטר או פסיכוגריאטר.

 

איך מתאימים וקובעים את שירותי הסיעוד?

 

ועדה מקומית (עובד סוציאלי, אחות ועובד המוסד לביטוח לאומי) היא שתקבע אילו שירותים יינתנו לזכאי לגמלת סיעוד ומי ייתן לו אותם- והכל עפ"י שיעור הגמלה שקבע המוסד לביטוח לאומי, ועפ"י חוות דעתם של העובדים המקצועיים והמטפלים במבוטח (העובד הסוציאלי והאחות).

כדי לבדוק מהם שירותי הסיעוד המתאימים למבוטח ולבני משפחתו, ומי יטפל בו, יבקרו בבית המבוטח עובד סוציאלי מטעם שירותי הרווחה במקום או אחות קופת חולים.

את שירותי הסיעוד יספקו חברות וארגונים שהוכרו בנותני שירותים.

 

הודעה על זכאות לגמלה

 המבוטח יקבל הודעה בכתב על זכאותו לגמלת סיעוד. להודעה תצורף חוברת על סל השירותים ורשימה של נותני השירותים באזורו.

 בדיקה מחודשת:

הזכאות לגמלת סיעוד אינה נקבעת לצמיתות, ומזמן לזמן יבדוק המוסד לביטוח לאומי את מצבו של המבוטח, את זכאותו להוסיף ולקבל גמלת סיעוד ואת שיעור בגמלה מגיעה לו.

אם החמיר מצבו של המבוטח, רשאים גם הוא ומשפחתו לפנות אל המוסד לביטוח לאומי ולהגיש בקשה לבדיקה מחודשת על גבי טופס "הבקשה לבדיקה מחדש של זכאי עקב טענת החמרה". את הטופס יש להגיש בצירוף אישורים רפואיים.

קבלת גמלת סיעוד בכסף במקום שירותים למי שמעסיק מטפל צמוד:

מזה מספר שנים המוסד לביטוח לאומי עורך ניסוי בסניפים: נהריה, ר"ג, בני ברק ובאשקלון, שבהם יוכלו מקבלי גמלת סיעוד, המעסיקים מטפל צמוד, לקבל את גמלת הסיעוד בכסף במקום בשירותים, כפי שהיה עד כה.

הניסוי נערך למבוטחים המתגוררים בישובים הבאים:

נהריה, עכו, מעלות- חרשיחא, מועצה אזורית מעלה יוסף, מועצה אזורית מטה אשר, רמת יוחנן, כפר- יאסיף, אבו סנאן, ג'דידה- מכר, ג'וליס, חורפיש, יאנוח- ג'ת, ירכא, כסרא- סמיע, כפר ורדים, מזרעה, מעיליא, פסוטה, פקיעין, שלומי, הרדוף, אור יהודה, רמת אפעל, קרית אונו, סביון, ר"ג, גבעתיים, בני ברק, אשקלון, שדרות, מועצה אזורית חוץ אשקלון, ומועצה אזורית שער הנגב.

אנו מאוד מקווים שהניסוי יורחב גם לישובים נוספים ברחבי הארץ ואולי אפילו לכולם.

 

מי יכול להגיש בקשה לגמלה כספית?

יכול להגיד בקשה מקבל גמלת סיעוד, שבמקום מגוריו באחד מהיישובים הרשומים למעלה, ועונה על התנאים הבאים:

  1. הוא זכאי לגמלת סיעוד, בשיעור 150% או 168% (או לגמלת סיעוד מופחתת עקב הכנסות בשיעור 75% או 84%).

הוא מעסיק מטפל צמוד (עובד ישראלי או עובד זר) העונה על תנאים הבאים:

 

  1. המטפל אינו בן משפחה. בכן משפחה נחשב- הורה, בן\ בת זוג, בן\ת, גיס\ה, נכד\ה, אחיין\ית, חתן\ כלה,  הוריהם וילדיהם ובני זוגם של כל אחד מאלה.
  2. המטפל מועסק ע"י הזקן 6 ימים בשבוע ברוב שעות היממה (12 שעות ויותר). אם לזקן כמה מטפלים, 12 שעות ויותר, ברוב שעות היממה.
  3. המטפל מועסק בשכר עפ"י חוזה כתוב, שבו מפורטים היקף העבודה ותנאי השכר.
  4. אם המטפל הצמוד הוא עובד זר, יש לענות גם על התנאים הבאים:

 

  1. לזקן יש היתר מטעם משרד התמ"ת להעסיק עובד זר.
  2. בדרכון המטפל הוטבע אישור משרד הפנים לעבוד בתחום הסיעודי.

 

לתשומת לבכם, לפני אישור הבקשה, תיבדק התאמתו של הזקן לקבלת גמלה בכסף, בהתאם למצבו הבריאותי והמשפחתי.

 

תשלום הגמלה

  1. ניתן לקבל את גמלת הסיעוד בכסף כתחליף מלא לשירותי סיעוד, כלומר לא ניתן לקבל חלק מהגמלה בכסף וחלק בשירותים.
  2. מי שאושרה לו גמלה בכסף, יכול לשוב ולבחור בכל עת (באמצעות הודעה בכתב למחלקת סיעוד), לקבל את גמלת הסיעוד בשירותים באמצעות חברת סיעוד. כלומר לקבל מטפל באמצעות חברה שמעסיקה את המטפל בשעות הסיעוד, שנקבעו לזקן בביטוח לאומי. בשעות הטיפול הניתנות מעבר למכסת השעות, ייחשב הזקן כמעסיקו של המטפל, לכל דבר ועניין.
  3. יש להודיע למוסד לביטוח לאומי על כל שינוי בנתונים שנמסרו בבקשה לקבלת גמלה בכסף, הן לגבי זהות המטפלים והן לגבי היקף ההעסקה.
  4. המוסד לביטוח לאומי רשאי להפסיק את התשלום הגמלה בכסף, אם השתנו התנאים בכל הנודע לטיפול בזקן, או המטפל, או אם בדיקת עורכי הניסוי מגלה ליקויים בטיפול או חריגה בהתנהלות.

 

תשלום הגמלה בכסף נעשה במסגרת ניסוי, ומלווה במחקר למשך שנתיים. לאחר שנתיים עשוי הניסוי להפסק. לפיכך, אנו מבקשים מכם לשתף פעולה עם ערכי הניסוי, ולהשיב לשאלות המחקר, כדי שנוכל להמשיך לשלם את הגמלה בכסף.

 

הגשת בקשה

בקשה לגמלה כספית ניתן להגיש על גבי טופס "בקשה לגמלה בכסף" שניתן לקבל בכל סניפי המוסד לביטוח לאומי, שבהם נערך הניסוי.

 ערעור על החלטת המוסד לביטוח לאומי ועל החלטת הוועדה המקומית:

 על החלטת המוסד לביטוח לאומי בדבר זכאות לגמלת סיעוד ושיעור הגמלה אפשר לערער בפני בית דין לעבודה. את הערעור יש למסור לבית הדין תוך 6 חודשים מיום קבלת ההודעה הכתובה של המוסד לביטוח לאומי על ההחלטה. (גם בן משפחה של המבוטח או האפוטרופוס שלו רשאים למסור את הערעור).

את החלטת הוועדה המקומית המקצועית לענייני הסיעוד בדבר השירותים ונותניהם אפשר לערור לפני ועדה לעררים. את הערר יש למסור לסניף המוסד לביטוח לאומי שבמקום המגורים בתוך 60 יום מיום קבלת ההודעה הכתובה על ההחלטה.

לאינפורמציה נוספת  על תביעות סיעוד נגד חברות ביטוח לחץ כאן: תביעות סיעוד מחברות ביטוח  

 

משרד עורכי דין שמתמחה בתביעות סיעוד

טלפון 1-800-229-444 התקשרו עכשיו!

לפגישה ראשונית!

פעולות איבה ונפגעי חרדה


זכויות נפגעי טרור - נפגעי פעולות איבה ונפגעי חרדה

אנו שמחים שאתה מתעניין ולומד על זכויותיך כנפגע טרור או נפגע פעולת איבה. גם לאחר שתסיים לקרוא את כל המאמרים באינטרנט, עדיין לא תוכל להיות משוכנע בנוגע לזכויותיך כנפגע טרור, כנפגע מלחמה או כנפגע פעולת איבה. ולכן הקריאה גם של מאמר זה אינה מהווה תחליף לייעוץ במשרד עורכי דין לנפגעי פעולות איבה או לייעוץ עם עורך דין לנפגעי חרדה. 

לא את כל הזכויות  ניתן למצוא בחוק נפגעי פעולות איבה או באינטרנט! הפרשנות שנותן המוסד לביטוח לאומי לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה גורמת לחוק, לקבל צביון השונה לחלוטין מכוונת המחוקק. אם אתה אדם אחראי כדאי שתתייעץ עם עורך דין לפעולות איבה או עם עורך דין לנפגעי חרדה, בטרם תמלא את הטפסים של המוסד לביטוח לאומי.

אם אתה רואה את עצמך כנפגע טרור אתה חייב ייעוץ מיידי של עורך דין לפעולות איבה - עורך דין לנפגעי חרדה

אם אתה נפגע חרדה קל וחומר שאתה זקוק לייעוץ מיידי של עורך דין לנפגעי חרדה - עורך דין לפעולות איבה

גם לאחר שתקרא את החוק, לא תוכל להימנע מלהתייעץ עם עורך דין לנפגעי פעולות איבה, אז מדוע שלא תתקשר עכשיו ותברר את זכויותיך?

אנו משרד עורכי דין לפעולות איבה . במשרדנו יש מספר עורכי דין לנפגעי טרור לרבות: עורך דין לנפגעי חרדה, עורך דין לפעולות איבה, עורך דין לנפגעי טרור,עורך דין נפגעי חרדה ועוד. עורכי דיןלפגיעות אחרות של פעולות איבה. אנא פנה אלינו.

בטלפון 1-800-229-444 התקשרו עכשיו!

כל פנייה טלפונית תענה במקצועיות ובסבלנות.

נפגעי  טרור הם נפגעי פעולות איבה
 
בשנים האחרונות מדי פעם אנשי החמאס  ושאר ארגוני הטרור משגרים בעקר לדרום הארץ פצצות קסאם, פצצות מרגמה וטילי גראד. מאירועים אלה וגם מההתקפות על שדרות בתקופה של השנים  שקדמו למבצע עופרת יצוקה (וכם לאחר מבצע עופרת יצוקה), נפגעו ועדיין נפגעים תושבים בישראל. בעיקר אלה הגרים בישובים שדרות, אשקלון, אשדוד, באר שבע, שער הנגב, נתיבות, אופקים, קריית מלאכי ועוד... שמכונים כישובי "איזור עוטף עזה". על פי מקורות מודיעינים, יש לארגוני הטרור פצצות שמגיעות גם לתל אביב. אמנם צהל הצטייד לאחרונה במספר סוללות של כיפת ברזל, אך מחלוקת שמדובר בפתרון חלקי שרק מצמצם את הבעיה ואינו פוטר את הנזקים שנגרמים לנפגעי הטרור. חלק מנפגעי הטרור נפצעו פציעות פיזיות ומרבית נפגעי הטרור נפגעו בעיקר בפגיעות נפשיות והוגדרו כנפגעי חרדה.
ואולם, במרבית המקרים נפגעי טרור, או כפי שהם נקראים נפגעי פעולות איבה,  או נפגעי חרדה, אינם זוכים לקבל את זכויותיהם על פי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, ומסתבר שמרבית נפגעי החרדה עושים כמעט את כל הטעויות המשפטיות האפשריות, ועל כן בסופו של דבר הם אינם מוכרים כנפגעי פעולות איבה. במאמר זה אנו נותנים טיפים ועצות לנפגעי חרדה כי גם משרד עורכי דין לפעולות איבה או  עורכי דין לנפגעי חרדה, יתקשו לעזור לנפגע חרדה שלא השכיל לדאוג לזכויותיו כבר ביום ההפצצה.
חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה קובע, כי כל האזרחים או תושבי ישראל או תיירים בישראל שנפגעו עקב פעולת טרור של מדינה או ארגון עוינים לישראל הם נפגעי טרור ומוגדרים כנפגעי פעולות איבה על פי החוק. לפיכך, כל נפגעי החרדה כתוצאה משיגור הפצצות של אירגון החמאס ושאר ארגוני הטרור עשויים להיכלל במסגרת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה כנפגעי טרור.
כל עורך דין לנפגעי פעולות איבה או עורך דין לנפגעי חרדה יציין שעל מנת שנפגע חרדה יוכר כנפגע פעולות איבה (נפגע טרור) על פי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, עליו להתפנות לבית חולים באופן מיידי לאחר ההפצצה, לקבל טיפול רפואי ורצוי גם נפשי. חשוב מאוד, שיהיה בידי הנפגע דו"ח פציעה ערוך על ידי רופא ורצוי פסיכיאטר, המציין אבחון מלא ומקיף של הפגיעה והנזקים השונים שנגרמו לנפגע בגוף ו/או בנפש אם מדובר גם  בנפגע החרדה. הסברים נוספים בנוגע לדרך מילוי דו"ח הפציעה והדגשים שחייבים להיות מצויינים בתעודה הרפואית הראשונה, ניתן למצוא במקומות נוספים באתר שלנו.
 
הטיפ החשוב ביותר לנפגעי חרדה :
 
כמשרד עורכי דין לנפגעי חרדה וכמשרד עורכי דין לפעולות איבה אנו מדגישים שחשוב מאוד, להתלונן ביום ההפצצה על הפצצה ספציפית - קרי הפצצה מסוימת. כי אחרת המוסד לביטוח לאומי לא מכיר בנפגעי החרדה כנפגעי טרור או נפגעי פעולות איבה.
נפגעים רבים, שמגיעים לבית החולים או למוסדות הרפואיים מתלוננים על חרדות, שמקורן מהפצצות חוזרות ונשנות של ארגוני הטרור. אם בדוח הרפואי אין התמקדות בהפצצה מסוימת אלא מדובר שם על מספר הפצצות או על חרדות מאזעקות וכדומה התביעה תיכשל והנפגע לא יחשב כנפגע טרור או נכנפגע פעולות איבה. משרדי עורכי דין לנפגעי פעולות איבה ועורכי דין לנפגעי חרדה מבלים ימים רבים בבתי משפט אך ורק בשל הסיבה שהנפגע לא התמקד בהפצצה ספיציפית כשהגיע לבית החולים. גם עורך דין לנפגעי חרדה או עורך דין  לפעולות איבה לא תמיד מצליחים לשכנע את בית המשפט שאכן מדובר בפעולת איבה. לכן יש לזכור לפחות את הכלל הזה! 
 
יש להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי על פי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, בהקדם האפשרי. חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, אמנם מאפשר את הגשת התביעה תוך שנה מיום הפגיעה, אך מניסיוננו, במרבית המקרים כשנפגעי טרור מחכים מספר חודשים ורק אז מגישים את התביעות, הם מאבדים חלק מזכויותיהם אם לא את כולן. אנו ממליצים להגיש את התביעות בהקדם, אולם רק לאחר התייעצות עם עורך דין לפעולות איבה שהוא גם עורך דין לנפגעי חרדה - עורכי דין  הבקיאים בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, ורצוי במשרד עורכי דין לפעולות איבה או משרדי עורכי דין לנפגעי חרדה יש לברר שלמשרד עורכי הדין יש ניסיון מוכח בטיפול בנפגעי טרור ולרבות בנפגעי חרדה.
 
יש לציין, התנאי המוקדם להגשת התביעה למוסד לביטוח לאומי, הינו אישורה של "הרשות המאשרת" מטעם משרד הביטחון, שאכן מדובר בנפגעי טרור ושהפגיעה אכן נובעת מפעולת איבה כהגדרתה בחוק.
אם נפגע הטרור לא השכיל להצטייד בבית החולים בדו"ח פציעה ערוך ע"י רופא (ובמקרה שמדובר בנפגעי חרדה רצוי פסיכיאטר) ובו אבחון מלא, מקיף וממוקד בהפצצה מסוימת, רוב הסיכויים שהרשות המאשרת תדחה את תביעתו, והוא לא יוכר כנפגע טרור או כנפגע חרדה.
 
בעת הגשת תביעה, יש לצרף אישורים רפואיים, תלושי שכר של שלושת החודשים שלפני הפציעה וכדומה.
 
על פי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, דרגת הנכות שתיקבע לנפגעי הטרור תיקבע בשלבים מאוחרים יותר, בדרך כלל לאחר שיש התייצבות מסוימת במצב הרפואי ו/או הנפשי של נפגע הטרור. בדרך כלל, בהתחלה נקבעות נכויות זמניות ורק לאחר מכן קובעות הועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי את הנכות הצמיתה של נפגעי הטרור. כל עורך דין לנפגיע חרדה ידגיש וימליץ לכל נפגע חרדה להתמיד בתלונות החרדה בפני המוסדות הרפואיים. נפגע חרדה שלא מתלונן בפני פסיכולוג ו/או פסכיאטר של קופת החולים  באופן תמידי, זכויותיו עלולות להיפגע. 
חשוב לציין, שהועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי נוברות, חוקרות ומפשפשות בעברו הרפואי והנפשי של נפגע הטרור במטרה "להלביש" את הנכות ממנה סובל נפגע הטרור על עברו הרפואי. במקרים רבים, הועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי טוענות שנפגעי הטרור סבלו מפגיעות נפשיות או פיסיות קודמות. לדוגמא: נפגעת טרור, שטופלה מספר שנים לפני פעולת האיבה על ידי פסיכולוג פרטי בשל דיכאון לאחר לידה, לא הוכרה כנפגעת חרדה במסגרת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, בטענה שבעצם כל הבעיות הנפשיות שמהן היא סובלת נובעות מהדיכאון שהיה לה לאחר הלידה ולא כתוצאה מפעולת האיבה. על כן, אנו ממליצים שלא "לנדב" אינפורמציה מיותרת לועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי וחשוב מאוד להתייעץ בטרם הפנייה למוסד לביטוח לאומי עם עורך דין פעולות איבה או עורך דין לנפגעי חרדה.
נפגע טרור, שנקבעה לו דרגת נכות צמיתה שבין 19% - 10% זכאי למענק חד פעמי בסדר גודל של עשרות אלפי שקלים (תלוי בדרגת הנכות). נפגע טרור שוועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי קבעה כי הנכות שנותרה לו היא בשיעור של 20% ומעלה זכאי לקצבה חודשית.
 
על ההחלטה של המוסד לביטוח לאומי או של הרשות המאשרת או של הועדה רפואית ניתן לערער אך כדאי לעשות זאת באמצעות משרד עו"ד לפעולות איבה או עורך דין מיומן הבקיא בזכויות נפגעי חרדה.
 
נפגעי הטרור זכאים גם לטיפולים נפשיים, אך במקרים רבים הם אינם זוכים לקבל את הטיפול בגלל מחסור באינפורמציה.
 
נפגעי הטרור לרבות נפגעי חרדה, שנפגעו בנפשם באופן זמני קרי לתקופה של עד חודש אינם מוגדרים על פי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה כנכים אלא כנפגעי חרדה. נפגעי טרור אלה, זכאים לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה לקבל עם הגשת תביעתם למוסד לביטוח הלאומי, טיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי וכל עזרה אחרת שתסייע לנפגעי החרדה להיטיב את מצבם הנפשי.המימון של הטיפולים הנפשיים יפסק אם בסופו של דבר תקבע לנפגעי החרדה נכות צמיתה של פחות מ- 20%.
במסגרת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה זכאים נפגעי הטרור  ובני משפחתם להטבות ומענקים רבים כגון: החזר הוצאות לבני המשפחה כתוצאה מפגיעת הטרור, טיפול פסיכולוגי לנפגע ובני משפחתו, דמי ניידות, דמי נסיעה, החזר מס קנייה ומע"מ על מוצרים חשמליים, הנחה בנסיעה בתחבורה ציבורית, הנחות בטיפולי שיניים, השתתפות בחשבון הטלפון ובהתקנת קו טלפון, מימון יציאה למעיינות מרפא, השתתפות בהוצאות חימום הבית, הנחות במס הכנסה, פטור מאגרת רדיו וטלוויזיה והרשימה עוד ארוכה. ההטבות והמענקים ניתנים בהתאם לסוג הנכות ודרגתה. מענקים אלו ניתנים גם לנפגעי טרור שקיבלו מענק חד פעמי (שדרגת נכותם היא בין  10%- 19%). מומלץ להתייעץ עם עו"ד נפגעי חרדה או עם עו"ד פעולות איבה בנוגע לזכויות שמעניק החוק מעבר למענק החד פעמי או לגמלאותו החודשייות


קיימים מקרים בהם נפגעי הטרור זכאים עקב אותה פעולת איבה לתבוע גם על פי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה וגם על פי  חוק אחר  מאחר ולא ניתן לקבל בו זמנית הטבות משני חוקים שונים, יש צורך לבחור חוק אחד מבין שני החוקים ולתבוע על פיו. לדוגמא: נפגע טרור אשר נפגע בפעולת איבה במהלך עבודתו, זכאי לבחור בין תביעה על פי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה לבין תביעה על פי חוק הביטוח הלאומי – ענף נפגעי עבודה. צריך לבחור באחד החוקים ולפעמים הבחירה אינה פשוטה. בבחירה של החוק המועדף, יש לקחת בחשבון מרכיבים שונים לרבות גובה השכר, הטבות ומרכיבים נוספים הקיימים במסגרת כל חוק. על כן, מומלץ להתייעץ עם עורך דין נפגעי חרדה הבקיא בחוקי נפגעי טרור ובפרט בנפגעי חרדה בטרם בוחרים בחוק המועדף.
 
אנו משרד עורכי דין לפעולות איבה ובמשרדנו יש בן השאר:עורך דין נפגעי חרדה, עורך דין נפגעי טרור וכן עורכי דין לנפגעי מלחמה. אנו מעניקים ייעוץ לכל פונה.
 אנא פנה אלינו לקבלת יעוץ עוד היום!

בטלפון: 1-800-229-444 התקשרו עכשיו!

כל פנייה טלפונית תענה במקצועיות ובסבלנות.



משרדנו  הוע משרד עורכי דין לפעולות איבה הנותן שירותים כמעט בכל  אזורי הארץ  יש לנו עורך דין פעולת איבה בחיפה עורך דין פעולות איבה בתל אביב, עו"ד פעולות איבה בעכו, עורך דין פעולות איבה בקריות, עורך דין נפגעי חרדה, בנהרייה, עורך דין נפגעי חרדה בקרית שמונה, עו"ד פעולות איבה בגוש דן, עו"ד פעולות איבה בראשון לציון, עורך דין נפגעי חרדה באשקלון, עו"ד פעולות איבה בקרית גת, עורך דין פעולות איבה בבאר שבע וכו.. 

נכות כללית לילד-גמלה לילד נכה

זכויות ילדים לקבלת גמלה לילד נכה 

הדף בבנייה 

תנאי הזכאות לקבלת גימלת ילד נכה

  1. ילד בן 3 חודשים ועד 3 שנים הסובל מעיכוב התפתחותי חמור הכוונה בעכוב התפתחותי חמור היא שהילד אינו מסוגל לבצע את רוב הפעולות והתנועות של הראש, הגפיים והגו, שבני גילו מסוגלים לבצע אותם. לדוגמא ילדים עם שיתוק מוחי קשה או מחלה דומה.
  2. ילד בן 3 חודשים עד גיל 18 הזקוק להשגחה מתמדת. הכוונה לילד שקיים סיכון ברור ומיידי לחייו, ויש צורך בפעילות צמודה ומתמדת של מי שמשגיח עליו, למניעת סיכון לו או לסובבים אותו. לדוגמא ילד שמחובר למכונת הנשמה מלאכותית
  3. ילד בן 3 שנים ועד גיל 18, התלוי בעזרת הזולת הרבה יותר מבני גילו - הכוונה לילד שזקוק לעזרה בביצוע פעולות היום יום, הרבה יותר מן הרגיל אצל בני גילו של אותו ילד. פעולות היום יום הן למעשה פעולות הADL כלומר לבישה, אכילה, רחצה, ניידות בתוך הבית ושליטה על ההפרשות. כמו כן יבדק הצורך בנוכחות קבועה של הזולת כתוצאה מליקוי של הילד, ממחלה, או מהבנה לקויה של הילד בדבר גורמי סיכון מיידי.
  4. ילד שיש לו ליקוי מיוחד - הכוונה לילד שסובל מאחד מהליקויים הבאים:

              א. ירידה בשמיעה מהלידה ועד גיל 18  של לפחות 54 דציבלים בתדירויות הדיבור בכל אחת מהאוזניים.    

              ב. ירידה בראייה מ- 3 חודשים ועד גיל 18 - חדות ראיה פחותה מ3/60 בכל אחת מהעיניים.

              ג. פסיכוזה, אוטיזם, או דומיהם (מ- 3 חודשים ועד גיל 18 ).

                    ד. תסמונת דאון (מהלידה ועד גיל 18 ).

  1. ילד בן 3 חודשים ועד גיל 18 הזקוק לטיפול רפואי מיוחד - הכוונה לילד שמקבל טיפולים רפואיים בשל מחלה כרונית קשה. סוג הטיפולים ותדירותם הם כמפורט להלן: 
  •   ילד הזקוק פעם בחודש לפחות לעירוי של אחד מאלה: דם, מוצרי דם, תחליפי דם, תכישירים נוגדי זיהום
  • ילד המקבל טיפול קבוע בדיאלזה או הזקוק באופן קבוע (פעמיים ביום לפחות) לצינתור שלפוחית השתן
  • ילד המקבל טיפול אימונוסופרסיבי יומיומי וקבוע לאחר השתלת איבר או מח עצם, לתקופה שלא תעלה על שנה ממועד ההשתלה.
  • ילד הזקוק פעם בחודש לפחות לעירוי של תכשירים ציטוטוקסיים או המקבל טיפול בקרינה מייננת לפני או אחרי כריתה כירורגית של גידול ממאיר, והכל במשך כל תקופת הטיפול כאמור, ובחצי השנה שלאחריה, וכן בתקופה שבה סובל הילד ממחנה משנית קבועה וקשה, שנוצרה מטיפול כאמור.
  • ילד הזקוק להזנה תוך ורידית או להזנה בזונדה טיפתית, או שכל האכלה שלו נמשכת שעה אחת לפחות, והכל בשל ליקוי גופני חמור.
  • ילד המקבל טיפול במחמצן ברוב שעות היממה, או שקיימת טרכאוסטומיה.
  • ילד הזקוק באופן קבוע, במשך חצי שנה לפחות, לשלושה מבין אלה:

  

  • טיפול באינהלציות או במשאפים (פעמיים ביום לפחות).
  • טיפול יומיומי באנטיביוטיקה או בקרדיו טונים או במשתנים, או בנוגדי פרכוסים או באימונוסופרסיה.
  • פיזיותרפיה יומיומית, בשל ליקוי גופני, לפי הוראות הרופא.
  • מעקב במרפאת מומחים ( תת-התמחות מתאימה למחלתו הכרונית של הילד), עם אחת לפחות, בתקופה  האמורה.
  • אשפוז בבית חולים, בשל ליקוי גופני, למעט אשפוז בחדר מיון. לעניין זה, "אשפוז"- אשפוז במשך 30 ימים לפחות בחצי השנה שקדמה להגשת התביעה ובכל חצי השנה שלאחריה.
  • והחלפת תחבושות וטיפול מקומי פעמיים ביום לפחות, או שימוש בחליפת לחץ, כאשר השטח הפגוע הוא חמישית משטח הגוף לפחות.
  • השגחה מתמדת.
  1. ילד הזקוק לטיפול והשגחה, בשל שבירת עצמות פתולוגית או שבל דלקות כרוניות קשות בעצמות, שבעטיין חל איסור לבצע טיפול פיזיותרפי או טיפול שיקומי אחר.
  2. ילד אשר עפ"י הוראות הרופא, זקוק לבדיקות דם שלא ניתן לבצען בבית, בתכיפות של פעם בשבוע במשך חצי שנה לפחות.
  3. ילד אשר מנהל שירותים רפואיים במוסד או רופא ילדים בכיר, שהמנהל האמור מינהו לעניין זה, קבע כי הוא זקוק לטיפול מיוחד, בשל מחלה או תסמונת נדירות וקשות, במידה המטילה עומס כבד ביותר.
  • ילד העומד ביותר מתנאי זכאות אחד, יהיה זכאי לגמלה אחת בסכום הזבוה מבין הסכומים שהוא זכאי להם (ראה בפרק "שיעורי הגמלה").

 

 

 

 

 

תנאי הזכאות לגמלה (לכל סוגי הזכאים)

 

א.      הילד הוא ילדו של מבטוח שהוא תושב ישראל, או ילדו של מי שהיה מבטוח ונפטר בהיותו תושב ישראל. ילד עולה חדש שעלה בלי הוריו- בתנאי שעה עם אפוטרופוס או בן משפחה אחד שהוא אחד מאלה: אחיו או אחותו או סבו או סבתו או ילד של כל אחד מאלה.

 

ב.      הילד נמצא בישראל- אם הילד נמצא בחו"ל, המוסד לביטוח לאומי יוסיף לשלם בעדו את הגמלה במשך 6 חודשים, אם בחודשיים (או יותר) שסמוך ליציאתו לחו"ל היה זכאי לגמלה. אם יצא לחו"ל לשם טיפול רפואי או משום שאחד מהוריו יצא בשליחות מטעם מעסיק ישראלי, המוסד לביטוח לאומי רשאי, לפי שיקול דעתו, להוסיף ולשלם בעדו את הגמלה עד 24 חודשים (מחודש היציאה לחו"ל.

 

ג.       הילד אינו מוחזק במשפחה אומנת או במוסד בתנאי פנימייה שנותנים בו שירותי ריפוי, סיעוד או שיקום. ילד המוחזק במוסד והוריו נושאים בכל הוצאות אחזקתו במוסד, יהיה זכאי לגמלה.

 

  • על ההורים להודיע למוסד לביטוח לאומי, אם הילד נכנס למוסד או למשפחה אומנת.

 

ד.      מי שמשולמות בעבור הטבות לפי ההסכם בדבר גמלת ניידות יהיה זכאי לגמלת ילד נכה אם הוא מוגבל בניידות בשיעור של 80% לפחות, או שהוא זקוק לכיסא גלגלים ומשתמש בו.                                                                                          משפחה שבה שני ילדים נכים או יותר המוגבלים בניידות, עשויה להיות זכאית גם לגמלה לילד נכה וגם לגמלת ניידות בעד כל אחד מהילדים, בהתאם לכללי הזכאות שפורטו לעיל.                                                                                        משפחה שבה שני ילדים נכים או יותר- תהיה זכאית לגמלה לילד נכה בשיעור מוגדל בעל כל אחד מהילדים. התוספת לכל ילד תהיה בשיעור של 50% מהשיעור המגיע.                                                                                                                 משפחה שבה שני ילדים נכים, המקבלת גמלה ליד נכה בעד ילד אחד בלבד, תהיה זכאית לגמלה בשיעור מוגדל, אם הילד השני אינו זכאי לגמלה מהסיבות הבאות: (1) הוא שוהה במוסד או בסידור אחר מחוץ לבית.

                     (2) הוא מעל גיל 18, ושולמה בעדו גמלה עד הגיעו לגיל 18 שנים. גמלה     ליד נכה מורכבת מגמלה לסידורים מיוחדים ומגמלה לעזרה בלימודים ולטיפול התפתחותי.

 

אופן הגשת התביעה

 

את התביעה לגמלה יגיש ההורה שהילד נמצא עמו. אם הילד אינו נמצא עם הוריו, יגיד את התביעה האפוטרופוס של הילד או מי שמחזיק בו בפועל. התביעה תוגש בסניף המוסד לביטוח לאומי הסמוך למקום מגוריו של הילד, בטופס "תביעה לגמלת ילד נכה" שאפשר לקבל בסניף, או באתר האינטרנט- www.btl,gov.il

 

אל התביעה יש לצרף את המסמכים האלה:

  1. 1.תעודות רפואיות וסיכומי מחלה, הכוללים מועדי תחילת המחלה והטיפולים.
  2. 2.אישור מהגן על ביקור בגן ילדים או על לימודים מבי"ס שהילד לומד בו.
  3. 3.אישור על "טיפול התפתחותי" ממנהל המכון שבו ניתן הטיפול. (אם הילד אינו לומד ועוד לא מלאו לו 6 שנים- פרטים בתקנות או בסניפי המוסד).
  4. 4.אישור מהבנק או המחאה מבוטלת, המאשרים שאתה בעל החשבון, שבו אתה מבקש לקבל את הקצבה.

 

בעת הגשת התביעה יש להציג תעודת זיהוי של הורי הילד או תעודת זיהוי של האפוטרופוס או של מי שמחזיק בילד.

 

הגשת תביעה חוזרת:

ניתן להגיש תביעה חוזרת בעבור ילד שהתביעה קודמת בגינו נדחתה, או בעבור ילד המקבל גמלה חלקית, וזאת לאחר שחלפו 6 חודשים ממועד הדחייה או ההודעה על הגמלה.

התובע יוכל לבקש דיון מחדש בתביעה בכל זמן, ובלבד שימציא אישור רפואי על החומרה במצב הילד.

המוסד לביטוח לאומי ידון בבקשה רק לאחר שעברו 6 חודשים מיום שנדחתה התביעה לגמלה או מיום שנקבעה שיעורה\ אולם אם לאחר קבלת המסמכים הרפואיים, לדעת המוסד נוצרו עובדות חדשות שיש בהן כדי להגדיל את שיעור הגמלה, הבקשה תידון גם אם לא עברו 6 חודשים מיום ההחלטה הקודמת.

 

 

 

תקופת הזכאות

 

גמלה לילד נכה משולמת מהחודש שבו הוגשה התביעה. אולם המוסד רשאי לשלם גמלה גם בעד התקופה שקדמה להגשת התביעה, אם כפ"י המסמכים הרפואיים שהוגשו התקיימו התנאים המזכים בגמלה.

 

ואלה הכללים לתשלום רטרואקטיבי:

בעבור ילד הסובל מעיכוב התפתחותי- ניתן לשלם גמלה לתקופה רטרואקטיבית לכל היותר בעד 6 חודשים שקדמו להגשת התביעה.

 

בעבור ילד התלוי בעזרת הזולת או הזקוק להשגחה מתמדת או זקוק לטיפול רפואי מיוחד, וכן עבור ילד עם ליקוי רפואי מיוחד שהוא אחד מאלה: תסמונת דאון, ירידה בשמיעה, ליקוי ראיה, אוטיזם או פזיכוזה ודומיהם- ניתן לשלם גמלה לתקופה רטרואקטיבית לכל היותר בעד 12 חודשים, שקדמו להגשת התביעה.

 

 אם הוגשה התביעה עד 31.3.04 ניתן לשלם גמלה לתקופה רטרואקטיבית לכל היותר בעד 48 חודשים, בעבור ילד הזקוק לטיפול רפואי מיוחד ובעבור ילדים עם תסמונת דאון, ירידה בשמיעה, ליקויי ראייה, אוטיזם ודומיהם.

 

ערעור על החלטת המוסד

 

ערעור לועדת ערעורים של ביטוח לאומי

ערעור לועדת העררים לילד נכה, אפשר להגיש אם התביעה נדחתה בגלל אחד מהסיבות האלה:

  • לא אושרה גמלה.
  • אושרה גמלה חלקית.
  • לא אושר תשלום רטרואקטיבי בעד התקופה המרבית.

 

ערר מנומק בכתב יש להגיש בתוך 90 יום מיום שהתקבל מכתב ההחלטה.

החלטת ועדת העררים היא סופית. בשאלות חוק או תקנות בלבד, אפשר לערער על החלטת הוועדה בפני בית דין האזורי לעבודה, וזאת בתוך 30 יום מיום קבלת ההחלטה.

 

ערעור לבית דין לעבודה

ערר לבית דין הארצי ניתן להגיש אם הנכה לא מסיכן להחלטת בית הדין האזורי לעבודה, בתוך 30 יום.

 

אם המוסד לביטוח לאומי דחה את תביעתך, אתה רשאי לערער עליה בפני בית דין לעבודה.

את הערעור עליך להגיש בכתב בתוך 6 חודשים מיום שנמסרה לך החלטת המוסד.

 

 

 

 

לייעוץ אפשר להתקשר לטלפון 1-800-229-444 

קבע פגישת ייעוץ ראשוני עוד היום! 

קצבה לשירותים מיוחדים

 

טיפים ועצות לתביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי לקצבה לשרותים מיוחדים לנכים קשים

לקצבה לשרותים מיוחדים זכאים נכים קשים המבוטחים בביטוח לאומי (תושבים ואזרחים) שטרם הגיעו לגיל פרישה. 

נכה קשה מוגדר כאדם שזקוק לעזרה רבה של אדם אחר בפעולות היום יום (לבישה, ניידות בבית, שליטה על הפרשות, רחצה, אכילה), או שהוא זקוק להשגחה מתמדת למניעת סכנת חיים לעצמו או לאחרים.

בין השאר זכאים לקצבה גם הנכים הבאים:

* נכים שמקבלים טיפול בדיאליזה לפחות פעמיים בשבוע.

* נכה שהושתל בגופו איבר כגון: כליה, לב, לבלב, כבד, ריאות וכו'...

* נכה שהושתל בגופו מוח עצם מתורם זר יהיה זכאי לקיצבה לשרותים מיוחדים לנכים קשים, במשך שנה מיום ההשתלה.

* נכה שהושתל בגופו מוח עצם "עצמוני" יהיה זכאי לקיצבה לשרותים מיוחדים לנכים קשים. במשך חצי שנה מיום ההשתלה.

* עיוור שנקבעה לו נכות רפואית בשיעור של 90% והוא מתגורר לבדו או עם בן זוג עיוור.

* מי שהוא עיוור עם נכות רפואית בשיעור של 90% וגם חירש עם נכות רפואית של 50% וזאת אפילו אם הוא מתגורר עם בן זוג שאינו עיוור) .

* עולים חדשים שהם נכים קשים, זכאים מגיל 18 ועד גיל פרישה (בתנאים מסוימים), לגמלה מיוחדת בתוך שנה מיום שעלו ארצה. לגבי התנאים במקרה זה כדאי להתייעץ עם עורך דין שמתמחה לביטוח לאומי, ורצוי עורך דין שירותים מיוחדים המתמחה בטיפול בנכים קשים ובפרט בשירותים מיוחדים.

חשוב לציין שלא משנה מדוע הנכה הפך להיות נכה קשה. אין כמעט החרגות לקבלת קצבה לשרותים מיוחדים לנכים קשים ואפילו נכים שנפגעו בתאונת דרכים, או נכים  שנפגעו בתאונות אחרות זכאים לקיצבה לשירותים מיוחדים לנכים קשים.

ההחרגות המעטות לקבלת קצבה לשירותים מיוחדים לנכים קשים הן:

נכים קשים שמקבלים מהמוסד לביטוח לאומים קצבה מיוחדת לנפגעי עבודה.

נכים קשים שמקבלים תשלום בעד טיפל אישי או בעד עזרה בבית על פי חוק כלשהו כגון: חוק הנכים תגמולים ושיקום (החוק המיועד לנכי צהל ושמטפל בו אגף השיקום של משרד הביטחון), חוק הפיצויים לנפגעי פעולות איבה, חוק הסיעוד ועוד...

הנכה הקשה מאושפז במוסד שניתנים בו שירותי רפואה, שירותי סיעוד או שירותי שיקום.

הכנסתו החודשית מעבודה אינה עולה על פי 5 מהשכר הממוצע במשק.

נכים קשים שמקבלים הטבות על פי הסכם הניידות, אלא אם כן ועדה רפואית של משרד הבריאות קבעה לו מוגבלות בניידות בשיעור של 100% או שהנכה הקשה זקוק לכיסא גלגלים ומשתמש בו או שהנכה הקשה מרותק למיטה.

חשוב לציין שנכה קשה שנקבעה לו קצבה לשירותים מיוחדים בשיעור של 100% זכאי לקבל גם גימלת ניידות ולא משנה מה דרגת המוגבלות בניידות שנקבעה לו. באותו אופן, נכה קשה שנקבעה לו דרגת מוגבלות בניידות בשיעור של 100% זכאי לקבל גם קיצבה לשירותים מיוחדים ולא משנה מה שיעור הקצבה.

גובה הקיצבה :

כאשר מדובר בקיצבה לשירותים מיוחדים בשיעור של 50% גובה הקצבה עומד על סך של כ- 1300 ש"ח לחודש (נכון למועד כתיבת שורות אלה).

כאשר מדובר בקיצבה לשירותים מיוחדים לנכים קשים בשיעור של 100%, גובה הקצבה עומד על סך של כ- 2300 ש"ח לחודש (נכון למועד כתיבת שורות אלה).

חשוב לציין שלנכים קשים במיוחד ניתן לקבל קיצבה לשירותים מיוחדים בשיעור של 150%, (אפשר גם יותר) ואז גובה הקצבה עומד על סך של כ- 3600 ש"ח (נכון למועד כתיבת שורות אלה).

לסיכום אנו ממליצים להתייעץ עם עורך דין לשירותים מיוחדים קרי עורך דין שמתמחה בתביעת שירותים מיוחדים ממהמוסד לביטוח לאומי, לפני כל הגשת תביעה.

משרדנו הוא שמרד עורכי דין לשירותים מיוחדים. אנו נשמח להעמיד לרשותך עורך דין לשירותים מיוחדים, שייעץ לך. 

התקשר עכשיו!  1-800-229-444 התקשרו עכשיו!

וקבע פגישת ייעוץ ראשונית עוד היום!

אנו כמשרד עורכי דין לשירותים מיוחדים מציינים בזאת, שהכתוב במאמר זה, אינו בא להחליף ייעוץ אישי עם עורך דין לשירותים מיוחדים. במקרה של סתירה בין האמור במאמר זה ובן מה שנאמר לך על ידי עורך דין לשירותים מיוחדים. יש להעדיף את הנאמר על ידי עורך הגין לשירותים מיוחדים. הוא קרוב לוודאי שמע את ענינך ויכול לתת ייעוץ משפטי ספציפי בנושא שירותים מיוחדים שמתאיך לך

ביטוח נפגעי תאונות

תביעות כנגד ביטוח לאומי על פי ביטוח נפגעי תאונות


בחוק הביטוח הלאומי קיים ענף בשם "ביטוח נפגעי תאונות". חוק ביטוח נפגעי תאונות מקנה כמעט לכל פצוע שנפגע בתאונה כלשהי ועקב התאונה איבד את כושרו  לתפקד, פיצוי חודשי למשך תקופה שלא תעלה על 90 יום (3 חודשים).

החוק חל על כל אדם מעל גיל 18 ושטרם הגיע לגיל פרישה, לרבות סטודנטים ועקרות בית. הגימלה לפי חוק זה משולמת לכל היותר בעד 90 ימי אובדן כושר התפקוד.

החוק אינו חל על תאונות דרכים, תאונות עבודה, ותאונות ו/או פציעות כתוצאה מפעולות איבה.

כל תושב ישראל שאירעה לו תאונה (אפילו בחו"ל), זכאי לקבל דמי תאונה בעד התקופה שבה הוא נמצא בישראל ואינו מסוגל לתפקד (לא מסוגל לעבוד), ויש לו אישור רפואי על כך.


כמובן שחוק ביטוח נפגעי תאונות קובע  מספר סייגים:

א. הנפגע בתאונה לא עסק למעשה בעבודה כלשהי בתקופת האי כושר לעבוד.

ב. הנפגע נבדק בבדיקה רפואית  תוך 72 שעות ממועד התאונה (במקרים חריגים יכול המוסד לביטוח לאומי לתת ארכה מעבר ל- 72 שעות ועד לשבועיים).

ג. יש להגיש את התביעה לקבלת דמי תאונה תוך 90 יום ממועד התאונה. נפגע שיגיש את התביעה מאוחר יותר ממועד זה, קרוב לוודאי שלא יקבל פיצוי.

ד. הנפגע לא מקבל פיצוי בגין אובדן כושר עבודה ממקור אחר, ולרבות מהמעביד, מקרן הפנסיה, תשלום תכוף במקרה של תאונות דרכים, דמי פגיעה במקרה שמדובר בתאונת עבודה, בזמן שהנפגע בתאונה נמצא במוסד לטיפול רפואי או סיעודי, שניתנים בו אכסון וכלכלה אם הזכאי שוהה במוסד כזה, שלא לשם קבלת טיפול רפואי או סיעודי הנובע מהתאונה.


שיעור התשלום שמשלם המוסד לביטוח לאומי :

שיעור דמי התאונה שמשלם המוסד לביטוח לאומי לנפגעים הוא כשיעור הדמי פגיעה שהיה משולם לנפגע אם היה נפגע במסגרת העבודה.

לזכאי שביום התאונה היה עובד שכיר או עצמאי - 75% מן ההכנסה הממוצעת בשלושת החודשים  שקדמו ליום התאונה.

לזכאי שביום התאונה לא היה עובד עצמאי או שכיר (כגון עקרת בית או סטודנט שאין להם תלושי משכורת או הכנסות אחרות) - 25% מהשכר הממוצע במשק (כ2000 ש"ח לחודש).


משך תשלום דמי התאונה

בעיקרון, דמי התאונה ישולמו לפרק זמן של 90 יום.

לעובד שכיר או עצמאי לא ישולמו דמי תאונה בעד שני הימים הראשונים (אלא אם כן איבד הנפגע את הכושר לעבוד למשך תקופה העולה על 12 יום ואז הוא לא יקבל תשלום רק על יום התאונה).

למי שאינו עובד שכיר או עובד עצמאי (כגון: עקרת בית או סטודנט), לא ישולמו דמי תאונה בעד 14 הימים הראשונים שלאחר יום התאונה.

     

 אנא פנה אלינו לקבלת יעוץ!

בטלפון 1-800-229-444 התקשרו עכשיו!


כל פנייה טלפונית תענה במקצועיות ובסבלנות

 

פטור ממס לנכים

נכים קשים זכאים לפטור ממס הכנסה לנכים

 
נכים רבים, ואפילו כשמדובר בנכים קשים, אינם זכאים לקבל את מרבית הזכויות של הנכים לרבות קצבת נכות כללית, היות והם ממשיכים לעבוד ולהשתכר. על פי המדיניות של המוסד לביטוח לאומי, בדרך כלל, כדי לקבל זכויות שונות של נכים מהמוסד לביטוח לאומי כגון גמלת סיעוד, גמלה לשירותים מיוחדים, וקצבת נכות כללית, על הנכה להוכיח שהוא במצב תפקודי קשה מאוד ובמרבית המקרים נטל ההוכחה קשה מנשוא.
כשמדובר לדוגמא בקבלת קצבת נכות כללית, דרישת הסף של המוסד לביטוח לאומי מורכבת משני תנאים עיקריים:
א.     הנכות רפואית חייבת להיות בדרגה של לפחות 40% (אם הנכות באחת מהבעיות הרפואיות מהן סובל הנכה הינה 25% או יותר) או 60% (במידה ואף אחת מהבעיות הרפואיות מהן סובל הנכה אינה עולה על 25%).
ב.      חייבת להיות ירידה משמעותית בכושר ההשתכרות ובהשתכרות עצמה (ירידה בשיעור של 50% לפחות).
 
יש לציין שגם אם קיימת ירידה של מעל ל- 50% בהכנסות, במרבית המקרים לא ניתן יהיה לקבל קצבת נכות כללית מלאה אם ההכנסות מעבודה (אפילו בחצי משרה) עולות על סכום מסויים שנקבע על ידי המוסד לביטוח לאומי.
 
לאחרונה, בעקבות מסקנות ועדת לרון, מאפשר המוסד לביטוח לאומי לעבוד וגם לקבל גימלת נכות כללית, שסכומה יורד בהדרגה ככל שההכנסות מעבודה גבוהות יותר. אך גם במקרה זה, אם הסכום המצטבר של ההכנסות מהעבודה + התגמולים מקיצבת הנכות הכללית עולה על סך של כ- 7,000 ש"ח, מתבטלת קיצבת הנכות הכללית לחלוטין.
 
אי לכך ובהתאם לזאת, נכים רבים מעדיפים לוותר על הקצבאות והגמלאות של המוסד לביטוח לאומי, לרבות קצבת נכות כללית, והם מעדיפים להמשיך לעבוד ולהתפרנס בכבוד ולא להיזקק לקצבאות של המוסד לביטוח לאומי. במרבית המקרים, נכים אלה אינם נמצאים במסגרות מסודרות של ארגוני נכים ואין להם נגישות למידע בדבר זכויותיהם השונות כנכים. חלקם חושבים, ובטעות, שאם הם עובדים, הם אינם זכאים לזכויות שונות. בנוסף, בחלק מהמקרים נכים אלה לא ממש מרגישים כנכים ולכן הם לא מאמינים שיש להם זכויות על פי החוק (מדובר בחולים במחלות כגון: סוכרת, אנשים לאחר אירועי לב, אירוע מוחי, חולי כליות, נכים המרותקים לכיסאות גלגלים ועוד..).
 
במקרים רבים, נכים אלה אינם אמורים לשלם מיסים על הכנסותיהם והם זכאים לקבל פטור ממס לנכים. איש לא מידע אותם על כך שהם זכאים לפטור ממס הכנסה לנכים על כמעט כל הכנסותיהם מעבודה. למעשה, הם יכולים לקבל פטור ממס הכנסה לנכים מהכנסות של עד כ- 40,000 ₪ לחודש וכ- 500,000 ₪ בשנה. בסכומים שמעבר לכך גם הם צריכים לשלם מס הכנסה (אולם מי לא יתנגד להרוויח יותר מ- 40,000 ש"ח כל חודש ולשלם מס על ההפרש?).
קבלת פטור ממס הכנסה לנכים תתאפשר אם לחולה/נכה תקבע דרגת נכות רפואית בשיעור של 90% לפחות.
יש לציין ששיטת חישוב דרגת הנכות מחושבת עפ"י שקלול דרגת הנכות של כל המחלות שיש לנכה ולא עפ"י חיבור חשבוני רגיל של הנכויות השונות. לדוגמא: כשאדם סובל משתי בעיות רפואיות שאחת מהן מקנה לו 50% נכות והשנייה מקנה לו 40% נכות, תהא נכותו המשוקללת 70% ולא 90%. ההסבר לכך הוא שעבור המחלה הראשונה הוא מקבל את מלוא ה- 50%, אולם עבור הנכות מהמחלה השנייה, הוא זכאי לקבל רק 40% מה- 50% שנותרו, קרי, רק 20%.
 
יש לציין שאם מדובר בנכויות או פגימות באיברים זוגיים (שתי ידיים, שתי רגליים וכו'), אזי שיטת החישוב תהא חיבור חשבונאי רגיל של הנכויות ולא שקלול שלהן. סה"כ צירוף הנכויות צריך לתת תוצאה של 90% ומעלה כדי לקבל  את הפטור ממס הכנסה לנכים במלואו.
 
המסקנה המתבקשת היא שבכדי לקבל 90% נכות משוקללת, יש צורך שדרגת הנכות המצטברת של כל הנכויות תהיה גבוהה בהרבה מ- 100% ולכן יש צורך בסיוע של עורך דין המתמחה בייצוג בפני ועדות רפואיות לענייני פטור ממס הכנסה, וזאת על מנת שהנכה יוכל לקבל פטור ממס לנכים.
 
 
הגשת תביעה לקבלת הפטור ממס הכנסה לנכים:
לפני הגשת תביעה לפטור ממס לנכים, יש למלא ולהגיש את הטפסים הבאים:
"בקשה לפטור ממס" - טופס זה הינו הטופס הראשון שנשלח לנציבות מס הכנסה לצורך קבלת פטור ממס הכנסה לנכים (לאחר שפקיד השומה יקבל טופס זה הוא ישלח לתובע סט נוסף של טפסים למילוי ואישור, המפנה אותו לועדה הרפואית במוסד לביטוח לאומי וכפי שיפורט בהמשך).
"קביעת אחוזי נכות לצורכי מס הכנסה" - טופס זה מפרט את הפגימות והליקויים הרפואיים בגינם נתבעת הנכות.
"אישור מסירת מידע" - טופס זה הינו הצהרה על ויתור סודיות רפואית כלפי המוסד לביטוח לאומי ואגף מס הכנסה.
חשוב לציין שלנציבות מס הכנסה אין מנגנון מסודר של ועדות רפואיות והיא משתמשת במוסד לביטוח לאומי "כקבלן משנה" לצורך קביעת דרגת הנכות. אי לכך, הועדה הרפואית לקביעת דרגת הנכות לצורך פטור ממס הכנסה לנכים, עולה כסף. לכן, מי שתובע את הפטור ממס לנכים צריך לשלם עבור הועדה הרפואית מדרג ראשון ובהמשך במידת הצורך גם עבור ועדת הערר.
לאחר קבלת הטפסים שולח פקיד השומה אישור שכותרתו "הפניה לוועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי, לקביעת אחוזי נכות" בצירוף שובר אגרה ע"ס כמה מאות  ש"ח עבור הוועדה הרפואית מדרג ראשון. את השובר יש לשלם ולשלוח לביטוח לאומי בצירוף טופס ההפנייה ושאר הטפסים והאישורים הרפואיים.
לאחר  שהמוסד לביטוח לאומי מקבל את הטפסים, מתחיל הליך ממושך ומתיש של בדיקות שונות וכן התייצבות בפני וועדה רפואית. בסופו של ההליך, מחליטה הועדה הרפואית מהו גובה הנכות הרפואית של התובע. אם קבעה הוועדה הרפואית שדרגת הנכות הרפואית היא של  90% ומעלה, ינפיק פקיד השומה אישור שכותרתו "קביעת אחוזי נכות לפי 9 (5) לפקודת מס הכנסה".
מסמך זה מהווה אישור רשמי לזכאות לפטור ממס הכנסה לנכים. במקרה שהוועדה תקבע אחוזי נכות הנמוכים מ-90% ושלא מקנים פטור ממס לנכים, יש לתובע זכות להגיש ערר על ההחלטה. הערר חייב להיות מוגש תוך 45 יום ממועד קבלת החלטת האישור על הפטור ממס לנכים (או יותר נכון אי קבלת הפטור ממס לנכים) מפקיד השומה. חשוב לציין שהזכות לערער היא גם זכותו של פקיד השומה וזאת במידה והוא סבור ששיעורי הנכות שנקבעו על ידי הועדה הם גבוהים מדי, וכי יש לקבוע לנכה אחוז נכות הנמוך מ- 90% (מטרתו של פקיד השומה היא שנכה לא יקבל פטור ממס הכנסה לנכים). גם פקיד השומה חייב להגיש את הערר תוך 45 יום כאמור.
יש לציין שאם הועדה הרפואית קבעה שמועד תחילת הנכות הוא "היסטורי" (שנים רבות רטרואקטיבית) הפטור ממס לנכים יכול להיות בעל תוקף רטרואקטיבי רק לתקופה של עד 6 שנים (כולל השנה השוטפת) במקרה של שכיר ועד 3 שנים במקרה של עצמאי.
יש לציין שאם ההכנסה ממשכורת הייתה פחותה מ- 58,920 ש"ח לשנה, ניתן יהיה לקבל פטור ממס גם עבור הכנסות שאינן משכורת (כמו הכנסות מהשכרת נכסים בתנאים מסויימים) עד לסכום כולל של 58,920 ש"ח.
חשוב להדגיש שניתן לקבל החזרי מס הכנסה לנכים גם כאשר מדובר בנכות זמנית בשיעור של 90% ומעלה ובלבד שתקופת הנכות נמשכה ברציפות לפחות חצי שנה.  
את התביעה להחזרי מס מומלץ להגיש באמצעות עורך דין המנוסה בתביעות כנגד המוסד לביטוח לאומי, ובעיקר בתביעות לקבלת פטור ממס לנכים והכוונה לפטור ממס הכנסה לנכים. קרוב לוודאי שבסיומו של ההליך עורך הדין יפנה את הנכה גם לרואה חשבון או ליועץ מס, וזאת על מנת למצות גם את שאר הזכויות להחזרים כספיים ממס הכנסה המגיעות לנכה על פי החוק.

 אנא פנה למשרדנו לקבלת יעוץ !

בטלפון 1-800-229-444 התקשרו עכשיו!

כל פנייה טלפונית תענה במקצועיות ובסבלנות.

הפגישה  ו/או הייעוץ אינם מחייבים  את הפונה להמשך קבלת השירות

 


נכי פוליו מלפני קום המדינה

 

זכויות נכי שיתוק ילדים שחלו בפוליו לפני קום המדינה 

גם לחולי פוליו שנפגעו במחלה לפני קום המדינה מגיע פיצוי המוסד לביטוח לאומי סירב במשך זמן רב לאפשר לנכי הפוליו שקיבלו את הפוליו בישראל לפני קום המדינה לקבל את זכויותיהם על פי חוק הפוליו. החוק לפיצוי לנפגעי פוליו נוסח באופן לקוי, וכבר במרץ 2007 (לאחר שהחוק עבר בקריאה שלישית) אני כעורך דין לפוליו התרעתי על כך שהמוסד לביטוח לאומי עלול לפרש באופן מצמצם את המילה "ישראל". ואכן, המוסד לביטוח לאומי התנהג כמצופה והחליט שלא להכיר בציבור מצומצם של נכי פוליו שלרוע מזלם הם לקו במחלה לפני קום המדינה.  כל עורך דין לשיתוק ילדים טען אז שהמוסד לביטוח לאומי טעה והטעה כאשר הוא בחר לדחות את תביעותיהם של אלו שחלו בישראל לפני קום המדינה, שכן על פי הגדרת החוק, גם נפגעים אלו, זכאים לפיצוי בגין נכויותיהם.גם בפרסומים בעיתונים וגם בטופסי התביעה שהמוסד לביטוח לאומי חילק, דאג המוסד לביטוח לאומי לציין ולהבהיר לחולי הפוליו שלקו במחלה לפני קום המדינה, שהם אינם זכאים לקבל פיצוי. ציבור גדול של חולי הפוליו, שאינו מכיר את דפוס ההתנהגות של המוסד לביטוח לאומי, נתן אמון בקביעת המוסד לביטוח לאומי ולא הגיש את תביעות פוליו , וחבל. מס' חברי כנסת לרבות ח"כ דוד טל, ח"כ רן כהן, וח"כ דוד רותם, שהיו פעילים בקידום החוק טענו, שלמחוקק לא הייתה כל כוונה לעשות הפלייה בין חולי פוליו שלקו במחלה לפני קום המדינה, לבין תביעות נכי פוליו שלקו במחלה לאחר קום המדינה. גם מעיון בדברי הכנסת, שקדמו לחקיקת החוק לא נראה שזו הייתה הכוונה.מעיון בחוקים אחרים שבהם למחוקק כן הייתה כוונה לעשות הבחנה בין התקופה שלפני קום המדינה לבין התקופה שלאחר קום המדינה, נרשם בחוק בפירוש "מדינת ישראל" ולא "ישראל". בכל מקום אחר הפרשנות של המילה "ישראל" היא ארץ ישראל.לחיזוק טענה זו הביאו נכי הפוליו גם את תעודות הזהות מדובר באותם נכי פוליו שתביעתם נדחתה, שבהן נרשם שמקום הלידה הוא "ישראל" ולא "פלשטינה" או "האימפריה הבריטית" או מקום אחר. כבעלים של משרד עורכי דין לפוליו שמדובר בקבוצה של כמאתיים נכים שכולם בני כ - 80 - 60 שנה. מצב בריאותם של אנשים אלה הוא במרבית המקרים חמור ביותר, וזאת, בן השאר, עקב החמרת מחלת הפוליו שחלה אצל מרביתם בצורה של תופעות "פוסט פוליו" שמהם הם סובלים. זאת ועוד, מצבם הבריאותי של נכי הפוליו אינו משתפר עם השנים. שיתוק הילדים היא מחלה נוראית, שמצבם של נכי שיתוק ילדים רק מחמיר עם השנים. המוסד לביטוח לאומי מודע לעניין ובכך שהוא "משך את הזמן" הוא "חסך" למדינה כסף רב. נכי הפוליו המשיכו להיאבק במוסד לביטוח הלאומי, באמצעות עורך דין לפוליו והם הגישו עתירה לבג"ץ בג"ץ דן בעניין בעתירה שהוגשה על ידי 13 נכים, נטען באמצעות עורך דין לשיתוק ילדים שהם קיבלו טיפולים רפואיים עוד בטרם הוקמה המדינה אצל רופאים יהודיים, במוסדות היישוב היהודי. הם עתרו לבג"ץ לאחר שתביעתם לפיצוי נדחתה על ידי המוסד לביטוח לאומי, בטענה שהם לא חלו בפוליו ב"ישראל", כפי שקובע החוק. המוסד לביטוח לאומי טען טענות שונות ומשונות ובינהן טען שמדובר במועקה תקציבית כי אין די כסף לשלם לכל אלה שלקו במחלה לפני קום המדינה. משאלות שופטי בג"ץ וכן של עורך הדין לשיתוק ילדים הסתבר שמדובר רק בכ-200 נכי פוליו, ולכן הטענה של המוסד לביטוח לאומי הייתה בעצם טענת סרק.
לשמחתנו הרבה, העתירה התקבלה ברוב קולות של השופטים אדמונד לוי ויורם דנציגר. בפסק דינו קבעו השופטים כי "בחינת לשון החוק מלמדת כי הביטוי 'בישראל' כפי שנכתב בחוק אינו מדבר אך ורק על מדינת ישראל ,אלא כולל גם את ארץ ישראל לפני קום המדינה".
עוד נכתב בפסק הדין כי "למדינה אחריות ציבורית ומוסרית כלפי אנשים אלו,אשר היוו את היסוד והבסיס למדינה שבדרך. נדמה כי אחריות ציבורית זאת עמדה לנגד עיניהם של חברי הכנסת שעה שנחקק החוק".
אנו כמשרד עורכי דין לפוליו שמחים שהמאבק של ציבור נכי הפוליו הצליח. והמוסד לביטוח לאומי נאלץ לשלם את הפיצויים המלאים גם לנכי הפוליו שלקו בשיתוק ילדים לפני קום המדינה.
לאינפרומציה נוספת על נכי פוליו כדאי לקרוא באתר זה גם על :
תביעות נכי פוליו 
זכויות נכי פוליו מחול 

תביעות שיתוק ילדים מחול

 

משרד עורכי דין המתמחה בתביעות פוליו ( שיתוק ילדים )

 

בטלפון 1-800-229-444 התקשרו עכשיו!

 

וקבע פגישה ראשונית עוד היום!


תביעת נכות כללית

נכות כללית 

משרדנו מייצג נכים בתביעות כנגד המוסד לביטוח לאומי, לצורך קבלת גימלת נכות כללית. חשוב לציין שהמוסד לביטוח לאומי הוא למעשה חברת הביטוח "הקשוחה" ביותר, הפועלת במדינת ישראל. תביעות לקבלת גימלת נכות כללית הן תביעות מסובכות, ורבים מהנכים שלא השכילו להתייעץ עם עורך דין מיומן, הבקיא בתחום התביעות כנגד המוסד לביטוח לאומי, לא מקבלים בסופו של דבר את גימלת הנכות הכללית שהם זכאים לה על פי החוק.


כל עורך דין המתמחה בתביעות נגד המוסד לביטוח לאומי, מחלק את התביעה לקבלת גימלת נכות כללית לשני שלבים:

א. השלב הראשון - הועדה הרפואית לעניין נכות כללית קובעת את  הנכות הרפואית.

ב. השלב השני - וועדת אי כושר (פקידת השיקום) קובעת את דרגת האי כושר של הנכה לעבוד.

שני השלבים הם חשובים וחשוב להתכונן אליהם כראוי.


השלב הראשון - קביעת דרגת הנכות הרפואית

לגבי קביעת הוועדה הרפואית, חשוב מאוד שוועדה רפואית תקבע שדרגת הנכות הרפואית תהיה גבוהה עד כמה שאפשר. חשוב מאוד שההחלטה בדבר דרגת הנכות הרפואית תעבור את תנאי הסף שנקבעו בחוק.

תנאי הסף שנקבעו בחוק לעניין שיעור הנכות הרפואית לעניין נכות כללית הם:

לאדם עובד: מינימום 60% שיעור נכות רפואית משוכללת וזאת כאשר דרגת הנכות מורכבת מהרבה פגימות קטנות. אם הועדה הרפואית קבעה ששיעור הנכות הרפואית באחת מהפגימות, הוא לפחות 25%, אזי מספיק ששיעור הנכות הרפואית יעמוד על 40% .

לעקרת בית: נידרש שהוועדה הרפואית תקבע דרגת נכות רפואית שלא תפחת מ- 50%. במקרה של עקרת בית לא קיים הסייג של ה- 25%. כלומר, בכל מקרה דרגת הנכות הרפואית חייבת להיות לכל הפחות 50% . 

 

השלב השני - קביעת דרגת אי הכושר

רק לאחר שהוועדה הרפואית לעניין נכות כללית קבעה את דרגת הנכות הרפואית, ובתנאי שנקבעה לנכה דרגת נכות רפואית מינימלית כאמור לעיל, יבדק הנכה על ידי פקיד/ת השיקום של המוסד לביטוח לאומי, על מנת שתיקבע דרגת אי הכושר שלו לעבוד. במקרים רבים, הנכה כלל אינו מודע לכך שהזמנתו לשיחה במחלקת השיקום, מהווה למעשה את התשתית לקביעת הוועדה לעניין דרגת אי הכושר שלו לעבוד. יש להתכונן לשיחה במחלקת השיקום וכדאי להתעקש לקיים את הבדיקה/פגישה במחלקת השיקום רק לאחר שהמוסד לביטוח לאומי המציא לנכה עותק מהפרוטוקול של הועדה הרפואית. גם לעורך דין שמתמחה בתביעות נגד המוסד לביטוח לאומי בתחום הנכות הכללית, קשה מאוד להכין את הנכה לקראת הוועדה לעניין האי כושר לעבוד כשהפרוטוקול הרפואי ניסתר ממנו.

דרגת אי הכושר המינימלית לאדם עובד, חייבת לעבור את הסף של 60%. ככל שדרגת האי כושר גבוהה יותר ומתקרבת ל- 75% כך גימלת הנכות תהיה גבוהה יותר. יש לזכור שגובה גימלת הנכות הכללית נקבע על פי דרגת האי כושר לעבוד ולא על פי הנכות הרפואית (רק כשמדובר בדרגת אי כושר של 75% שהיא בעצם כמו 100% ניתן לקבל תוספת של עד 17% בגין הנכות הרפואית, ורק אז יש חשיבות לדרגת הנכות הרפואית).

דרגת אי הכושר המינימלית לעקרת בית, חייבת לעבור את הסף של 50%. גם במקרה זה, ככל שדרגת האי כושר גבוהה יותר ומתקרבת ל- 75%, כך גימלת הנכות תהיה גבוהה יותר.

יש לזכור שהכלל הוא שגובה גימלת הנכות הכללית נקבע על פי דרגת האי כושר של הנכה, ולא על פי הנכות הרפואית!

חריג לכלל זה הוא רק כשמדובר בדרגת אי כושר של 75% (שהיא בעצם נחשבת לדרגת אי כושר לעבוד בשיעור של 100%). במקרה זה ניתן לקבל תוספת של עד 17% בגין הנכות הרפואית ורק אז יש חשיבות לדרגת הנכות הרפואית.

יש לזכור שטעויות שנעשות בוועדה לעניין האי כושר לעבוד לא תמיד ניתנות לתיקון. וגם עורך דין המתמחה בנכות כללית לא תמיד יוכל להציל את המצב. לדוגמא: אחד הלקוחות שלנו, שבטרם הייעוץ במשרדנו, הודיע לוועדה לעניין האי כושר לעבוד שהוא מתנדב כמנהל במתנ"ס מקומי. במקרה זה, קבעה הועדה לעניין האי כושר שהוא לא איבד את כושרו לעבוד. כי אם הוא מסוגל להתנדב בתפקיד של מנהל מתנ"ס, הוא גם יכול למצוא עבודה דומה בתשלום. גם לעורך דין מיומן בתחום התביעות בענף נכות כללית קשה מאוד לתקן טעות כזו.

הכלל שאנו חוזרים ומציינים בפני לקוחותינו הוא:

מה שלא צריך להגיד בוועדות של ביטוח לאומי, חשוב מאוד שלא להגיד!

מומלץ להיכנס ללינק  זכויות נכים תביעות לנכות ולקבל אינפרומציה נוספת על זכויות נכים ועל מאבקי הנכים ברשויות השונות למימוש זכויותיהם.    

 

אנו משרד עורכי דין שמתמחה בתביעות נכות כללית. אנו נשמח להיפגש איתך לפגישת ייעוץ ראשוני. התקשר עכשיו וקבע פגישה!

 

התקשר לייעוץ ראשוני לטל' 1-800-229-444 

 

התקשרו עכשיו בכדי לקבוע פגישת ייעוץ

 


 

אם אתה מתעניין בנכות כללית כדאי מאוד שתקרא גם את המאמרים הבאים. לשם כך לחץ כאן:

 

 כיצד בוחרים עורך דין לנכות כללית 

 פטור ממס הכנסה לנכים

 קיצבה לשירותים מיוחדים לנכים קשים

 נכות כללית לילד - גמלת ילד נכה

 השתלבות נכים במעגל העבודה - חוק לרון

 תביעה לקבלת גימלת ניידות 


אנה פנה אלינו לקבלת ייעוץ!

בטלפון: 1-800-229-444 התקשרו עכשיו!

כל פנייה טלפונית תענה במקצועיות ובסבלנות.


תביעות שמיעה

ירידה בשמיעה בגין חשיפה לרעש


תביעה להכרה בנזקי שמיעה, כתוצאה מחשיפה לרעש במקום העבודה, כפגיעה בעבודה, הפכה בשנים האחרונות לתביעה מסובכת ביותר. הקושי העיקרי הוא להוכיח תביעות, שהן תולדה של חשיפה ממושכת לרעש במקום העבודה. פגיעה בשמיעה כתוצאה מאירוע חד פעמי, כגון פיצוץ במפעל, היא תביעה פשוטה יותר להתמודדות ועל כן במאמר זה לא נתמקד בה.

כשמדובר בנזקי שמיעה כתוצאה מחשיפה לרעש במקום העבודה ניתן לתבוע שני גורמים:

  • המוסד לביטוח לאומי.
  • המעביד ו/או חברת הביטוח שביטחה את המעביד בפוליסת ביטוח חבות מעבידים.


תביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי:

הוראות חוק הביטוח הלאומי מקשות על נפגעי השמיעה, ומטילות עליהם את החובה לעמוד במספר קריטריונים מצטברים, בכדי שהפגיעה בשמיעה תוכר כפגיעה בעבודה וכדלקמן:

  • על הנפגע להוכיח כי נחשף לרעש מתמשך, העולה על 85 דציבל ובמשך זמן רב. אם העובד לא יוכל להציג תוצאות של בדיקות מהימנות לעוצמת הרעש, ששורר במקום עבודתו, קיים חשש כי תביעתו למוסד לביטוח לאומי תידחה. על כן, יש להזדרז בהגשת התביעות כל עוד מקור הרעש קיים. עובד שמגיש תביעה לאחר שהמכונה שהיא מקור הרעש הוחלפה, או לאחר שהמפעל נסגר, לוקח סיכון שתביעתו תידחה. יש לציין, שלעיתים אפשר להסתפק גם בעוצמת רעש הנמוכה במעט מ- 85 דציבל אך מצב זה הופך את התביעה לקשה ומסובכת יותר. התביעה במקרה מעין זה תעבור ממסלול תביעה נוח יחסית של מחלת מקצוע, למסלול תביעה קשה יותר, שנקרא מיקרוטראומה. במסלול זה נטל ההוכחה נופל על התובע.

 

  • על נפגע הרעש להוכיח כי כושר השמיעה שלו פחת ב- 20 דציבלים לפחות, בכל אחת מאוזניו וזאת בתדרים הנמוכים (שנקראים גם תדירויות הדיבור). בדרך כלל, ירידה בשמיעה בשיעור נמוך יותר, לא תוכר כפגיעה בעבודה.

 

  • כאשר קיימת פגיעה בתדרים הגבוהים הניזוק מתלונן לעתים גם על צפצופים באוזניים (טנטון או בלועזית טיניטוס). על מנת שטנטון עקב חשיפה לרעש מזיק ייחשב כפגיעה בעבודה, הנפגע צריך לעמוד בתנאים הקודמים שהוזכרו לעיל וכן בתנאים מצטברים נוספים והם:
    • כושר השמיעה בתדרים הגבוהים פחת בשיעור של 25 דציבל לפחות, בכל אוזן.
    • הטנטון תועד לראשונה ברשומה רפואית לפני שהנפגע חדל לעבוד בחשיפה לרעש מזיק.
    • הפגיעה חייבה פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי שתועדו ברשומה רפואית.

 

  • את התביעה להכרה בליקוי השמיעה כפגיעה בעבודה יש להגיש למוסד לביטוח לאומי בתוך 12 חודשים מהמוקדם מבין אלה:
    • מיום שליקוי השמיעה תועד לראשונה ברשומה רפואית.
    • מהיום שבו לדעת הוועדה הרפואית (מדרג ראשון או לעררים) החלה הירידה בשמיעה.

במקרים מסוימים הועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי מתחכמות וגם אם התלונות הראשונות המתועדות של הנפגע, החלו לפני פחות מ- 12 חודשים, יכולה הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי לקבוע כי לדעתה הירידה בשמיעה של הנפגע החלה לפני יותר מ- 12 חודשים מיום הגשת התביעה. מה שיוביל לכך שהתביעה תידחה.
תנאי זה הוא ברוב המקרים בעייתי ולהערכתי הוא גם אינו הוגן. ברוב המקרים של ירידה בשמיעה כתוצאה מחשיפה מתמשכת לרעש, הירידה בשמיעה אינה ירידה מיידית ודרסטית, אלא מופיעה באופן הדרגתי. במקרים רבים, בשלבים הראשונים, הפגיעה בשמיעה היא מזערית, והעובד כמעט ולא שם לב כי חלה ירידה בשמיעתו ורק לאחר חלוף תקופת זמן נוספת, ולאחר שמתרחשת ירידה נוספת בשמיעה, העובד שם לב ש"משהו לא בסדר בשמיעה" ורק אז הוא פונה להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי. במקרה כזה הוראת החוק תעמוד לתובע לרועץ.
הדברים מתייחסים במיוחד לנפגעים שעובדים במקומות עבודה "מסודרים", בהם מקפידים להפנות את העובדים לבדיקות שמיעה תקופתיות המתעדות למעשה את הירידה ההדרגתית בשמיעת העובד. לכן, כשאותו עובד יפנה בתביעה למוסד לביטוח לאומי בגין ירידה בשמיעה, עלולה תביעתו להידחות בטענה שהכרטיס הרפואי שלו מוכיח כי הוא סבל מירידה הדרגתית של שמיעתו במשך שנים, ועל כן אינו עומד בתנאי הדורש פניה למוסד לביטוח לאומי בתביעה לא יאוחר מ- 12 חודשים מהיום בו תועדה לראשונה התלונה ברשומה רפואית או מהיום בו לדעת הועדה החלה הנכות.
חשוב לדעת כי המוסד לביטוח לאומי, כדבר שבשגרה, פונה לקבל את הכרטיסים הרפואיים של התובעים ממקומות העבודה, מהרופא הכללי בקופ"ח, ממרפאות א.א.ג, ממכוני שמיעה וממרפאות הרופאים התעסוקתיים.

תביעה כנגד המעביד ו/או פוליסת ביטוח חבות מעבידים.

יתכן שלעובד שנפגע באוזניו, כתוצאה מחשיפה לרעש, קיימת גם הזכות להגיש תביעה נגד המעביד, או כנגד חברת ביטוח שביטחה את המעביד בפוליסת ביטוח חבות מעבידים. חשוב לציין שלעיתים יש סיכון בתביעה כזו ולכן עורך דין מיומן בתחום מחלות מקצוע יכול להצביע על הסיכון המשפטי ואולי למנוע יציאה להרפתקה מיותרת.
ככלל, בתביעה כנגד המעביד חלים דיני התיישנות אחרים וחשוב לציין שקיימים גם יחסי גומלין בין התביעה נגד המוסד לביטוח לאומי ובין התביעה כנגד המעביד על פי פוליסת ביטוח חבות מעבידים.
לדוגמא: אם שיעור הנזק שיקבע בית המשפט הוא 100,000 ₪ והנפגע קיבל מהמוסד לביטוח לאומי 30,000 ₪, פוליסת ביטוח חבות מעבידים תפצה את הנפגע בסכום נוסף של 70,000 ₪ בלבד. כך, שסה"כ הנפגע לא יקבל יותר מ- 100,000 ₪. אולם, קיימת גם אפשרות שבית המשפט יקבע כי שווי התיק עומד על 100,000 ₪ ומהמוסד לביטוח לאומי יקבל הנפגע מענק של 120,000 ₪. במקרה כזה, גובה מענק הנכות שיתקבל מהמוסד לביטוח לאומי גבוה משווי התיק. מצב משפטי זה נקרא "בליעה". קרי, תגמולי המוסד לביטוח לאומי בלעו את התביעה כנגד פוליסת הביטוח של המעסיק.
במקרה של "בליעה" בית המשפט ידחה את התביעה נגד המעביד על פי פוליסת ביטוח חבות מעבידים והתובע (הנפגע) עלול להידרש לשלם הוצאות משפט והשלמת אגרה בסכום שיכול להגיע לכ- 10,000 ₪.
כדי להימנע ממצב כזה כדאי להתייעץ עם עורך דין מיומן ומנוסה בתביעות נזקי גוף כנגד חברות ביטוח ובעיקר עורך דין המתמחה בתביעות בגין נזקי שמיעה הנובעים ממחלת מקצוע.

טיפ לנפגעי רעש
תביעה להכרה בפגיעה במערכת השמיעה, כפגיעה בעבודה, היא תביעה מורכבת הדורשת הכנה מוקדמת טרם הגשתה. בשל מורכבות התביעה מומלץ לפנות לעורך דין העוסק בתחום תביעות נזקי גוף בגין חשיפה לרעש המתמחה בתביעות נגד המוסד לביטוח לאומי לצורך קבלת ייעוץ וייצוג משפטי טרם הבדיקה אצל הרופא.
זכור! מרגע שהתלונות על נזקי שמיעה מופיעות בקופת חולים או במקום העבודה, יתכן שנוצרת בעיה משפטית לתבוע. עורך דין מיומן יוכל להנחות את נפגע הרעש בכל צעד וצעד. 

זכויות נפגעי תאונות עבודה

זכויות נפגעי תאונות עבודה

מהי תאונת עבודה?

כאשר אדם נפגע בתאונה בזמן העבודה ועקב העבודה, או בדרך מביתו למקום העבודה או בדרך חזרה ממקום עבודתו לביתו, תחשב התאונה כתאונת עבודה. עקרונית, רק המוסד לביטוח לאומי מוסמך לאשר האם מדובר בתאונת עבודה או לא. רבים מהנפגעים חושבים בטעות, שאם המעביד הפנה אותם לקופת החולים באמצעות טופס 250 (טופס הפניה לקבלת טיפול רפואי שנותנים המעבידים לנפגעי עבודה על מנת שיציגו אותו בפני קופת החולים), או אם הם קיבלו מקופת חולים מסמך רפואי שכותרתו "תעודה ראשונה לנפגע בעבודה", הרי שלמעשה התאונה הוכרה כתאונת עבודה. עובדה זו אינה נכונה כלל וזאת מכיוון, שהן למעבידים, והן לממסד הרפואי אין את הידע וכמובן שאין להם את הסמכות להחליט האם מדובר בתאונת עבודה או לא. למעשה, עד שהמוסד לביטוח לאומי לא הכיר בתאונה כתאונת עבודה, עדיין יש ספק האם מדובר בתאונת עבודה. במקרה של חילוקי דעות, שלעיתים מתעוררים בין הנפגע לבין המוסד לביטוח לאומי, בשאלה האם מדובר בתאונת עבודה או לא, יכריע בסוגיה זו בית הדין לעבודה.

זכויותיו של הנפגע מהמוסד לביטוח לאומי

זכויותיו של הנפגע על פי חוק הביטוח הלאומי מורכבות ממספר יסודות עיקריים:

א. הזכות לקבלת טיפול רפואי.
ב. הזכות לתשלום בגין אובדן כשר עבודה (דמי פגיעה).
ג. הזכות לקבלת מענק נכות מעבודה או קצבת נכות מהעבודה.
ד. הזכות לקבלת גמלה מיוחדת או מענק מיוחד.
ה. הזכות לקבלת שיקום מקצועי.
ו. הזכות לקבלת גמלאות תלויים בנפגעי עבודה.

טיפול רפואי:

הנפגע זכאי לקבל מהמוסד לביטוח לאומי מימון לכל הוצאותיו הרפואיות. לכאורה, הנפגע בשלבים הראשוניים שלאחר הפציעה אינו מתעניין בזכות זו, מכיוון שהוא חי בתחושה שקופת חולים מממנת את כל ההוצאות הרפואיות. קופות החולים אכן מממנות בשלב הראשוני את הטיפולים הרפואיים, אולם הן דורשות החזר מהמוסד לביטוח לאומי. המוסד לביטוח לאומי יסכים לממן את הטיפול הרפואי, רק אם הנפגע פנה למוסד לביטוח לאומי באופן מסודר (מילוי טופס הודעה על פגיעה בעבודה על נספחיו) על מנת שיכיר בתאונה כתאונת עבודה (בהנחה שהמוסד לביטוח לאומי אכן הכיר בתאונה כתאונת עבודה).


יש לציין, שכשמדובר בתאונת עבודה, ברגע שרופאי קופת החולים המליצו על טיפול מסוים, המוסד לביטוח לאומי יממן את אותו טיפול. אולם, במרבית המקרים רופאי הקופות לא מודעים לכך, שכשמדובר בתאונת עבודה זכאי הנפגע לקבל גם טיפולים שאינם כלולים בסל הבריאות. הם מתוך הרגל נמנעים מלהמליץ על אותם הטיפולים (היות ועלותם יקרה, לדוג’ ביצוע בדיקת MRI), וכך יוצא שהפצועים מקבלים טיפול נחות יותר. יש להיוועץ עם עורך דין מנוסה, על מנת שידריך את הנפגע כיצד לגרום למוסדות הרפואיים לספק לו את הטיפולים הרפואיים המשופרים.


לדוגמא, כאשר מתעורר הצורך לקבלת טיפול רפואי פרטי כגון טיפולי שיניים. כשמדובר בתאונת עבודה במרבית המקרים קופות החולים מספקות אך ורק טיפולי שיניים במרפאות שיניים ציבוריות (בדרך כלל מרפאות השיניים של קופות החולים). אם הנפגע מעוניין לקבל טיפול חדשני יותר ומרופאי שיניים פרטיים הוא יתקל בקושי לקבל על כך החזר כספי מהמוסד לביטוח לאומי.
המלצתי  כעורך דין לתאונות עבודה היא, שבכל מקרה כשמדובר בשירות רפואי, לרבות אביזרים רפואיים (כגון פרוטזות, מכשירי שמיעה, גבס מפלסטיק וכו’…) אשר אינו מסופק ישירות על ידי קופות החולים, כדאי להתקשר לענף נפגעי עבודה במוסד לביטוח לאומי במקום מגוריו של הנפגע, ולברר שם, האם ספק השירות או ספק האביזרים הרפואיים מוכר על ידי סניף המוסד לביטוח לאומי. כדאי לעשות זאת על מנת שמאוחר יותר לא יתעוררו קשיים בהחזר ההוצאות הרפואיות מסניף המוסד לביטוח לאומי.


במסגרת מרכיב זה, מממן המוסד לביטוח לאומי גם את הוצאות הנסיעה של הנפגע, הכרוכות בקבלת הטיפול הרפואי. החזר הוצאות זה יתבצע על פי תעריף תחבורה ציבורית אלא אם כן הרופא המטפל של קופת החולים כתב במפורש, שהנסיעה לקבלת הטיפול הרפואי חייבת להיות באמצעות אמבולנס. במקרה זה, זכאי הנפגע להחזר עלות האמבולנס.


תשלום בגין אובדן כושר עבודה (דמי פגיעה)

המוסד לביטוח לאומי מפצה את הנפגע בגין אובדן כושר עבודתו בתקופה שלאחר התאונה. שיעור הפיצוי נקבע כ 75% משכרו הממוצע של הנפגע בשלושת החודשים שלפני יום הפגיעה (עד לתקרה מסוימת).


במידה ותקופת האי כושר לא עולה על 12 יום, הנפגע מקבל כסף מהמעביד עבור תשעת הימים הראשונים של תקופת אי הכושר לעבוד. במידה ותקופת אי הכושר עולה על 12 יום, הנפגע מקבל פיצוי החל מהיום השני של התאונה חלק מהמעביד וחלק מהמוסד לביטוח לאומי, ועד לתקופה של שלושה חודשים. התשלום ניתן רק אם הנפגע לא עבד בפועל על פי המלצת הרופאים, המגובה בתעודות רפואיות מתאימות. נפגע, שהחליט שלא לקבל את המלצת המנוחה שניתנה לו על ידי רופאיו ולשוב לעבודה, אינו זכאי לקבל דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי.


יש לציין, שהעובד אינו מפסיד את הפיצוי בגין תשעת הימים הראשונים וזאת מכיוון, שעל פי החוק, המעביד חייב לפצות את העובד בגין תשעת הימים הראשונים, שהמוסד לביטוח לאומי לא פיצה אותו. ברצוני להדגיש, שעל פי חוק דמי מחלה, לכל עובד קיימת זכות לצבור 18 ימי מחלה לשנה שיוכלו לנצל אותם בגין כל מחלה שהיא (לאו דווקא תאונות עבודה). היות ומדובר בתאונת עבודה, אסור למעביד, לנכות את התשלום בגין אותם תשעת ימי מחלה מיתרת ימי המחלה העומדים לזכות העובד על פי חוק דמי מחלה.


חשוב לציין, שכשמדובר בתאונת עבודה, חייב הנפגע לקבל מקופת החולים אישור רפואי שכותרתו "תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה". זוהי התעודה הראשונה אשר בה יצוינו מס’ ימי אי הכושר שהומלצו לנפגע על ידי הרופא. במידה ובשלב מאוחר יותר, יחליט הרופא להמליץ על תקופה נוספת של אי כושר לעבוד, חשוב שאת המלצתו הוא יכתוב על מסמך רפואי שכותרתו: "תעודה רפואית נוספת לנפגע בעבודה". יש לציין, שבניגוד לכלל עליו אנו תמיד ממליצים שלא לתת לאף גורם מסמך מקורי. המקרה היחיד שבו חייב הנפגע למסור לגורם חיצוני מסמכים מקוריים, הוא כשמדובר בתעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה, ובתעודות רפואיות נוספות לנפגע בעבודה. במקרה שהנפגע ימסור למוסד לביטוח לאומי רק עותקים, המוסד לביטוח לאומי לא ידון בבקשה, ולא יזכה את הנפגע בפיצוי. לכן, רק במקרה זה יש לצלם את התעודות המקוריות בצילום ברור, ולתת למוסד לביטוח לאומי את המקור כאשר העותק יישאר אצל הנפגע.

המשך קריאה: זכויות נפגעי תאונות עבודה



אטרקט