תאונות דרכים עם הרוגים

אם ברצונך לקבל לתיבת הדאר האלקטרוני שלך, טיפים ועצות בנושא תאונות דרכים, יש למלא את פרטיך, ואנו נשלח לך בכל יום טיפ בעל ערך בנושא תאונות דרכים

*דואר אלקטרוני
*שם פרטי
שם משפחה

 

 אנא פנה אלינו לקבלת יעוץ בטלפון: 

 1-800-229-444

התקשרו עכשיו!

כל פנייה טלפונית תענה במקצועיות ובסבלנות

 
תאונות דרכים עם הרוגים
 
תאונות דרכים קטלניות מסתיימות לעיתים גם במוות של אנשים שהיו מעורבים בתאונה. במאמר זה ננסה להסביר ולהעריך את  סכום הפיצויים ואת מרכיבי הפיצויים אשר נפסקים במקרה של מוות בתאונת דרכים.
סכום הפיצוי משתנה ממקרה למקרה והוא תלוי בגורמים רבים לרבות גיל הנפטר, מצבו המשפחתי, מספר ילדיו וגילם, גובה השתכרותו לפני התאונה ועוד...

חישוב הפיצויים להרוגים מתאונות דרכים מתחלק לשני מסלולי תביעה:
א.  פיצוי לבני משפחת המנוח אשר היו תלויים במנוח לפרנסתם ונקראים "תלויים".
ב.  פיצוי לו זכאים היורשים  שלא היו תלויים בפרנסת המנוח כגון הורים של קטין שנפטר.
 
חשוב לציין, שלעיתים קרובות בפועל היורשים הם גם תלויים ובמקרה זה הפיצוי הגבוה יותר הוא זה שמשולם למשפחת המנוח.
 
עד שנת 2004 הפערים בין שני מסלולי התביעה היו גדולים ולא הגיוניים
במסלול התביעה הראשון – כשנשארו תלויים, היה מדובר בתיקי נזיקין גדולים והאלמנה ו/או היתומים היה זוכים לקבל פיצוי הוגן בסדר גודל של בין מאות אלפי שקלים למיליוני שקלים.
במסלול התביעה השני – כשהמנוח לא הותיר תלויים, הפיצוי שהיו מקבלים היורשים היה זעום ואפילו משפיל והגיעו לסדר גודל של כ-50,000 ₪. רבות דובר על העוול שבגישה זו, ועל הצורך בשינוי חקיקה אך כמעט ששום דבר לא נעשה והבעיה נותרה באינה. לבסוף, הגיע העניין לפתחו של בית המשפט העליון שפסק בנושא בפסק דין אטינגר כי יש לפצות את משפחת הנפטר בכל החיסכון העתידי שהמנוח היה יכול לחסוך במשך כל ימי חייו לו לא היה נהרגבתאונת הדרכים.  פסק דין זה מכונה בקרב עורכי הדין "הלכת השנים האבודות"
 
חשוב לציין שלמעשה גם היום קיימים אותם שני מסלולי תביעה, על פיהם ניתן לתבוע את חברת הביטוח של הרכב, אך הפערים בין שני המסלולים אינם חד משמעיים, במרבית המקרים הפיצוי במסלול תביעת העיזבון הוא הגדול יותר אך לעיתים הפיצוי במסלול תביעת התלויים הוא הגדול יותר.
 
תביעת התלויים
 
המרכיבים העיקריים של תביעת התלויים הם:
א.     הפסדי התמיכה הכלכלית של הנפטר באלמנה וביתומים.
הבסיס לחישוב הפיצוי בגין מרכיב נזק זה הוא הכנסתו של הנפטר לפני התאונה. החישוב נעשה על בסיס ההכנסה נטו, ובתנאי שמס ההכנסה לא יעלה על 25%. במילים אחרות, אם לדוגמא בתקופה שלפני התאונה הכנסתו ברוטו של המנוח הייתה 20,000 ₪ ומס ההכנסה שניכו לו היה 8000 ₪ כך שהכנסתו נטו היתה 12,000 ₪, החישוב יהיה על בסיס 15,000 ₪ מאחר וכאמור לא מנכים על פי החישוב יותר מ- 25% מיסים על ההכנסה.
לאחר שהוסברה דרך חישוב בסיס השכר של המנוח, יש להבין כיצד מחשבים את הפסדי התמיכה באלמנה וביתומים:
ניקח לדוגמא מקרה בו האדם שנהרג השאיר אחריו אלמנה וילד בן 5, הוא השתכר שכר נטו של 8,000 ₪ ואלמנתו לא עבדה. עפ"י נתונים אלה לפני התאונה עמדו לרשות משפחת המנוח 8,000 ₪. האם האלמנה והיתום הפסידו את כל 8,000  השקלים? כמובן שלא! הבעל שנפטר צרך בחייו רק חלק מה- 8,000 ₪ שהרוויח, וחשוב לציין שקרוב לוודאי שהאלמנה והיתום יקבלו מהמוסד לביטוח לאומי קצבת שארים, שתמתן במידה מסויימת את הפסדי ההשתכרות של המשפחה. אז כיצד יחושב בכל זאת הפסד התמיכה בפועל באלמנה וביתום?
בפרקטיקה המשפטית התפתחה שיטה שנקראת "שיטת הידות". על פי שיטה זו פוסקים את הפסדי התמיכה, שנגרמו לאלמנה וליתומים, לפי העקרונות הבאים: לכל אחד מבני המשפחה יש חלק בצריכה שנקרא "ידה" ויש ידה אחת שמשותפת לכל המשפחה (מאחר ולכל משפחה יש הוצאות שלא ניתן לשייך אותן לבן משפחה ספציפי כמו למשל עלות אחזקת המקרר, דמי השכירות של דירת המגורים וכו'..).
במקרה שלפנינו מדובר ב- 4 ידות (מספרם של בני המשפחה כולל הנפטר + הידה המשותפת).
לאחר מכן מחלקים את  ה-8,000 ₪ לארבעה חלקים וכך יוצא שכל חלק / ידה שווה 2000 ₪  
כדלקמן:
למנוח – 2000 ₪
ליתום – 2000 ₪
לאלמנה – 2000 ₪
הידה המשפחתית – 2000 ₪
על פי שיטה זו ההפסד של היתום עד הגיעו לגיל בגרות יהיה 2000 ₪ לחודש ושל האלמנה 4000 ₪ מאחר והיא מקבלת גם את הידה המשפחתית.
לאחר שהיתום מגיע לגיל בגרות מחלקים את ה8000 ₪ לשלוש ידות (מאחר והיתום הוא כבר לא חלק מהנטל הכלכלי) וכך כל ידה שווה סך של 2,666 ₪. לפי חישוב זה האלמנה אמורה לקבל כל חודש 5,333 ₪ (שתי ידות).
חשוב לציין שבחרתי לצורך ההסבר במקרה פשוט ביותר ולצורך הפשטת ההסבר התעלמתי מגורמים שונים לרבות תקופת השירות הצבאי של היתום. אם היו לנפטר יותר ילדים היו כמובן יותר ידות, ואם האלמנה הייתה אישה עובדת יש לקחת בחישוב שיטת הידות גם את ההכנסות שלה.
 
בנוסף יש לציין, שבמרבית המקרים של תיקי מוות מתאונה, המוסד לביטוח לאומי מעניק לתלויים קצבאות שונות לרבות קצבת שארים או תלויים. בדרך כלל מדובר בקצבאות נמוכות אך עדיין יש לקזז אותן מהסכום שהיתום או האלמנה זכאים לקבל מחברת הביטוח של הרכב.
 
ב.     הפסד שירותים נוספים כמו הפסד שירותי אב או שירותי בן זוג

בתביעת התלויים קיים סעיף שהתפתח הקרוי "אובדן שירותי בן זוג" או "אובדן שירותי הורה". בחלק זה אנו מביאים לידי ביטוי את כל אותם שירותים שהנפטר נתן לבני משפחתו, הן שירותים חומריים (כגון: תיקונים ושיפוצים בבית) והן שירותים ריגשיים וזוגיים כאב לילדיו וכבעל לאשתו. בדר"כ נפסקים סכומים בסדר גודל של מאה אלף ₪ או מאתיים אלף ₪. לעיתים, משתכנע בית המשפט שיש להעניק פיצוי גבוה יותר בגין מרכיב נזק זה והסכום יכול להגיע גם לפי שניים מהסכומים שצויינו לעיל.  
 
ג.      הוצאות הלוויה, קבורה ומצבה:
בכל מקרה של מוות מתאונה יש הוצאות נילוות בסדר גודל של 10,000 – 15,000 ₪ לצורך סידורי ההלוויה, הקבורה והמצבה. רצוי לשמור במקרים אלה על כל הקבלות, לרבות הקבלה של האוטובוס שהסיע את החברים והמשפחה בלוויה וכן את ההוצאות לחברה קדישא ולבונה המצבות. מומלץ שלא להתפתות להצעות לבצע את העסקאות ללא חשבונית כי אז קשה יותר לקבל את הפיצוי המלא מבית המשפט.
 
 
תביעת השארים (או תביעת העיזבון כאשר לא נותרו תלויים)
 
המרכיבים העיקריים של תביעת העיזבון הם:
 
א.     הפסדי החיסכון העתידיים –
הבסיס לתשלום הפסדי החיסכון העתידיים הוא כאמור פסק דין אטינגר – פסק דין של בית המשפט העליון. אטינגר, היה ילד כבן 12, שנפגע בתאונת דרכים ממכונית חולפת בשעה שחצה את הכביש. הוא פונה לבית החולים ויום למחרת נפטר. משפחתו תבעה את חברת הביטוח שביטחה בפוליסת ביטוח חובה את הרכב הדורס. המשפחה טענה כי יש לפסוק להם פיצוי בגין אובדן שנות ההשתכרות העתידיות של הילד. בפסק דין אטינגר קבע בית המשפט העליון הלכה משפטית תקדימית ומחייבת שנקראת כאמור "הלכת השנים האבודות" לפיה יש לפצות את היורשים בגין כל סכומי הכסף, שהמנוח היה עתיד לחסוך במשך כל חייו. מפסק דין זה ואילך השתנתה כל תפיסת פסיקת הפיצויים למשפחותיהם של הרוגים בכל סוגי התאונות, לרבות הרוגים מתאונות דרכים.
מאוחר יותר קבע בית המשפט העליון בפסק דין "פינץ" שהפסד החיסכון יחושב עד גיל הפרישה, כאשר הגיל שנקבע בפסיקה הוא 67 שנים גם לנשים וגם לגברים.
עוד נקבע שבמקצועות מסוימים כמו רופאים, רואי חשבון, עורכי דין וכו'.. ניתן לקבוע גיל פרישה תיאורטי מאוחר יותר וזאת לאור הפרקטיקה, אשר לפיה בעלי מקצוע מסוימים ממשיכים לעבוד גם לאחר גיל 67. על מנת לפשט את החישוב נקבע בפסק דין "פינץ" שהחיסכון הוא בשיעור של 30% מההכנסה, וכשמדובר בקטינים או באנשים צעירים שטרם הגיעו לשיא הכנסתם, ההכנסה תחושב על פי השכר הממוצע במשק. כמובן, שאם מדובר באדם שבפועל הרוויח יותר, יחושבו הפסדי החיסכון העתידיים בשיעור של 30% על בסיס הכנסתו בפועל מהתקופה שלפני התאונה.
 
ב.     כאב וסבל
מדובר בסכום זעום העומד על סך של כ- 35,000 ₪,  אשר מחושב על פי נוסחה הכתובה בתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. סכום זה אינו נתון למשא ומתן.      

האם ניתן לתבוע בשני מסלולי התביעה במקביל (תלויים ושארים)?

עד שנת 2006 לא היה ניתן לתבוע בשני מסלולי התביעה במקביל בטענה שמדובר בכפל פיצוי. שכן עפ"י התפיסה המשפטית הרוווחת יש להחזיר את המצב הכלכלי לקדמותו ולא לשפר את מצבו של הניזוק. התלויים ו/או השארים היו צריכים לבחור בין תביעה כעיזבון לבין תביעה כתלויים.
בשנת 2006 קבע בית המשפט העליון  בפסק דין אורנית צרור כי ישנם סוגים של נזקים אשר אינם מהווים כפל פיצוי וניתן לפסוק אותם במקביל גם בתביעת העיזבון וגם בתביעת התלויים.
לדוגמא: מרכיבי נזק של אובדן שירותי בן זוג ו/או אובדן שירותי הורה וכן פיצוי בגין עוגמת נפש וכאב וסבל יכולים להיתבע גם בתביעת העיזבון וגם בתביעת התלויים.
 


הבחירה היום מסתכמת למעשה רק בין הפסדי התמיכה (שבתביעת התלויים) לבין הפסדי החיסכון בשנים האבודות (תביעת העיזבון), מאחר ולמעשה מדובר באותם הפסדי השתכרות, שמקורם באותה המשכורת ועל כן יתכן כפל פיצוי. בראשי נזק אלה התביעה הינה חלופית.
ברצוני להדגיש כי נכון להיום כבר אין למעשה חילופיות גורפת בין תביעת העיזבון לתביעת התלויים. אך בכל מקרה יש לבצע את הבחירה בין הפסדי התמיכה שבתביעת התלויים לבין הפסד החיסכון העתידי.
מומלץ שמשפחת ההרוג בתאונת הדרכים תתייעץ במקרים אלה עם עורך דין מיומן המתמחה בטיפול במקרי מוות כתוצאה מתאונת דרכים. את ההתייעצות עם עוה"ד שמתמחה בנזקי גוף יש לקיים עוד לפני שפועלים להוצאת צו ירושה. לעיתים כדאי לחלק מבני המשפחה לוותר על חלקם בעיזבון וזאת על מנת להשאיר עיזבון גדול יותר לשאר בני המשפחה, ואותו בן משפחה שויתר על חלקו בעיזבון יקבל את הפיצוי על פי מסלול התביעה של התלויים.
הנצחת ההרוג בתאונת דרכים
משרדינו פועל ומקדם פעולות הנצחה שונות שמנציחות את ההרוג בתאונת הדרכים ואת פועלו. הנצחת המנוח שנהרג בתאונת הדרכים חשובה למשפחת הנפטר הן מההיבט הרגשי – מוסרי ולעיתים היא גם חשובה מההיבט המשפטי. כדאי להתייעץ עם עורך דין לתאונות דרכים גם בנוגע לפעולות ההנצחה. חשוב לוודא שעורך הדין ער למשמעות ההנצחה של המנוח ולהשלכות המשפטיות הנובעות מפעולות ההנצחה.

                                

 אנא פנה אלינו לקבלת יעוץ בטלפון:

 1-800-229-444

התקשרו עכשיו!

כל פנייה טלפונית תענה במקצועיות ובסבלנות

 

אם ברצונך לקבל לתיבת הדאר האלקטרוני שלך, טיפים ועצות בנושא תאונות דרכים, יש למלא את פרטיך, ואנו נשלח לך בכל יום טיפ בעל ערך בנושא תאונות דרכים

 

*דואר אלקטרוני
*שם פרטי
שם משפחה




אטרקט