מחלת מקצוע היא תאונת עבודה

 תביעה בגין מחלת מקצוע 


כיצד לתבוע בגין מחלות מקצוע:

מחלה שחלה בה העובד עקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו או כשמדובר בעצמאי, מחלה שחלה בה העובד עקב עיסוק במשלח ידו. המחלה תוכר כמחלת מקצוע אם היא רשומה ברשימת מחלות המקצוע הסגורה (כ- 40 מחלות) שבתקנות הביטוח הלאומי, בזמן שחלה בה המבוטח. בין המחלות שהוכרו כמחלות מקצוע ניתן למנות את המחלות הבאות:

הרעלות זרניך, הרעלות ניקלב קרבוניל, הרעלות קדמיום ותרכבותיו, הרעלות כרום, הרעלות עופרת, הרעלות פלואור, הרעלות מנגן, הרעלות כספית, הרעלות זרחן, הרעלות בריליאום, הרעלות תליום, הרעלות תחמוצת הפחמן, הרעלות בצלול וההומולוגים שלו, הרעלות פחמן, הרעלות דו גפריתי, הרעלות תכשירי ניטרו ואמינו של בנצול, הרעלה על תכשירים הלוגנים של הפחמנים המימניים.

הנכות בגין כל הרעלה והרעלה נקבעת על פי הפגיעות במערכות הגוף השונות כתוצאה מההרעלה. כאן המקום לציין שהתביעות בגין ההרעלות השונות הן תביעות מסובכות לכשעצמן. לפקיד התביעות ולמוסד לביטוח לאומי, לא תמיד יש את הידע הנדרש לזהות את החומרים השונים ואת ההרעלות המתפתחות בגינן. אי לכך, הנטייה הראשונית של פקיד התביעות היא לדחות את ההכרה בהרעלה כמחלת מקצוע. במקרים כאלה יש להצטייד בחוות דעת מומחה לכימיה או להנדסה כימית שיצביע על כך שהחומרים להם היה הנפגע חשוף, הם חומרים מהרשימה האמורה. 

עוד ברשימת מחלות המקצוע הן מחלות עור מסוגים שונים לרבות מחלות עור הנגרמות על ידי אבק, נוזלים או גזים. 

בנוסף קיימות מחלות מדבקות ברשימת מחלות המקצוע המוכרת על ידי המוסד לביטוח לאומי לרבות: 

מחלת שחפת הריאות, ברוצלוזיס, שיתוק ילדים, קדחת צהובה, פילראאסיס, ליישמיוסיס, כולירה, דבר, טרופנוזומיאזיס, מחלת הצפדת, סרטן עור (מסוגים שונים), סרטן הרירית של האף או הגתות הקשורים באף. צורנית עם שחפת , צורנית ללא שחפת, אמיינתית, ירוד (קטרקט), מחלת קייסון, עוויות, מחלות קרינה, מחלות עצבים, פרקים, שרירים, כלי הדם או העצבים של הגפיים, בורסיטיס, ליקויי שמיעה - פגיעה בשמיעה בעיקר עקב חשיפה לרעש.

חשוב לציין שהמוסד לביטוח לאומי לא עושה הנחות ואף מקשה. עצם העובדה שעובד קיבל שחפת, אינה מצביעה על כך שזה כתוצאה מעבודה ועל כן אם לא יוכיח שהשחפת נגרמה כתוצאה מהעבודה מחלת המקצוע שלו לא תוכר. דוגמא נוספת, שיתוק ילדים. לא זכור לי בכל שנותי  כעורך דין  שמתמחה בתאונות עבודה ובמחלות מקצוע,  וכעורך דין שמתמחה בטיפול בנפגעי שיתוק ילדים (פוליו), שנפגע כלשהו בשיתוק ילדים (פוליו) הוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי, כמחלת מקצוע ולמען האמת אינני מאמין שמאז קום המדינה אי פעם מישהו שלקה בשיתוק ילדים, מחלתו הוכרה  על ידי המוסד לביטוח לאומי כמחלת מקצוע.  

 כפי שצוין לעיל, המוסד לביטוח לאומי מקשה מאוד על נפגעי עבודה שתובעים אותו על מנת שיכיר במחלות שלהם כמחלות מקצוע. ברוב המקרים כדאי במקרים אלה כבר בשלב הגשת הטפסים להיעזר בשירותים של עורך דין למחלות מקצוע או עורך דין לתאונות עבודה שמתמחה בטיפול בתאונות עבודה מסוג מחלות מקצוע. עובד שפנה למוסד לביטוח לאומי ללא ייצוג של עורך דין למחלות מקצוע, עלול לגרום נזק משפטי בלתי הפיך לתיק. כך שגם עורך דין לתאונות עבודה ואפילו עורך דין המתמחה במיקרוטראומה לא יוכל בשלב מאוחר יותר לשקם את הנזק. במידה ומדובר במחלת מקצוע אך המחלה אינה רשומה ברשימת המחלות הסגורה שבתקנות הביטוח הלאומי יש להגיש את התביעה במסלול של מיקרוטראומה.

בכל מקרה חשוב לציין שלאחר שהמחלה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כמחלת מקצוע, זכויות הנכה הן למעשה כזכויותיו של כל נפגע עבודה.  אדם כזה אמור לעמוד בפני ועדה רפואית ועל פי אחוזי נכות שתקבע לו הוועדה הרפואית תקבענה זכויותיו.

במידה ודרגת הנכות שתקבע לו תהיה 9% - 19% יהיה התובע זכאי למענק חד פעמי (סכום שיכול להסתכם בעשרות אלפי שקלים). במידה ודרגת הנכות שנקבעה לו תהיה 20% ומעלה, הוא יהיה זכאי לגימלה חודשית המבוססת על גובה ההכנסות שלו בטרם הפך להיות נכה מעבודה. במקרים מעין אלה, יש לעיתים ויכוח בין עורכי הדין למחלות מקצוע ובין המוסד לביטוח לאומי, מהו המועד שממנו החל התובע לחלות במחלה כי לעיתים, לכל מועד יש לפניו ממוצע הכנסות שונה ועל כן הגמלה תהיה שונה בנוסף אם המועד שנקבע לתחילת המחלה הוא יותר מ- 7 שנים, עובדה זו עלולה לסכל את התביעה על פי פוליסת ביטוח חבות מעבידים כפי שיורחב בהמשך. תביעהי של המעביד  על פי פוליסת ביטוח חבות מעבידים חייבת להעשות באמצעות משרד עורכי דין למחלות מקצוע ובאמצעות עורך דין למחלות מקצוע. במקרה של תביעה כזו אסור להתמודד עם חברת הביטוח לבד.

חשוב לציין שבחלק גדול מהמקרים לאחר שהנפגע הוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כנכה ממחלת מקצוע, יש מקום להגיש תביעה גם נגד המעביד על פי פוליסת ביטוח חבות מעבידים. במידה ויש מקום להגיש תביעה כנגד המעביד על פי פוליסת ביטוח חבות מעבידים, יש להגיש את התביעה בטרם יחלפו 7 שנים ממועד המחלה. אחרת תטען על ידי חברת הביטוח טענה של התיישנות. חשוב לציין שהעובדה שהמוסד לביטוח לאומי לא הכיר במחלה כמחלת מקצוע, או כן הכיר במחלה כמחלת מקצוע, אינה מחייבת את חברת הביטוח שביטחה בביטוח חבות מעבידים את המעביד, ואינה מחייבת גם את בית המשפט האזרחי שבו תוגש תביעה אזרחית כנגד המעביד. למרות זאת, חשוב שהמחלה תוכר כמחלת מקצוע על ידי המוסד לביטוח לאומי כי זה משפיע מאוד על קידום משא ומתן לסיום התיק בפשרה וכמובן משפיע על גישתו של השופט בבית המשפט האזרחי בנוגע לעצם תביעתו של העובד. לכן, כמשרד עורכי דין למחלות מקצוע, אנו ממליצים, במרבית התיקים, שבטרם הגשת התביעה על פי פוליסת ביטוח חבות מעבידים, למצות את מלוא הזכויות במוסד לביטוח לאומי ולדאוג שהמוסד לביטוח לאומי יכיר במחלה כמחלת מקצוע. להרחבה בנושא מיקרוטראומה שקשורה מאוד למחלות המקצוע לחץ כאן : מיקרוטראומה

 

אם נפגעת בתאונת עבודה או במחלת מקצוע, מומלץ לקרוא גם את הפוסטים הבאים שחשובים לכל נפגעי העבודה ונפגעי. לשם קריאת הפוסטים לחץ כאן:

 

 מה עושים לאחר תאונות עבודה או מחלת מקצוע

 כיצד לבחור עורך דין למחלות מקצוע

 זכויות נפגעי תאונות עבודה

 תאונת דרכים תאונת עבודה

 תביעה כנגד המעביד במחלת מקצוע

 תביעת נכות מעבודה

 תביעת מיקרוטראומה

  

משרדנו הוא משרד עורכי דין למחלות מקצוע. אנו מציעים לך להיפגש עם עורך דין למחלות מקצוע ממשרדנו.

 

התקשר עכשיו וקבע פגישת ייעוץ !

התקשר עכשיו לטלפון 1-800-229-444

וקבע פגישת ייעוץ ראשוני!


האמור במאמר זה על תביעות מחלות מקצוע אינו בא להחליף ייעוץ אישי על ידי עורך דין למחלות מקצוע. זכור שכל מה שאומר לך עורך דין למחלות מקצוע, הוא תמיד מעודכן יותר ומדויק יותר מהאמור במאמר זה על מחלות מקצוע. לכן במקרה של סתירה בין הנאמר בפגישה אישית על ידי עורך דין למחלות מקצוע ובין האמור במאמר זה, תמיד יש להעדיף ארת מה שאמר העורך דין למחלות מקצוע בפגישה או בשיחת ייעוץ אישית.


תביעה לנכות מעבודה

 

תביעת לנכות מעבודה 

 

מתי מגישים תביעה לקביעת דרגת נכות

כל אדם שנפגע בתאונת עבודה, והוא הוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כנפגע בתאונת עבודה, זכאי לאחר שהסתיימה תקופת האי כושר, להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי לקביעת דרגת נכות מעבודה. לא מומלץ להגיש את התביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה, בטרם הסתיימה תקופת האי כושר לעבוד במסגרת תקופת הדמי פגיעה (תקופה של 91 יום ממועד התאונה). נפגע עבודה שיגיש תביעה לקביעת דרגת נכות בטרם הסתיימה תקופת אי הכושר לעבוד במסגרת 91 הימים של דמי הפגיעה, עלול להפסיד חלק מזכויותיו לקבלת דמי פגיעה. הוועדות הרפואית של ביטוח לאומי, עלולות לקבוע לו דרגת נכות כבר בתוך תקופת ה- 91 יום, ואם דרגת הנכות תהיה נמוכה מ- 100% (ובהנחה שמדובר בנפגע עבודה שטרם שב לעבודתו, הוא יקבל פחות מדמי הפגיעה. כזכור, דמי פגיעה זהו פיצוי שמקבל נפגע עבודה בשיעור של 100% בתקופה שמיום התאונה ולמשך 91 יום וזאת בהנחה שהוא אכן באי כושר לעבוד ומקבל על כך אישורים מהרופא מקופת חולים. אין שום סיבה להזדרז יתר על המידה בתביעה לקביעת נכות ובכך לסכן את דמי הפגיעה.

לאחר שהסתיימה תקופת האי כושר ולאחר שהפסיק המוסד לביטוח לאומי לשלם לנפגע העבודה את דמי הפגיעה, מומלץ להגיש תביעה לנכות מעבודה או כפי שהיא נקראת: תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה. 

תוך מספר שבועות יזומן נפגע העבודה לוועדת הרפואית לנפגעי עבודה, על מנת שזו תקבע את דרגת הנכות שלו. בדרך כלל הוועדה תקבע נכויות זמניות, ולדאבוני הרב אין חוק שמחייב את הועדה לפרט על מה בדיוק היא קבעה את הנכויות הזמניות. חשוב להתכונן גם לועדה הרפואית הראשונה, כי אף פעם לא ברור מה יתרחש בועדה. לשם כך כדאי לקרוא גם את המאמר של כללי התנהגות בועדה רפואית נפגעי עבודה. מומלץ להתייעץ עם משרד עורכי דין לתאונות עבודה או עם עורך דין תאונות עבודה בטרם הגעה לועדה. לעיתים מבקשים נפגעי עבודה מעורכי דין שיתלווה איתם לועדה הרפואית. לא תמיד זה מומלץ. אבל אין ספק שמומלץ מאוד להתכונן לפני הועדה הרפואית לקביעת דרגת נכות ולשם כך יש להתייעץ עם עורך דין .

 

תביעה להכרה כנכה נזקק - תקנה 18 א' לתקנות המל"ל

הועדה הרפואית תקבע לנפגע העבודה נכויות זמניות. אם הועדה הרפואית קבעה נכות זמנית בשיעור שהוא פחות מ- 100%, יש אפשרות להגיש למוסד לביטוח לאומי תביעת נכה נזקק או תביעה על פי תקנה 18 א' לתקנות המוסד לביטוח לאומי. תביעה זו היא תביעה שיש להגיש מיד לאחר קבלת הקביעה של הנכויות הזמניות, והיא מאפשרת בתנאים מסוימים את הגדלת קצבת הנכות ל- 100%. תביעה זו אפשרית במידה והוועדה לעניין תקנה 18 א' השתכנעה שהנכה אינו מסוגל לעבוד בשום עבודה בשל מוגבלותו. יש להתייעץ עם משרד עורכי דין לתאונות עבודה או עם עורך דין תאונות עבודה לפני הגשת הבקשה להכרה כנכה נזקק.

בתום תקופת הנכויות הזמניות יזומן הנפגע שנית לועדה הרפואית לנפגעי עבודה. גם לפני הועדה הרפואית הבאה מומלץ להתייעץ שוב עם משרד עורכי דין לתאונות עבודה או עם עורך דין לתאונות עבודה. הנכויות הזמניות שקובעת הועדה הרפואית, אינן סותרות את העובדה שנפגע העבודה חזר לעבודתו. רק נפגע עבודה שמבקש להכיר בו כנכה נזקק, לא יכול גם לעבוד וגם לבקש את ההכרה. כל שאר נפגעי העבודה יכולים לעבוד , לקבל שכר מלא, ובמקביל לקבל קצבת נכות זמנית שהיא אפילו פטורה ממס!

יתכן והועדות הרפואיות של ביטוח לאומי ימשיכו במשך מספר פעמים לקבוע נכויות זמניות. עד שלבסוף תתכנס וועדה רפואית שתקבע את הנכות הקבועה או את הנכות הצמיתה של נפגע העבודה. 

כיצד מחשבים מענק נכות מעבודה או גימלת נכות מעבודה

אם הוועדה הרפואית קובעת נכות צמיתה בשיעור של בין 9% -19% זכאי נפגע עבודה לקבל (בנוסף לנכויות הזמניות שכבר קיבל) מענק נכות שמחושב על ידי מכפלה של אחוז הנכות כפול 75% מהשכר הקובע כפול 43. לדוגמא אם אדם השתכר לפני התאונה סכום ממוצע חודשי על סך 10,000 ש"ח. הרי ש75% מזה נותן 7,500 ש"ח.  אם נקבעה לאדם כזה נכות יציבה מעבודה בשיעור של 10% הוא יקבל מענק נכות על סך 750 * 43 = 32,250 ש"ח.

אם לעומת זאת תיקבע לנכה מעבודה דרגת נכות בשיעור של 20% ומעלה, הוא יהיה זכאי לגימלה חודשית למשך כל ימי חייו. גובה הגימלה החודשית יהיה פונקציה של אחוז הנכות ושל גובה המשכורת. אם ניקח את אותה הדוגמא שתוארה לעיל, ונניח שלאותו נכה מעבודה נקבע דרגת נכות צמיתה של 20% נכות צמיתה (במקום 10% נכות צמיתה), הוא יקבל גימלת נכות בשיעור של 20%* 7500 = 1500 ש"ח לחודש. גמלה זו תהיה פטורה ממס (בדיוק כמו מענק הנכות שגם הוא פטור ממס).

תביעה על פי תקנה 15 

בכל מקרה, בין אם נפגע העבודה שהגיש תביעה לנכות מעבודה מקבל מענק חד פעמי ובין אם הוא מקבל גימלה חודשית, יש לבדוק האם ניתן לקבל גם את תקנה 15 . תביעה על פי תקנה 15 היא תביעה שמתאימה לנכי עבודה שנקבעה להם נכות צמיתה, וכתוצאה מכך הם נאלצו להחליף את עבודתם ונגרמה להם ירידה קבועה בהכנסות בשיעור של למעלה מ20%. נכה עבודה שבאופן קבוע נפגעו הכנסותיו, יהיה זכאי במקרים רבים לתוספת של 50% לגימלה או למענק. מדובר בסכומי כסף משמעותיים ועל כן יש להילחם על קבלת התביעה על פי תקנה 15. לשם מימוש הזכויות על פי תקנה 15, מומלץ להתייעץ עם משרד עורכי דין לתאונות עבודה או עם עורך דין לתאונות עבודה.

אם נפגעת בתאונת עבודה, מומלץ לקרוא גם את הפוסטים הבאים שחשובים לכל נפגעי העבודה. לשם קריאת הפוסטים לחץ כאן:

מה עושים לאחר תאונות עבודה

כיצד לבחור עורך דין לתאונות עבודה

זכויות נפגעי תאונות עבודה

תאונת דרכים תאונת עבודה

הפסדי השתכרות בתאונת עבודה

תביעה כנגד המעביד בתאונת עבודה

תביעת נכות מעבודה

תביעת מחלת מקצוע

תביעת מיקרוטראומה

משרדנו הוא משרד עורכי דין לתאונות עבודה.

אנו ממליצים לך להתקשר בהקדם ולקבל ייעוץ.

התקשר עכשיו וקבע פגישת ייעוץ ראשונה!

התקשר עכשיו לטלפון 1-800-229-444 


ועדות רפואיות ביטוח לאומי

ועדות רפואיות של הביטוח הלאומי בענף נפגעי עבודה

 

כיצד להתכונן לקראת ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי

 

המוסד לביטוח לאומי הוא הגוף שאחראי על פי חוק הביטוח הלאומי, לזימון נפגעי העבודה לועדות הרפואית. לא ניתן להגיע לועדה רפואית לנפגעי עבודה, בטרם פקיד התביעות הכיר בתאונה כתאונת עבודה. הועדות הרפואיות של ביטוח לאומי הן לכאורה וועדות אובייקטיביות אבל זוהי הגדרה ריקה מתוכן. הועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי אינן ועדות אובייקטיביות, והן בדרך כלל נוטות לקפח את זכויותיהם של נפגעי העבודה. כיצד ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי יכולה להיות אוביקטיבית אם ההרכב שלה נקבע על ידי המוסד לביטוח לאומי, ושכר הטרחה של חברי הועדה משולם על ידי המוסד לביטוח לאומי? לכן היות ומדובר בדרך כלל בועדות מגמתיות, יש להתייעץ ולהיעזר במשרד עורכי דין לתאונות עבודה, או בעורך דין לתאונות עבודה שיש להם ניסיון עם ועדות רפואיות של המוסד לביטוח לאומי.

אם הגעת לוועדה הרפואית סימן שעברת בהצלחה את השלב הראשון בתביעה - החלטת פקיד התביעות שאכן נפגעת בתאונת עבודה ושיש קשר סיבתי בין פציעתך ובין תאונת העבודה. על מנת לדעת מהו גובה מענק הנכות מעבודה או גימלת הנכות מעבודה, לו זכאי התובע לקביעת דרגת נכות מעבודה, מתכנסת וועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי אשר בודקת את התובע וקובעת את שיעור הנכות הרפואית אשר נותרה לו, בין אם מדובר בנכות זמנית ובין אם מדובר בנכות צמיתה.

למעשה, הוועדות הרפואיות של הביטוח הלאומי הן אלה שיקבעו את גובה הפיצוי לו זכאי התובע על פי חוק הביטוח הלאומי ענף נפגעי עבודה. אם הועדה תקבע ששיעור הנכות צמיתה נמוך מ- 9%, התובע לא יהיה זכאי לפיצוי כספי. אם הוועדה תקבע שהנכות הצמיתה היא בשיעור הנמוך מ-20% וגבוה מ- 9%, התובע לא יהיה זכאי לגמלה חודשית אלא רק למענק חד פעמי. אי לכך, מאחר והחלטת הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי הינה קריטית, מומלץ מאוד שהתובע יגיע לבדיקה מוכן עד כמה שאפשר. על התובע לדעת מה בדיוק להגיד לאנשי הוועדה. הכלל הוא: מה שלא צריך להגיד, חשוב מאוד שלא להגיד!!!

על התובע תביעת נכות מעבודה לדעת לתאר את מצבו הרפואי, עליו לדעת כיצד להתנהג, כיצד להתלבש, וזאת על מנת להגביר את הסיכוי שלו למצות את זכויותיו.

אנו ננסה לתת טיפים ועצות לתובע תביעת נכות מעבודה מביטוח לאומי ואנו מקווים שהם יסייעו לו למצות את מלוא זכויותיו על פי חוק הביטוח הלאומי ענף נפגעי עבודה. בכל אופן אנו ממליצים להתייעץ עם עורך דין שמתמחה בועדות רפואיות ביטוח לאומי  על פי חוק הביטוח הלאומי ענף נפגעי עבודה. 

איסוף  וארגון החומר הרפואי

מומלץ להגיע לוועדות הרפואיות של הביטוח הלאומי מצוידים בחומר הרפואי הרלוונטי לפציעה. גם אם יש ברשותכם קלסרים שלמים המצביעים על חומרת הפציעה ו/או המחלה, עליכם להבין שהוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי לא תקרא את כל הקלסרים. לדאבוני הרב, במרבית המקרים הוועדה הרפואית של ביטוח לאומי בודקת באופן שטחי ביותר את החומר ובמקרים רבים הוועדות הרפואיות של הביטוח הלאומי לא מגיעות למסמכים החשובים באמת. לכן, יש לתת לוועדה הרפואית של ביטוח לאומי קודם כל את המסמכים החשובים ביותר ורק לאחר מכן את כל שאר המסמכים (במידה ויישאר זמן).

המסמכים החשובים הם:

תוצאות בדיקות דם, תוצאות בדיקת אולטרא סאונד, תוצאות בדיקת  CT, תוצאות בדיקת  MRI, תוצאות בדיקות השמיעה, תוצאות צילומי הרנטגן, תוצאות בדיקת EMG, תוצאות בדיקת ENG  וכיו"ב... 

חשוב לציין, קשה מאוד להתווכח עם תוצאות הבדיקות. כמובן שיש להצטייד בסיכומי אשפוז ובמסמכים חשובים נוספים. אנו גם ממליצים לסמן ולהדגיש במרקר צהוב את האבחנות החשובות בכל מסמך וזאת על מנת להקל על חברי הוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי לעיין במסמכים החשובים. חשוב מאד להביא לא רק את התוצאות של בדיקות ההדמייה, אלא גם את הדיסקים של בדיקות ההדמייה. לעיתים, חברי הועדה מעוניינים לצפות בצילום הרנטגן, ה- CT, ה- MRI וכו'...ולא להסתפק בפרשנות של הרדיולוגים השונים של קופות החולים או של הצבא.

הצגת המצב הרפואי

יש לזכור שבדרך כלל ועדות רפואיות של הביטוח הלאומי נמשכות כמה דקות בלבד. בזמן הזה על הרופא גם לעיין במסמכים, גם לשמוע את סיפורו של התובע וגם לבדוק אותו. אי לכך, במרבית המקרים התובע יכול להתבטא ולהציג את מצבו במשך דקה או שתיים בלבד. הוועדה הרפואית של ביטוח לאומי אמורה לשאול את התובע ממה בדיוק הוא סובל, ואז עומד לרשותו זמן קצר ביותר. במסגרת זמן זו הוא חייב להתמקד בהצגת מגבלותיו הרפואיות וכיצד הן משפיעות על תפקודו. במרבית המקרים, הרופאים חברי הועדה הרפואית של הביטוח הלאומי, הם קצרי סבלנות ולכן מומלץ שלא לחזור על הדברים מספר פעמים. כאמור, מה שלא חייבים להגיד - חשוב מאוד שלא להגיד! לפעמים זה רק מפריע ולפעמים זה אף יכול לפגוע בתובע. יש להעלות על הכתב את המגבלות והתלונות, לעשות חזרות בבית מול המראה ולוודא שמצליחים להגיד את כל המגבלות תוך דקה. 

הערה נוספת שחשוב להתייחס אליה, אנו ממליצים שהתובע לא יפריז ויתאר את מצבו באופן חמור יתר על המידה, כלומר יותר חמור ממה שהוא באמת. הצגה של מצב חמור שבעתיים או במילים אחרות "הצגה" עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך לתובע. לדוגמא: נפגעי עבודה הסובלים מטנטון (צפצופים באוזניים) עלולים להישאל על ידי הרופא: "האם מתרחשים מצבים שבהם אדם שעומד ליד התובע שומע את הטנטון" תובע שינסה להחמיר את מצבו יגיד שכן, בזמן שאין דבר כזה - את הטנטון אף אחד לא שומע חוץ מהתובע. במקרה כזה, ירשם בפרוטוקול שהתובע הוא בעצם מתחזה או מתחלה וקביעה זו תלווה אותו גם לוועדה הרפואית לעררים של ביטוח לאומי. יש הרבה מאוד שאלות כאלה (ובתחומים שונים) ולא תמיד "השחקן" יודע על מה וכיצד עליו לענות. לכן, המלצתנו היא שלא לשקר ולהגיד את האמת (רק שצריך לדעת כיצד להגיד את האמת). 

לא לשכוח לציין את כל  הפרטים

חשוב לזכור שתלונות שלא נאמרו לוועדות הרפואיות של הביטוח הלאומי, כאילו שלא היו וקרוב לוודאי שהועדה הרפואית של הביטוח הלאומי לא תתייחס לאותה מגבלה. לכן, יש לרשום על דף נייר את התלונות רק בכותרות, לדוגמא: אדם שהתרסקו לו הרגליים, קיבל מכה בראש ויש לו גם בעיה בראייה. יכתוב בפתק:

כאבים ומגבלה בתנועות הרגליים

כאבי ראש וסחרחורות

קשיים בראייה

לפני סיום החלק שלו שיציץ בפתק ויראה שלא שכח נושא מסוים. צריך לקחת בחשבון שכל מה ששוכחים לומר או לפרט באוזניי הוועדה הרפואית בעת הבדיקה, כאילו לא קיים והוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי לא תתייחס אליו.

יש אפשרות להגיש בסיום דבריו של התובע דף תלונות שבו יסוכמו כל התלונות והמגבלות. זה לא מומלץ להסתמך רק על הדף וחשוב מאוד גם להגיד בע"פ לחברי הועדה הרפואית של הביטוח הלאומי את כל הכאבים והמגבלות. חשוב להתמקד במגבלה בתנועות יותר מאשר בכאבים. את הנכויות מקבלים, בדרך כלל, על המגבלה בתנועות ולא בגין הכאבים.

יש לוודא שמזכיר או מזכירת הועדה הרפואית של ביטוח לאומי רושמים את כל התלונות. לעיתים יש להם נטייה לצמצם חלק מהתלונות פשוט מתוך עצלות. בטרם חותמים על התלונות יש לוודא שכל מה שנאמר אכן נרשם, ואם משהו לא נרשם להתעקש שזה ירשם. במידה והמזכיר מתרץ שנגמר המקום בטופס התביעה לתלונות נוספות, יש להתעקש שהמזכיר יועיל בטובו לצרף טופס נוסף, וזאת בטרם החתימה.

 הרכב הועדה הרפואית

הרכבה של וועדה רפואית של ביטוח לאומי משתנה בהתאם לדרגתה. כשמדובר בוועדה רפואית של הביטוח הלאומי לנפגעי עבודה (ועדה מדרג ראשון), בדרך כלל הרכבה יכלול רופא אחד ולצידו ישב מזכיר או מזכירה. במידה והתובע סובל מפגיעות במספר תחומים רפואיים שונים, הרופא שיושב בוועדה הרפואית של ביטוח לאומי  אמור לקבוע האם יש צורך שהתובע יבדק על ידי רופאים נוספים מתחומים שונים. יש לבקש מהרופא באופן מפורש להיבדק על ידי מומחים נוספים. כלומר, אם הרופא שיושב בוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי הוא אורטופד, יש להגיד לו שאתם סובלים גם מכאבי ראש וסחרחורות ואתם מבקשים שגם רופא א.א.ג יבדוק אתכם. לא כדאי להסתמך רק על טוב ליבו או על מידת הריכוז של הרופא היחיד הדן בוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי. חוות הדעת הנוספות (במידה ויהיו כאלה) ימסרו בשלב מאוחר יותר לוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי. בדרך כלל, הרופא מקבל את ההמלצות של שאר הרופאים, שבאות לידי ביטוי בחוות הדעת. נדיר מאוד שרופא הוועדה הרפואית של ביטוח לאומי בוחר שלא לקבל את ההמלצות של הרופא הנוסף, אליו הופנה התובע.

במידה ומי מהצדדים לא מרוצה מהחלטת הוועדה הרפואית מדרג ראשון של הביטוח הלאומי, ניתן להגיש ערעור לוועדה רפואית לעררים. הוועדה הרפואית לעררים של המוסד לביטוח לאומי כשמה כן היא. היא בעצם ועדה רפואית לערערים. חשוב לדעת שלא רק לתובע מותר לערער על החלטת הועדה הרפואית מדרג ראשון, גם לפקיד התביעות של המוסד לביטוח לאומי מותר לערער על החלטת הוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי - ועדה מדרג ראשון, במידה והוא סבור שהוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי קבעה נכות בשיעור גבוה מדי, או שקבעה נכות במקום שלא היה בו מקום לקבוע נכות.  

בוועדה הרפואית לעררים של המוסד לביטוח לאומי, בדרך כלל ישבו 3 רופאים המתמחים בתחומי רפואה שונים. גם לוועדה זו יש סמכות לשלוח את התובע לרופאים או לבדיקות נוספות לצורך ביסוס החלטתם. גם וועדה רפואית לעררים יכולה לקבל את חוות הדעת של הרופאים החיצוניים והיא יכולה גם שלא לקבלן.

 הטיפ החשוב ביותר – ייעוץ משפטי

ועדות רפואיות של הביטוח הלאומי הן הוועדות שקובעות את זכויותיו של הנכה. רבים מהנכים מאמינים שהם ילכו לוועדות הרפואיות של הביטוח הלאומי והצדק יצא לאור. הם מביאים לוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי את כל הניירת הרפואית שיש להם ומתלוננים את כל תלונותיהם, ובהרבה מקרים גורמים לעצמם נזק בלתי הפיך. יש משפט שאומר : "אבן קטנה שזורק ילד קטן וטיפש לבאר גם עשרה חכמים לא יצליחו להוציא", וזה נכון גם לגבי הוועדות רפואיות של הביטוח הלאומי. אם נאמר משהו מיותר בוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי, יתכן שזה יגרום נזק בלתי ניתן לתיקון. אי אפשר יהיה למחוק את מה שנרשם בפרוטוקול. גם בוועדה הרפואית לעררים של ביטוח לאומי יתבוננו שוב בפרוטוקול של הועדה הרפואית של הביטוח הלאומי  מדרג ראשון ויעלו את הסוגיה הבעייתית שוב. מומלץ להתייעץ עם עורך דין מיומן בתחום הנזיקין ובעיקר בתחום נזקי הגוף וועדות רפואיות ביטוח לאומי. זה נכון שלפעמים תובעים מצליחים להתמודד בוועדות הרפואיות של הביטוח הלאומי גם לבד, אבל סיכויי ההצלחה כאשר עורך דין לנזיקין מייעץ ומלווה את התהליך גדולים לאין שיעור.

מומלץ לקרוא גם את הפוסטים הבאים לכל אדם שנפגע בתאונת עבודה. לשם כך לחץ:

מה עושים לאחר תאונות עבודה

כיצד לבחור עורך דין לתאונות עבודה

זכויות נפגעי תאונות עבודה

תביעה כנגד המעביד בתאונת עבודה

תביעת נכות מעבודה

תאונת דרכים תאונת עבודה

הפסדי השתכרות בתאונת עבודה

תביעת מחלת מקצוע

 אנו משרד עורכי דין לתאונות עבודה שמתמחה בייצוג בועדות רפואיות של הביטוח הלאומי ונשמח אם תיצור קשר לייעוץ ראשוני

התקשר עכשיו לטל' 1-800-229-444 

וקבע פגישת ייעוץ ראשוני! 


חוקרים של תאונות עבודה

כיצד מתנהגים עם חוקרים של תאונות עבודה 

 

כללי התנהגות עם חוקרים של תאונות עבודה:

 

במרבית תאונות העבודה  מעורבים שלושה סוגי חוקרים:

  • חוקר תאונות עבודה  ממשרד העבודה.
  • חוקר תאונות עבודה מהמוסד לביטוח לאומי
  • חוק תאונות עבודה מטעם חברת הביטוח של המעביד
  • חוקר מטעם חברת הביטוח אשר ביטחה את הנפגע בפוליסת ביטוח חיים או בפוליסת ביטוח תאונות אישיות.
כשמדובר בחוקרי תאונות עבודה ממשרד העבודה - אגף המפקח על העבודה, יש לשתף עם החוקר פעולה הן כי החוק מחייב וגם מכיוון שבמקרים רבים הדוח שיתן בסופו של התהליך החוקר מטעם משרד העבודה, עשוי לעזור מאוד ולבסס את התביעה כנגד המעביד על פי פוליסת ביטוח חבות מעבידים. חשוב לציין שכשמדבור בתאונות עבודה קשות, חובתו של המעביד היא לדווח למפקח על העבודה שמשרד העבודה על תאונות עבודה קשות, ומשרד העבודה שולח חוקר לחקור בעניין. לדאבוני הרב במקרים רבים מתחמקים המעבידים מלדווח למפקח על העבודה על אירוע התאונה. אנו כמשרד עורכי דין לתאונות עבודה, במרבית תאונות העבודה הקשות נוהגים לדווח למפקח על העובדה במשרד העבודה, על מנת שישלח חוקר שיחקור את התאונה. במיעוטם של המקרים המפקח על העבודה מקבל דיווחים גם ממשרד עורכי הדין לתאונות עבודה של הנפגע וגם מהמעביד ואין כל בעייה בדיווח הכפול. 
 
כשמדורב בחוקר מטעם המוסד לביטוח לאומי, בדרך כלל מטרת החקירה היא לברר האם בכלל התרחשה תאונת עבודה. החוקר מהמוסד לביטוח לאומי מזמין בדרך כלל את הנפגע בתאונת עבודה למשרדו, ומתחקר אותו על אירוע התאונה. כשמדובר בתאונות שהתרחשו בזמן עבודה ותוך כדי עבודה והנפגע הגיע באופן מידי לקבלת טיפול רפואי, כבר בהמלך העבודה, בדרך כלל לא יהיה צורך בחקירה של חוקר תאונות עבודה מהמוסד לביטוח לאומי. במרבית המקרים החוקרים של התאונות עבודה מהמוסד לביטוח לאומי, פותחים בחקירה כאשר הנפגע בתאונת העבודה מגיע לקבל טיפול רפויא רק יום או ימיים לאחר התאונה, או שבתעודה הרפואית הראשונה לא נרשם במופרש, שמדובר בתאונת עבודה. כשמדובר בתאונות בדרך לעבודה או בתאונות בדרך חזרה מהעבודה, לעיתים החוקר של תאונות עבודה של המוסד לביטוח לאומי מתחקר מהו המסלול שאותו נוהגע העובד לעשות בדרך לעבודה או בדרך חזרה מהעבודה. חוקרי תאונות עבודה של המוסד לביטוח לאומי, נשלחים לחקור נפגעי עובדה כאשר מדובר בתביעות של מחלות מקצוע או תביעות של מיקרוטראומה. במקרים אלה בדרך כלל מוזמן התובע תביעה למחלקת מקצוע או התובע תביעת מיקרוטראומה למשרדו של החוקר, והוא חוקר אותו על הנסיבות שבהם טוען התובע שנפגע בתאונת עבודה. אסור לגשת באופן עצמאי להחקר אצל החוקר של ביטוח לאומי בתביעות למחלות מקצוע או תביעות של מיקרוטראומה ללא התייעצות במשרד עורכי דין לתאונות עבודה עם עורך דין תאונות עבודה. התייעצות לאחר החקירה במוסד לביטוח לאומי, במרבית המקרים כבר לא  יכולה לעזור. המשקל שנותנים בתי הדין לעבודה למה שנאמר על ידי התובע אצל חוקר תאונות עבודה של המוסד לביטוח לאומי הוא גבוה באופן משמעותי מכל אמירה או תצהיר שנותן התובע בשלב מאוחר יותר. לכן אני מדגיש שנית, לא להגיע לחקירה אצל חוקר תאונות עבודה של המוסד לביטוח לאומי לפני קבלת ייעוץ מעורך דין תאונות עבודה.
 
 

החוקר הבעייתיי ביותר והמגמתי ביותר הוא חוקר תאונות עבודה ששולחת חברת הביטוח של המעביד שביטחה את המעביד בביטוח חבות מעובידים כאמור לעיל, חברת הבחברת הביטוח שולחת חוקרים מטעמה שתפקידם, בין השאר, לברר שאכן התרחשה תאונת עבודה ולא תאונה אחרת, שאכן נסיבוטת התאונה הן כפי שתוארו, שקיימת חובות של המעביד לאירו התאונה (המעביד אכן אשם בתאונה ועל כן חברת הביטוח שלו תיאלץ לשלם פיצוי לעובד) לום תכוף, שהנזק כפי שמציג אותו הנפגע בפני חברת הביטוח אינו מוגזם, ומסיבות נוספות.

 

 בכל חקירה של חוקר תאונות מומלץ  לדבוק באמת ורק באמת. לעתים, מסיבות שונות, מחליטים הנפגעים ובני משפחותיהם להציג בפני החוקרים השונים גרסאות  ששונות מהאמת. סילוף גרסאות זה מתרחש מסיבות שונות ומשונות לרבות רצון  "שלא לסבך" את המעביד (לא ברור במה), או רצון "שלא להסתבך" עם מקום העבודה וכו'... הנפגע מציג בפני חוקרים אלה תמונת מצב שאינה תואמת את האמת או במילים אחרות- תמונת מצב שקרית. הנפגע חושב שבכך הוא מסייע למישהו אך הוא טועה. במרבית המקרים הנפגע בתאונת עבודה לא מצליח לסייע לאיש באמצעות גרסתו השקרית. לעומת זאת הנפגע חייב להבין, שבמרבית המקרים הגרסה השקרית שנתן לאחד מהמוסדות עלולה לפגוע בעיקר בו. אם יתברר שהגרסה שהוצגה בפני החוקרים שונה משאר העדויות העומדות בפני חברת הביטוח, עלולה חברת הביטוח לחשוד שבכלל לא הייתה תאונת עבודה או שהיא התרחשה בנסיבות שבהן חברת הביטוח של המעביד אינה חבה בתשלום כי המעביד אינו אשם. במקרה זה חברת הביטוח תדחה את התביעה, התיק יסתבך והנפגע עלול להפסיד את זכויותיו. המלצתי היא לדבוק באמת ולא להתפתות ולשמוע בקול "נותני עצות אחיתופל" למיניהם ש"מייעצים" לנפגע מה להגיד לחוקרים השונים דברים שאינם נכונים.

 

בכל מקרה, אני מדגיש שוב, שלא מומלץ לתת דיווחים ו/או הודעות לשום גורם לפני שהנפגע שוחח עם עורך דין מנוסהעורך דין מנוסה לא ימליץ לנפגע בתאונת עבודה לשנות גרסאות, אולם הוא יוכל לייעץ ולהדריך את הנפגע כיצד לנסח את ההודעות ו/או הדיווחים, ועל מה יש לשים דגש בהודעות. לעיתים מילה אחת שאינה במקומה עלולה למוטט את כל התיק.

 

מומלץ שהנפגע לא יחליף ייעוץ עם עורך דין המתמחה בתאונות עבודה בייעוץ אצל שאר "נותני העצות" כגון אנשי הביטוח, הרופא, החבר מהעבודה, ו"שאר מביני עניין". יש לזכור שלאחר שהנפגע הציג גרסה מסוימת, כמעט בלתי אפשרי לשנות אותה.

 

בכל מקרה, את דרך התרחשות תאונת הדרכים הנפגע מתאר בכתב במס' מקומות, לרבות בפני החוקר מטעם משרד העבודה, בטופס לקבלת דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי וכן בטפסי הודעה על תאונה שממולאים אצל סוכן הביטוח.

 

יש לצלם את כל הטפסים המצוינים לעיל לפני שמגישים אותם למוסדות השונים, וזאת על מנת שעורך הדין יוכל לראות את הגרסאות המדויקת שמסר הנפגע בדיווחים השונים. יש לציין ששוני מהותי בין הגרסאות בדיווחים השונים, עלול להציג את הנפגע כשקרן ויקשה על ניהול התיק.

 

בדרך כלל, אין כל מניעה לשוחח עם החוקרים של המוסד לביטוח לאומי, החוקרים של משרד העבודה, ואפילו החוקרים שביטחו בביטוח מנהלים או בביטוח תאונות אישיות את התובע. שיחות עם חוקרים אלו מסייעות לזרז את הטיפול בתביעות השונות. כמובן שכדאי לנפגע גם במקרים אלה להתייעץ  לפני החקירה עם עורך לתאונות עבודה, כי יתכנו סיטואציות נדירות בהן עורך הדין  לתאונות עבודה ימליץ שלא לשתף פעולה עם חוקרים אלה או עם חלקם ללא נוכחות עו"ד. בכל מקרה, גם אם הנפגע החליט לשתף פעולה עם החוקרים, מומלץ שלא יחתום על שום מסמך ללא התייעצות עם העורך דין, לרבות הסכמה לבדיקת פוליגרף.

 

בדרך כלל מומלץ שלא לשתף פעולה עם החוקר, המבצע חקירה מטעם חברת הביטוח אשר ביטחה בפוליסת ביטוח ביטוח חבות מעבידים את המעביד(החברה שאמורה לפצות את הנפגע בגין נזקי הגוף שנגרמו לו כתוצאה מתאונת עבודה). חקירה כזו יכולה להתקיים רק בנוכחות עורך דין לתאונות עבודה של הנפגע. החוקרים  אינם מעוניינים שעורך הדין יהיה נוכח בחקירה ולכן מנסים בדרך כלל חוקרים אלה לשכנע את העובד שאין צורך בנוכחות של עורך הדין, חוקר כזה  מקליט בהקלטה סמויה את כל השיחות שהוא קיים עם הנפגע ובני משפחתו, ומטרתו העיקרית בחקירה היא להקטין עד כמה שאפשר את הפיצויים שתאלץ חברת הביטוח לשלם בסופו של דבר לנפגע, ובכך למעשה החוקר עלול לגרום נזק לתיק מנקודת ראותו של הנפגע. על כן, אם עורך דין  לתאונות עבודה שמלווה את הנפגע לא אמר לו מפורשות לשתף פעולה עם החוקר, אסור לשתף עמו פעולה. חשוב לציין שקיימים מקרים בהם קרוב לוודאי עורך הדין לתאונות עבודה יאשר את שיתוף הפעולה עם החוקר. אנו ממליצים לנפגע לקבל לפני השיחה עם החוקר את אישורו המפורש של עורך הדין  לקיום השיחה.

 

 גם אם הנפגע החליט לשמוע בעצתו של עורך הדין ולא לשתף פעולה עם החוקר, יש לציין שלחוקר שיטות שונות ומגוונות באמצעותן הוא גורם לנפגע "להיפתח". בדרך כלל, החוקר לא יציג עצמו במילה המאיימת  של "חוקר" והוא יעדיף  להציג את עצמו בפני הנפגע ובני משפחתו בביטויים "רכים" יותר כגון : "אני מטעם הביטוח", או "אני מטפל בתיק עבור חברת הביטוח" או "אני נציגה של חברת הביטוח". לאחר שהחוקר הציג את עצמו והוא קיבל איתותים המצביעים על חוסר רצון של הנפגע ובני משפחתו לשתף פעולה, הוא בדרך כלל לא יוותר ועלול להשתמש בתחבולות שונות ויאמר לנפגע משפטים כגון:

 

"אסור לך שלא לשתף פעולה","אני דווקא רציתי לתת לך בין 300,000 ל-500,000 ₪ אבל אני לא יכול לעשות זאת אם לא תשתף פעולה", "אם לא תשתף פעולה אני אתלונן עליך במשטרה ואתה עלול להסתבך", "אם לא תשתף פעולה חברת הביטוח תכעס, היא תמשוך את התיק והתיק יסתיים לא לפני שנת 2021", "השופט בבית המשפט ידע שלא שיתפת פעולה וזה יפגע באמינות שלך", "כיצד אתה לא משתף פעולה, הרי העורך דין שלך שלח אותי לכאן".

 

 כמובן, שלחוקר מנוסה קיימות שיטות נוספות, רבות ומגוונות לדובב את הנפגעים ובני משפחותיהם, ולכן מומלץ לנפגעים שלא להתחכם ולנסות להראות לחוקר שהם יותר חכמים ממנו, ולתת חלקי אינפורמציה. יש לדבוק בהנחיה שקיבלו מהעורך דין שלהם שהיא בדרך כלל חוסר שיתוף פעולה עם החוקר אלא אם כן עורך הדין לתאונות עבודה נוכח בפגישה.

 

 אם בכל זאת החוקר הצליח לשכנע את הנפגע בתאונת עבודה לשתף פעולה, והנפגע הכניס אותו לביתו ו"פטפט", כדאי באופן מיידי לאחר שהחוקר עזב את הבית, לרשום על דף נייר את כל השאלות שהחוקר שאל, ואת כל התשובות שהוא קיבל. רישום זה חשוב על מנת להקל בשלב מאוחר יותר על עורך הדין לנהל משא ומתן. רצוי שהעורך דין ידע במדויק מה הוקלט בשיחה עם החוקר (זכור! כל השיחות עם החוקר מוקלטות הקלטה סמויה) וזאת על מנת שלחברת הביטוח לא יהיה יתרון על עורך הדין של הנפגע במשא ומתן.

 

יש לציין, החוקר יחקור אודות הנפגע במס' שלבים במהלך הדיון בתיק תאונת עבודה. מטרתה העיקרית של החקירה הראשונה היא: בירור נסיבות תאונת העבודה והנזקים הראשוניים והישירים שנגרמו לנפגע. בשלב מאוחר יותר, לאחר שכבר נקבעה דרגת נכות, שולחת חברת הביטוח  של המעביד חוקר נוסף (או את אותו החוקר ששלחה בהתחלה)  והוא עוקב אחרי הנפגע, מקליט ומצלם אותו בצילומי סתר ומתעד את יכולתו לבצע פעולות שונות כגון: סחיבת סלים מהשוק, החלפת גלגל של מכונית, אימון במכון כושר, טיפוס על סולמות, יכולת להתכופף וכו'...

 

אם הנפגע מבחין שחוקר עוקב אחריו, אין צורך להימלט ממנו. נהפוך הוא, נפלה בחלקו של הנפגע זכות גדולה. מומלץ במקרה זה שהנפגע ימשיך להתנהג בטבעיות ועליו לצפות שאם הוא באמת יתנהג בטבעיות ולא יבצע פעולות הדורשות מאמץ פיסי רב, צפוי שבדיוק באותו יום יתרחשו מקרים חריגים, שיאלצו אותו או ינסו לפתות אותו לבצע פעולות חריגות. להלן דוגמאות מהשטח המצביעות על יצירתיות החוקרים של החברות ביטוח:

 

אברהם נפגע באופן קשה בידו בתאונת עבודה. מומחה בתחום האורטופדי שמונה לצורך העניין, קבע כי למשה נותרה נכות לצמיתות בשיעור של 20% בתחום האורטופדי  אברהם התקשה בביצוע עבודות פיסיות שונות. חברת הביטוח הייתה מעוניינת להוכיח בבית המשפט שאברהם מסוגל לבצע את רוב הפעולות הפיסיות היום יומיות כגון החלפת גלגל במכונית.

 

החוקר מטעם חברת הביטוח  של המעביד חיבל בגלגל המכונית של אברהם וגרם לפנצר בגלגל., אב רהם שלא זהר את העצות שנתן לו עורך הדין שלו, החליט להפשיל שרוולים והחליט באופן חד פעמי להחליף את גללג המכונית בגלגל הרזרבי. חשוב לציין שהחלפה זו לא הייתה קלה להברהם הוא גרמה לו לכאבים עזים ולסבל, אבל הוא בכל זאת הצליח . כל תהליך החלפת הגלגל תועד על ידי החוקר בסרט וידאו ללא ידיעתו של אברהם. בית המשפט לא קיבל את טענתנו שהחלפת הגלגל הייתה מלווה בכאבים עזים, וזה היה אירוע חד פעמי שאברהם לעולם לא יחזור עליו. בית המשפט קבע שאברהם מסוגל לעשות פעולות יום יומיות מגוונות, לרבות החלפת גלגלים במכונית, סחיבת משאות, עריכת קניות וכו.. . מובן, שהחלטה זו גרמה לכך שבסופו של דבר הפיצוי הכספי שקיבל אברהם, היה נמוך באופן משמעותי מהפיצוי שיכול היה לקבל לולא סרט הוידיאו.

 

ליוסי הייתה תאונ עבודה  דומה לתאונה של אברהם אך הוא נהג בחכמה, לא התפתה לסכן את בריאותו (ואת התיק המשפטי) והזמין בעל מקצוע  על מנת שיחליף את הגלגל במכונית. בינתיים יוסי נסע לעבודה במונית. חברת הביטוח לא ויתרה וכמה ימים לאחר מכן היא העמידה בחניה ליד מכוניתו של יוסי מכונית אחרת שבה היה פנצ'ר. למרבה הפלא הנהגת של אותה מכונית (שעבדה כמובן במשרד החקירות) הייתה אישה צעירה ונאה ונראתה כיפיפייה שזה עתה יצאה מאחד מכתבי העת היוקרתיים. אותה חוקרת יפיפייה ביקשה מיוסי בקול חושני, שיציל אותה מצרתה, ויעזור לה להחליף את גלגל המכונית. בשלב זה, התפתה יוסי. הוא שינס מותניו ותחת מאמצים רבים וכאבי תופת הוא החליף את גלגל המכונית עבור אותה היפיפייה. כמו במקרה של אברהם, לא עזרו לו טענותיו שהפעולה הייתה מלווה בכאבים ובסבל, ובית המשפט יצא מנקודת הנחה שיוסי מסוגל לבצע פעולות כאלה ללא הפרעה. כמובן שגם במקרה זה נגרם נזק משמעותי לתיק.

 

 לסיכום, כדאי עד כמה שאפשר להימנע מלספק אינפורמציה מיותרת לחוקרים, שנשכרו על ידי חברת הביטוחיטון שביטחה בביטוח חבות מעבידים את המעביד. יש לזכור שהחוקרים תמיד יותר מיומנים מהנפגעים ובני משפחותיהם, ועל כן לפעמים הם "מושכים" את הנפגעים בתאונות עבודה לתת אינפורמציה מיותרת ואפילו לעשות פעולות שונות שלאחר מכן מתבררות כמזיקות לתיק. יש תמיד להתייעץ עם עורך דין לתאונות עבודה שהוא גם עורך דין  מנוסה בעניין בעניני חוקרים, לזכור את הוראותיו ולא לסטות מהן.

אם נפגעת בתאונת עבודה, מומלץ לקרוא גם את הפוסטים הבאים שחשובים לכל נפגעי העבודה. לשם קריאת הפוסטים לחץ כאן:

מה עושים לאחר תאונות עבודה

כיצד לבחור עורך דין לתאונות עבודה

זכויות נפגעי תאונות עבודה

תאונת דרכים תאונת עבודה

הפסדי השתכרות בתאונת עבודה

תביעה כנגד המעביד בתאונת עבודה

תביעת נכות מעבודה

תביעת מחלקת מקצוע

תביעת מיקרוטראומה

 

משרדנו הוא משרד עורכי דין לתאונות עבודה. נשמח לייעץ לכל נפגע עבודה. אנו ממליצים לך להתקשר בהקדם ולקבל ייעוץ.

 

התקשר עכשיו וקבע פגישת ייעוץ!

 

התקשר עכשיו לטלפון 1-800-229-444!


מיקרוטראומה כמחלת מקצוע

תביעות בגין מיקרוטראומה:

כפי שנאמר במאמר העוסק במחלת מקצוע, מחלה תחשב כמחלת מקצוע רק אם המחלה נמצאת ברשימת מחלות המקצוע שפורסמה בתקנות המוסד לביטוח לאומי. מדובר ברשימה סגורה בת כ- 40 מחלות מקצוע, שכמעט ולא עודכנה מאז שנות ה- 50. מחלות רבות המוכרות בספרות הרפואית כמחלות מקצוע, עדיין לא הוכנסו על ידי המוסד לביטוח לאומי לרשימה הסגורה של מחלות המקצוע.

אי לכך ועל מנת לטפל בעיוות הדין, החלו בתי הדין לעבודה להכיר במחלות כאלה בדרך עקיפה ויצירתית. בתי הדין לעבודה פיתחו את מודל המיקרוטראומה. הבסיס למודל הוא הרעיון שבמשך זמן ממושך העובד במהלך עבודתו, נפגע בהרבה תאונות קטנות, שבמצטבר גרמו לו לפגיעה בעבודה מסוג מיקרוטראומה. במקרים כגון אלה חשוב לשים את הדגש על כך שהעובד עשה פעולות די זהות, חוזרות ונשנות שגרמו לו לבסוף למיקרוטראומה. בתביעות אלה מומלץ כבר בשלב הגשת הטפסים למוסד לביטוח לאומי להיעזר בשירותים של עורך דין לתאונות עבודה ומחלות מקצוע ורצוי עורך דין המתמחה במיקרוטראומה. עובד שפנה למוסד לביטוח לאומי ללא ייצוג של עורך דין לתאונות עבודה, עלול לגרום נזק משפטי בלתי הפיך לתיק, כך שגם עורך דין לתאונות עבודה ואפילו עורך דין שמתמחה במיקרוטראומה לא יוכל בשלב מאוחר יותר לשקם את הנזק.

דוגמא למיקרוטראומה:

עובד שבמהלך עבודתו היה חשוף לרעש מחריש אוזניים יכול להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי על מנת שיוכר כמחלת מקצוע. על פי תקנות המלל, החשיפה לרעש אמורה להיות בדרגה של מעל ל- 85 דציבל. אם הבדיקה שערכו במקום העבודה מצביעה על כך שהעובד היה חשוף לרעש ברמה של מעל ל- 85 דציבל, התמלא התנאי הראשון שעל פיו יוכל העובד לקבל הכרה כמחלת מקצוע בנזקי השמיעה שלו, וזאת בתנאי שיעמוד בשאר התנאים (ותאמינו לי ששאר התנאים אינם פשוטים). אם לעומת זאת, רמת החשיפה לרעש היא כ- 80 דציבל, ישנה ספרות רפואית שטוענת שאם החשיפה לרעש ברמה של 80 דציבל נמשכה זמן רב, יתכן שהפגיעה בשמיעה היא בגין אותה חשיפה. ואולם לא מתמלא התנאי הראשון של מחלת המקצוע. במקרים כאלה יוכל העובד להגיש תביעה על פי תיאורית המיקרוטראומה אבל זו כבר תביעה יותר מסובכת בהשוואה לתביעה על פי מחלת מקצוע.

חשוב לציין שלאחר שהתביעה בגין מיקרוטראומה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כפגיעה בעבודה, מקבל הנכה את כל הזכויות מהמוסד לביטוח לאומי על פי ענף נפגעי עבודה. אין זה אומר שהוא יקבל את זכויותיו על מגש של כסף, הוא יאלץ להגיע לוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי, ושם מתחיל המאבק השני - המאבק על גובה אחוזי הנכות.

במידה ווועדה רפואית תקבע כי נותרה לו נכות בשיעור של 9% עד ל- 19%, יהיה זכאי למענק חד פעמי שמחושב על פי ממצוע שכרו בשלושת החודשים שלפני ההכרה במחלתו. סכום המענק עשוי להגיע לעשרות אלפי שקלים ולפעמים ליותר מכך. יש לציין, לעיתים מתעורר מאבק בין עורכי הדין של התובע ובין המוסד לביטוח לאומי בנוגע למועד שבו הוכרה המיקרוטראומה, קרי - למועד שבו התובע הפך לנכה מעבודה. המאבק נוצר בין השאר מכיוון שממוצע ההכנסות של התובע שונה מתקופה לתקופה, וכמובן שהמוסד לביטוח לאומי מעדיף להכיר במועד תחילת המחלה בתקופה שבה ממוצע ההכנסות היה נמוך באופן יחסי. 

 יש לציין שלאחר שהמיקרוטראומה הוכרה כפגיעה בעבודה, במקרים רבים ניתן לתבוע גם את המעביד על פי פוליסת ביטוח חבות מעבידים. לצורך ביסוס תביעה זו יש להוכיח שהמעביד היה אשם בכך שהעובד נפגע במיקרוטראומה. אם מדובר בפגיעות בעמוד השדרה עקב הרמת משאות כבדים, יש להוכיח שהמעביד לא סיפק לעובד מכשירי הרמה יעודיים ואילץ אותו להרים את המשאות הכבדים ובנוסף לא הדריך והסביר לעובד כיצד יש להרים את המשאות הכבדים מבלי לפגוע בעמוד השדרה שלו.

 

אם נפגעת בתאונת עבודה או במחלת מקצוע או במיקרוטראומה, מומלץ לקרוא גם את הפוסטים הבאים שחשובים לכל נפגעי העבודה ונפגעי. לשם קריאת הפוסטים לחץ כאן:

 

  מה עושים במקרה של מחלת מקצוע או מיקרוטראומה

  כיצד לבחור עורך דין למחלות מקצוע ומיקרוטראומה

  תביעה כנגד המעביד במחלת מקצוע או מיקרוטראומה

  זכויות נפגעי מחלות מקצוע 

  תביעת נכות מעבודה

  זכויות נפגעי תאונות עבודה

משרדנו הוא משרד עורכי דין לתאונות עבודה,מחלקות מקצוע ו מיקרוטראומה. אנו מעניקים ייעוץ. אנו ממליצים לך להתקשר בהקדם ולקבל ייעוץ.

 התקשר עכשיו וקבע פגישת ייעוץ ראשונה!

 התקשר עכשיו לטלפון 1-800-229-444 

 

  

זכויות נפגעי עבודה


 1-800-229-444 התקשרו עכשיו!


ביטוח נפגעי עבודה - ענף בתוך חוק הביטוח הלאומי, נועד לפצות עובדים, שנפגעו בזמן עבודה בתאונת עבודה. הפיצוי שמשלם המוסד לביטוח לאומי הוא על אובדן שכר או הכנסה ועל הנזק שנגרם לנפגעים, עקב הפגיעה בעבודה או עקב תאונת העבודה.

אלה הנפגעים המבוטחים בביטוח נפגעי עבודה בתאונות עבודה:

* עובד שכיר שנפגע בתאונת עבודה למעט שוטר, סוהר, ועובד שירותי הביטחון

* עובד עצמאי שנפגע בתאונת עבודה

* עובד שנמצא בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי במקום שאושר בתקנות הביטוח הלאומי ושבמהלך אותה הכשרה מקצועית או שיקום מקצועי נפגע בתאונת עבודה.

* מי שנבחן לפי חוק החניכות  או לפי חוק שירות התעסוקה וזאת בשעת הבחינה בלבד יחשב כמי שנפגע בתאונת עבודה.

* מי שמתאמן לפי חוק שירות עובדה בשעת חירום ונפצע, יחשב כמי שנפגע בתאונת עבודה.

* אסיר, עציר או חוסה במעון על פי חוק הנוער, העובדים בעבודה שאינה מן השירותים הרגילים של מקום הימצאם  ונפצעו או נפגעו, יחשבו כנפגעי תאונת עבודה.

* עובד ששכרו נקבע על פי חוק כגון חברי כנסת, שופטים, שרים במממשלה ועוד, ונפגעו בזמן העבודה יחשבו כנפגעי עבודה בתאונות עבודה.


תשלום דמי הביטוח הלאומי בענף נפגעי עבודה:

תושבי ישראל העובדים בישראל:

א. לעובד שכיר - חובת תשלום דמי הביטוח הלאומי בעדו מוטלת על מעבידו, ואין זכותו לגמלה נפגעת בשל חוב של המעביד בדמי ביטוח. זה החוק היבש אך בפועל עובד שמעבידו לא שילם עבורו את דמי הביטוח הלאומי, והיה מעורב בתאונות עבודה, נתקל בקשיים רבים כשהוא פונה למוסד לביטוח לאומי, על מנת לממש את זכויותיו. במקרים כאלה כמעט ולא ניתן לקבל את מלוא הזכויות כנפגע עבודה ללא ייצוג של משרד עורכי דין המתמחה בתאונות עבודה. עובד שעובד אצל מס' מעבידים, חייב כל אחד ממעבידיו לשלם עבורו את דמי הביטוח הלאומי כאילו שהוא היה מעבידו היחיד. במקרה של אירוע תאונת עבודה באחד ממקומות העבודה, יוכל הנפגע בתאונת העבודה לממש את זכויותיו בגין כל מקומות העבודה ולא רק בגין מקום העבודה שבו התרחשה תאונת העבודה.

ב. עובד עצמאי, עובד שעתי ועובד בישראל אשר מעבידו אינו תושב ישראל, חייבים לדאוג בעצמם לתשלום דמי הביטוח למוסד לביטוח לאומי. החובה לניכוי התשלומים למוסד לביטוח לאומי חלה עליהם. אם הם לא שילמו למוסד לביטוח לאומי את מלוא התשלומים על פי החוק, הם עלולים להיתקל בבעיה אם יפגעו בתאונת עבודה. במקרה שאדם כזה נפגע בתאונת עבודה, יכול המוסד לביטוח לאומי שלא לשלם לו דמי פגיעה ו/או מענק נכות מעבודה ו/או גימלת נכות מעבודה וכו'... או לשלם להם דמי פגיעה מופחתים ו/או מענק נכות מעבודה מופחת ו/או גימלת נכות מעבודה מופחתת. הכל בהתאם לסכום החוב למוסד לביטוח ו/או לזמן הפיגור בתשלום.

תושבי ישראל העובדים בחוץ לארץ:

*  עובד שכיר תושב ישראל שעובד בחו"ל, מבוטח בביטוח נפגעי עבודה, אם מעבידו תושב ישראל וחוזה העבודה ביניהם נקשר בישראל (אם חוזה העבודה ביניהם לא נקשר בישראל, העובד יהיה מבוטח בענף נפגעי עבודה רק אם במקום העבודה בחו"ל קיימת חובת ביטוח מפני פגיעה בעבודה). במילים אחרות מומלץ לכל עובד שנשלח על ידי מעביד מישראל לעבודה בחו"ל, לחתום על הסכם העבודה כשהוא עוד נמצא בישראל. אם אותו עובד יפגע בתאונת עבודה בחו"ל הוא יוכל לפנות למוסד לביטוח לאומי לענף נפגעי עבודה ולבקש שהוא יוכר כנפגע בעבודה בתאונת עבודה. יחד עם זאת, במקרה של עובד השוהה בחו"ל יותר מ- 5 שנים ברציפות, חייבים לפנות למנהל אגף נפגעי עבודה שבמוסד לביטוח לאומי, על מנת להאריך את ביטוחו, בענף נפגעי עבודה שבמוסד לביטוח לאומי. אם לא יפנו למנהל אגף נפגעי עבודה בפנייה כזו, במקרה של תאונת עבודה, עובד כזה לא יוכל לממש את זכויותיו במוסד לביטוח לאומי לרבות דמי פגיעה, מענק נכות מעבודה, וגימלת נכות מעבודה.

ב. עובד עצמאי, שהוא גם תושב ישראל שנפגע בתאונת עבודה בחו"ל זכאי בתנאים מסויימים לגמלאות נפגעי עבודה מביטוח לאומי, כתוצאה מתאונות עבודה. בתנאים מסוימים תוכר כתאנות עבודה גם פגיעה שנפגע העובד העצמאי בשעת הנסיעה ועקב הנסיעה מישראל לחו"ל או מחו"ל לישראל. במקרים אלה, כדאי להתייעץ עם עורך דין מיומן שהוא מתמחה בנפגעי עבודה ובתאונות עבודה.

הגדרה של  פגיעה בעבודה:

פגיעה בעבודה, המזכה בגמלאות נפגעי עבודה מהמוסד לביטוח לאומי, היא תאונת עבודה או מחלת מקצוע כהגדרתן בחוק הביטוח הלאומי או מיקרוטראומה שהתפתחה בפסיקת בתי הדין לעבודה שדנו במהלך השנים בפגיעות בעבודה, תאונות עבודה, מחלות מקצוע ומיקרוטראומה.

 תאונת עבודה:

תאונה שאירעה לעובד שכיר או עובד עצמאי שמבוטח בביטוח נפגעי עבודה, תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו. כשמדובר בעובד שכיר תאונת העבודה אמורה להיות  אצל מעבידו או מטעמו.

עוד תחשב לתאונת עבודה תאונה שאירעה למבוטח בנסיבות אלה:

א. תאונה תחשב כתאונת עבודה, במידה ותאונת העבודה התרחשה בדרכו של העובד מהבית למקום העבודה, וכן בדרך חזרה מהעבודה לביתו, או אם התאונה התרחשה בדרכו ממקום עבודה אחד אל מקום עבודה אחר.

ב. תאונה תחשב כתאונת עבודה אם התרחשה בשעת עבודתו במקום העבודה או בסביבתו הקרובה ביותר במזן שהעובד עשה להצלת גוף או רכוש, או שהעובד נפצע בתאונה בשעה שניסה למנוע נזק לגוף או לרכוש.

ג. תאונה תחשב כתאונת עבודה אם הפגיעה התרחשה בשעת עבודתו של העובד מפגיעה שלא עקב העבודה שפגע בו אדם אחר בחפץ הנמצא  במקום העבודה או בסביבתו הקרובה ביותר ובלבד שלנפגע לא היה חלק בגרימת הפגיעה.

ד. כשמדובר במבוטח שכיר, התאונה תחשב כתאונת עבודה אם התאונה התרחשה במקום שהוא או חבריו לעבודה סועדים בשעת הפסקה, שנקבעה על דעת המעביד ובתנאי שההפסקה  אינה עולה על 3 שעות וכן אם התאונה התרחשה בדרך מן העבודה אל מקום הסעודה או בדרך ממקום הסעודה בחזרה למקום העבודה.

ה. תאונת עבודה תחשב גם כל תאונה שנפגע בה חבר ועד העובדים של מקום עבודתו וכן מבוטח שהוא חבר ועד במושב עובדים, בשעת מילוי תפקידם זה ועקב מילוי התפקיד. וכן בדרכם למילוי התפקיד וגם בדרכם חזרה. במילים אחרות חבר ועד עובדים שנסע לישיבה או פגישה בעניני הועד ונפצע, יוכר כנפגע בעבודה בתאונת עבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי.

ו. תאונת עבודה תחשב גם כל תאונה בה נפגע עובד שכיר בדרכו מן העבודה או ממעונו אל מקום בחינה שהוא נבחן על פי חוק החניכות  או לפי חוק שירות התעסוקה, או בדרכו חזרה ממקום הבחינה אל העבודה או אל מעונו.

ז. כשמדובר בתאונה בדרך לעבודה, תאונה שאירעה לעובד תחשב לתאונת עבודה  גם אם הפסיק הנפגע את דרכו או סטה ממנה כדי להתפלל תפילת בוקר בציבור בבית התפילה שהוא מתפלל בו.

ח. כשמדובר בתאונה בדרך לעבודה, תאונה שאירעה לעובד תחשב לתאונת עבודה גם אם הפסיק הנפגע את דרכו או סטה ממנה כדי ללוות את ילדו אל הגנון, אל גן הילדים, אל מעון הילדים או כל מקום אחר שאושר בתקנות הביטוח הלאומי וכדי להחזירו משם.

 תאונה לא תחשב כתאונת עבודה במקרים אלה:

*תאונה שאירעה לעובד בדרך מהבית לעבודה או בדרך חזרה מהעבודה הביתה, אם העובד הפסיק את דרכו המקובלת הפסקה של ממש או סטה ממנה סטייה של ממש, שלא לשם מילוי חובותיו כלפי מעבידו ואם מדובר במבוטח עצמאי שלא לשם עיסוקו במשלח ידו. במילים אחרות, אם עובד נסע בדרך חזרה מעבודה לביתו, ובדרך הוא עצר, נכנס למסעדה וסעד את ליבו עם חבר, ולאחר מכן המשיך בנסיעה לביתו, אם במהלך הנסיעה הביתה התרחשה תאונה, תאונה זו לא תחשב כתאונת עבודה.

* תאונה שאירעה  לעובד בזמן שנהג ברשלנות ולא מילא אחר הוראה חוקית או הוראה של מעבידו בעניין עבודתו, לא תחשב לתאונת עבודה, אלא אם עקב אותה תאונה העובד נפטר או נעשה נכה או לא מסוגל  לעבוד 10 ימים לפחות ולולא נהג ברשלנות היתה נחשבת התאונה לתאונת עבודה.

מחלת מקצוע:

מחלה שחלה בה העובד עקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו או כשמדובר בעצמאי, מחלה שבחלה בה העובד עקב עיסוק במשלח ידו. המחלה תוכר כמחלת מקצוע אם היא רשומה ברשימת מחלות המקצוע הסגורה (כ- 40 מחלות) שבתקנות הביטוח הלאומי בזמן שחלה בה המבוטח. כאן עלי לציין שהמוסד לביטוח לאומי  מקשה מאוד על נפגעי עבודה שתובעים אותו על מנת שיכיר במחלות שלהם כמחלות מקצוע. ברוב המקרים כדאי במקרים אלה כבר בשלב הגשת הטפסים להיעזר בשירותים של עורך דין לתאונות עבודה שמתמחה בטיפול בתאונות עבודה מסוג מחלות מקצוע. עובד שפנה למוסד לביטוח לאומי ללא ייצוג של עורך דין שמתמחה בתאונות עבודה, עלול לגרום נזק משפטי בלתי הפיך לתיק, כך שגם עורך דין לתאונות עבודה ואפילו עורך דין שמתמחה במיקרוטראומה, לא יוכל בשלב מאוחר יותר לשקם את הנזק. במידה ומדובר במחלת מקצוע אך המחלה אינה רשומה ברשימת המחלות הסגורה שבתקנות הביטוח הלאומי, יש להגיש את התביעה במסלול של מיקרוטראומה.

מיקרוטראומה:

כפי שנאמר לעיל, מחלה תחשב כמחלת מקצוע אם המחלה נמצאת ברשימת מחלות המקצוע על פי תקנות המוסד לביטוח לאומי. מדובר ברשימה בת כ- 40 מחלות, שכמעט ולא עודכנה מאז שנות ה- 50. מחלות רבות המוכרות בספרות הרפואית כמחלות מקצוע, עדיין לא הוכנסו לרשימה הסגורה. אי לכך, ועל מנת לטפל בעיוות הדין, החלו בתי הדין לעבודה להכיר במחלות כאלה בדרך עקיפה ויצירתית. בתי הדין לעבודה פיתחו את מודל המיקרוטראומה שבסיסו הוא בעצם הרעיון שבמשך זמן ממושך העובד נפגע בהרבה תאונות קטנות שבמצטבר גרמו לו לפגיעה בעבודה מסוג מיקרוטראומה. במקרים אלה חשוב לשים את הדגש על כך שהעובד עשה פעולות די זהות, חוזרות ונשנות, שגרמו לו לבסוף למיקרוטראומה. בתביעות אלה מומלץ כבר בשלב הגשת הטפסים להיעזר בשירותים של עורך דין לתאונות עבודה ורצוי עורך דין למיקרוטראומה. עובד שפנה למוסד לביטוח לאומי ללא ייצוג של עורך דין המתמחה בתאונות עבודה, עלול לגרום נזק משפטי בלתי הפיך לתיק כך שגם עורך דין לתאונות עבודה ואפילו עורך דין המתמחה במיקרוטראומה לא יוכל בשלב מאוחר יותר לשקם את הנזק.

 

אם נפגעת בתאונת עבודה, מומלץ לקרוא גם את הפוסטים הבאים שחשובים לכל נפגעי העבודה. לשם קריאת הפוסטים לחץ כאן:

 

מה עושים לאחר תאונות עבודה

 

כיצד לבחור עורך דין לתאונות עבודה

 

זכויות נפגעי תאונות עבודה

 

תאונת דרכים תאונת עבודה

 

הפסדי השתכרות בתאונת עבודה

 

תביעה כנגד המעביד בתאונת עבודה

 

תביעת נכות מעבודה

 

תביעת מחלקת מקצוע

 

תביעת מיקרוטראומה

 

 

 

משרדנו הוא משרד עורכי דין לתאונות עבודה. אנו מעניקים ייעוץ לנפגעי עבודה. אנו ממליצים לך להתקשר בהקדם ולקבל ייעוץ.

 

התקשר עכשיו וקבע פגישת ייעוץ!

 

 

 

התקשר עכשיו לטלפון 1-800-229-444!


  

תביעת ביטוח חיים

עצות בתביעת ביטוח חיים על פי פוליסת ביטוח חיים או ביטוח מנהלים

פוליסות ביטוח החיים שנמכרות על ידי סוכני הביטוח מורכבות בדרך כלל ממספר נדבכים. למרבה הצער לא תמיד אדם שנפגע בתאונה או הפך להיות נכה כתוצאה ממחלה, יודע את הזכויות שמגיעות לו על פי פוליסת הביטוח שקנה. פוליסת ביטוח קלאסית היא פוליסת ביטוח שמפצה את קרובי המבוטח במקרה של מוות. מסתבר שלמרבית פוליסות ביטוח החיים יש הרחבות. כדאי לברר היטב עם סוכן הביטוח על ההרחבות כבר בעת רכישת הפוליסה, אולם כדאי לעיין שנית בפוליסת הביטוח במקרה של מחלה קשה או תאונה. 

במקרה של מחלה קשה או במקרה של פציעה מתאונה במידה ומדובר בפוליסת ביטוח חיים מורחבת ניתן להגיש מספר תביעות בגין אותה פוליסה לדוגמא:

תביעת ביטוח נכות, תביעת ביטוח אבדן כשר עבודה, תביעת ביטוח חיים, תביעת ביטוח מחלות קשות, תביעת ביטוח סיעוד ועוד..

זהירות התישנות 

חשוב לזכור שיש להזדרז בהגשת תביעת ביטוח חיים או למעשה בהגשת כל תביעת ביטוח על פי פוליסה. תביעות כאלה מתיישנות לאחר 3 שנים ולא לאחר 7 שנים (כפי שהרבה אנשים בטעות חושבים) חשוב גם לציין שמירוץ ההתישנות נפסק רק לאחר הגשת תביעה לבית המשפט ושום דבר אחר לא עוצר את מירוץ ההתישנות (לצערי הרבה סוכני ביטוח לא מודעים לכך ) אינני אומר שחייבים ישר להגיש תביעת ביטוח חיים בבית המשפט, אך אני ממליץ לפתוח בהליכי תביעת ביטוח חיים בדרכי נועם מיד לאחר אירוע הביטוח, וזאת על מנת שלא לבזבז זמן יקר בהתדיינות עם חברת הביטוח כך שלא ישאר בסופו של דבר די זמן על מנת לקדם תביעת ביטוח חיים בבית המשפט. בכדי להגיש תביעת ביטוח חיים או כל תביעת ביטוח אחרת על פי פוליסת ביטוח חיים, חשוב לדעת מה הזכויות המוקנות על פי הפוליסה. לא מספיק לקרוא רק את פוליסת ביטוח החיים שבמקרים רבים מפורסמת גם באתר האינטרנט, יש צורך לקרוא גם את הרשימה הנלווית לכל פוליסת ביטוח. 

הערה חשובה נוספת, אם מדובר בפוליסת ביטוח חיים או בפוליסת ביטוח מנהלים או בפוליסת ביטוח תאונות אישיות, או בפוליסת ביטוח חיים של המשכנתא, או בכל פוליסת ביטוח אחרת, שהמבוטח שילם עבורה, הוא זכאי לקבל את הפיצוי, בנוסף לכספים שהוא  מקבל מהמזיק. לדוגמא אם אדם נפגע בתאונת עבודה, וכתוצאה מכך הוא לא יכול לעבוד, והוא מבוטח בפוליסת ביטוח מנהלים שיש בה גם מרכיב של אבדן כשר עבודה וגם מרכיב של נכות. אדם כזה יהיה זכאי לתבוע גם את המוסד לביטוח לאומי, בענף נפגעי עבודה, גם את המעביד בתביעה על פי פוליסת ביטוח מעבידים וגם את חברת הביטוח שביטחה אותו בביטוח מנהלים. למעשה נוצר כאן מצב חריג בדיני הנזיקין, שאדם כזה יכול לקבל כספים ו/או פיצויים מעבר לנזק הממשי שלו בפועל, ואולם לא יתכן שאדם שרכש לעצמו פוליסת ביטוח חיים לא יוכל להינות ממנה ומי שבעצם יהנה ממנה בעקיפין זה המזיק או חברת הביטוח שביטחה בביטוח חבות מעבידים את מקום העבודה של הנפגע בתאונה.

על כן בטרם הגשת תביעת ביטוח חיים יש לבקש מסוכן הביטוח עותק מלא של הפוליסה וכן של הרשימה המצורפת לפוליסה. 

חשוב לציין שלא קל לקרוא פוליסות ביטוח חיים או כל פוליסת ביטוח אחרת. הניסוחים בפוליסות הן במקרים רבים מסורבלים, ולא תמיד ניתן להבין על מה באמת יש ביטוח חיים. אנו ממליצים שבמקרה של פציעה או חלילה מוות מתאונה או במקרה של מחלה קשה, כדאי להתייעץ עם עורך דין תביעות ביטוח או עורך דין לתביעות ביטוח חיים, על מנת שיוכל לקרוא אל הפוליסה ולייעץ למבוטח האם כדאי להגיש תביעת ביטוח חיים. 

נתקלתי במקרים שבהם מבוטחים קיבלו פיצויים בגין תביעת ביטוח חיים, אבל הפיצויים היו חלקייים והמבוטחים או המוטבים (משפחת הלקוח) לא היו מודעים לכך שהם מקבלים רק פיצויים חלקיים. סוכן ביטוח טוב אמור לעזור לכל מבטוח בתביעת ביטוח חיים ולממש את מלא זכויותיו. לדאבוני הרב לא כך הם פני הדברים. במקרה של תביעת ביטוח חיים או בכל מקרה אחר של תביעת ביטוח חשוב מאוד לתעד עותק מכל מסמך שנמסר לחברת הביטוח או לסוכן הביטוח (שבמרבית המקרים הוא נציגה של חברת הביטוח) כשהעניינים יסתבכו, לכל מסמך שנמסר או התקבל תהיה משמעות משפטית חשובה.

כללי התנהגות במקרה של דחיית תביעת ביטוח על ידי חברת הביטוח 

יש לוודא שיש ברשותכם עותק מכל הטפסים והמסמכים שנמסרו לחברת הביטוח או לסוכן הביטוח במסגרת תביעת ביטוח החיים.

ש לבקש שחברת הביטוח תמסור את דחיית תביעת ביטוח חיים בכתב ולדרוש שהמכתב יהיה גם ברשותם ולא רק ברשותו של סוכן הביטוח.

יש לוודא שיש ברשותכם את פוליסת הביטוח לרבות את הטפסים על הצעת הביטוח (הטופס שבו בזמן רכישת פוליסת הביטוח נרשמו ההצהרות על מצב הבריאות).

אם חברת הביטוח דחתה את תביעת הביטוח, וזאת בעניין או סוגיה שסוכן הביטוח במעמד הרכישה הבטיח לכם שלא יהיו בעיות, כדאי מאוד להזכיר את זה לסוכן הביטוח ורצוי להקליט בהקלטה סמויה שהוא מודה שאכן הוא הבטיח שלא יהיו בעיות. כשתביעת ביטוח חיים מסתבכת, במקרים רבים סוכן הביטוח חושש והוא מכחיש שהבטיח במעמד רכישת הפוליסה שלא יהיו בעיות. לכן כדאי להקליט אותו מבעוד מועד. יש לזכור שסוכן הביטוח נחשב ומוגדר כנציגה של חברת הביטוח (אלא אם כן עשיתם טעות מצערת בזמן רכישת הפוליסה ורשמתם שם שסוכן הביטוח הוא הנציג שלכם). במידה ואכן סוכן הביטוח הוא נציג חברת הביטוח, כל הבטחה שניתנה גם בעל פה מעבר למה שכתוב בפוליסה, נחשבת להבטחה של חברת הביטוח.

חברות הביטוח דוחות תביעות ביטוח מסיבות שונות ומשונות, להלן סיבות נפוצות לדחייה של תביעת ביטוח חיים:

הסתרת פרט חשוב במועד רכישת פוליסת ביטוח חיים

חשוב לציין שפוליסות ביטוחי החיים הנפוצות הן פוליסת ביטוח חיים רגילה שבה המבוטח עשה לעצמו ולמשפחתו פוליסת ביטוח חיים, פוליסת ביטוח מנהלים - שהיא פוליסת ביטוח חיים (לעיתים מורחבת) שבמסגרת העבודה עשה המעביד לעובד שלו (לאו דווקא מנהל).  ופוליסת ביטוח חיים במסגרת  הלוואת המשכנתא הפוליסה הזו נעשית לכל לווה שלוקח הלוואת משכנתא בבנק למשכנתאות. פוליסת ביטוח חיים במסגרת המשכנתא, מבוצעת היום באמצעות סוכני ביטוח עם רשיון שהם גופים חוץ בנקאיים (למרות שהסוכנות היא חברת בת של הבנק למשכנתאות) ואולם פוליסות הביטוח הישנות התבצעו באמצעות פקיד הבנקים שלמרביתם לא היה בכלל רשיון לעסוק בביטוח חיים וזו לבדה סיבה למאבק עם חברת הביטוח.  לדוגמא, אם בתיק המשכנתא כתוב, שהלווה מקבל גימלה חודשית עקב תאונת עבודה, כיצד יכול אותו פקיד בתצהיר הבריאות לרשום שאותו לווה הוא אדם בריא? במקרים של תביעת ביטוח חיים כזו, חברת הביטוח תרד מהעץ ותשלם!  במקרים רבים אין כל קשר בין אי גילוי הפרט המהותי לבין סיבת המוות. לדוגמא, נניח שמדובר באדם שהיה נכה ברגליו, אבל סיבת המוות היא אירוע לבבי. מדוע יש לדחות תביעת ביטוח חיים במקרה כזה? הרי אין קשר בין הנכות ברגליים ובין האירוע הלבבי. גם זו סיבה שעל פיה כל עורך דין לתביעות ביטוח חיים יוכל להאבק בגינה עם חברת הביטוח. כמובן שיש להדגיש שאי הגילוי לפעמים נובע מכך שחברת הביטוח כל לא שאלה את השאלה, או שהיא שאלה את השאלה בצורה לא נכונה ולא מובנת. שאלות הבריאות שאותן שואל סוכן הביטוח במעמד רכישת הפוליסה חייבות להיות ברורות לכל אדם. אם לדוגמא  יש שאלה בפוליסה האם אתה סובל ממחלות אוטואמוניות והמבוטח ענה שלא, למרות שהוא סובל ממחלת הזאבת (לופוס), לא כל אדם יודע שמחלת הזאבת היא מחלה אוטאמונית. אם חברת הביטוח לא שאלה במפורש האם המבוטח הפוטנציאלי סובל ממחלת הזאבת, כנראה שיש לחברת הביטוח בעיה משפטית. יש לזכור שבכל חוזה ביטוח תמיד מפרש בית המשפט את החוזה (במקרה זה פולסת ביטוח חיים) לרעת המנסח! חשוב לציין שאם חלפו יותר מ- 3 שנים מאז רכישת הפוליסה, חייבת חברת הביטוח להוכיח שאי הגילוי של פרט חשוב נעשה בכוונת זדון או בכוונת מרמה. בתביעת ביטוח חיים במקרה זה נטל ההוכחה לדחיית תביעת ביטוח חיים נופל על כתפי חברת הביטוח.

דחיית תביעת ביטוח חיים בשל חריג בפוליסה

הרבה פוליסות ביטוח נחתמות עם החרגות. לעיתים חברת הביטוח דוחה תביעת ביטוח חיים או תביעת ביטוח אחרת, בטענה שמקרה הביטוח התרחש עקב החרגה בפוליסה. מסתבר שלא תמיד חברת הביטוח צודקת, גם אם יש החרגה בפוליסה לא בטוח שההחרגה היא אכן סיבה לדחיית תביעת ביטוח חיים. לפעמים הסיבה למקרה הביטוח אינה קשורה בכלל להחרגה. בנוסף חשוב לציין שכל החרגה חיייבת להית רשומה בפוליסה באותיות מודגשות ולא "באותיות הקטנות" אם ההחרגה לא רשומה באותיות מודגשות,  קרוב לודאי שההחרגה לא תתפוס מבחינה משפטית. אם יש החרגה בפוליסה, חברת הביטוח חייבת להוכיח שהמבוטח גם ידע על ההחרגה, ושהוא אכן קיבל לידיו עותק מפוליסת ביטוח החיים. לא תמיד חברת הביטוח מצליחה לשכנע את בית המשפט בתביעת ביטוח חיים שהמבוטח אכן ידע על החרגה.

דחיית תביעת ביטוח למטרות משא ומתן 

לעיתים חברת ביטוח דוחה תביעת ביטוח חיים או תביעת ביטוח אחרת, מסיבות שונות ומשונות שאין בינן ובין הזכויות על פי פוליסת הביטוח כל קשר. במקרים רבים חברת הביטוח אף מציעה למוטב לקבל רק חלק מתביעת הביטוח. במקרים מעין אלה יש להתייעץ עם משרד עורכי דין לתביעות ביטוח או עם עורך דין לתביעות ביטוח חיים, ולא להסכים לפשרות עם חברת הביטוח. 

דחיית תביעת ביטוח כל פעם מסיבה אחרת

על פי החוק והפסיקה, כשחברת ביטוח דוחה תביעת ביטוח חיים או תביעת ביטוח אחרת, היא חייבת לציין במכתב הדחייה את כל הסיבות שבגינן היא דוחה את התביעה. היא לא יכולה כל פעם להוסיף סיבות. על כן חשוב מאוד שלכל מי שהגיש תביעת ביטוח חיים לחברת הביטוח, יהיה עותק ממכתב הדחייה הראשון. לעיתים חברת הביטוח משתכנעת שאכן הסיבה הראשונית לדחייה אינה מוצדקת אך פתאום מתגלה לה סיבה חדשה. חברת הביטוח לא יכולה להוסיף סיבות לדחייה במכתבים נוספים. אם חברת הביטוח תעשה כן, אפשר להגיש תביעת ביטוח חיים לבית המשפט, ועל פי החוק והפסיקה קרוב לוודאי שחברת הביטוח תאלץ לשלם את הגמלאות על פי הפוליסה. לשם הגשת תביעת ביטוח חיים לבית המשפט יש לפנות למשרד עורכי דין לביטוח חיים או לעורך דין לביטוח חיים, שמכיר את כל ההביטים המשפטיים הכרוכים בתביעת ביטוח חיים.

דחיית תביעת ביטוח אובדן כשר עבודה

כשמדובר בביטוח אבדן כשר עבודה, ומוגשת תביעת ביטוח אבדן כשר עבודה, במקרים רבים חברת הביטוח דוחה את התביעה בטענות שונות ומשונות שהנפוצה ביניהן היא שהמבוטח כלל לא איבד את הכושר לעבוד. לצורך כך יש להתיעץ עם משרד עורכי דין לביטוח אבדן כושר עבודה או לעורך דין לאובדן כשר עבודה, ולתת להם שיקראו היטב את הפוליסה. מה נחשב לאובדן כושר עבודה זה נושא מורכב, ולאחר הבנת הכתוב בפוליסה יש לעיתים להיעזר במומחה תעסוקה, שיתן חוות דעת בעניין כושר העבודה של המבוטח. תביעות של אובדן כושר עבודה מגיעות במקרים רבים לבתי המשפט, וכדאי מאוד להיעזר במשרד עורכי דין לאובדן כושר עבודה או בעורך דין לאבדן כושר עבודה בתביעת אלה. חשוב לזכור שלא מדבור בתביעות נזיקין רגילות! 

דחיית תביעת ביטוח נכות 

בפוליסות רבות קיים גם מרכיב של פוליסת ביטוח נכות. בתביעת ביטוח נכות על פי פוליסה, במקרים רבים חברת הביטוח יוצאת בהצהרה שלמבוטח אין נכות ועל כן לא מגיע לו כל תשלום על פי הפוליסה. במקרים כאלה יש להתייעץ עם משרד עורכי דין לתביעות נכות או עם עורך דין לתביעות נכות. 

דחיית תביעת פוליסת סיעוד

הסיבות לדחיית תביעות על פי פוליסת ביטוח סיעוד הן רבות ומגוונות. חברות הביטוח שמבטחות בפוליסת סיעוד את ציבור הזקנים, מודעת לכך שחלק גדול מהם פשוט לא יתבע, ועל כן הן מנסות להתחמק מתשלום תביעת הסיעוד. להרחבה בנושא זה ראה מאמר שכתבתנו באתר לשם כך לחץ: תביעת סיעוד.

דחיית תביעת גילוי מחלות קשות

כל  אדם שלקה במחלה קשה כדוגמת מחלת הסרטן, וישיש לו פוליסת ביטוח חיים עם מרכיב של גילוי מחלות קשות, מזדרז להגיש תביעת ביטוח חיים רק בסעיף של גילוי מחלה קשה. במקרים רבים להפתעתם של ציבור המבוטחים הרבה אנשים כאלה מקבלים דחיית של תביעת הביטוח  על ידי חברת הביטוח, בטענות שונות ומשונות כגון שלא מדובר בסרטן מספיק קטלני, או שבכלל לא מדובר בסרטן, או מסיבות נוספות. במקרים כאלה במרבית המקרים אסור לוותר לחברת הביטוח, יש לפנות למשרד עורכי דין לביטוח או לעורך דין לתביעת ביטוח ולהתחיל להילחם בחברות הביטוח.

אם אתה מתעניין בתביעות ביטוח, כדאי שתקרא גם את המאמרים הבאים באתר לשם כך לחץ על : 

תביעת סיעוד

תביעת סיעוד מביטוח לאומי

ביטוח תאונות אישיות 

פטור ממס הכנסה לנכים 

תביעה לקבלת נכות כללית 

 

משרדנו הוא משרד עורכי דין לתביעות ביטוח חיים ויש לנו עורכי דין לתביעות ביטוח שונות לרבות עורך דין לאבדן כשר עבודה, עורך דין לתביעות סיעוד, עורך דין לתביעות ביטוח, עורך דין לתאונות אישיות, עורך דין לביטוח מחלות מסוכנות ועוד.. אנו נשמח לייעץ לך.

התקשר עכשיו לטלפון 1-800-229-444 

בעבור פגישת ייעוץ ראשוני  

מה עושים בתאונת עבודה

 

מה עושים בתאונת עבודה 

 

מה עושים בתאונת עבודה
השאלה מה עושים בתאונת עבודה היא שאלה שאנשים רבים שואלים את עצמם בעקבות תאונות עבודה כשהסיבה לכך נעוצה בעובדה שבכל הקשור לתאונות עבודה, רב הנסתר על הגלוי. במאמר שלפניכם נפרט שלב אחרי שלב מה עושים בתאונת עבודה על מנת שבמקרה הצורך תדעו בדיוק מה עושים בתאונת עבודה.
חשיבות הפנייה לחדר מיון
לפי כל המומחים בתחום, התשובה לשאלה מה עושים בתאונת עבודה מתחילה במילים: "לגשת ללא דיחוי לחדר מיון" וזאת מפני שברגע התאונה אין באפשרותכם לדעת מה הוא הנזק שנגרם לכם. בנוסף לכך, במידה שתבחרו ללכת לחדר מיון מספר ימים אחרי האירוע, לא ניתן יהיה להוכיח כי הנזקים שנגרמו לכם מקורם באותה תאונת עבודה. סמיכות הפנייה לשעת האירוע הינה קריטית לגובה סכום הפיצויים שתזכו לו בשלב מאוחר יותר, קחו זאת לתשומת לבכם.
כמו כן ייתכן כי התשובה לשאלה מה עושים בתאונת עבודה צריכה להיות מעט ארוכה יותר שכן בנוסף לפנייה לחדר מיון יש להדגיש בפני הרופא שמטפל בכם כי הגעתם לחדר מיון על רקע של תאונת עבודה וכן לציין בפניו את כל סוגי הכאבים שאתם מרגישים ולפרט אודות התאונה כמיטב יכולתכם. מאחר ואנחנו עוסקים בסוגיה של מה עושים בתאונת עבודה, יש לוודא כי במכתב השחרור מצוין שהגעתם לחדר מיון על רקע של תאונת עבודה.
מה עושים בתאונת עבודה לפני הפנייה למיון
אם אתם תוהים מה עושים בתאונת עבודה לפני הפנייה למיון, הצדק עמכם כיוון שאכן חשוב לבצע דבר מה טרם הפנייה למיון. כבר במקום התאונה עליכם לאסוף פרטים מזהים מהעדים לתאונה שישמשו אתכם לצורך יצירת קשר עם העדים במקרה הצורך. כמו כן חשוב לתעד היטב את פרטי התאונה ולציין פרטים חשובים כמו למשל מקום התאונה, נסיבות התאונה, שעת התאונה ועוד.
מה עושים בתאונה לאחר הפנייה למיון?
כעת הגענו לשאלה החשובה – מה עושים בתאונת עבודה לאחר הפנייה למיון? ובכן, מה עושים בתאונת עבודה לאחר הפנייה למיון? יוצרים קשר עם עורך דין נזיקין שמתמחה בתחום של תאונות עבודה. רק עורך דין מומחה לתאונות עבודה שמכיר את החוק מאחור ומלפנים ושמתמצא בדיני העבודה ובהתנהלות מול המוסד לביטוח לאומי יכול להסביר לכם מה עושים בתאונת עבודה צעד אחרי צעד בדרך לקבלת הפיצויים המגיעים לכם על פי חוק.
כך למשל רוב הסיכויים שכשתשאלו אותו מה עושים בתאונת עבודה, הוא יטרח לוודא כי מילאתם אחרי ההוראות הכתובות לעיל ושקבעתם תור אצל רופא המשפחה שלכם. מרופא המשפחה עליכם לקבל תעודה שנקראת תעודה ראשונית לנפגע בעבודה.
מה עושים בתאונת עבודה – איסוף כל הניירת והמסמכים הרלוונטיים
בנוסף לכל האמור לעיל, כשדנים בשאלה מה עושים בתאונת עבודה חשוב לציין כי חשוב מאוד לאסוף את כל המסמכים הרלוונטיים לתאונה. בין היתר מדובר על צילומי רנטגן, תוצאות כל הבדיקות שעברתם בעקבות התאונה, תיעוד של ההפניות השונות לרפואת מומחים ועוד. דאגו לצלם את כל המסמכים ולשמור העתקים של כל המידע.
מה עושים בתאונת עבודה חשוב גם לפנות להתייעצות עם עו"ד לנזיקין שמתמחה בתאונות עבודה 
לסיכום כל האמור לעיל וכדי לענות על השאלה מה עושים בתאונת עבודה בקצרה יש לשים לב לנקודות הבאות בהקשר של מה עושים בתאונת עבודה:
· לאסוף פרטים מזהים מהעדים שחזו בתאונה.
· לגשת לקבלת טיפול בחדר מיון.
· לגשת לעורך דין לענייני נזיקין שמתמצא בתחום של תאונות עבודה.
· לאסוף את כל הניירת הרלוונטית למקרה.
· לגשת לטיפול ובדיקות אצל רופא המשפחה.
אנחנו מקווים שכעת אתם יודעים בדיוק מה עושים בתאונת עבודה. אנחנו מעוניינים לאחל לכם בריאות שלמה ומקווים שלא תיאלצו לעשות שימוש בידע זה לעולם.

 

 

אם נפגעת בתאונת עבודה, מומלץ לקרוא גם את הפוסטים הבאים שחשובים לכל נפגעי העבודה. לשם קריאת הפוסטים לחץ כאן:

 

מה עושים לאחר תאונות עבודה

 

כיצד לבחור עורך דין לתאונות עבודה

 

זכויות נפגעי תאונות עבודה

 

תביעה כנגד המעביד בתאונת עבודה

 

תביעת נכות מעבודה

 

תביעת מחלקת מקצוע

 

תביעת מיקרוטראומה

 

 תאונת דרכים תאונת עבודה

 

 

 

הפסדי השתכרות בתאונת עבודה

 

 

משרדנו הוא משרד עורכי דין לתאונות עבודה. אנו ממליצים לך להתקשר בהקדם ולקבל ייעוץ.

 

התקשר עכשיו וקבע פגישת ייעוץ ראשונה!

 

 

 

התקשר עכשיו לטלפון 1-800-229-444 


תאונת דרכים בדרך מהעבודה

 

אם ברצונך לקבל לתיבת הדאר האלקטרוני שלך, טיפים ועצות בנושא תאונות דרכים, יש למלא את פרטיך, ואנו נשלח לך בכל יום טיפ בעל ערך בנושא תאונות דרכים

 

*דואר אלקטרוני
*שם פרטי
שם משפחה

תאונות דרכים בדרך מהעבודה הביתה

מתי תאונת דרכים  בדרך חזרה מהעבודה תחשב גם כתאונת עבודה:


במקרה ואדם נפגע בתאונת דרכים בזמן העבודה, בדרך מביתו למקום העבודה או בדרך חזרה ממקום עבודתו לביתו, תחשב התאונה כתאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה. במאמר זה אנו נתמקד בתאונות דרכים בדרך חזרה מהעבודה ועלי לציין שבאתר יש גם מאמר מיוחד לתאונת דרכים בדרך לעבודה.  לשם הנוחיות במאמר  זה, לעיתים  נכנה תאונה זו "תאונה משולבת". על נפגע זה, חלים כללים מעט שונים מהכללים החלים על נפגע בתאונת דרכים רגילה. במקרים רבים קיים ספק, האם מדובר בתאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה, או שמדובר בתאונת דרכים רגילה. במקרים אלה מומלץ להיוועץ עם עורך דין מנוסה ממשרד עורכי דין לתאונות עבודה, שיסייע לנפגע, בקביעה באיזה סוג של תאונה מדובר. נפגעים רבים חיים על פי מיתוס, שלא ברור מהיכן מקורו, שתאונות דרכים שהן גם תאונות עבודה מעניקות זכויות מרובות יותר לנפגעים, ולכן הם מנסים לשנות מעט את העובדות, ובכך לנסות להגדיר את התאונה כתאונת דרכים בזמן עבודה
ברצוני לציין, שלא מומלץ לעשות כך וזאת מכיוון שבחלק ניכר מהמקרים, הנפגע עלול אפילו לקבל זכויות פחותות ערך בתאונת דרכים   בזמו עבטדה  לעומת התאונה הרגילה. עקרונית, רק המוסד לביטוח לאומי מוסמך לאשר האם מדובר גם בתאונת עבודה או לא. רבים מהנפגעים חושבים שאם המעביד הפנה אותם לקופת החולים באמצעות טופס 250 (טופס הפניה לקבלת טיפול רפואי שנותנים המעבידים לנפגעי עבודה, על מנת שיציגו אותו בפני קופת החולים), או אם הם קיבלו מקופת חולים מסמך רפואי שכותרתו "תעודה ראשונה לנפגע בעבודה", הרי שלמעשה התאונה הוכרה כתאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה, ועל כן מדובר בתאונת דרכים ועבודה. עובדה זו אינה נכונה כלל וזאת מכיוון שהן למעבידים, והן לממסד הרפואי אין את הידע, וכמובן שאין להם את הסמכות, להחליט האם מדובר בתאונת דרכים עבודה או לא. למעשה, עד שהמוסד לביטוח לאומי לא הכיר בתאונה כתאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה, עדיין יש ספק האם מדובר בתאונה דרכים ותאונת עבודה  או בתאונת דרכים רגילה. במקרה של חילוקי דעות, שלעיתים מתעוררים בין הנפגע לבין חברת הביטוח של הרכב, בשאלה האם מדובר בתאונת דרכים רגילה או בתאונת דרכים ועבודה, יכריע בסוגיה זו בית המשפט. במקרים רבים, עורכי דין  לתאונות עבודה ועורכי דין המתמחים בתאונות דרכים  מסוגלים להביא את הסוגייה להכרעה בדרכים נוספות וללא התערבותו של בית המשפט. בתאונת דרכים עבודה, זכאי הנפגע לזכויות שונות על פי שני חוקים:

הרבה נפגעים נוטים לחשוב, שבתאונות דרכים בדרך לעבודה או בתאונות דרכים בדרך חזרה מהעבודה,  הפיצוי הכספי גבוה יותר. מאשר הפיצוי המתקבל בתאונת דרכים רגילה. אך צורת חשיבה זו שגויה. אמנם, בתאונת דרכים בדרך חזרה מהעובדה או בתאונת דרכים בדרך לעבודה, הנפגע מקבל פיצויים משני מקורות שונים (מהמוסד לביטוח לאומי ומחברת הביטוח של הרכב), אך סה"כ הפיצוי זהה לפיצוי שהנפגע היה מקבל רק מחברת הביטוח של הרכב, אילו היה מדובר בתאונת דרכים רגילה.

זכויותיו של הנפגע מהמוסד לביטוח לאומי

זכויותיו של נפגע בתאונת דרכים בדרך חזרה מהעבודה  על פי חוק הביטוח הלאומי מורכבות ממספר יסודות עיקריים:

טיפול רפואי:
נפגע בתאונת דרכים בדרך חזרה מהעבודה זכאי לקבל מימון לכל הוצאותיו הרפואיות מהמוסד לביטוח לאומי. לכאורה, נפגע בתאונת דרכים בדרך חזרה מהעבודה, בשלבים הראשונים שלאחר הפציעה, אינו מתעניין בזכות זו מכיוון שהוא חי בתחושה שקופת חולים מממנת את כל ההוצאות הרפואיות שלו. קופות החולים, אכן מממנות בשלב הראשוני את הטיפולים הרפואיים, אולם הן דורשות החזר מהמוסד לביטוח לאומי. לעיתים, פונה בטעות קופת החולים לחברת הביטוח של הרכב, בדרישה להחזר ההוצאות בגין הטיפולים. במקרה זה חברת הביטוח של הרכב תסרב לשלם את ההוצאות, מכיוון שמדובר בתאונת דרכים בדרך חזרה מהעבודה או בתאונת דרכים בדרך מהבית לעבודה. חברת הביטוח של הרכב תטען, שהמוסד לביטוח לאומי הוא זה שצריך לממן את הטיפול הרפואי. המוסד לביטוח לאומי יסכים לממן את הטיפול הרפואי, רק אם הנפגע פנה למוסד לביטוח לאומי באופן מסודר (מילוי טופס הודעה על פגיעה בעבודה על נספחיו) על מנת שיכיר בתאונה כתאונת עבודה (בהנחה שהמוסד לביטוח לאומי אכן הכיר בתאונה כתאונת עבודה).
יש לציין, שכשמדובר בתאונת דרכים בדרך לעבודה או תאונת דרכים בדרך חזרה מהעבודה, ברגע שרופאי קופות החולים המליצו על טיפול מסוים, המוסד לביטוח לאומי יממן את אותו טיפול. אולם, במרבית המקרים רופאי הקופות לא מודעים לכך שכשמדובר בתאונה בדרך חזרה מהעבודה, זכאי הנפגע לקבל גם טיפולים שאינם כלולים בסל הבריאות. מתוך הרגל הם נמנעים מלהמליץ על אותם הטיפולים, כך יוצא שהפצועים מקבלים טיפול נחות יותר. יש להיוועץ עם עורך דין מנוסה, על מנת שידריך את הנפגע כיצד לגרום למוסדות הרפואיים לספק לו את הטיפולים הרפואיים המשופרים.
לדוגמא: כאשר מתעורר הצורך לקבלת טיפול רפואי פרטי כגון טיפולי שיניים. כשמדובר בתאונת דרכים בדרך לעבודה או בתאונת דרכים בדרך חזרה מהעבודה, במרבית המקרים קופות החולים מספקות אך ורק טיפולי שיניים במרפאות שיניים ציבוריות (בדרך כלל מרפאות השיניים של קופות החולים), אם הנפגע מעוניין לקבל טיפול חדשני יותר ומרופאי שיניים פרטיים, הוא יתקל בקושי לקבל על כך החזר כספי מהמוסד לביטוח לאומי.
המלצתי היא, בכל מקרה שמדובר בשירות רפואי, לרבות אביזרים רפואיים (כגון: פרותזות, מכשירי שמיעה, גבס מפלסטיק וכו') שאינו מסופק ישירות על ידי קופות החולים, כדאי לנפגע להתקשר לענף נפגעי עבודה במוסד לביטוח לאומי במקום מגוריו, ולברר שם האם ספק השירות או ספק האביזרים הרפואיים מוכר על ידי סניף המוסד לביטוח לאומי. זאת, על מנת שמאוחר יותר לא יתעוררו קשיים בהחזר ההוצאות הרפואיות מסניף המוסד לביטוח לאומי.
במסגרת מרכיב זה, מממן המוסד לביטוח לאומי גם את הוצאות הנסיעה של הנפגע, הכרוכות בקבלת הטיפול הרפואי. החזר הוצאות זה יתבצע על פי תעריף תחבורה ציבורית אלא אם כן הרופא המטפל של קופת החולים כתב במפורש, שהנסיעה לקבלת הטיפול הרפואי חייבת להיות באמצעות אמבולנס.

תשלום בגין אובדן כשר עבודה (דמי פגיעה)
במידה ועברו 3 חודשים והנפגע עדיין לא החלים, הוא רשאי לפנות למוסד לביטוח לאומי בבקשה להכרה כנכה מהעבודה. חשוב לציין, צעד זה חייב להתבצע רק לאחר התייעצות עם עורך דין לתאונות דרכים עבודה, ובסמוך לסיום התקופה של שלושת החודשים שלאחר התאונה. לצעד זה יש השלכות מרחיקות לכת על הצלחת הטיפול בתביעה כנגד חברת הביטוח של הרכב. אסור לנקוט בצעד זה ללא תיאום עם עורך הדין לתאונת עבודה דרכים. לאחר שהנפגע נקט בצעד זה, כמעט ולא ניתן לבטל את ההליך, ובמקרים רבים מתברר שהליך זה הוא הליך שגוי שעלול לגרום נזק בלתי הפיך לתביעה המשפטית .
תוך תקופה קצרה, מתכנסת ועדה רפואית, "מטעם המוסד לביטוח לאומי", לדון בקביעת דרגת הנכות שנותרה לנפגע. ברוב המקרים, נזקי הגוף אינם מתגבשים לנכות צמיתה כבר לאחר שלושה חודשים, ולכן, בדרך כלל הוועדה תקבע לנפגע נכות או נכויות זמניות. במידה והנכות זמנית גבוהה משיעור של 9%, יקבל הנפגע גמלת נכות מעבודה במשך כל התקופה בה נקבעה לו נכות זמנית. כמובן שיש אפשרות לערער על החלטת הועדה הרפואית, אך לא מומלץ לעשות כן ללא התייעצות עם עורך דין מיומן.

מענק נכות מעבודה או  גמלת (קצבת) נכות מעבודה

במידה והנפגע בתאונת דרכים בדרך חזרה מהעבודה אינו מסוגל עדיין לחזור לעבודתו, ואין לו מקורות פרנסה נוספים בנוסף לגימלת הנכות הזמנית מעבודה, הוא רשאי בתנאים מסוימים לפנות למוסד לביטוח לאומי, ולבקש שיכירו בו כנכה נזקק. במידה והנפגע יוכר כנכה נזקק, הוא יקבל סכום כסף חודשי הזהה לגמלת נכות זמנית מעבודה, בשיעור של 100%, וזאת במשך תקופה שלא תארך מעבר ל- 4 חודשים (בהתייעצות עם עורך דין לתאונות דרכים עבודה מיומן ניתן להאריך גם את התקופה הזו). בשלב מסוים, לאחר שהסתיימה התקופה בה נקבעה לנפגע נכות זמנית מעבודה, תתכנס הועדה הרפואית פעם נוספת, ותקבע את שיעור הנכות הצמיתה (הקבועה) אשר נותרה לנפגע כתוצאה מהתאונה. במידה ודרגת הנכות שנקבעה לנפגע על ידי הועדה הרפואית היא 20% ומעלה, יקבל הנפגע גמלה חודשית, המחושבת על פי דרגת הנכות הרפואית, ומתבססת על השכר ששולם לנפגע ברבע השנה שלפני הפגיעה בתאונה (עד לתקרה של פי חמישה מהשכר הממוצע במשק). במידה ודרגת הנכות לצמיתות היא בן 9% ל- 19%, יקבל הנפגע מענק חד פעמי בשיעור של גמלה חודשית כאמור לעיל כפול המספר 43 (מה לעשות זו הנוסחה). במידה ותפקודו של הנפגע בעבודתו נפגע לצמיתות, לדוגמא: אדם שעקב נכותו הרפואית נאלץ להחליף מקצוע, קיימת אפשרות להפעיל את תקנה 15 לתקנות המוסד לביטוח לאומי. על פי תקנה זו, ניתן להגדיל את שיעור הנכות הרפואית אשר קבעה הועדה הרפואית, בתוספת של עד 50% נוספים, המחושבים מהנכות הרפואית שנקבעה. תוספת זו תינתן רק אם "ועדת הרשות לעניין תקנה 15" תשתכנע שאכן קיימת גם נכות תפקודית, בנוסף לנכות רפואית.
לצורך הבהרת הנושא, ועל מנת למנוע בלבול, אבהיר את אופן חישוב תקנה 15 בדוגמא מספרית: נפגע שנקבעה לו דרגת נכות רפואית בשיעור של 10% וועדת הרשות לעניין תקנה 15 קבעה כי יש להפעיל את תקנה 15 במלואה, קרי בשיעור של 50%, יקבל הנפגע מהמוסד לביטוח לאומי מענק המחושב על בסיס של 15% נכות, במקום מענק נכות המחושב על בסיס של 10% נכות בלבד.
במידה ושיעור הנכות שקבעה הוועדה הרפואית אינו מקובל על הנפגע או על עורך דינו (בהנחה שמדובר במשרד עורכי דין לתאונות עבודה דרכים), קיימת אפשרות להגיש ערעור על החלטת וועדה רפואית מדרג ראשון, ולבקש להיבדק מחדש על ידי ועדה רפואית לעררים. את הערעור יש להגיש תוך 30 יום ממועד החלטת הועדה הרפואית מדרג ראשון, שזהו זמן קצר ביותר, שלא תמיד מאפשר להיערך לערעור מסודר. אולם, עורך דין מנוסה לתאונות דרכים בדרך חזרה מהעבודה יכול להאריך את מועד הגשת הערעור בטכניקות שונות. מומלץ שלא להגיש ערעור ללא התייעצות עם עורך הדין, וכן ללא התייעצות עם רופא מוסמך, וזאת מכיוון שהועדה הרפואית לעררים עלולה גם להפחית את דרגת הנכות שנקבעה על ידי הועדה רפואית מדרג ראשון. חשוב לציין, גם למוסד לביטוח לאומי קיימת הזכות לערער על החלטת הועדה רפואית מדרג ראשון, ובמקרים רבים מנצל המוסד לביטוח לאומי את הזכות הנדונה. במידה והחלטת הוועדה רפואית לעררים אינה מקובלת על אחד מהצדדים (הנפגע או המוסד לביטוח לאומי), ניתן להגיש ערעור לבית הדין לעבודה. אולם, ערעור זה יעסוק אך ורק בסוגיות משפטיות ולא בסוגיות רפואיות. על ההבדל בין שתי הסוגיות מומלץ להתייעץ עם משרד עורכי דין לתאונות דרכים ועבודה. 
יש לציין, לכאורה אמורות הוועדות הרפואיות להיות וועדות אובייקטיביות, אולם בפועל האובייקטיביות שלהן מוטלת בספק. זאת בין השאר, מכיוון שהמוסד לביטוח לאומי קובע את הרכב הוועדות, משלם את שכר עבודתם של הרופאים הפוסקים בוועדות, והוועדות מתקיימות במשרדי המוסד לביטוח לאומי.
טענות רבות כבר נטענו בנוגע לחוסר האובייקטיביות של הועדות הרפואיות, ומזה זמן רב קיימת כוונה של המחוקק להעביר את השליטה בועדות לגורם אובייקטיבי כגון משרד הבריאות. אולם, טחנות הצדק פועלות לאט ועוד יעברו הרבה מים בירדן עד שהוועדות הרפואיות יועברו לגורם אובייקטיבי. ועד אז יאלץ ציבור הנכים להיעזר בשירותיהם של עורדי ן לתאונות עבודה וכן  עורכי דין לתאונות דרכים כדי לממש את זכויותיו חשוב לציין, דרגת הנכות שנותרה כתוצאה מתאונות עבודה שנקבעה על ידי הוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי היא משמעותית, לא רק לצורך קבלת זכויות על פי חוק הביטוח לאומי, אלא גם לצורך קבלת מרבית הזכויות המגיעות לנפגע מחברת הביטוח של הרכב. על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, בתאונת דרכים בדרך לעבודה או בתאונת דרכים בדרך חזרה מהעבודה , דרגת הנכות שנקבעה על פי חוק הביטוח הלאומי היא דרגת הנכות הקובעת, לצורך חישוב גובה הפיצוי שיתקבל מחברת הביטוח של הרכב. כמובן, גם לכך יש מספר יוצאים מן הכלל:

  • במקרה שבו דרגת הנכות של הנפגע נקבעה על ידי הוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי רק לאחר קביעת דרגת הנכות על ידי מומחה מטעם בית המשפט.
  • במקרה שבו  עורך הדין  של הנפגע  שהוא עורך דין המתמחה בתאונות דרכים, בהליך  משפטי הנקרא: "בקשה להביא ראיות לסתור". בו באמצעים שונים מבקש עורך הדין של הנפגע לסלול את הדרך לקביעת דרגת נכות לצורך חישוב הפיצויים שיתקבלו מחברת הביטוח של הרכב, שתהיה שונה מדרגת הנכות שנקבעה על ידי הועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי. לדוגמא: אם הועדה הרפואית שבדקה את הנפגע בתאונה בדרך לעבודה או בתאונה בדרך חזרה מהעבודה, לא התייחסה כלל לנכות בתחום רפואי מסוים, ניתן לבקש מבית המשפט שימנה מומחה שיקבע את דרגת הנכות, באותו תחום רפואי. תחום רפואי נפוץ בו מגישים בקשות להביא ראיות לסתור, הוא כשמדובר בנכים קשים, ולדעתו של עורך הדין של הנפגע, יש צורך גם בבדיקה של מומחה שיקומי, שאינו ממונה על ידי הועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי.

גמלה מיוחדת או מענק מיוחד.
לבעלי דרגת נכות מעבודה בשיעור של 75% או יותר, וכן לנכים המתקשים בהליכה שדרגת נכותם היא 65% - 74%, קיימת אפשרות לקבלת גמלה מיוחדת לכיסוי הוצאות אחזקת רכב (לשימוש אישי), נסיעות, טיפול אישי ועזרה בבית. לצורך קבלת גמלה זו, יש לפנות למוסד לביטוח לאומי בבקשה מיוחדת. בנוסף, נכים אלה יכולים לפנות בבקשה לקבל מענק מיוחד לצורך כיסוי סידורים חד פעמיים עקב הנכות (לרבות התאמת מקום מגוריו של הנפגע למגבלותיו, רכישת רכב לשימוש אישי ורכישת אביזרי עזר).

גמלאות תלויים בנפגעי עבודה
במידה והנפגע מת בתאונת עבודה, זכאים התלויים בו לקבל זכויות מסוימות כגון:

  • קצבת תלויים - גמלה בשיעור של 40% - 100% מהגמלה המלאה שהיתה מגיעה לנפגע, אילו היה נותר בחיים ובדרגת נכות של 100%. גמלה זו, תחושב על פי מספר התלויים שהותיר אחריו הנפגע. לא כל התלויים זכאים לקבל קצבת תלויים, לדוגמא: אלמנה שמלאו לה 40 שנה המסוגלת לעבוד ולכלכל את עצמה, אינה זכאית לקצבה. למקבלי קצבת תלויים בעלי הכנסה נמוכה, משולמת גם השלמת הכנסה להכנסה מינימלית מובטחת.
  • מענק תלויים - מענק חד פעמי בסכום של 36 קצבאות חודשיות, שהגמלה החודשית היא הגמלה המלאה, שהייתה מגיעה לנפגע לו היה נותר בחיים ובדרגת נכות של%100. את המענק תלויים זכאים לקבל תלויים שאינם זכאים לקבל קצבת תלויים.
  • מענק נישואים - אלמן שנישא ושקיבל לפני הנישואין קצבת תלויים, זכאי לקבל מענק בסכום חד פעמי הזהה לסכום של 36 קצבאות חודשיות. המענק משולם בשני שיעורים: האחד, לאחר יום הנישואים, והשני בתום שנתיים מיום הנישואים. יש לציין, שאלמן שקיבל מענק נישואים, אינו זכאי יותר לקבלת קצבת תלויים. חשוב להדגיש שכל הנאמר בסעיף זה לגבי האלמן נכון גם לגבי האלמנה.
  • שיקום מקצועי לאלמן המקבל קצבת תלויים - המוסד לביטוח לאומי מאשר לאלמן ללמוד על חשבון המוסד לביטוח לאומי מקצוע חדש. בזמן הלימודים, משלם המוסד לביטוח לאומי דמי מחייה וכן תשלום הוצאות שונות הקשורות בלימודים. חשוב להדגיש שכל הנאמר בסעיף זה לגבי האלמן נכון גם לגבי האלמנה.
  • דמי מחייה ליתומים - ישולמו עבור כל ילד, שעיקר זמנו מוקדש ללימודים על יסודיים, או להכשרה מקצועית, וזאת על פי מבחן הכנסות של ההורה.
  • מענק פטירה - אם נפטר מקבל קצבת נכות מעבודה בעל דרגת נכות צמיתה של 50% ויותר, או נפטר המקבל קצבת תלויים, או נכה בגיל זקנה, ישולם לבן זוגו או באין בן זוג לילדיו מענק חד פעמי. סכום המענק הוא בגובה השכר הממוצע במשק.

זכיותיו של הנפגע בתאונת דרכים בדרך חזרה מהעבודה מחברת הביטוח של הרכב

חברת הביטוח של הרכב, מפצה את הנפגע בגין מס' ראשי נזק לרבות:

  • כאב וסבל - המוסד לביטוח לאומי, אינו מפצה כלל בגין כאב וסבל . פיצויים בגין כאב וסבל יש לתבוע מחברת הביטוח של הרכב.
  • הפסדי ההשתכרות שנגרמו לנפגע עד למועד סגירת התיק בבית המשפט - יש לזכור שהמוסד לביטוח לאומי לא מפצה את הנפגע בגין מלוא הפסדי השתכרותו, אלא רק בשיעור של 75% מהפסדי ההשתכרות. על כן, חברת הביטוח של הרכב אמורה לפצות את הנפגע בגין 25% הנותרים.
  • הפסדי השתכרות שיגרמו לנפגע בעתיד - הפסדי ההשתכרות של הנפגע בעתיד, מחושבים על ידי המוסד לביטוח לאומי באופן פשטני, שברוב המקרים אינו לוקח בחשבון את הנזקים האמיתיים של הנפגע. לדוגמא: סטודנט להנדסת מחשבים, שבזמן הלימודים עובד במשרה חלקית כשליח בחברת שליחויות, מרוויח סכומי כסף נמוכים ביותר, נניח כ- 2,000 ש"ח לחודש. לנפגע הזה, נקבעה דרגת נכות צמיתה בתחום הנוירולוגי בשיעור של 20%. הגמלה החודשית שמקבל נפגע כזה מהמוסד לביטוח לאומי, עומדת על סכום שאינו עולה על מאות בודדות של שקלים, זאת מכיוון שהמוסד לביטוח לאומי אינו לוקח בחשבון שקרוב לוודאי שעד סיום לימודיו הנפגע היה יכול להרוויח לפחות את שילוש השכר המומצע במשק. על כן, חברת הביטוח של הרכב, אמורה לפצות את הנפגע על פי בסיס חישוב זה. כמובן שלבסוף מקזזים את הגמלאות הצפויות להתקבל מהמוסד לביטוח לאומי בעתיד.
  • עזרת צד ג' - העזרה שמעניק המוסד לביטוח לאומי לנפגעי עבודה היא מצומצמת ביותר (בעיקר כשמדובר בנכויות שמתחת ל 65%). על כן, אם הנפגע שכר לעצמו מטפלת שתסעד אותו ותעזור לו לנהל את משק ביתו, במהלך כל תקופת השיקום, אמורה חברת הביטוח של הרכב, לפצות אותו בגין הוצאה זו. כמובן, שאם מדובר בנפגע שנכותו מחייבת שירותי מטפלת ועזרה בבית, אמורה חברת הביטוח לפצות אותו גם בגין הוצאה צפויה זו.
  • הפסדי פנסיה ותנאים סוציאלים - אם לנפגע יגרמו הפסדי השתכרות בעתיד בגין נכותו ומגבלותיו הרפואיות, הרי שהפרשותיו לקרן הפנסיה והתנאים הסוציאלים השונים (הפרשות לקופות גמל, לקרנות השתלמות וכו'), הנגזרות מגובה המשכורת יפגעו גם הן. על כן, יש לפצות את הנפגע גם בגין הפסדים אלה.

קשרים מיוחדים בין המוסד לביטוח לאומי ובין חברת הביטוח של הרכב

חשוב לציין, זכויותיו של הנפגע   מחברת הביטוח של הרכב בתאונה בתאונת דרכים בדרך חזרה מהעבודה, הן בדרך כלל נחותות מזכויותיו בתאונת דרכים רגילה. זכויות אלה נראות לכאורה נחותות מכיוון שחברת הביטוח של הרכב והמוסד לביטוח לאומי "מתחלקים" בנטל "הפיצוי הכולל" שמקבל הנפגע. אחד הכללים הבסיסיים בדיני הנזיקין הוא, שהמזיק אמור להחזיר את מצבו הכלכלי של הנפגע לקדמותו. אם חברת הביטוח של הרכב  בתאונת דרכים בדרך חזרה מהעבודה, תפצה את הנפגע באותו הפיצוי שהיה יכול לקבל ממנה בתאונת דרכים רגילה, היה מצבו הכלכלי של הנפגע משתפר, לעומת מצבו הכלכלי של הנפגע לפני התאונה. זאת מכיוון שהוא היה זוכה גם לתגמולים מהמוסד לביטוח לאומי בנוסף לתגמולים שהיה מקבל מחברת הביטוח של הרכב. בנוסף יש לציין, בחלק גדול מהמקרים, זכאי המוסד לביטוח לאומי לפנות לחברת הביטוח של הרכב, ולדרוש ממנה שתשלם את מלוא התגמולים שהמוסד שילם לנפגע. במקרה זה, חברת הביטוח של הרכב תקזז מגובה הפיצוי שנקבע בבית המשפט את גובה תגמולי המוסד לביטוח לאומי. במקרה ומדובר בדמי פגיעה בתוספת תגמולי נכות זמניים, ואפילו תגמול בגין מענק נכות כשהנכות הצמיתה היא עד 19%, אין כל בעיה לחשב את הקיזוז היות ומדובר בסכום נתון וחד פעמי ששילם המוסד לביטוח לאומי לנפגע. כאשר מדובר בגמלת נכות מעבודה בשיעור של 20% ומעלה, יש לחשב את שווי כל הגמלאות העתידיות שיקבל הנפגע מהמוסד לביטוח לאומי במשך כל חייו ולקזז את הסכום שמתקבל מהסכום הכללי שנקבע בבית המשפט (החישוב המיוחד יתבצע בדרך של היוון, ולאחר שמתקבל הסכום המהוון, ניתן לקזז אותו מהפיצוי שנקבע על ידי בית המשפט).

במקרים מסוימים יכולה להתרחש "בליעה". בליעה הוא מצב שבו תגמולי הביטוח הלאומי בעבר ובעתיד, מגיעים לשווי התיק או אפילו עולים על שווי התיק כפי שקבע בית המשפט. לדוגמא: נניח שנקבע על ידי בית המשפט שאדם מסוים שנפגע בתאונה משולבת זכאי לקבל פיצוי על סך 500,000 ש"ח. עוד נניח, ששווי התגמולים שהנפגע קיבל ויקבל מהמוסד לביטוח לאומי עומדים על סך של 700,000 ש"ח. במקרה זה, נוצרת בליעה, וחברת הביטוח של הרכב אינה חייבת לשלם לנפגע פיצויים נוספים. על כן, בחלק מהמקרים, עורכי דין  לתאונות דרכים ועבודה מייעצים לנפגעים שהיות ועומדת להתרחש "בליעה", אין טעם לתבוע את חברת הביטוח של הרכב. המוסד לביטוח לאומי יודע שאם חברת הביטוח של הרכב לא תתבע על ידי הנפגע, הוא יתקשה לגבות מחברת הביטוח של הרכב את התגמולים ששילם לנפגע. על כן, על פי חוק הביטוח הלאומי, מעודד המוסד לביטוח לאומי את הנפגעים, שבתביעתם עלולה להיווצר בליעה, לתבוע בכל מקרה את חברת הביטוח של הרכב. על פי החוק, בדרך כלל כשמדובר בתאונה בדרך חזרה מהעבודה, מתחייב המוסד לביטוח לאומי לתגמל את הנפגע בלפחות 25% מגובה הפיצוי שקבע בית המשפט. סעיף מקל זה בחוק הביטוח הלאומי נועד על מנת לעודד את הנפגעים להגיש תביעה כנגד חברת הביטוח של הרכב, ובכך לעזור למוסד לביטוח לאומי לגבות את כל התגמולים מחברת הביטוח של הרכב. בפועל, מקבל הנפגע את 25% מחברת הביטוח של הרכב, והמוסד לביטוח לאומי מתחייב לקזז מחברת הביטוח של הרכב את סכום זה, כאשר הוא יתחשבן עם חברת הביטוח בנוגע לחוב המגיע לו מחברת הביטוח.
יש לציין, שמקרה זה של הפיצוי של ה- 25%, עומד בסתירה לכלל הבסיסי בדיני הנזיקין שמצבו הכלכלי של הנפגע אינו אמור להשתפר כתוצאה מהתאונה. במקרה זה, הנפגע מקבל למעשה פיצוי כספי הרבה יותר גבוה מהנזק הכלכלי שנגרם לו בתאונה.
קיים חריג לפיצוי הנוסף בשיעור של 25% והוא, כאשר הנפגע נוסע ברכב השייך למעביד ובשירות המעביד. במקרה זה, המוסד לביטוח לאומי אינו יכול לתבוע מחברת הביטוח של הרכב את התגמולים ששילם לנפגע, וממילא הוא גם לא יבטיח את ה- 25%. במקרים אלה, קרוב לוודאי שאם עורך הדין של הנפגע צופה "בליעה" הוא ימליץ לנפגע שלא לתבוע את חברת הביטוח של הרכב.

לקראית פוסטים  חשובים נוספים שחשובים לתביעות תאונת דרכים שהן גם תאונות עבודה לחץ כאן: 

מה עושים לאחר תאונת דרכים

תאונת דרכים בדרך מהבית לעבודה

כיצד בוחרים עורך דין לתאונות דרכים

כמה כסף מגיע לך לקבל מחברת הביטוח לאחר תאונת דרכים

זזכויות נפגעי תאונות דרכים מתאונות אופנוע או תאונות קטנוע

 מה עושים לאחר תאונות עבודה

 כיצד לבחור עורך דין לתאונות עבודה

 הפסדי השתכרות בתאונת עבודה

 תביעת נכות מעבודה

 

משרדנו הוא משרד עורכי דין שמתמחה בתאונות דרכים שהן גם תאונות עבודה, 

התקשר עוד היום  לטלפון 1800-229-444 

קבע פגישת ייעוץ ראשוני!!

 

אם ברצונך לקבל לתיבת הדאר האלקטרוני שלך, טיפים ועצות בנושא תאונות דרכים, יש למלא את פרטיך, ואנו נשלח לך בכל יום טיפ בעל ערך בנושא תאונות דרכים

 

*דואר אלקטרוני
*שם פרטי
שם משפחה


דמי פגיעה - הפסדי השתכרות

הדף בבניה ויעלה בימים הקרובים 

תביעה נגד המעסיק

 

תביעות נפגעי עבודה כנגד המעביד 

 

זכויותיו של הנפגע על פי פוליסת ביטוח חבות מעבידים

במקרים רבים, נפגעי תאונות עבודה יכולים לתבוע גם את המעביד על פי פוליסת ביטוח חבות מעבידים. בניגוד לתביעה נגד המוסד לביטוח לאומי שבה אין כל חשיבות מי הוא האשם בתאונה, הזכות לקבל פיצוי מחברת הביטוח של המעביד מותנית בכך שהמעביד הוא האשם בתאונה. במקרים רבים, המעבידים משתפים פעולה עם העובד ומודים בצורה כזו או אחרת באחריות שלהם לקרות התאונה. אולם, לא כך הם פני הדברים אצל כל המעבידים. במקרים בהם המעביד מנסה להסתיר את האמת ואינו משתף פעולה, יש לבסס את שאלת האחריות של המעביד באמצעים שונים. כדאי להתייעץ עם עורך דין לתאונות עבודה כבר בשלבים הראשונים, על מנת שיוכל לייעץ כיצד יש לבסס את שאלת האחריות של המעביד. 
במקרים רבים גם לעובד וגם למעביד יש אחריות להתרחשות התאונה. במקרים כאלה, קובע בית המשפט מה הוא האשם התורם של העובד, ועל פי החלטה זו נקבע גובה הפיצוי. לדוגמא: אם קבע בית המשפט ששווי התיק הוא 100,000 ₪ ויחד עם זאת הוא גם קבע  שלעובד יש אשם תורם בשיעור של 20% , הפיצוי שישולם לעובד יהיה רק 80,000 ₪.


יחסי הגומלין בין המוסד לביטוח לאומי ובין פוליסת ביטוח חבות מעבידים

חשוב לציין, זכויותיו של הנפגע מחברת הביטוח של המעביד, נראות לכאורה "נחותות" מכיוון שחברת הביטוח של המעביד והמוסד לביטוח לאומי "מתחלקים" לכאורה בנטל "הפיצוי הכולל" שמקבל הנפגע. אחד הכללים הבסיסיים בדיני הנזיקין הוא, שהמזיק אמור להחזיר את מצבו הכלכלי של הנפגע לקדמותו. אם חברת הביטוח של המעביד, תפצה את הנפגע בסכום כספי שאינו מתייחס לתשלומים מהמוסד לביטוח לאומי, מצבו הכלכלי של הנפגע עשוי להשתפר, לעומת מצבו הכלכלי של הנפגע מלפני התאונה. זאת מכיוון שהוא יזכה גם לתגמולים מהמוסד לביטוח לאומי בנוסף לתגמולים שהיה מקבל מחברת הביטוח של המעביד. ברור לנו שזה לא הגיוני ולכן ישנה פעולה של קיזוז.


בנוסף יש לציין, שבחלק גדול מהמקרים, זכאי המוסד לביטוח לאומי לפנות לחברת הביטוח של המעביד, ולדרוש ממנה שתשלם את מלא התגמולים שהמוסד שילם לנפגע. במקרה זה חברת הביטוח של המעביד, תקזז מגובה הפיצוי שנקבע בבית המשפט את גובה תגמולי המוסד לביטוח לאומי. במקרה ומדובר בדמי פגיעה בתוספת תגמולי נכות זמניים ואפילו תגמול בגין מענק נכות כשהנכות הצמיתה היא עד 19% אין כל בעיה לחשב את הקיזוז היות ומדובר בסכום נתון וחד פעמי ששילם המוסד לביטוח לאומי לנפגע. כאשר מדובר בגמלת נכות מעבודה בשיעור של 20% ומעלה, יש לחשב את שווי כל הגמלאות העתידיות שיקבל הנפגע מהמוסד לביטוח לאומי במשך כל חייו ולקזז את הסכום שמתקבל מהסכום הכללי שנקבע בבית המשפט (החישוב המיוחד יתבצע בדרך של היוון, ולאחר שמתקבל הסכום המהוון ניתן לקזז אותו מהפיצוי שנקבע על ידי בית המשפט).


במקרים מסוימים יכולה להתרחש "בליעה". בליעה הוא מצב שבו תגמולי הביטוח הלאומי בעבר ובעתיד, מגיעים לשווי התיק או אפילו עולים על שווי התיק כפי שקבע בית המשפט. לדוגמא: נניח שנקבע על ידי בית המשפט, שאדם מסוים שנפגע בתאונת עבודה זכאי לקבל פיצוי על סך 500,000 ש"ח. במידה ושווי התגמולים שהנפגע קיבל ויקבל מהמוסד לביטוח לאומי עומדים על סך של 700,000 ₪, נוצרת בליעה, וחברת הביטוח של המעביד אינה חייבת לשלם לנפגע פיצויים נוספים. על כן, בחלק מהמקרים, עורכי דין מייעצים לנפגעים, שהיות ועומדת להתרחש "בליעה" אין טעם לתבוע את חברת הביטוח של המעביד.

 

אם נפגעת בתאונת עבודה ואתה שוקל לתבוע גם את המעביד, אנו נשמח להיפגש אתך.

לפגישת ייעוץ ראשונה,

התקשר עכשיו לטלפון: 1-800-229-444 


 

מה עושים לאחר תאונת עבודה

 כללי ההתנהגות לאחר תאונת עבודה 

זכויות נפגעי תאונת עבודה


" מה עושים לאחר תאונת עבודה " זו שאלה ששואל עצמו כל נפגע בעבודה. במאמר זה ננסה לתת פתרון לשאלה זוח. אם נפגעת בתאונת עבודה, קרוב לודאי שגם אם לא נפצעת קשה, עדיין יש בלבול והתרגשות ולכן אסור לאבד את העשתונות, ויש לפעול לפי הכללים המצוינים להלן:

כעורך דין המתמחה בתאונות עבודה אני ממליץ, שבמידה ומדובר בתאונת עבודה קשה או תאונת עבודה קטלנית, והגיע אמבולנס למקום אירוע התאונה, מומלץ שלא לסרב להתפנות באמצעות האמבולנס לבית החולים. אסור לחתום לנהג האמבולנס על שום טופס או התחייבות, בטרם וידאתם שהוא רשם את פרטי אירוע תאונת העבודה כפי שהם. לרבות מקום התאונה, נסיבות התאונה ואם לדוגמא היה איבוד הכרה או ערפול הכרה, יש לוודא שנהג האמבולנס אכן רשם את זה. 

במידה ומדובר בתאונת עבודה קלה יותר, ולא הגיע אמבולנס למקום אירוע תאונת העבודה, יש להתפנות באופן עצמאי ממקום התאונה לחדר המיון של בית החולים הקרוב. או של מחלקת תאונות בקופת חולים. מומלץ להגיע לטיפול באופן מיידי ולא לדחות את הטיפול לסוף יום העבודה ובטח שלא לשעות הערב של אותו יום. אסור לדחות את ההגעה לטיפול רפואי ליום שלמחרת. כל עיכוב בפנייה לטיפול רפואי גורם נזק משפטי לתיק תאונת העבודה ויתכן שאפילו התאונה לא תוכר כתאונת עבודה בגלל העיכוב בקבלת הטיפול הרפואי. אם הנפגע יפעל על פי עיצה זו, הוא עשוי לחסוך בעתיד עבודה רבה של עורכי דין לתאונות עבודה, שלא תמיד מצליחה. על פי הפתגם - "אבן קטנה שילד קטן וטיפש זורק לבאר , עשרה חכמים לא מצליחים להוציא"

 

אם נפצעת בתאונת דרכים בדרך חזרה מהעבודה או בתאונת דרכים בדרך לעבודה, או בתאונת דרכים בזמן עבודה, הרי זו גם תאונת עבודה וגם תאונת דרכים. יש לרשום את פרטי הרכב השני המעורב בתאונה. במידה ויש יותר מרכב אחד שמעורב בתאונת הדרכים יש לרשום את הפרטים של כל כלי הרכב שהיו מעורבים בתאונת דרכים. כמובן שיש לרשום גם את מספר הרכב, סוג הרכב, פרטי הבעלים של הרכב, שם סוכן הביטוח וכתובתו וכו'...כמובן שיש להתייעץ בהקדם עם עורך דין שמתמחה לתאונות עבודה. או עורך דין המתמחה בתאונות דרכים

יש לרשום פרטים מלאים של הנהג ברכב השני שהיה מעורב בתאונת דרכים, וזאת על פי תעודה מזהה. יש לרשום את כל הפרטים הבאים לרבות: שם מלא , כתובת מדויקת, מספר הטלפון והטלפון הסלולרי, תעודת זהות וכל פרט מזהה אחר. יש לבדוק שפרטי הטלפון שנמסרו הם אכן נכונים. פשוט יש להתקשר ולראות שהטלפון של הנהג השני אכן מצלצל. 

יש לרשום ולברר את הפרטים של כל העדים (מלבד הנהג) שהיו מעורבים בתאונת דרכים. מאוחר יותר כשהנהג השני יכחיש את אירוע תאונת הדרכים או את נסיבותיה, לעדים תהיה חשיבות גדולה. יש לשמור על קשר שוטף עם העדים (לברך אותם בחגים לדוגמא) ולא לחכות עד למשפט בשביל ליצור איתם קשר.עורכי דין לתאונות עבודה ועורכי דין לתאונות דרכים נתקלים בשלבים מאוחרים של המשפט בבעיות קשות של שיתוף פעולה עם עדים, אך ורק בגלל שהתובע לא השכיל לשמור על קשר שוטף עם העדים לתאונה.

במידה והגיע אמבולנס למקום אירוע התאונה, מומלץ שלא לסרב להתפנות באמצעות האמבולנס לבית החולים. אסור לחתום לנהג האמבולנס על שום טופס או התחייבות, בטרם וידאתם שהוא רשם את פרטי אירוע תאונת העבודה כפי שהם. אם לדוגמא היה איבוד הכרה או ערפול הכרה, יש לוודא שנהג האמבולנס אכן רשם את זה. 

במידה ולא הגיע אמבולנס למקום אירוע תאונת העבודה, יש להתפנות באופן עצמאי ממקום התאונה לחדר המיון של בית החולים הקרוב. מומלץ להגיע לטיפול באופן מיידי ולא לדחות את הטיפול לשעות הערב של אותו יום, שלא לדבר על היום שלמחרת. כל עיכוב בפנייה לטיפול רפואי גורם נזק משפטי לתיק תאונת העבודה.

יש לוודא שבתעודת חדר המיון של בית החולים או במכתב השחרור מבית החולים, או במסמך הרפואי הראשוני מקופת החולים, רשומות כל התלונות עליהן התלוננת. אם לא כל התלונות רשומות (לדוגמא לא כתוב שאיבד הכרה אפילו למספר שניות), אסור לעזוב את המוסד הרפואי בטרם הרופא המטפל יתקן את הטעון תיקון. יש לדרוש מהרופא שיחתום ליד התיקון במידה והתיקון הוסף בכתב יד. חשוב לציין שאם לדוגמא נפגעת בתאונת עבודה גם במרפק וגם בברך. והרופא לא כתב שנפגעת במרפק אלא רק בברך, יש סיכוי מצוין שהפקיד תביעות של ביטוח לאומי לא יכיר במרפק כמקום שנפגע בתאונת העובדה, וזה ייצר בעיות משפטיות סבוכות בשלב מאוחר יותר.  אם מדובר בתאונת עבודה רגילה (ולא בתאונת עבודה ברכב) חשוב מאוד לציין בפני הרופא שירשום שמדובר בתאונת עבודה.

אסור לתת לשום גורם מסמכים רפואיים מקוריים. גם לרופאים יש למסור רק עותקים של המסמכים הרפואיים. בשלב מאוחר יותר יתכן ויהיה צורך להציג בפני בית המשפט את המסמכים המקוריים, ואם הם ניתנו לגורם שלישי, יתכן ויהיה קשה מאוד להשיג אותם.

יש לאסוף כל מסמך ו/או קבלה המעידים על הוצאה הקשורה לתאונה, לרבות הוצאות בגין עזרת צד ג' (מטפלת עוזרת וכו'...) הוצאות עבור נסיעות, הוצאות רפואיות שאינן בסל הבריאות ועוד. 

אסור לשוחח עם חוקרים של חברת הביטוח בעניין תאונת העבודה או בכל עניין אחר בטרם קבלת ייעוץ מעורך דין מתמחה בתאונות עבודה

יש להיוועץ עם עורך דין נזיקין המתמחה בתאונות עבודה כבר בשלבים הראשונים (השעות הראשונות או הימים הראשונים) של התאונה.

יש להודיע בהקדם האפשרי למעביד שלך על אירוע התאונה.  אם המעביד מבקש שתמלא דוח תאונה . כדאי לעשות זאת רק לאחר ההתייעצות עם עורך דין שמתמחה בתאונות עבודה

במידה ומדובר בתאונת עבודה קטלנית או בתאונת עבודה בה נפגע העבודה באופן קשה, ש לדווח בהקדם למפקח על העבודה במשרד העבודה והרווחה על מנת שיחקור את תאונת העבודה. יש לזכור, שחשוב  לשתף פעולה עם החוקר מטעם משרד העבודה והרווחה.

יש לאסוף ולתעד ראיות על תאונת העבודה ולרבות ראיות על המפגע שכתוצאה ממנו התרחשה תאונת העבודה. לדוגמא, יש לצלם את המכונה ללא המגינים, את המדרגות השבורות, את החוסר במעקה הבטיחות ועוד. 

לסיכום, אם באמת אתם רוצים לדעת "מה עושים לאחר תאונת עבודה" , יש להתייעץ עם עורך דין לתאונות עבודה בהקדם האפשרי והוא יוכל להנחות ולהסביר לכל נפגע עבודה מה עושים לאחר תאונת עבודה.

אם נפגעת בתאונת עבודה, מומלץ לקרוא גם את הפוסטים הבאים שחשובים לכל נפגעי העבודה. לשם קריאת הפוסטים לחץ כאן:

מה עושים לאחר תאונות עבודה

כיצד לבחור עורך דין לתאונות עבודה

זכויות נפגעי תאונות עבודה

תאונת דרכים תאונת עבודה

הפסדי השתכרות בתאונת עבודה

תביעה כנגד המעביד בתאונת עבודה

תביעת נכות מעבודה

תביעת מחלקת מקצוע

תביעת מיקרוטראומה

 

משרדנו הוא משרד עורכי דין לתאונות עבודה. ואנו ננחה ונלמד אותך מה לעשות לאחר תאונת עבודה. אנו ממליצים לך להתקשר בהקדם ולקבל ייעוץ.

התקשר עכשיו וקבע פגישת ייעוץ !

 

התקשר עכשיו לטלפון 1-800-229-444 

זהו אמנם המאמר של מה עושים לאחר תאונת עבודה, אם אם באמת אתם רוצים לדעת מה  לעשות לאחר תאונת עבודה   כדאי מאוד לקרוא לא רק את המאמר של " מה עושים לאחר תאונת עבודה " אלא גם מאמרים נוספים בעניין תאונת עבודה כפי שצוינו לעיל בכל מקרה אין במאמר  מה עושים לאחר תאונת עבודה ובמאמרים האחרים באתר כדי להחליף ייעוץ ספציפי מעורך דין לתאונות עבודה ורק הוא יכול להגיד באופן בטוח מה עושים לאחר תאונת עבודה. במידה ויש סתירה בין הנאמר במאמר זה לבין הנאמר על ידי עורך דין לתאונות עבודה בייעוץ אישי, תמיד יש להעדיף את מה שנאמר על ידי עורך דין לתאונת עבודה על פני מה שכתוב במאמר. 

 

משרדנו שבחיפה  נותן שירות לנפגעי תאונות עבודה בן השאר לישובים הבאים: חיפה, כרמיאל, צפת,   חדרה,  קרית ים, קרית טבעון, עכו,נהריה, עפולה, קרית מוצקין , קרית שמונה,טבריה, קרית בנימין,קרית חיים,קרית מוצקין , קרית שמונה, קרית ביאליק,טירת הכרמל, עתלית, סביניה, קצרין, ראש פינה, כפר תבור,זכרון יעקב, יבניאל, קרית מוצקין, קרית ים, קרית ביאליק, קרית חיים, קרית אתא, בנימינהועוד...

משרדינו בתל אביב נותן שירות לנפגעי תאונות עבודה  באיזורים ובישובים הבאים :  ,תל אביב  אריאל, קרית אונו,גדרה,בת ים, כפר סבא, אשקלון,פתח תקוה,  קרית גת,  רמת השרון, אופקים, קרית מלאכי, , הוד השרון, נתיבות, תל אביב יפו, שדרות, גדרה, רמת גן, אריאל,חולון, נתניה גבעת שמואל, רמלה, לוד , ראשון לציון,  באר שבע, מודיעין, רעננה, יהוד , עומר,תל אביב, בת ים,   רחובות, הרצלייה, אשדוד, ועוד... 

מומלץ תמיד לבחור עורכי דין שנותנים שירות מקומי בערים השונות. אנו ממליצים לחפש עורכי דין לתאונת עבודה בחיפוש הבא: עורכי דין לתאונות עבודה בחיפה, , עורכי דין לתאונות עבודה בתל אביב,עו"ד לתאונות עבודה בתל אביב עורך דין לתאונות דרכים בדרך לעבודה חיפה,עו"ד לתאונות עבודה  ברמת גן , עו"ד לתאונות דרכים בדרך לעבודה חיפה, עורך דין לתאונות דרכים בדרך חזרה מהעבודה הביתה קריות, עורך דין לתאונות דעבודה דרכים באוטובוס, עו"ד לתאונות דרכים בדרך חזרה מהעבודה הביתה קריות, עורך דין לתאונות עבודה בעפולה,עו"ד דין לתאונות עבודה באוטובוס, עו"ד  לתאונות עבודה עם טרקטורון, רך דין תאונות עבודה  גבעתיים,  עורך דין לתאונות עבודה עם הרוגים, עורך דין לתאונות עבודה עם קטנוע, עו"ד  לתאונות עבודה, עו"ד לתאונות עבודה בכרמיאל, עורך דין תאונות עבודה  בתל אביב ,  משרד עורכי דין  לתאונות עבודה, עורך דין לתאונות עבודה בחיפה, עו"ד לתאונות עבודה בחיפה,עורך דין תאונות עבודה נצרת, עורך דין תאונות עבודה חדרה,  עורך דין לתאונות עבודה בקריות, משרד עו"ד לתאונות עבודה,עורך דין לתאונות עבודה בטבריה,עורך דין תאונות עבודה טירת הכרמל,עורך דין תאונות עבודה נהרייה, עו"ד לתאונות עבודה ברכבת ,עורך דין תאונות עבודה עתלית , עו"ד תאונות דעבודה נצרת, עורך דין תאונות עבודה קרית שמונה , עו"ד לתאונות דעבודה בטבריה, עורך דין  תאונות עבודה צפת , משרד עורכי דין תאונות עבודה קריות , משרד עורכי דין תאונות עבודה עכו, עו"ד תאונות עבודה  קרית שמונה , משרד עורכי דין תאונות עבודה תל אביב עורכי דין תאונות עבודה חדרה, עו"ד תאונות עבודה  חדרה, עורך דין ,זכויות נפגעי תאונות עבודה, זכויות נפגעי תאונת עבודה, תאונות עבודה בראשון לציון  עורך דין תאונות דעבודה נתניה  עועורך דין לתאונות עבודה ברמת גן , ועוד

 

תאונת דרכים בדרך לעבודה

 

אם ברצונך לקבל לתיבת הדאר האלקטרוני שלך, טיפים ועצות בנושא תאונות דרכים, יש למלא את פרטיך, ואנו נשלח לך בכל יום טיפ בעל ערך בנושא תאונות דרכים

 

*דואר אלקטרוני
*שם פרטי
שם משפחה

תאונות דרכים שהן גם תאונות עבודה

 

מתי תאונת דרכים תחשב גם כתאונת עבודה:


במקרה ואדם נפגע בתאונת דרכים בזמן העבודה, בדרך מביתו למקום העבודה או בדרך חזרה ממקום עבודתו לביתו, תחשב התאונה כתאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה. לשם הנוחיות בפרק זה, נכנה תאונה זו "תאונה משולבת". על נפגע זה, חלים כללים מעט שונים מהכללים החלים על נפגע בתאונת דרכים רגילה. במקרים רבים קיים ספק, האם מדובר בתאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה, או שמדובר בתאונת דרכים רגילה. במקרים אלה מומלץ להיוועץ עם עורך דין מנוסה, שיסייע לנפגע, בקביעה באיזה סוג של תאונה מדובר. נפגעים רבים חיים על פי מיתוס, שלא ברור מהיכן מקורו, שהתאונות המשולבות מעניקות זכויות מרובות יותר לנפגעים, ולכן הם מנסים לשנות מעט את העובדות, ובכך לנסות להגדיר את התאונה כתאונה משולבת.
ברצוני לציין, שלא מומלץ לעשות כך וזאת מכיוון שבחלק ניכר מהמקרים, הנפגע עלול אפילו לקבל זכויות פחותות ערך בתאונה המשולבת לעומת התאונה הרגילה. עקרונית, רק המוסד לביטוח לאומי מוסמך לאשר האם מדובר בתאונת עבודה או לא. רבים מהנפגעים חושבים שאם המעביד הפנה אותם לקופת החולים באמצעות טופס 250 (טופס הפניה לקבלת טיפול רפואי שנותנים המעבידים לנפגעי עבודה, על מנת שיציגו אותו בפני קופת החולים), או אם הם קיבלו מקופת חולים מסמך רפואי שכותרתו "תעודה ראשונה לנפגע בעבודה", הרי שלמעשה התאונה הוכרה כתאונת עבודה, ועל כן מדובר בתאונה משולבת. עובדה זו אינה נכונה כלל וזאת מכיוון שהן למעבידים, והן לממסד הרפואי אין את הידע, וכמובן שאין להם את הסמכות, להחליט האם מדובר בתאונת עבודה או לא. למעשה, עד שהמוסד לביטוח לאומי לא הכיר בתאונה כתאונת עבודה, עדיין יש ספק האם מדובר בתאונה משולבת או בתאונת דרכים רגילה. במקרה של חילוקי דעות, שלעיתים מתעוררים בין הנפגע לבין חברת הביטוח של הרכב, בשאלה האם מדובר בתאונת דרכים רגילה או בתאונה משולבת, יכריע בסוגיה זו בית המשפט. במקרים רבים, עורכי דין מנוסים מסוגלים להביא את הסוגייה להכרעה בדרכים נוספות וללא התערבותו של בית המשפט. בתאונה משולבת, זכאי הנפגע לזכויות שונות על פי שני חוקים:

הרבה נפגעים נוטים לחשוב, שבתאונות משולבות הפיצוי הכספי גבוה יותר. מאשר הפיצוי המתקבל בתאונת דרכים רגילה. אך צורת חשיבה זו שגויה. אמנם, בתאונה משולבת, הנפגע מקבל פיצויים משני מקורות שונים (מהמוסד לביטוח לאומי ומחברת הביטוח של הרכב), אך סה"כ הפיצוי זהה לפיצוי שהנפגע היה מקבל רק מחברת הביטוח של הרכב, אילו היה מדובר בתאונת דרכים רגילה.

זכויותיו של הנפגע מהמוסד לביטוח לאומי

זכויותיו של הנפגע על פי חוק הביטוח הלאומי מורכבות ממספר יסודות עיקריים:

טיפול רפואי:
הנפגע זכאי לקבל מימון לכל הוצאותיו הרפואיות מהמוסד לביטוח לאומי. לכאורה, הנפגע בשלבים הראשונים שלאחר הפציעה, אינו מתעניין בזכות זו מכיוון שהוא חי בתחושה שקופת חולים מממנת את כל ההוצאות הרפואיות שלו. קופות החולים, אכן מממנות בשלב הראשוני את הטיפולים הרפואיים, אולם הן דורשות החזר מהמוסד לביטוח לאומי. לעיתים, פונה בטעות קופת החולים לחברת הביטוח של הרכב, בדרישה להחזר ההוצאות בגין הטיפולים. במקרה זה חברת הביטוח של הרכב תסרב לשלם את ההוצאות, מכיוון שמדובר בתאונה משולבת. חברת הביטוח של הרכב תטען, שהמוסד לביטוח לאומי הוא זה שצריך לממן את הטיפול הרפואי. המוסד לביטוח לאומי יסכים לממן את הטיפול הרפואי, רק אם הנפגע פנה למוסד לביטוח לאומי באופן מסודר (מילוי טופס הודעה על פגיעה בעבודה על נספחיו) על מנת שיכיר בתאונה כתאונת עבודה (בהנחה שהמוסד לביטוח לאומי אכן הכיר בתאונה כתאונת עבודה).
יש לציין, כשמדובר בתאונה משולבת, ברגע שרופאי קופות החולים המליצו על טיפול מסוים, המוסד לביטוח לאומי יממן את אותו טיפול. אולם, במרבית המקרים רופאי הקופות לא מודעים לכך שכשמדובר בתאונה משולבת, זכאי הנפגע לקבל גם טיפולים שאינם כלולים בסל הבריאות. מתוך הרגל הם נמנעים מלהמליץ על אותם הטיפולים, כך יוצא שהפצועים מקבלים טיפול נחות יותר. יש להיוועץ עם עורך דין מנוסה, על מנת שידריך את הנפגע כיצד לגרום למוסדות הרפואיים לספק לו את הטיפולים הרפואיים המשופרים.
לדוגמא: כאשר מתעורר הצורך לקבלת טיפול רפואי פרטי כגון טיפולי שיניים. כשמדובר בתאונה משולבת, במרבית המקרים קופות החולים מספקות אך ורק טיפולי שיניים במרפאות שיניים ציבוריות (בדרך כלל מרפאות השיניים של קופות החולים), אם הנפגע מעוניין לקבל טיפול חדשני יותר ומרופאי שיניים פרטיים, הוא יתקל בקושי לקבל על כך החזר כספי מהמוסד לביטוח לאומי.
המלצתי היא, בכל מקרה שמדובר בשירות רפואי, לרבות אביזרים רפואיים (כגון: פרותזות, מכשירי שמיעה, גבס מפלסטיק וכו') שאינו מסופק ישירות על ידי קופות החולים, כדאי לנפגע להתקשר לענף נפגעי עבודה במוסד לביטוח לאומי במקום מגוריו, ולברר שם האם ספק השירות או ספק האביזרים הרפואיים מוכר על ידי סניף המוסד לביטוח לאומי. זאת, על מנת שמאוחר יותר לא יתעוררו קשיים בהחזר ההוצאות הרפואיות מסניף המוסד לביטוח לאומי.
במסגרת מרכיב זה, מממן המוסד לביטוח לאומי גם את הוצאות הנסיעה של הנפגע, הכרוכות בקבלת הטיפול הרפואי. החזר הוצאות זה יתבצע על פי תעריף תחבורה ציבורית אלא אם כן הרופא המטפל של קופת החולים כתב במפורש, שהנסיעה לקבלת הטיפול הרפואי חייבת להיות באמצעות אמבולנס.

תשלום בגין אובדן כשר עבודה (דמי פגיעה)
במידה ועברו 3 חודשים והנפגע עדיין לא החלים, הוא רשאי לפנות למוסד לביטוח לאומי בבקשה להכרה כנכה מהעבודה. חשוב לציין, צעד זה חייב להתבצע רק לאחר התייעצות עם עורך דין מיומן, ובסמוך לסיום התקופה של שלושת החודשים שלאחר התאונה. לצעד זה יש השלכות מרחיקות לכת על הצלחת הטיפול בתביעה כנגד חברת הביטוח של הרכב. אסור לנקוט בצעד זה ללא תיאום עם עורך הדין. לאחר שהנפגע נקט בצעד זה, כמעט ולא ניתן לבטל את ההליך, ובמקרים רבים מתברר שהליך זה הוא הליך שגוי שעלול לגרום נזק בלתי הפיך לתביעה המשפטית .
תוך תקופה קצרה, מתכנסת ועדה רפואית, "מטעם המוסד לביטוח לאומי", לדון בקביעת דרגת הנכות שנותרה לנפגע. ברוב המקרים, נזקי הגוף אינם מתגבשים לנכות צמיתה כבר לאחר שלושה חודשים, ולכן, בדרך כלל הוועדה תקבע לנפגע נכות או נכויות זמניות. במידה והנכות זמנית גבוהה משיעור של 9%, יקבל הנפגע גמלת נכות מעבודה במשך כל התקופה בה נקבעה לו נכות זמנית. כמובן שיש אפשרות לערער על החלטת הועדה הרפואית, אך לא מומלץ לעשות כן ללא התייעצות עם עורך דין מיומן.

מענק נכות מעבודה או קצבת נכות מעבודה

במידה והנפגע אינו מסוגל עדיין לחזור לעבודתו, ואין לו מקורות פרנסה נוספים בנוסף לגימלת הנכות הזמנית מעבודה, הוא רשאי בתנאים מסוימים לפנות למוסד לביטוח לאומי, ולבקש שיכירו בו כנכה נזקק. במידה והנפגע יוכר כנכה נזקק, הוא יקבל סכום כסף חודשי הזהה לגמלת נכות זמנית מעבודה, בשיעור של 100%, וזאת במשך תקופה שלא תארך מעבר ל- 4 חודשים (בהתייעצות עם עורך דין מיומן ניתן להאריך גם את התקופה הזו). בשלב מסוים, לאחר שהסתיימה התקופה בה נקבעה לנפגע נכות זמנית מעבודה, תתכנס הועדה הרפואית פעם נוספת, ותקבע את שיעור הנכות הצמיתה (הקבועה) אשר נותרה לנפגע כתוצאה מהתאונה. במידה ודרגת הנכות שנקבעה לנפגע על ידי הועדה הרפואית היא 20% ומעלה, יקבל הנפגע גמלה חודשית, המחושבת על פי דרגת הנכות הרפואית, ומתבססת על השכר ששולם לנפגע ברבע השנה שלפני הפגיעה בתאונה (עד לתקרה של פי חמישה מהשכר הממוצע במשק). במידה ודרגת הנכות לצמיתות היא בן 9% ל- 19%, יקבל הנפגע מענק חד פעמי בשיעור של גמלה חודשית כאמור לעיל כפול המספר 43 (מה לעשות זו הנוסחה). במידה ותפקודו של הנפגע בעבודתו נפגע לצמיתות, לדוגמא: אדם שעקב נכותו הרפואית נאלץ להחליף מקצוע, קיימת אפשרות להפעיל את תקנה 15 לתקנות המוסד לביטוח לאומי. על פי תקנה זו, ניתן להגדיל את שיעור הנכות הרפואית אשר קבעה הועדה הרפואית, בתוספת של עד 50% נוספים, המחושבים מהנכות הרפואית שנקבעה. תוספת זו תינתן רק אם "ועדת הרשות לעניין תקנה 15" תשתכנע שאכן קיימת גם נכות תפקודית, בנוסף לנכות רפואית.
לצורך הבהרת הנושא, ועל מנת למנוע בלבול, אבהיר את אופן חישוב תקנה 15 בדוגמא מספרית: נפגע שנקבעה לו דרגת נכות רפואית בשיעור של 10% וועדת הרשות לעניין תקנה 15 קבעה כי יש להפעיל את תקנה 15 במלואה, קרי בשיעור של 50%, יקבל הנפגע מהמוסד לביטוח לאומי מענק המחושב על בסיס של 15% נכות, במקום מענק נכות המחושב על בסיס של 10% נכות בלבד.
במידה ושיעור הנכות שקבעה הוועדה הרפואית אינו מקובל על הנפגע או על עורך דינו, קיימת אפשרות להגיש ערעור על החלטת וועדה רפואית מדרג ראשון, ולבקש להיבדק מחדש על ידי ועדה רפואית לעררים. את הערעור יש להגיש תוך 30 יום ממועד החלטת הועדה הרפואית מדרג ראשון, שזהו זמן קצר ביותר, שלא תמיד מאפשר להיערך לערעור מסודר. אולם, עורך דין מנוסה יכול להאריך את מועד הגשת הערעור בטכניקות שונות. מומלץ שלא להגיש ערעור ללא התייעצות עם עורך הדין, וכן ללא התייעצות עם רופא מוסמך, וזאת מכיוון שהועדה הרפואית לעררים עלולה גם להפחית את דרגת הנכות שנקבעה על ידי הועדה רפואית מדרג ראשון. חשוב לציין, גם למוסד לביטוח לאומי קיימת הזכות לערער על החלטת הועדה רפואית מדרג ראשון, ובמקרים רבים מנצל המוסד לביטוח לאומי את הזכות הנדונה. במידה והחלטת הוועדה רפואית לעררים אינה מקובלת על אחד מהצדדים (הנפגע או המוסד לביטוח לאומי), ניתן להגיש ערעור לבית הדין לעבודה. אולם, ערעור זה יעסוק אך ורק בסוגיות משפטיות ולא בסוגיות רפואיות. על ההבדל בין שתי הסוגיות מומלץ להתייעץ עם עורך הדין.
יש לציין, לכאורה אמורות הוועדות הרפואיות להיות וועדות אובייקטיביות, אולם בפועל האובייקטיביות שלהן מוטלת בספק. זאת בין השאר, מכיוון שהמוסד לביטוח לאומי קובע את הרכב הוועדות, משלם את שכר עבודתם של הרופאים הפוסקים בוועדות, והוועדות מתקיימות במשרדי המוסד לביטוח לאומי.
טענות רבות כבר נטענו בנוגע לחוסר האובייקטיביות של הועדות הרפואיות, ומזה זמן רב קיימת כוונה של המחוקק להעביר את השליטה בועדות לגורם אובייקטיבי כגון משרד הבריאות. אולם, טחנות הצדק פועלות לאט ועוד יעברו הרבה מים בירדן עד שהוועדות הרפואיות יועברו לגורם אובייקטיבי. חשוב לציין, דרגת הנכות שנותרה כתוצאה מתאונות עבודה שנקבעה על ידי הוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי היא משמעותית, לא רק לצורך קבלת זכויות על פי חוק הביטוח לאומי, אלא גם לצורך קבלת מרבית הזכויות המגיעות לנפגע מחברת הביטוח של הרכב. על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, בתאונה משולבת, דרגת הנכות שנקבעה על פי חוק הביטוח הלאומי היא דרגת הנכות הקובעת, לצורך חישוב גובה הפיצוי שיתקבל מחברת הביטוח של הרכב. כמובן, גם לכך יש מספר יוצאים מן הכלל:

  • במקרה שבו דרגת הנכות של הנפגע נקבעה על ידי הוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי רק לאחר קביעת דרגת הנכות על ידי מומחה מטעם בית המשפט.
  • במקרה שבו נקט עורך הדין של הנפגע בהליך משפטי הנקרא: "בקשה להביא ראיות לסתור". בו באמצעים שונים מבקש עורך הדין של הנפגע לסלול את הדרך לקביעת דרגת נכות לצורך חישוב הפיצויים שיתקבלו מחברת הביטוח של הרכב, שתהיה שונה מדרגת הנכות שנקבעה על ידי הועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי. לדוגמא: אם הועדה הרפואית שבדקה את הנפגע בתאונה המשולבת, לא התייחסה כלל לנכות בתחום רפואי מסוים, ניתן לבקש מבית המשפט שימנה מומחה שיקבע את דרגת הנכות, באותו תחום רפואי. תחום רפואי נפוץ בו מגישים בקשות להביא ראיות לסתור, הוא כשמדובר בנכים קשים, ולדעתו של עורך הדין של הנפגע, יש צורך גם בבדיקה של מומחה שיקומי, שאינו ממונה על ידי הועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי.

גמלה מיוחדת או מענק מיוחד.
לבעלי דרגת נכות מעבודה בשיעור של 75% או יותר, וכן לנכים המתקשים בהליכה שדרגת נכותם היא 65% - 74%, קיימת אפשרות לקבלת גמלה מיוחדת לכיסוי הוצאות אחזקת רכב (לשימוש אישי), נסיעות, טיפול אישי ועזרה בבית. לצורך קבלת גמלה זו, יש לפנות למוסד לביטוח לאומי בבקשה מיוחדת. בנוסף, נכים אלה יכולים לפנות בבקשה לקבל מענק מיוחד לצורך כיסוי סידורים חד פעמיים עקב הנכות (לרבות התאמת מקום מגוריו של הנפגע למגבלותיו, רכישת רכב לשימוש אישי ורכישת אביזרי עזר).

גמלאות תלויים בנפגעי עבודה
במידה והנפגע מת בתאונת עבודה, זכאים התלויים בו לקבל זכויות מסוימות כגון:

  • קצבת תלויים - גמלה בשיעור של 40% - 100% מהגמלה המלאה שהיתה מגיעה לנפגע, אילו היה נותר בחיים ובדרגת נכות של 100%. גמלה זו, תחושב על פי מספר התלויים שהותיר אחריו הנפגע. לא כל התלויים זכאים לקבל קצבת תלויים, לדוגמא: אלמנה שמלאו לה 40 שנה המסוגלת לעבוד ולכלכל את עצמה, אינה זכאית לקצבה. למקבלי קצבת תלויים בעלי הכנסה נמוכה, משולמת גם השלמת הכנסה להכנסה מינימלית מובטחת.
  • מענק תלויים - מענק חד פעמי בסכום של 36 קצבאות חודשיות, שהגמלה החודשית היא הגמלה המלאה, שהייתה מגיעה לנפגע לו היה נותר בחיים ובדרגת נכות של%100. את המענק תלויים זכאים לקבל תלויים שאינם זכאים לקבל קצבת תלויים.
  • מענק נישואים - אלמן שנישא ושקיבל לפני הנישואין קצבת תלויים, זכאי לקבל מענק בסכום חד פעמי הזהה לסכום של 36 קצבאות חודשיות. המענק משולם בשני שיעורים: האחד, לאחר יום הנישואים, והשני בתום שנתיים מיום הנישואים. יש לציין, שאלמן שקיבל מענק נישואים, אינו זכאי יותר לקבלת קצבת תלויים. חשוב להדגיש שכל הנאמר בסעיף זה לגבי האלמן נכון גם לגבי האלמנה.
  • שיקום מקצועי לאלמן המקבל קצבת תלויים - המוסד לביטוח לאומי מאשר לאלמן ללמוד על חשבון המוסד לביטוח לאומי מקצוע חדש. בזמן הלימודים, משלם המוסד לביטוח לאומי דמי מחייה וכן תשלום הוצאות שונות הקשורות בלימודים. חשוב להדגיש שכל הנאמר בסעיף זה לגבי האלמן נכון גם לגבי האלמנה.
  • דמי מחייה ליתומים - ישולמו עבור כל ילד, שעיקר זמנו מוקדש ללימודים על יסודיים, או להכשרה מקצועית, וזאת על פי מבחן הכנסות של ההורה.
  • מענק פטירה - אם נפטר מקבל קצבת נכות מעבודה בעל דרגת נכות צמיתה של 50% ויותר, או נפטר המקבל קצבת תלויים, או נכה בגיל זקנה, ישולם לבן זוגו או באין בן זוג לילדיו מענק חד פעמי. סכום המענק הוא בגובה השכר הממוצע במשק.

זכיותיו של הנפגע מחברת הביטוח של הרכב

חברת הביטוח של הרכב, מפצה את הנפגע בגין מס' ראשי נזק לרבות:

 

  • כאב וסבל - המוסד לביטוח לאומי, אינו מפצה כלל בגין כאב וסבל . פיצויים בגין כאב וסבל יש לתבוע מחברת הביטוח של הרכב.
  • הפסדי ההשתכרות שנגרמו לנפגע עד למועד סגירת התיק בבית המשפט - יש לזכור שהמוסד לביטוח לאומי לא מפצה את הנפגע בגין מלוא הפסדי השתכרותו, אלא רק בשיעור של 75% מהפסדי ההשתכרות. על כן, חברת הביטוח של הרכב אמורה לפצות את הנפגע בגין 25% הנותרים.
  • הפסדי השתכרות שיגרמו לנפגע בעתיד - הפסדי ההשתכרות של הנפגע בעתיד, מחושבים על ידי המוסד לביטוח לאומי באופן פשטני, שברוב המקרים אינו לוקח בחשבון את הנזקים האמיתיים של הנפגע. לדוגמא: סטודנט להנדסת מחשבים, שבזמן הלימודים עובד במשרה חלקית כשליח בחברת שליחויות, מרוויח סכומי כסף נמוכים ביותר, נניח כ- 2,000 ש"ח לחודש. לנפגע הזה, נקבעה דרגת נכות צמיתה בתחום הנוירולוגי בשיעור של 20%. הגמלה החודשית שמקבל נפגע כזה מהמוסד לביטוח לאומי, עומדת על סכום שאינו עולה על מאות בודדות של שקלים, זאת מכיוון שהמוסד לביטוח לאומי אינו לוקח בחשבון שקרוב לוודאי שעד סיום לימודיו הנפגע היה יכול להרוויח לפחות את שילוש השכר המומצע במשק. על כן, חברת הביטוח של הרכב, אמורה לפצות את הנפגע על פי בסיס חישוב זה. כמובן שלבסוף מקזזים את הגמלאות הצפויות להתקבל מהמוסד לביטוח לאומי בעתיד.
  • עזרת צד ג' - העזרה שמעניק המוסד לביטוח לאומי לנפגעי עבודה היא מצומצמת ביותר (בעיקר כשמדובר בנכויות שמתחת ל 65%). על כן, אם הנפגע שכר לעצמו מטפלת שתסעד אותו ותעזור לו לנהל את משק ביתו, במהלך כל תקופת השיקום, אמורה חברת הביטוח של הרכב, לפצות אותו בגין הוצאה זו. כמובן, שאם מדובר בנפגע שנכותו מחייבת שירותי מטפלת ועזרה בבית, אמורה חברת הביטוח לפצות אותו גם בגין הוצאה צפויה זו.
  • הפסדי פנסיה ותנאים סוציאלים - אם לנפגע יגרמו הפסדי השתכרות בעתיד בגין נכותו ומגבלותיו הרפואיות, הרי שהפרשותיו לקרן הפנסיה והתנאים הסוציאלים השונים (הפרשות לקופות גמל, לקרנות השתלמות וכו'), הנגזרות מגובה המשכורת יפגעו גם הן. על כן, יש לפצות את הנפגע גם בגין הפסדים אלה.

קשרים מיוחדים בין המוסד לביטוח לאומי ובין חברת הביטוח של הרכב

חשוב לציין, זכויותיו של הנפגע מחברת הביטוח של הרכב בתאונה משולבת, הן בדרך כלל נחותות מזכויותיו בתאונת דרכים רגילה. זכויות אלה נראות לכאורה נחותות מכיוון שחברת הביטוח של הרכב והמוסד לביטוח לאומי "מתחלקים" בנטל "הפיצוי הכולל" שמקבל הנפגע. אחד הכללים הבסיסיים בדיני הנזיקין הוא, שהמזיק אמור להחזיר את מצבו הכלכלי של הנפגע לקדמותו. אם חברת הביטוח של הרכב בתאונה משולבת, תפצה את הנפגע באותו הפיצוי שהיה יכול לקבל ממנה בתאונת דרכים רגילה, היה מצבו הכלכלי של הנפגע משתפר, לעומת מצבו הכלכלי של הנפגע לפני התאונה. זאת מכיוון שהוא היה זוכה גם לתגמולים מהמוסד לביטוח לאומי בנוסף לתגמולים שהיה מקבל מחברת הביטוח של הרכב. בנוסף יש לציין, בחלק גדול מהמקרים, זכאי המוסד לביטוח לאומי לפנות לחברת הביטוח של הרכב, ולדרוש ממנה שתשלם את מלוא התגמולים שהמוסד שילם לנפגע. במקרה זה, חברת הביטוח של הרכב תקזז מגובה הפיצוי שנקבע בבית המשפט את גובה תגמולי המוסד לביטוח לאומי. במקרה ומדובר בדמי פגיעה בתוספת תגמולי נכות זמניים, ואפילו תגמול בגין מענק נכות כשהנכות הצמיתה היא עד 19%, אין כל בעיה לחשב את הקיזוז היות ומדובר בסכום נתון וחד פעמי ששילם המוסד לביטוח לאומי לנפגע. כאשר מדובר בגמלת נכות מעבודה בשיעור של 20% ומעלה, יש לחשב את שווי כל הגמלאות העתידיות שיקבל הנפגע מהמוסד לביטוח לאומי במשך כל חייו ולקזז את הסכום שמתקבל מהסכום הכללי שנקבע בבית המשפט (החישוב המיוחד יתבצע בדרך של היוון, ולאחר שמתקבל הסכום המהוון, ניתן לקזז אותו מהפיצוי שנקבע על ידי בית המשפט).

במקרים מסוימים יכולה להתרחש "בליעה". בליעה הוא מצב שבו תגמולי הביטוח הלאומי בעבר ובעתיד, מגיעים לשווי התיק או אפילו עולים על שווי התיק כפי שקבע בית המשפט. לדוגמא: נניח שנקבע על ידי בית המשפט שאדם מסוים שנפגע בתאונה משולבת זכאי לקבל פיצוי על סך 500,000 ש"ח. עוד נניח, ששווי התגמולים שהנפגע קיבל ויקבל מהמוסד לביטוח לאומי עומדים על סך של 700,000 ש"ח. במקרה זה, נוצרת בליעה, וחברת הביטוח של הרכב אינה חייבת לשלם לנפגע פיצויים נוספים. על כן, בחלק מהמקרים, עורכי דין מייעצים לנפגעים שהיות ועומדת להתרחש "בליעה", אין טעם לתבוע את חברת הביטוח של הרכב. המוסד לביטוח לאומי יודע שאם חברת הביטוח של הרכב לא תתבע על ידי הנפגע, הוא יתקשה לגבות מחברת הביטוח של הרכב את התגמולים ששילם לנפגע. על כן, על פי חוק הביטוח הלאומי, מעודד המוסד לביטוח לאומי את הנפגעים, שבתביעתם עלולה להיווצר בליעה, לתבוע בכל מקרה את חברת הביטוח של הרכב. על פי החוק, בדרך כלל כשמדובר בתאונה משולבת, מתחייב המוסד לביטוח לאומי לתגמל את הנפגע בלפחות 25% מגובה הפיצוי שקבע בית המשפט. סעיף מקל זה בחוק הביטוח הלאומי נועד על מנת לעודד את הנפגעים להגיש תביעה כנגד חברת הביטוח של הרכב, ובכך לעזור למוסד לביטוח לאומי לגבות את כל התגמולים מחברת הביטוח של הרכב. בפועל, מקבל הנפגע את 25% מחברת הביטוח של הרכב, והמוסד לביטוח לאומי מתחייב לקזז מחברת הביטוח של הרכב את סכום זה, כאשר הוא יתחשבן עם חברת הביטוח בנוגע לחוב המגיע לו מחברת הביטוח.
יש לציין, שמקרה זה של הפיצוי של ה- 25%, עומד בסתירה לכלל הבסיסי בדיני הנזיקין שמצבו הכלכלי של הנפגע אינו אמור להשתפר כתוצאה מהתאונה. במקרה זה, הנפגע מקבל למעשה פיצוי כספי הרבה יותר גבוה מהנזק הכלכלי שנגרם לו בתאונה.
קיים חריג לפיצוי הנוסף בשיעור של 25% והוא, כאשר הנפגע נוסע ברכב השייך למעביד ובשירות המעביד. במקרה זה, המוסד לביטוח לאומי אינו יכול לתבוע מחברת הביטוח של הרכב את התגמולים ששילם לנפגע, וממילא הוא גם לא יבטיח את ה- 25%. במקרים אלה, קרוב לוודאי שאם עורך הדין של הנפגע צופה "בליעה" הוא ימליץ לנפגע שלא לתבוע את חברת הביטוח של הרכב.

לקראית פוסטים  חשובים נוספים שחשובים לתביעות תאונת דרכים שהן גם תאונות עבודה לחץ כאן: 


מה עושים לאחר תאונת דרכים

כיצד בוחרים עורך דין לתאונות דרכים

כמה כסף מגיע לך לקבל מחברת הביטוח לאחר תאונת דרכים

זזכויות נפגעי תאונות דרכים מתאונות אופנוע או תאונות קטנוע

מה עושים לאחר תאונות עבודה

כיצד לבחור עורך דין לתאונות עבודה

הפסדי השתכרות בתאונת עבודה

תביעת נכות מעבודה

 

משרדנו הוא משרד עורכי דין שמתמחה בתאונות דרכים שהן גם תאונות עבודה, 

התקשר עוד היום  לטלפון 1800-229-444 

וקבע פגישת ייעוץ  ראשוני!!

 

אם ברצונך לקבל לתיבת הדאר האלקטרוני שלך, טיפים ועצות בנושא תאונות דרכים, יש למלא את פרטיך, ואנו נשלח לך בכל יום טיפ בעל ערך בנושא תאונות דרכים

 

*דואר אלקטרוני
*שם פרטי
שם משפחה


זכויות נפגעי תאונות עבודה

זכויות נפגעי תאונות עבודה

עורכי דין תאונות עבודה

מהי תאונת עבודה?

כאשר אדם נפגע בתאונה בזמן העבודה ועקב העבודה, או בדרך מביתו למקום העבודה או בדרך חזרה ממקום עבודתו לביתו, תחשב התאונה כתאונת עבודה. עקרונית, רק המוסד לביטוח לאומי מוסמך לאשר האם מדובר בתאונת עבודה או לא. רבים מהנפגעים חושבים בטעות, שאם המעביד הפנה אותם לקופת החולים באמצעות טופס ב.ל. 250 (טופס הפניה לקבלת טיפול רפואי שנותנים המעבידים לנפגעי עבודה, על מנת שיציגו אותו בפני קופת החולים), או אם הם קיבלו מקופת חולים מסמך רפואי שכותרתו "תעודה ראשונה לנפגע בעבודה", הרי שלמעשה התאונה הוכרה כתאונת עבודה. עובדה זו אינה נכונה כלל וזאת מכיוון שהן למעבידים, והן לממסד הרפואי אין את הידע וכמובן שאין להם את הסמכות להחליט האם מדובר בתאונת עבודה או לא. למעשה, עד שהמוסד לביטוח לאומי לא הכיר בתאונה כתאונת עבודה, עדיין יש ספק האם מדובר בתאונת עבודה או לא. במקרה של חילוקי דעות, שמתעוררים לעיתים בין הנפגע לבין המוסד לביטוח לאומי בשאלה האם מדובר בתאונת עבודה או לא, יכריע בסוגיה זו בית הדין לעבודה.

זכויותיו של הנפגע מהמוסד לביטוח לאומי

זכויותיו של הנפגע על פי חוק הביטוח הלאומי מורכבות ממספר יסודות עיקריים:

א. הזכות לקבלת טיפול רפואי. 
ב. הזכות לתשלום בגין אובדן כשר עבודה (דמי פגיעה). 
ג. הזכות לקבלת מענק נכות מעבודה או קצבת נכות מהעבודה. 
ד. הזכות לקבלת גמלה מיוחדת או מענק מיוחד. 
ה. הזכות לקבלת שיקום מקצועי
ו. הזכות לקבלת גמלאות תלויים בנפגעי עבודה.

טיפול רפואי:

כעורך דין מומחה לתאונות עבודה עלי לציין שהנפגע זכאי לקבל מהמוסד לביטוח לאומי מימון לכל הוצאותיו הרפואיות. לכאורה, בשלבים הראשוניים שלאחר הפציעה הנפגע אינו מתעניין בזכות זו, מכיוון שהוא חי בתחושה שקופת חולים מממנת את כל ההוצאות הרפואיות שנגרמו לו. קופות החולים אכן מממנות בשלב הראשוני את הטיפולים הרפואיים, אולם הן דורשות החזר מהמוסד לביטוח לאומי. המוסד לביטוח לאומי יסכים לממן את הטיפול הרפואי, רק אם הנפגע פנה למוסד לביטוח לאומי באופן מסודר (מילוי טופס הודעה על פגיעה בעבודה על נספחיו) על מנת שיכיר בתאונה כתאונת עבודה (בהנחה שהמוסד לביטוח לאומי אכן הכיר בתאונה כתאונת עבודה).


יש לציין,שמשרדי עורכי דין לתאונות עבודה מציינים, שכשמדובר בתאונת עבודה, ברגע שרופאי קופת החולים המליצו על טיפול מסוים, המוסד לביטוח לאומי יממן את אותו טיפול. אולם, במרבית המקרים רופאי הקופות לא מודעים לכך, שכשמדובר בתאונת עבודה זכאי הנפגע לקבל גם טיפולים שאינם כלולים בסל הבריאות. מתוך הרגל נמנעים רופאי קופות החולים מלהמליץ על אותם הטיפולים (היות ועלותם יקרה,לדוגמא ביצוע בדיקת MRI או CT), וכך יוצא שהנפגעים מקבלים טיפול נחות יותר. יש להיוועץ עם עורך דין מומחה לתאונות עבודה, על מנת שידריך את הנפגע כיצד לגרום למוסדות הרפואיים לספק לו את הטיפולים הרפואיים המשופרים.


לדוגמא: כאשר מתעורר הצורך לקבלת טיפול רפואי פרטי כגון טיפולי שיניים. כשמדובר בתאונת עבודה במרבית המקרים קופות החולים מספקות אך ורק טיפולי שיניים במרפאות שיניים ציבוריות (בדרך כלל מרפאות השיניים של קופות החולים). אם הנפגע מעוניין לקבל טיפול חדשני יותר ומרופאי שיניים פרטיים הוא יתקל בקושי לקבל על כך החזר כספי מהמוסד לביטוח לאומי. 
המלצתינו היא, שבכל מקרה בו מדובר בשירות רפואי, לרבות אביזרים רפואיים (כגון: פרוטזות, מכשירי שמיעה, גבס מפלסטיק וכו’…) אשר אינו מסופק ישירות על ידי קופות החולים, כדאי להתקשר לענף נפגעי עבודה במוסד לביטוח לאומי במקום מגוריו של הנפגע, ולברר שם, האם ספק השירות או ספק האביזרים הרפואיים מוכר על ידי סניף המוסד לביטוח לאומי. כדאי לעשות זאת על מנת שמאוחר יותר לא יתעוררו קשיים בהחזר ההוצאות הרפואיות מסניף המוסד לביטוח לאומי.


במסגרת מרכיב זה, מממן המוסד לביטוח לאומי גם את הוצאות הנסיעה של הנפגע, הכרוכות בקבלת הטיפול הרפואי. החזר הוצאות זה יתבצע על פי תעריף תחבורה ציבורית אלא אם כן הרופא המטפל של קופת החולים כתב במפורש, שהנסיעה לקבלת הטיפול הרפואי חייבת להיות באמצעות אמבולנס. במקרה זה, זכאי הנפגע להחזר עבור עלות האמבולנס. 


תשלום בגין אובדן כושר עבודה (דמי פגיעה)

המוסד לביטוח לאומי מפצה את הנפגע בגין אובדן כושר עבודתו בתקופה שלאחר התאונה. שיעור הפיצוי הינו 75% משכרו הממוצע של הנפגע בשלושת החודשים שלפני יום הפגיעה (עד לתקרה מסוימת).


במידה ותקופת האי כושר לא עולה על 12 יום, הנפגע מקבל כסף מהמעביד עבור תשעת הימים הראשונים של תקופת אי הכושר לעבוד. במידה ותקופת אי הכושר עולה על 12 יום, הנפגע מקבל פיצוי החל מהיום השני של התאונה חלק מהמעביד וחלק מהמוסד לביטוח לאומי, ועד לתקופה של שלושה חודשים. התשלום ניתן רק אם הנפגע לא עבד בפועל על פי המלצת הרופאים, המגובה בתעודות רפואיות מתאימות. נפגע שהחליט שלא לקבל את המלצת המנוחה שניתנה לו על ידי רופאיו, ושב לעבודתו, אינו זכאי לקבל דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי.


יש לציין, שהעובד אינו מפסיד את הפיצוי בגין תשעת הימים הראשונים וזאת מכיוון, שעל פי החוק, המעביד חייב לפצות את העובד בגין תשעת הימים הראשונים, שהמוסד לביטוח לאומי לא פיצה אותו. ברצוני להדגיש, שעל פי חוק דמי מחלה, לכל עובד קיימת זכות לצבור 18 ימי מחלה לשנה שיוכלו לנצל אותם בגין כל מחלה שהיא (לאו דווקא תאונות עבודה). היות ומדובר בתאונת עבודה, אסור למעביד, לנכות את התשלום בגין אותם תשעת ימי מחלה מיתרת ימי המחלה העומדים לזכות העובד על פי חוק דמי מחלה.


חשוב לציין, שכשמדובר בתאונת עבודה, חייב הנפגע לקבל מקופת החולים אישור רפואי שכותרתו "תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה". זוהי התעודה הראשונה אשר בה יצוינו מס’ ימי אי הכושר שהומלצו לנפגע על ידי הרופא. במידה ובשלב מאוחר יותר, יחליט הרופא להמליץ על תקופה נוספת של אי כושר לעבוד, חשוב שאת המלצתו הוא יכתוב על מסמך רפואי שכותרתו: "תעודה רפואית נוספת לנפגע בעבודה". יש לציין, שבניגוד לכלל עליו אנו תמיד ממליצים שלא לתת לאף גורם מסמך מקורי, המקרה היחיד שבו הנפגע חייב למסור לגורם חיצוני מסמכים מקוריים, הוא כשמדובר בתעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה, ובתעודות רפואיות נוספות לנפגע בעבודה. במקרה שהנפגע ימסור למוסד לביטוח לאומי רק עותקים, המוסד לביטוח לאומי לא ידון בבקשה, ולא יזכה את הנפגע בפיצוי. לכן, רק במקרה זה יש לצלם את התעודות המקוריות בצילום ברור, ולתת למוסד לביטוח לאומי את המקור כאשר העותק יישאר אצל הנפגע.

המשך קריאה: זכויות נפגעי תאונות עבודה



אטרקט